גליל ענק: אטרקציות מסביב לצפון
"בתוך כל קדחת הפעילות הזאת קרוניות הרכבל הן המקום היחיד בו אפשר באמת לשבת בשקט, אבל משום מה בקרונית שלי פלט רמקול שהיה מחובר לתקרה מוסיקת מעליות". לירז אקסלרד ביממה עתירת פעילות, אקשן ומיסתורין בין גליל תחתון לגבול הלבנון
אחרי הנחיתה קצת שכחתי מכל העניין. היו לי דברים דחופים יותר להתמודד
איתם. כמו שיודע כל טייל מתחיל, דבר ראשון במקום חדש יש להתארגן על לינה. כיוון שהייתי חלק מקבוצת עיתונאים שזומנה לסיור מאורגן בגליל, ההתארגנות לא הייתה באמת עלי. כל שנדרש ממני ומבני הקבוצה שלי היה לציית להוראות וללכת בעקבות המדריכה לרכב שיוביל אותנו אל בית מלון הגושרים.
בפעם הקודמת שביקרתי במקום קראו לו בית הארחה. היום הגושרים הוא בית מלון לכל דבר: 180 חדרים ברמות יוקרה ורמות תמחור שונות, הפזורים על פני שטח שבמבט ראשון נראה אין סופי, וגם אחרי כמה שעות במקום עדיין מרשים בגודלו.
חופש פעיל
בית המלון של הגושרים הוא כמו קיבוץ בפני עצמו. בין הנהר והחורשה, באזור המכונה "ארץ פלגי מים", על פני שטח ענקי, יש עולם סגור המספק את כל מה שהמבקרים בו צריכים או רוצים. ההתחלה של המקום הייתה קצת אחרי קום המדינה, כמה שנים אחרי הקמת הקיבוץ, במבנה שהיה קודם לכן (כלומר, לפני שגירשנו או משהו כזה) ארמון החורף של האמיר פע'ור, השליט של צפון עמק החולה עד לעצמאותנו.
היום יש במקום חמישה אזורי מגורים שונים. כל אזור נבנה בתקופה אחרת ובסגנון בנייה אחר. הבתים הראשונים חד קומתיים, קטנים ופונקציונלים, מוקפי דשא. יותר מהכל הם מזכירים שכונת נעורים בקיבוץ. הבתים החדישים יותר הם מרובי קומות ומרובי חדרים, עם מרפסות קטנות אל נוף נפלא.
בית המלון מהווה דוגמא ומופת לניצול מקסימלי של תנאי השטח. אין בו מטר של אדמה שאינו אטרקציית תיירות. יש קאנטרי קלאב עם בריכות (מחוממת ורגילה) וחדר סקווש וחדר כושר וכל הטררם, ויש ספא עם כל סוגי הטיפולים שאתם מכירים, ויש חדר אוכל וחדר מחשבים עם חיבור לאינטרנט, ומסעדת "גוש" עם מרק בתוך כיכר לחם, וכל זה מובן מאליו. אבל ב"הגושרים" הגדילו לעשות. אין שביל שאינו ממותג. אין פיסת דשא שאינה חלק מסיור מאורגן זה או אחר.
בערב לקחו אותנו לסיור פנסים בעמק הנעלם. היה לזה חן של א"ש לילה. הלכנו בשביל ליד הנהר עם פנס ביד בערך 20 דקות, עד למסעדת "גוש". בדרך עברנו בשמורת השבטבטים, ליד תחנת הקמח, ליד תחנת החשמל, ליד ובתוך גן האירועים הטבעי ויתכן מאוד ששכחתי כמה אטרקציות. מיקסום הפוטנציאל, כבר אמרתי. כששאלתי לגבי הפסלים שפזורים בין המדשאות והחדרים השונים, פסלים בגודל אנושי של בני אדם בפוזות שונות, אמרו לי שהאמן הוא בן הקיבוץ, ושיש סיור מודרך "בעקבות האמן", האם אני מעוניינת?
הצוק הכי "הכי"
למחרת נסענו לבלות את היום בצוק של מנרה. הצוק הוא בגובה של 865 מטר ויש ממנו תצפית נפלאה על קריית שמונה והסביבה שלה: פסיפס של צורות גיאומטריות בגוונים שונים של ירוק, בריכות עם צבעים משתנים, כולל בריכה עם צבע מים אדום שאני לא מעיזה לחשוב מה יש שם, וכן, גם העיגולים הירוקים המושלמים.
