תופעה: בנות שמתאמנות יותר מדי ואוכלות פחות מדי
פעילות גופנית מאומצת מדי בשילוב תזונה לקויה, עלולות להוביל נערות רבות ללקות בתסמונת המשולשת - שכוללת הפרעות אכילה, שיבושים בסדירות המחזור החודשי ודלדול ברקמת העצם. מי נמצאת בקבוצת סיכון, איך לזהות תמרורי אזהרה וכיצד לטפל בתופעה
מאיה (שם בדוי), נערה בגיל ההתבגרות וספורטאית מצטיינת, הצטרפה בשנה האחרונה לנבחרת אתלטיקה. מאיה השקיעה מאוד באימונים במטרה להיות רזה וחזקה. כאשר הציע מאמן הנבחרת כי תשיל ממשקלה כמה קילוגרמים כדי שביצועיה ישתפרו, הסכימה ללא היסוס; על דעת עצמה החלה מיד לספור את כמות הקלוריות במזונה, האריכה את משך האימון והגדילה את עוצמתו.
תוך זמן מה הצליחה מאיה להפחית כמה קילוגרמים ממשקלה, אך בד בבד פסק המחזור החודשי שלה להופיע והיא סבלה משברי מאמץ בקרסולה. הפסקת המחזור החודשי לא הטרידה את מאיה, שברי המאמץ דווקא כן, מפני שפגעו בביצועיה הספורטיביים.
הדרך שבה נקטה מאיה עקב לחץ המאמן - הגברת עוצמת האימון ואימוץ דיאטה חריפה - נבחרה ללא התייעצות עם אנשי מקצוע מתאימים. ההפחתה המיוחלת במשקל לא סייעה בשיפור ביצועיה, כי אם להיפך - פגעה ביכולתה הספורטיבית ובבריאותה. למעשה, מאיה היא אחת מצעירות רבות שסובלות מתופעה הידועה בשם התסמונת המשולשת: Female Athlete Triad.
התסמונת המשולשת מהי
התסמונת המשולשת משלבת שלוש תופעות: הפרעות אכילה, אל-וסת ודלדול ברקמת העצם. התסמונת אופיינית לאתלטיות צעירות, בדרך-כלל בתקופת ההתבגרות.
הגורם לתסמונת המשולשת הוא מאזן אנרגיה שלילי, שנוצר כאשר הוצאת האנרגיה בפעילות גופנית ובפעילויות אחרות עולה על ההכנסה הקלורית שמקורה בתזונה; כלומר, התזונה אינה מספקת את הצרכים המטבוליים של מאמץ וגדילה. עומס אימונים רב וירידה ברמות הורמון האסטרוגן (הורמון נשי שמווסת את המחזור החודשי) מובילים להפרעה בסדירות המחזור החודשי ואף להפסקתו. רמות אסטרוגן נמוכות ותזונה לקויה מובילות גם לאוסטיאופורוזיס - דלדול ברקמת העצם שמתבטא בירידה בצפיפות העצם.
קבוצות סיכון
התסמונת המשולשת נפוצה בקרב ספורטאיות צעירות בכל הרמות. כיום ישנם גם גברים הסובלים ממנה, אך שכיחותה בקרבם נמוכה מאוד.
התסמונת אופיינית לספורטאיות משלוש קטגוריות ספורט:
- ענפים אישיים שבהם נודעת חשיבות רבה להופעה חיצונית ולמשקל. לעיתים ההופעה היא מרכיב חשוב בציון המוענק לתרגיל. עם ענפים אלה נמנים התעמלות מכשירים, התעמלות אמנותית, החלקה על הקרח ובלט.
- ענפים שבהם התחרות נקבעת על-פי קטגוריות משקל כגון ג'ודו, היאבקות ואיגרוף.
- ענפים אירוביים כגון ריצות למרחקים ארוכים, סקי קרוס-קאונטרי ושחייה.
הפרעות אכילה
הפרעות אכילה שכיחות בקרב נערות מתבגרות. טווח הפרעות האכילה רחב ותופעות כמו אנורקסיה נרבוזה (שכיחות של 0.5 אחוז בקרב מתבגרות) ובולימיה נרבוזה (אחד עד חמישה אחוזים) נמצאות בקצוות הקיצוניים שלו. הפרעות נוספות שאינן מצויות בקצוות הללו גורמות לנערות לאבד עד 15 אחוז ממשקל גופן.
ספורטאיות עשויות לפתח הפרעות אכילה בגלל חוסר שביעות רצון ממשקלן ומהרכב גופן או עקב הערה של הצוות המקצועי, כמו בדוגמה שהובאה בתחילת המאמר. הפרעת האכילה עלולה לגרום לנערה להציב לעצמה מגבלות תזונתיות במטרה לרדת במשקל. הגבלות אלה מובילות לחסכים תזונתיים ובמקרים קיצוניים אף לשיבוש הציר ההורמונלי ולהחמרת הנזק.
