שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המתכון הסודי של יענקל'ה נכתב על קברו
    אף אחד לא הכיר את המתכון לעוגת השמרים המפורסמת של יענק'לה טופור, האופה של קיבוץ נען. רק בני המשפחה היו שותפים לסוד, שנשמר בקנאות גם מפני החברים הטובים ביותר. רק לאחר שיענק'לה ואשתו מינה נפטרו החליטו הנכדים לפרסם את המתכון על גבי המצבה של סבא וסבתא. הנכד, אור: "קיבלנו טלפונים מכל מיני אנשים שעברו בבית הקברות, רשמו את המתכון והכינו בבית"

    קילו קמח, 50 גרם שמרים, קורט מלח, שלוש ביצים, 7 כפות סוכר, 200 גרם מרגרינה, כוס וחצי חלב וקינמון לפי הטעם. זהו המתכון הסודי לעוגת השמרים של האופה יענק'לה טופור מקיבוץ נען, ולא ניתן להשיג אותו בשום ספר מתכונים כי אם במקום אחד בלבד – על גבי המצבה שלו.

     

    יענק'לה נפטר לפני שלוש שנים, בגיל 93. לפני כארבעה חודשים, כשאשתו מינה הלכה לעולמה, החליטו הנכדים, רן (31), אור (34) ומאיה (26), בניה של חנה – בתם של יענק'לה ומינה – ש"צריך לעשות משהו מיוחד לקבר המשותף". "רצינו להעביר את מורשת האפייה של יענק'לה, סבא שלנו", מסביר אור. "זה רעיון שבא מהבטן, כי הוא מעביר את הפשטות והצניעות שלו".

     

    "יענק'לה אפה כל החיים שלו בשביל הקיבוץ", מצטרף רן. "לא היו לו אף פעם מתכונים מסודרים, הכל הוא היה עושה מהראש. הוא המשיך לאפות עד הרגע האחרון. גם כשאיבד את יכולת הראייה שלו, הוא מישש את החומרים בידיים והמשיך לחלק עוגות לאנשי הקיבוץ. זה היה הכיף שלו".

     

    "מה, זה אמיתי?"

     

    יומיים בלבד לפני יום השלושים למותה של סבתא מינה, שנפטרה בגיל 94, החליטו השלושה לבחור במתכון עוגת השמרים המפורסמת של יענק'לה כמתכון שיככב על המצבה. "זאת הייתה עוגת הדגל שלו", הם מספרים. "בעצם מדובר במתכון להכנת בצק שמרים, שממנו אפשר לעשות גם רולדות. תמיד ניסו להוציא מאיתנו את המתכון, אבל אמא לא גילתה אותו אפילו לחברות הכי טובות שלה".

     

    הסתת שהכין את המצבה לא שאל שאלות מיותרות, אבל התגובות לכיתוב המוזר לא איחרו לבוא. "קיבלנו טלפונים מכל מיני אנשים שעברו בבית הקברות, רשמו את המתכון והכינו בבית", אומר אור. "ביקשו מאיתנו עוד מתכונים ומישהו אפילו התקשר לספר לי שהוא הכין את העוגה עם ממרח שוקולד נוטלה וזה יצא מצוין. צילמנו את הקבר כדי לשלוח לקרובים שלא יכלו להגיע לשלושים. הרבה אנשים שואלים אותי כל הזמן, 'מה, זה אמיתי?"


    המצבה                                                                   (צילום: שאול גולן)

     

    "כשאנשים היו מגיעים להלוויות קשות, של מוות לא-טבעי, הם היו רואים את המצבה והיא היתה הופכת להיות מוקד לצחוק", מספר רן. "אנשים לוקחים את זה בהומור, כך הם נזכרים בבן-אדם בשמחה ולא בעצב, דרך הטעם של העוגה. זאת בעצם היתה המטרה. כשאני מגיע לנען ואומר שאני הנכד של יענק'לה טופור, מיד מתחילים לספר לי על העוגות שלו. זה עושה לאנשים טוב".

     

    אחת הבקשות הנפוצות שקיבלו בני המשפחה מאנשים שניסו לאפות את העוגה היתה הוראות הכנה, אשר לא צוינו על המצבה. "אופה אמיתי לא צריך את ההוראות", מסביר אור את ההחלטה שלא לציין אותן, "הן כתובות בין השורות".

