שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הדיאטניות מטעם חברות המזון: אפשר להאמין להן?

    רוב חברות המזון הגדולות בישראל מעסיקות דיאטניות, במשרה מלאה או כיועצות, אבל מה זה אומר לנו, הצרכנים? האם דיאטנית הבית אכן מצליחה להשפיע על איכות המוצרים ועל בחירת מרכיביהם? האם בזכותה אנחנו באמת צורכים מזון קצת יותר בריא? אל תהיו כל-כך בטוחים

    המודעות הגוברת לתזונה נכונה הביאה בשנים האחרונות לעלייה דרמטית בסוג חדש של יועצים: דיאטניות בתעשייה. את מי הן מייצגות? האם את טובת בריאות הציבור? האם הן נושאות בשורת חשיבות התזונה הנכונה בתוך התעשייה, או שהן הופכות לחלק מהמערך השיווקי של יצרן או יבואן המזון, תוך העצמתו באמצעות שימוש בידע המקצועי שלהן? מה הכוח שעומד לרשותן לשנות?

     

    כל חברת מזון ישראלית המכבדת את עצמה מחזיקה בשורותיה דיאטנית על תקן יועצת. "יוניליבר ישראל" מעסיקה את אורנה לוי כבר 15 שנה כעובדת מן המניין. לוי היא יו"ר הפורום לדיאטניות בתעשייה והדיאטנית הראשונה בארץ שהלכה לתעשיית המזון. היא נעזרת ומתודרכת גם על-ידי צוות המחקר המקצועי של "יוניליבר" העולמית.

     

    "שטראוס" מעסיקה כבר שנים רבות את ד"ר ניבה שפירא, המשמשת כיועצת חיצונית של קונצרן "שטראוס-עלית" כולו. בנוסף, מועסקת במחלבות "שטראוס" כעובדת מן המניין בשלוש השנים האחרונות הדיאטנית הקלינית יעל אוורבוך, המוגדרת כמנהלת תחום בריאות במחלבה. אוורבוך עבדה בעבר כדיאטנית קלינית בבית-החולים "לניאדו" בנתניה. החברה נעזרת גם במכון המחקר של "דנונה" הבינלאומית.

     

    תשלובת החלב של "תנובה" מעסיקה כדיאטנית ראשית את רותי אבירי, שהיתה עד לפני חצי שנה הדיאטנית הראשית של מרפאת הסכרת בבית-החולים תל-השומר, והיום מפעילת קליניקה פרטית לעודף משקל והפרעות אכילה ועובדת עם מירי בלקין. אבירי פועלת ב"תנובה" כיועצת פרטית וכן מבצעת פרוייקטים בנושאי תזונה עם חברות נוספות כגון "מקדונלדס", "מי עדן" ו"סנפרוסט". מלבדה, "תנובה" מעסיקה ארבע דיאטניות נוספות.

     

    "אסם-נסטלה" מעסיקה כיועצת חיצונית את ד"ר ברוריה טל, לשעבר דיאטנית ב"מכבי" והיום מפעילת מרכז פרטי לתזונה נכונה ברמת-אביב. "אוליביה" מעסיקה כיועצת חיצונית את הדיאטנית טליה לביא, גם היא לשעבר מ"מכבי". "שמן" מעסיקה כיועצת את הדיטאנית מירב מור אופיר, המייעצת גם לחברת "שסטוביץ'", יבואנית "קלוגס". "טרה" מחזיקה כיועצת חיצונית את הדיאטנית לימור בן-חיים, "דנשר" נעזרת ביועצת חיצונית, הדיאטנית רות משה, שמייעצת גם ל"ארומה לייף", "כפיר" ו"מאפיית אנג'ל".

     

    הקוד האתי

     

    לפני קרוב לשנתיים יצאה "תנובה" לשוק בקול תרועה גדולה עם חלב הסויה שלה, שהיה מתוק יחסית. בהמשך יצאה גם גירסה מופחתת סוכר של המוצר. בדיעבד מודה רות אבירי, דיאטנית החברה, שהיתה לה בעיה עם הסוכר במוצר. "אבל לחלב הסויה יש היגד בריאותי שהותר לפרסום: צריכת 25 גרם חלבון סויה ביום כחלק מתפריט דל כולסטרול ודל שומן רווי מקטינה את הסיכוי למחלת לב. לא תוכלי לקחת את זה לסויה, למרות הסוכר שבה, שהופך אותה למוצר פחות טוב. השאלה היא שיווקית.

     

    "אני חייתי עם המוצר פחות טוב מאשר אם הוא לא היה מכיל סוכר, אבל אני חושבת, מה היה קורה אם לא היתה דיאטנית ב'תנובה'? הגישה שלי אומרת: בואי תקדמי את מה שאת יכולה, תעשי כמיטב יכולתך. יש דברים שאת, כדיאטנית בחברה, לא יכולה לעשות. בסופו של דבר, אני לא מנכ"ל 'תנובה'".

     

    ד"ר דורית ניצן-קלוסקי, ראש שירות המזון והתזונה במשרד הבריאות: "כניסת הדיאטניות לתעשייה מבורכת, אבל קיימת בעיה עם הקוד האתי של המקצוע. לא פעם, כשאני נפגשת עם דיאטניות שעובדות בתעשיית המזון, ואשר מנסות למכור לי טענה לגבי מרכיב מסוים או תועלת בריאותית, אני מוצאת אותן מסתמכות על בסיס מחקרי דל מאוד, כאשר הן מתפקדות יותר כשגרירות של התעשייה במקום כשגרירות של התזונה הנכונה והבריאות בתוך התעשייה".

     

    לדיאטנית זיוה קורנברג, מנכ"ל עמותת הדיאטניות "עתיד", אין כל ספק שכניסת הדיאטניות לתעשייה צריכה להיות מלווה במחיאות כפיים סוערות וקריאות עידוד. לגביה, אם יש סיבה למסיבה, היא טמונה בתחזית לגידול במספרן. "בעוד עשר שנים קדימה, אני רואה דיאטניות מרושתות טוב מאד בתעשייה", היא אומרת. "הן משפיעות. אנחנו רואים כל הזמן מוצרים משופרים שיוצאים לשוק בלחץ שהן מפעילות. אלמלא הן היו ממליצות להוריד את השומן והסוכר ממזונות רבים, לא ידוע אם הליכים אלו היו נעשים.

     

    "דיאטניות הן אלו שקידמו את התופעה המבורכת של מיונז 5% , את המהפך בתעשיית החלב. הן כבר עשו הרבה מאד לשינויים בכל תעשיית המזון לקידום הבריאות ומניעת מחלות. ככל שיהיו יותר דיאטניות בתעשיה, יהיו יותר מאכלים בריאים על המדפים ונהיה עדים ליותר מניעת מחלות".

     

    יכול להיות שהשימוש בחתימת ידן המקצועית ובידע של הדיאטניות מעצים את יכולתה של התעשייה לומר לנו את האמת, אבל לא את כל האמת. מצד שני, סביר להניח שאנחנו חייבים לדיאטניות שבתעשייה את הכמות הגדולה של מוצרים בריאים שעולים על מדפינו, ומאפשרים לנו תזונה בריאה, מגוונת וטעימה הרבה יותר מכפי שהיתה לפני עשר שנים.

     

    גם ב"עתיד", מודות קורנברג וד"ר ניבה שפירא, מתחבטים לא מעט בנושא. קיימת הכרה בנחיצות קוד אתי שיגדיר את המותר והאסור לדיאטניות בתעשייה.

    המלצות מגובשות טרם קרמו עור וגידים. "אם הדיאטנית בתעשייה לא רואה את עצמה כנציגת הציבור, אוי ואבוי לנו", אומרת רות משה. "יש כאלו שקשה להן להתמודד עם טענות היצרן בנוסח 'לעשות כמו שאת רוצה ייקר את המוצר'. בעוד שלדיאטניות בבתי-חולים יש תקנון כללים והן גם חייבות דיווח למחלקה לתזונה במשרד הבריאות – נכון להיום, אין מישהו בר-סמכא שיקבע קריטריונים לעבודת הדיאטניות בתעשייה. יש מקום לקביעת נהלים כאלה. הפורום של הדיאטניות ב'עתיד' חובבני, שכן הוא עדיין איננו מהווה אוטוריטה עם שיניים שיכולה לחייב הן את הדיאטניות והן את התעשייה בנורמות פעולה".

     

    מעמד הביניים

     

    למען האמת ההיסטורית, תעשיית המזון הקונבנציונלית לא הכירה עד לפני כ-15 שנה בצורך בדיאטנית. היום מעסיקה תעשיית המזון כ-20 דיאטניות, לדברי אורנה לוי מ"יוניליבר", כשרובן מעניקות שירותי ייעוץ ליותר מאשר מפעל אחד. "הגידול נובע מכך שהתעשייה מבינה יותר ויותר שהן פקטור חשוב בפיתוח מוצרים", אומרת לוי, "והן אלו שיכולות גם לגרום לכך שהמוצרים יהיו יותר בריאים".

     

    אסף לניאדו, מנכ"ל חברת "מיקרומרקט" העוסקת בשיווק לקהלים של מובילי דעה ומשפיענים, סבור שהדיאטניות מהוות מרכיב חשוב בהעברת המסרים לרופאים ולעמיתותיהן למקצוע הדיאטניות. סיגל השילוני, מנהלת השיווק של "שטראוס": "אני לא חושבת שחברת מזון שמכבדת את עצמה יכולה היום לעבוד ללא פונקציה של דיאטנית בתוך הבית, שחשובה קודם כל לאנשי השיווק, שחייבים להבין את נושא התזונה כאשר לאף אחד מאיתנו אין את הידע הזה".

     

    רובן המכריע של הדיאטניות בתעשייה מועסקות היום כיועצות. רק חלק קטן מהן מועסקות כעובדות מן המניין בחברות המזון, בעיקר בשלוש הגדולות, "תנובה", "שטראוס" ו"יוניליבר". שכרן של כל הדיאטניות נמצא ברמות הביניים ומשקף במידה רבה את השפעתן הניהולית הבינונית בדרך כלל. דיאטנית שהיא עובדת מן המניין תשתכר 6,000-10,000 שקלים לחודש, לפני הטבות. היועצות החיצוניות מקבלות תשלום פר פרויקט ושכרן נע בין 15 ל-30 אלף שקלים לפרויקט, לפי מידת פרסומן והעבודה הנדרשת מהן. קיימת גם נורמת תשלום על-פי שעה שנעה בין 30 ל-80 דולר לשעה, על-פי הדיאטנית וסוג העבודה.

     

    "הן די מנוצלות יחסית לשפים שהחלה התעשייה להעסיק בשנים האחרונות", טוען גורם בכיר בענף המזון. "התדמית שלהן בעיני התעשייה עדיין לא מספיק חשובה ולא קיבלה את המקום הראוי לה, אם כי המצב ישתפר במקביל לעליה במודעות לבריאות".

     

    אומרת דיאטנית הטוענת כי לא השתלבה בעבודות ייעוץ בתעשיה למרות שהוצע לה: "השכר נע בין ניצול מוחלט לסכומים משמעותיים, כשמדובר במפורסמות. אני לא רואה את עצמי עובדת בקליניקה פרטית, בעוד אני מזוהה עם יצרן מסוים". ה ה "קשה מאד לדרוש מדיאטן, שהיה שותף לקבלת החלטות לצאת עם מוצר חדש בפורום כזה או אחר, לבוא ולהגיד 'אל תצרוך את המוצר כי יש בו יותר מדי קלוריות'", אומר יועץ השיווק רון אנטונובסקי. "אני לא חושב שהדיאטן היום הוא בעמדת כוח כזו בפורומים של מנהלי החלטות, שיוותרו בשל דעתו על שיקולים מסחריים.

     

    "בפורומים רבים, בהם הייתי שותף בפיתוח מוצרים, הדיאטן מתבקש לתת חוות דעת על נושאים מסויימים, אבל אין לו את הכוח לומר 'אל תכתבו את המסר הזה על האריזה'. יחד עם זאת, צריך לזכור שאין מזון בריא במאת האחוזים ל-100% מהצרכנים. הת- עשייה אומרת: 'אני נותנת לצרכן את הבחירה'. בסופו של דבר, מי שיעלה על המדף יהיה המוצר שיהיה בריא וטעים לכולם, וגם יענה על הצרכים של בעלי הממון בתעשייה, שאיננה מוסד פילנטרופי שבא לדאוג לבריאות הציבור".

     

    - אז מהו בעצם המעמד של הדיאטנית?

     

    "בהחלט מצויות דיאטניות שבצ- מתים מסויימים משפיעות על רכיבים: צבע טבעי, סוג השומן. מתייחסים אליהן ברצינות יותר כאשר מדובר ברכיבים, מאשר בהחלטה הכוללת על המוצר. יצויין כי דווקא חלק גדול מהדברים שמכעיסים צרכנים – מסר בריאותי זה או אחר על האריזה או בפרסום – אינם נתונים לשיקול דעת הדיאטנים, אלא מוכרעים ברמות השיווק".

     

    הדיאטנית רות משה: "יש בעיה כשאת יושבת בקטע של סיעור מוחות ומגיעה לקטע של איך מציגים את המוצר לקהל הרחב. נוצרים לא פעם פערים ביני ובין נציגי משרד הפרסום והיחצ"נים והחברה, בין מה שאני רוצה שיהיה כתוב ובין משהו שהם רוצים. יש לי הרבה מלחמות על הנושא. כשהם מתעקשים על דעתם, אני לא מוכנה ששמי יופיע. אני חייבת להגיד שהיום, בהשוואה למצב לפני שנתיים, מקבלים יותר את המסרים שלי, אם כי צריך לא להשלות את עצמנו ולו לשנייה אחת. מדובר בחברות כלכליות שרוצות להרוויח ולא מייצרות מוצרים בשם הציונות".