הפרעות אכילה נפוצות יותר בקרב ספורטאיות המתאמנות בענפי ספורט שמעניקים משקל רב להופעה חיצונית. במחקר שבחן הרגלי אכילה של ספורטאיות נמצא כי חלק גדול מהמשתתפות שואף לרדת במשקל. כשליש מהנשאלות (32 אחוז) ניסו לרזות ללא עזרה מקצועית ובסיוע תכשירים שונים, כגון חומרים משלשלים או משַתנים ותוספי מזון. סגנון זה של הרזיה היה שכיח בפרט בקרב מתעמלות (74 אחוז מהמתעמלות שהשתתפו במחקר) ורצות למרחקים (47 אחוז מהרצות) וכן בקרב הטניסאיות ושחקניות הכדורעף (כ-25 אחוז מהמשתתפות בכל אחד מהענפים). מחקר נוסף גילה כי רבות מהשחייניות שנבדקו (כ-15.4 אחוז) סובלות מהפרעות אכילה.
המאפיינים של הספורטאיות שמפתחות הפרעות אכילה הם דימוי גוף שלילי ונטייה לפרפקציוניזם; לעיתים הן סובלות מבעיות בבית. לרוב אין הנערות מספרות לבני משפחתן ולסובבים אותן על התופעות הללו ואף נוטות להתבודד ולכן קשה לאתר את ההפרעות.
אל-וסת
אל-וסת (Amenorrhea) הוא חוסר מחזור חודשי, שמתבטא בשתי דרכים: אל- וסת ראשוני פירושו אי קבלת מחזור חודשי עד גיל 16. אל-וסת משני הוא מצב שבו המחזור החודשי אינו סדיר ומאחר להופיע בשלושה עד שישה חודשים.
הגיל הממוצע שבו מקבלות נשים בארה"ב את המחזור החודשי הוא 12.8, וספורטאיות נוטות לקבלו בגיל מבוגר יותר. רקדניות בלט, למשל, מקבלות וסת כשהן בנות 14.5 בממוצע ומתעמלות בגיל 15.6 בממוצע. ככל שהפעילות הגופנית שבה עוסקת הנערה מאומצת יותר - יתאחר גיל קבלת המחזור.
שכיחות ההפרעות בקבלת המחזור החודשי באוכלוסייה הכללית נעה בין שניים לחמישה אחוזים. בקרב הספורטאיות קיים שיעור גבוה יותר של נערות הסובלות מאי סדירות המחזור. בנוסף, לעוצמת האימון השפעה על סדירות המחזור. לדוגמה, הפרעות בקבלת המחזור שכיחות בקרב 20 אחוז מהנשים שרצות 20 מייל בשבוע; שכיחות ההפרעות עולה ל-43 אחוז בקרב הרצות 60 מייל בשבוע.
אל-וסת הוא סימן לפגיעה במנגנונים ההורמונליים ומחייב בדיקה של המצב בסיוע איש מקצוע.
ירידה בצפיפות העצם
איכות העצם, שנבחנת לפי המסה, כמות המינרלים, גמישות העצם והמבנה, מושפעת מגורמים תורשתיים, מתזונה, מהמצב ההורמונלי ומעיסוק בפעילות גופנית. התקופה המשמעותית ביותר לבניית העצם ולקביעת איכותה היא הילדות; 40 עד 60 אחוזים ממסת העצם נבנים בגיל זה. זהו למעשה חלון ההזדמנויות ליצירת עצם בריאה יותר, שכן פעילות גופנית בגילאים מבוגרים, מבורכת ככל שתהיה, אינה בונה עצם אלא רק מונעת את קצב הידלדלותה הטבעי. ככל שמגיעים לגיל הבגרות עם מסת עצם גדולה ואיכותית יותר יפחת הנזק מהתהליך הטבעי של אובדן העצם ויידחה גיל ההגעה לסף האוסטיאופורוטי (שבו יש סיכון לשברים).
התסמונת המשולשת כוללת את כל הגורמים הפוגעים לרעה בבניית מסת העצם: משקל גוף נמוך, תזונה דלה בסידן ובוויטמין D וחוסר בהורמון האסטרוגן. ספורטאיות תחרותיות שתסמינים אלה אובחנו אצלן עלולות לסבול משני נזקים: נזק לטווח הקצר, שכולל היווצרות שברי מאמץ שעלולים להוביל להפרעה חמורה בתוכנית האימונים ואף לקטיעה מוקדמת של קריירה פוטנציאלית; ונזק לטווח הארוך - הגעה לגיל המבוגר עם מסת עצם נמוכה יחסית ובעקבות זאת סיכון רב לשברים כתוצאה מאוסטיאופורוזיס.
מניעה וטיפול
הדרך הטובה ביותר להגנה מפני התסמונת המשולשת היא חינוך הולם של ספורטאים, הורים ומאמנים והקניית ההכרה בחשיבות תזונה נכונה להישגים ספורטיביים. על המאמנים להיות מודעים לכך שהופעה חיצונית, משקל נמוך וביצוע ספורטיבי טוב אינם בהכרח מלים נרדפות. לעיתים דווקא הירידה במשקל עלולה לגרום נזק משמעותי.
חשוב ביותר לאתר את התסמונת המשולשת כבר בשלבים הראשונים של הופעתה, בפרט מפני שהנערות הלוקות בה נוטות להסתיר את הסימנים. לכן חשוב שהמשפחות והסובבים של ספורטאיות מתבגרות יהיו רגישים לכל שינוי התנהגותי שלהן. כמו כן, אל-וסת משמשת סימן בולט של התסמונת, בבחינת "דגל אדום" שמחייב קבלת סיוע רפואי מתאים מאנשי מקצוע.
קבלת עזרה היא חיונית שכן כאשר התסמונת המשולשת אינה מאותרת במועד, היא עלולה להסב נזקים לטווח הקצר והארוך כאחד. בטווח הקצר תסבול הנערה מחולשת שרירים, שברי מאמץ, התפתחות לא תקינה של העצמות וכן פגיעה בביצועיה הספורטיביים. בטווח הארוך התסמונת גורמת למסת עצם נמוכה ולפגיעה בפריון.
הטיפול הנכון בתסמונת המשולשת הוא טיפול משולב של אנשי מקצוע מתחומים שונים - רופאים, תזונאים, פסיכולוגים ומאמנים.
אימון: על הנערה להפחית את עוצמת האימון. מחקרים רבים הציגו השפעה מיטיבה בעקבות הפחתה כזו. ירידה בעוצמת האימון העלתה את רמות הורמון האסטרדיול וכתוצאה מכך שב המחזור החודשי להופיע וצפיפות העצם עלתה בממוצע של 6.7 אחוזים.
לפעילות המומלצת אופי של נשיאת משקל - לדוגמה הליכה, ריצה, ריקוד או קפיצות. פעילויות אלו עדיפות על פעילויות שאינן נושאות משקל, כגון שחייה או רכיבה על אופניים. השפעה חיובית ניכרת גם בעקבות תרגילי התנגדות בחדר כושר.
תזונה: יש להגדיל את כמות הקלורית הנכנסת. תזונה מיטבית תספק את צורכי הגדילה וההתפתחות של הנערה וכן תמלא את הדרישות האנרגטיות של הפעילות הגופנית. ככל שהפעילות הגופנית מאומצת יותר תעלה הדרישה הקלורית. חשוב להתאים את ההכנסה הקלורית לצורכי הספורטאית באופן פרטני; בכל מקרה חובה להתייעץ עם תזונאי קליני.
חשוב להקפיד על צריכת 1,300 מ"ג סידן ביום לפחות ועל תזונה עשירה בוויטמין D. על נשים הסובלות מתופעת אל-וסת להגדיל את כמות הסידן עד ל- 1,500 מ"ג ביום.
בריאות הנפש: חיוני שהנערה תקבל כלים שיסייעו לה לשמור על בריאותה הנפשית ולעמוד בלחצי המאמן או המשפחה. כמו כן, יש לעזור לה בשיפור דימוי הגוף שלה ובהתמודדות עם דיכאון.
טיפול הורמונלי יינתן לפי הצורך בהתאם לאבחנה מבדלת של הרופא המטפל והפרופיל ההורמונלי של הנערה.
הגברת המודעות
לפעילות גופנית יתרונות רבים ויש לעודדה. עם זאת, חשוב להיות מודעים לקיום התסמונת המשולשת ולגורמי הסיכון שלה. יש לערוך פעילויות הסברה אודות חשיבות התזונה והצרכים התזונתיים הייחודיים של גיל ההתבגרות בקרב ספורטאיות צעירות, מאמנים והצוות המקצועי הסובב אותם.
חינוך ומניעה הם המפתח; פיקוח בריאותי עשוי להועיל. יש חשיבות קריטית לזיהוי התסמונת מוקדם ככל האפשר. כאשר מזהים אצל ספורטאית את התסמינים שנדונו בכתבה, יש לפעול בהקדם בסיוע אנשי המקצוע המתאימים - תזונאים, רופאים, פסיכולוגים ומאמנים. עבודה משותפת תוכל למנוע הידרדרות.
לבנה זיגל היא ראש מדור מעבדות במרכז לרפואת ספורט ומחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט
- לכתבות נוספות בנושא בריאות, תזונה וכושר ממגזין "דינמי", לחצו כאן
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