     

    ד"ש לברווז השכן

     

    יענק'לה החל את הרומן שלו עם בצק כבר בגיל צעיר במאפייה של אביו ברוונה שבפולין, מספרת בתו ציפור'קה טופור. מאוחר יותר אפה עבור הקהילה היהודית בוילנה, שם התגוררו יהודים חלוצים. בשנות השלושים המאוחרות עלה לישראל והתיישב בקיבוץ נען, ויחד עם עולה נוסף פתח את המאפייה של הקיבוץ. מאוחר יותר הוא נשלח לעבוד במאפייה בסדום, אבל חזר לנען והמשיך לאפות עבור הקיבוצניקים במשך כ-25 שנים נוספות.

     

    המאפים של יענק'לה ליוו את אנשי נען גם בתקופת פשיטות הערבים על הקיבוץ וגם בתקופת הצנע. "במשך כל השבוע הוא היה אופה את הלחם המיוחד שלו", מספרת ציפור'קה. "את עוגות השמרים אבא היה אופה במיוחד לארוחות הבוקר הקיבוציות של שבת והן נחשבו למעדן של ממש. בזמנים ההם כולם היו באים במיוחד כדי לאכול את העוגות האלו. בני הנוער היו אפילו פורצים למאפייה ערב קודם, וחוגגים כבר מהלילה".

     

    כשהמאפייה נסגרה, יענק'לה עבר לעבוד במפעל ההשקיה של הקיבוץ במשך כ-20 שנה. במקביל, המשיך לאפות למשפחה ולחלק את העוגות שלו לחברי הקיבוץ

    שנאלצים להסתפק, מאז שהוא נפטר, ב"עוגות שמגיעות במשאית", לדברי רן. גם הנכדים עדיין מתקשים להתקיים ללא המאפים המפורסמים של סבא. "למזלנו, כשיענק'לה הפסיק לאפות, אמא המשיכה מאיפה שהוא הפסיק והעוגות האלו נמצאות במקרר באופן קבוע. זה קצת כמו התמכרות לסיגריות, רק הרבה יותר קשה", מודה אור. "מגיל אפס אנחנו צורכים את המאפים האלה עם הנס קפה, ועוגת השמרים תמיד היתה האהובה עלינו. קשה לי לאכול עוגת שמרים במקום אחר, זה טומאה, כמו לרצוח את העוגה".

     

    הקבר של יענק'לה האופה ואשתו מינה הוא לא מוקד ההתעניינות היחיד בבית הקברות של נען. לאחרונה נקבר שם גם הקריקטוריסט והסאטיריקן, דודו גבע, שאת מצבתו מעטר הברווז המפורסם שלו. "גבע נפטר כחודש לפני סבתא", מספר רן, "והמצבה שלו מגניבה בעצמה. היא מרגשת ומצחיקה, וזה גרם גם לנו לשאוף לעשות משהו אמיתי. המתכון הפשוט והמוצלח הזה הוא כמו אנלוגיה לחיים של יענק'לה. הם סבבו סביב המאפים, עוד כשחי בעוני נורא בפולין ועד שהפך לאופה של נען".

     

    המתכון הסודי של יענק'לה לעוגה בטעם גן-עדן

     

    החומרים:

    1 קילו קמח

    50 גרם שמרים

    קורט מלח

    3 ביצים

    7 כפות סוכר

    200 גרם מרגרינה

    1/2 1 כוסות חלב

    קינמון לפי הטעם

    פרט למוצרים המופיעים על המצבה, יש לארגן גם שמן וביצה טרופה.

     

    אופן ההכנה (לא מופיע על המצבה):

    1. בקערת מיקסר שמים את הביצים, המרגרינה, הסוכר וקורט המלח, ומערבלים.
    2. תוך ערבוב, מוסיפים לסירוגין מעט מהחלב כשהוא פושר ומעט מהקמח.
    3. מוסיפים את השמרים, וממשיכים להוסיף את שאריות החלב והקמח, עד שהקמח נפרד מהדפנות.
    4. מכסים במגבת רטובה, ומניחים במקום חם לתפיחה במשך כשעתיים.
    5. לאחר התפיחה לשים את הבצק היטב. מרדדים את הבצק לעלה בעובי של כ- 1/2 ס"מ, מורחים את העלה במעט שמן ומפזרים קינמון. מגלגלים את העלה לגליל וחותכים אותו לגלילים באורך 3 ס"מ. מסדרים את הגלילים על גבי נייר אפיה בתבנית שטוחה, טורפים ביצה ומורחים אותה מלמעלה.
    6. אופים בתנור בחום של 180 מעלות במשך כ-10 דקות, עד שפני המאפים משחימים.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים