כואב, אבל פחות

יצירתו החדשה של הכוריאוגרף אמיר קולבן, "חדיר", בוחנת את מושג האינטימיות בעידן שמקדש תוכניות מציאות והופך גם את הכמוס ביותר לציבורי. קולבן מזמין את הקהל לספק את יצר המציצנות ולחדור אל תוך החדר הפרטי המגן לכאורה על המרחב האינטימי. הוא פורץ את מרחב החלל המקובל בין הקהל להתרחשות הבימתית ומאפשר בכך שבירה הדדית של גבולות, חשיפה והיחשפות.

"חדיר" היא במובן מסוים המשך ל"נוס", יצירה קודמת של קולבן בה ניסה הכוריאוגרף להתמודד עם פרידה מכאיבה מאשתו ואם ילדיו ועם היציאה מתוך המערכת המוכרת והמגוננת לעולם חדש לו.

"ברור שיש המשכיות. העבודות שאני יוצר מחוברות אלי ומשקפות את מה שמעסיק אותי, כואב לי או מרגש אותי. אבל בעבודה הנוכחית, בניגוד לעבודה הקודמת, אני לא בורח, אני מנסה להתחבר ולהתקרב. אני חושב שמה שאני לא אעשה, בסופו של דבר תמיד אפגוש את עצמי ומהנקודה הזו, מהרצון לפגוש את עצמי ואנשים אחרים ובסופו של דבר גם להשלים עם אי היכולת לברוח מעצמי, נולדה העבודה. 'נוס' היתה צעקה אדירה מתוך השבר ו'חדיר' היא אחרי שוך הסערה, מתוך השקט וההסתגרות, מתוך הלחישה. היא התחילה איפה ש'נוס' נגמרה".

קולבן אינו מאמין בהפרדה בין היצירה לחיים. "אני לא מכיר חיים בלי יצירה הם תמיד היו מעורבבים זה בזה", הוא אומר וגם בעבודה הנוכחית שממקמת את רקדני להקת "קומבינע" בתוך חדר סגור הוא שואב מתוך ניסיון חייו בשנה האחרונה. "כשאתה יושב שנה שלמה בחדר לבד אתה מתחיל לשאול את עצמך שאלות על החיים. חשבתי על כך שלאורך כל חיי מעולם לא הייתי לבד בחדר תקופה כל כך ארוכה. גדלתי בקיבוץ וישנתי עם חמישה ילדים בחדר משותף ומשם עברתי לחיים בזוג. ההכרה הזו העלה מחשבות וזה בא לידי ביטוי בעבודה שבעיני היא מהיותר מהורהרות שיצרתי עד כה, לא במובן האינטלקטואלי אלא מבחינת מצב הרוח שלה. יש בה הרבה יותר רגעים שקטים מאשר בעבודות אחרות בגלל הסיטואציה הפרטית שלי למרות שזו בהחלט לא עבודה על בדידות".

בעבודה משולבים קטעי וידאו שקולבן מגדיר כ-Low Tech במכוון שצולמו בחצרות בתים בלילות ובהם מציצה המצלמה לבתי זרים. "אפשר להגיד שיש אנשים שמשתתפים בעבודה ללא ידיעתם", הוא אומר בחיוך ומסייג, "אי אפשר לזהות אותם ממש אבל חשבתי שזה נכון לעבודה כהמחשה נוספת של עניין סיפוק יצר המציצנות וחדירת החוץ אל הפנים שהעבודה מדברת עליו".

בתהליך העבודה מעיד קולבן, הוא למד לא מעט על עצמו: "תמיד ידעתי שאני אוהב להתבונן בבני אדם אבל יש משהו מרתק עוד יותר בהתבוננות באנשים שלא יודעים שמתבוננים בהם. יש בזה משהו מעורר, הרבה כוח וגם חולשה".

יצירתו החדשה של קולבן בביצוע להקת המחול "קומבינע" הועלתה בתחילת יוני בבכורה עולמית במסגרת פסטיבל אמנויות בסופיה שבבולגריה. הפרמיירה החגיגית בישראל תתקיים במסגרת פסטיבל "מחולות כרמיאל" שם תועלה העבודה שש פעמים (19-21 ביולי) ולראשונה תחת כיפת השמיים במתחם המשתלה שבעיר. בסוף חודש יולי (28-29) תציג "חדיר" במסגרת פסטיבל "מחולוהט" של מרכז סוזן דלל.