לאבי הצדיק מהלינץ'

כן, מר אבא כהן-סיטרין, לא חינכת פושטקים ברחוב. חינכת אותם לאהבת הזולת ולאהבת המולדת ממדרגה הראשונה. מדי פעם היית מתבל את אהבת המולדת שלך בשנאת ערבים, אתה יודע, אלה שיושבים פה ועדיף היה אילו ישבו במקום אחר, אולי ליד עקבה, בים. תראה מה קורה במדינה מאז החלו הפלס"רים הכתומים לפשוט על הצמתים, זה נראה יותר ויותר כמו חוליות - חוליות של חפרפרות, שישבו לנו בתוך המדינה ורק חיכו ליום פקודה. אני מתאר לעצמי את שם הקוד שתוכנן ליום הזה: "המשיח הגיע".

אתה יודע, מר אבא כהן-סיטרין, אחרי ה-11 בספטמבר, העולם כולו חזה בקלטות של בן-לאדן בעודו מאיים שסוכנים רדומים שלו נמצאים בכל מקום, רק מחכים שיגיע אליהם מסר מוצפן, מילה אולי שתיים, ואנחנו נחזה בזעמו של אללה מבוצע על-ידי חבורה של לוחמי חופש, קדושים כאלה, אתה יודע, אנשים שהיית שמח אם היו שם ליד עקבה, בים, אולי מתחתיו. הימים האלה מזכירים לי את הימים שלאחר המתקפה בארצות-הברית. כמו רובוטים, מתנפלים לוחמי הכתום על הצמתים, על האיילון, על פסי הרכבת, על המואסי - אולי אפשר לשבור שם את הפרצוף למישהו, רצוי עם אבן. ובמוחם לא אהבת מולדת כי אם שנאה יוקדת, חסרת מעצורים, שנעלמה ממנה כל ביקורת עצמית, כל מחסום אנושי. טוב, זה לא מפתיע, לא בכל יום מגיע המשיח.

החברים של הבן שלך, אתה מספר, קוראים לו "הצדיק". אני שואל את עצמי, איזה תוקף יש לקריאה הזו שלהם, למה זה צריך לעניין אותי בכלל ועד מתי ימשיך העם הזה לגדל צדיקים כמו הבן שלך? כי הבן שלך לא מיוחד, אתה מבין? הוא אחד מבין מאות ואולי אלפי צדיקים שנדרו חמאס על המדינה הזו ועל יושביה, ויש לי חדשות בשבילך: עם צדיקים כאלה - מי צריך רשעים, אם יש אנשים כמו הבן שלך, שלא רואים את שלטון החוק ממטר? מזל שהוא לא התגאה עם ידיים מגואלות בדם הערבי בו פגע - זה היה כבר יותר מדי קרוב למציאות. אתה יודע על מה אני מדבר, נכון?

לבסוף, מר אבא כהן-סיטרין, תעשה לעם היושב בציון טובה - אל תזכיר לנו את השואה. מתוקף היותי אזרח במדינה, כזה אחד שלא רואה בלינץ' בנער ערבי אקט של התגוננות, אני שולל ממך את החופש הזה. תראה את זה בתור שלילה אזרחית, מתוקף זה שאני שומר חוק - ובנך לא. אל תדבר על השואה ואל תדבר על רבנים בזמן השואה, כי אנשים עוד עלולים בטעות לשקול את דבריך ברצינות. אין בדבריך ולו שמץ של אחיזה במציאות. מצבינו כיום לא דומה ולו במעט לתקופת השואה: אנחנו לא מתגוננים נגד הצורר בעל צלב הקרס, מצבינו היום לא מצדיק לפתוח את הפנים של נער ערבי והוא גם לא מצדיק חסימת כבישים וכתובות נאצה ואיומים על ראש הממשלה או הצבא - אל תבלבל לנו את המוח עם שטויות כאלה.

אבל טוב שקולך נשמע, מר אבא כהן-סיטרין. טוב שקיבלת פיתחון פה. אנחנו, הצד השפוי של העם הזה, ראויים לאנשים שכמותך. אתה כמו מים קרים על הפנים שלנו, מי התפכחות - לא כנגד תכנית ההתנתקות, אלא כנגד הסוכנים הרדומים שאתה ובנך מייצגים. אתה ובנך גורמים להתפכחות שלנו כאן בציון, לא בגלל אהבת המולדת הכתומה שלכם - אלא בגלל שאהבת המולדת שלכם היא חוּמה, פאשיסטית, ובאו מים עד נפש. מר אבא כהן-סיטרין, נמאסתם.

ניב קלדרון, סטודנט לסוציולוגיה

• שולמית אלוני: הטירוף הקדוש
• יעקב חסדאי: שלטון לא לגיטימי