     

    קווים אדומים

     

    כל הדיאטניות עימן שוחחתי טענו שיש להן קווים אדומים ברורים, המונעים מהן להפוך למשרתות התעשייה. "הקוים מאוד ברורים", מצהירה טליה לביא, הדיאטנית של "אוליביה" העובדת גם עם תשלובת החלב של "תנובה", "לא אומר על מוצר מה שאני לא חושבת לגביו מהבחינה המקצועית, או מה שאיננו בדוק מדעית. לא נתקלתי באף חברה שתכניס את הדיאטנית לפינה מול המצפון המקצועי שלה. מעולם לא נדרשתי לומר דברים שהם נגד האמת המקצועית שלי".

     

    רותי אבירי מתשלובת החלב של "תנובה": "הקו האדום שלי הוא הקו שבו משהו שאני עושה עלול לפגוע בבריאות הציבור. צריך גם לזכור, שאם האדם יכול לגרום לעצמו נזק בריאותי הוא יעשה זאת. השאלה היא איפה החברה יכולה להציע את האופציה הבריאה? פונות אלי חברות השכם והערב כדי שאחתום על אישורים לקמפיינים פרסומיים לערוץ 2 עם מסר בריאותי. לא אתן את שמי למה שאני לא משוכנעת שטובת הציבור מאחוריו".

     

    על רקע זה, נוכחנו לאחרונה בדיאטניות של "תנובה" ושל "שטראוס" מתייצבות משני צידי המתרס מול העיתונאים ומגינות בחירוף נפש על חיידקי היוגורט הפרוביוטי של החברה שלהן – הנספגים בצורה הטובה ביו- תר, הנחקרים בצורה הטובה ביותר. אין לצרכן שוחר הבריאות גוף אובייקטיבי שיספק לו את אמת המבחן מי מבין השתיים צודק.

     

    "השימוש באנשי מקצוע מתחום הדיאטה לשם קידום מוצר מסחרי, יש בו חשש לכאורה להטעיה של הציבור", מזהיר עו"ד ירון לוינסון, מ"מ מנכ"ל הרשות לצרכנות. "הדיאטניות נתפסות בעיני הציבור כמומחיות נטולות פניות, ושילובן כחלק בלתי נפרד ממערך השיווק של החברות עלול ליצור מצב שלכאורה מדובר בחוות דעת אובייקטיבית לחלוטין. אולם עצם העובדה שדיאטנית כזו עובדת בשירותה של חברה מסחרית, מעוררת את החשש שלכאורה חוות הדעת נועדה לשרת את האינטרס של החברה, דבר שעלול להטעות את הציבור.

     

    "החשש העיקרי אצלנו נובע ממסירת מידע חלקי בלבד לגבי המוצר, תוך הדגשת דברים ספציפיים חיוביים והימנעות מהזכרת תכונות שליליות. הדבר חשוב במיוחד במצב של היום, כאשר המודעות לבריאות טשטשה את התחומים, מה שעלול להטעות ולבלבל את הציבור. הכל מזון בריאות, סופרמרקטים נכנסים לתרופות, בית-מרקחת למזון. מבלבלים את הצרכן".

     

    - למה זה קורה?

     

    "הכל מתחיל בזה שאין פיקוח, אין רשות אחראית, אין כללים ואין הסדרים. כיום, למעט איסור כללי על הטעייה, אין הוראת חוק ספציפית שמגדירה מה מותר ומה אסור בתחום זה. מכיוון שהשוק פרוץ לחלוטין בתחום זה, חשוב שיפורסמו תנאי אתיקה הן לדיאטניות עצמן והן למשרדי הפרסום. אנחנו גם ממליצים לציבור לא לסמוך על מה שמופיע בפרסומים כחוות דעת של דיאטניות. שיפנו לגופים אחרים, כמו רופא משפחה, לפני שמסתמכים על המלצה על מוצר מסויים שהוא דיאטטי".

     

    הדיאטנית והצרכן

     

    דיאטניות מככבות היום גם במסיבות עיתונאים, כנושאות מסר הבריאות ונותנות החותמת המקצועית. לעומת זאת, כמעט לא קיים שימוש בהן בשיווק ישיר מול הצרכן הבודד. לפני כשלוש שנים העמידה "שטראוס" דיאטניות בסופרמרקטים במסגרת שיווק "אקטימל" ואלו שוחחו עם הצרכנים. ככל הנראה מדובר ביוזמה בודדת שלא חזרה על עצמה. "הפרויקט התגלה כיקר מדי ולא כדאי", אומר אסף לניאדו, מנכ"ל "מיקרומרקט" וגדול מעסיקי הדיאטניות על בסיס עבודה לפי שעות. עם זאת, עמיר לוי, ראש מטה השיווק של "אסם-נסטלה", איננו שולל את האפשרות שבעתיד נראה דיאטניות ככוכבות מסעות פרסום בענף המזון. העתיד עוד לפניהן.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הדיאטנית אמרה? אז אמרה
    צילום: אלכס קולומויסקי
    מומלצים