אתר הצוק הוקם ומנוהל בשותפות של קיבוץ מנרה, יזם פרטי והחברה הכלכלית של קריית שמונה. במרכז האתר הרכבל, שמחבר בין הקיבוץ שעל הצוק והעיר שלמטה, פרי חלום של ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל. כיום הרכבל הוא הארוך במדינה, כמעט 2,000 מטר, וסביבו התפתח אתר שלם המציע מגוון פעילויות לכל טעם, בייחוד לטעם ההרפתקני.
אתר הצוק הוא גן שעשועים ענק של אטרקציות, והוא מתחמה ב"הכי". יש לו את הרכבל הכי ארוך במדינה. יש לו את האומגה הכי ארוכה במדינה (210 מטר, בתחנה האמצעית של הרכבל). יש לו מגלשות הרים שנוסעות על מסלול של 1,200 מטר, הכי מיוחד והכי אטרקציה במדינה. יש גם קיר טיפוס של 16 וחצי מטר גובה, וסנפלינג, טרמפולינה ובנג'י.
מי שפחות בעניין של אתגרי, אני למשל, יכול לקחת את "סיור התפוח הירוק". בעגלה רתומה לטרקטור הובלנו אל שדות הקיבוץ. סוף עונת הדובדבנים. אוי, כמה שהם יפים, כרוכים סביב הענפים הדקים של העץ - ישר קטפתי אותם. אפשר לקטוף בידיים וכמה שרוצים. לפני שעוזבים את השדה עוברים שקילה והעלות היא בהתאם לכמות. במשך הקיץ יתאפשר למבקרים לקטוף גם נקטרינות, ענבים ותפוחים, בהתאם לעונה.
בתוך כל קדחת הפעילות הזאת קרוניות הרכבל הן המקום היחיד בו אפשר באמת לשבת בשקט. 3 קרוניות המחוברות זו לזו שטות למעלה, 3 למטה. מומלץ לתפוס קרונית לבד או עם חברים טובים, ולנוע באוויר בניחותא, אבל משום מה בקרונית שלי פלט רמקול שהיה מחובר לתקרה מוסיקת מעליות. אחת השותפות למסע הציעה להחליף את זה בשירי ארץ ישראל. אני חיכיתי שיקרה מה שקורה תמיד ברכבלים, שממול יגיע איזה מטורף פסיכוטי שרודף אחרי, ומהצד שלי יזנק טום קרוז והשניים ינהלו מרדף בין הקרוניות התלויות באוויר עד שהרע ייפול מהשמיים אל מדרונות השמורה. כמובן שאילו זה היה קורה באמת בצוק מנרה, הוא מן הסתם היה נופל על ראשו של מבקר שעסוק בטיפוס על קיר או בקפיצה על טרמפולינה. זה לא קרה.
לפני ארוחת הצהריים במסעדת הצוק, בתחנה העליונה של הרכבל, עוד הספקנו להכניס טיול שטח מענג בג'יפ פתוח, שכדי להישאר בו צריך להחזיק טוב טוב במשהו, עם נהג מקומי שמכיר כל שביל ומכל מילה שלו נוטפת אהבה למקום. הוא זה שהסביר לי שהאזורים השרופים הם אנדרטאות לנקודות נפילה של קטיושות. והוא זה שהראה לנו שגם בגליל יש אדמה צבעונית. והוא זה שידע מה הם העיגולים הירוקים הסימטריים: שדות. רק שדות. תוצאה של שיטה חדשה להשקייה שחוסכת במים. נכון, יש קצת בזבוז אדמה בקצוות, אבל חבל על כל טיפה.
פרטים:
בית מלון הגושרים: בין 400 – 600 לילה, כולל מיני אטרקציות כמו בריכה, קאנטרי, פינת חי. פעילויות כגון טיולים מודרכים, טיולי ג'יפים וטרקטורים, טיולי אופניים, רפטינג ושייט בנהר, דורשים תיאום מראש ותשלום נוסף. טל': 6816000 04.
טיפול ספא יש לתאם מראש, המחירים לטיפולים השונים נעים בין 150 לעיסוי שוודי של 30 דקות ועד 320 לעיסוי רקמות עמוק של 90 דקות. טל': 2508423 052.
צוק מנרה: כרטיס כניסה הכולל את הפעילות האתגרית המוצעת במקום עולה 49 שקל. כרטיס הכלול שימוש במגלשות בתחנה הנמוכה עולה 69 שקל. סיור התפוח הירוק לבדו עולה 25 שקל. אפשר לקיים טיולי אופניים, ג'יפים וסיורים מודרכים בתיאום מראש. ובכלל, שווה להתקשר ולברר מראש מה עוד ניתן לעשות באתר. טל': 6905830 04.