מוי כיף!

אם חשבתם שכל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כנראה שעוד לא פגשתם את משפחת פנטסטיק, המשפחה המצליחה ביותר של חברת "מרוול קומיקס" וגיבורת הסרט החדש מבית היוצר של סטן לי/אבי ארד, "ארבעת המופלאים", שעולה בסוף השבוע לאקרנים.

מבחינות רבות, כמובן, הם כן דומים למשפחה הממוצעת – לאבא ואמא יש חילוקי דעות, אבל הם תמיד משלימים בסוף, הילדים עושים בלאגן בבית ושטויות בחוץ, כולם אוהבים מאוד אחד את השני אבל לפעמים עולים אחד לשני על העצבים. אתם יודעים, הדברים הרגילים. מה שפחות רגיל וממוצע הוא העובדה שכדי לאחד את ריד ריצ'ארדס, סו סטורם, ג'וני סטורם ובן גרים לכדי משפחה גדולה ומאושרת, נדרשת היתה פעילות רדיואקטיבית חריגה. במהלך ניסוי שעורכים הארבעה על תחנת החלל של המיליארדר החלקלק ויקטור פון דום (בגילומו של ג'וליאן מקמהון, שכמה שהוא יותר רע, ככה הוא יותר טוב), מתערבים כוחות הטבע והגורל בדמות סערת שמש מתפרצת (או משהו כזה, אני מודה בהכנעה שלא ממש הבנתי ולא טרחתי להבין את הממבו ג'מבו הזה. נאמר עכביש רדיואקטיבי סולארי ונסגור עניין) ששוטפת את התחנה ועושה שמות במבנה המולקולרי/גנטי/כלשהו של גיבורינו החביבים.

הסופה הזו תופסת אותם בנקודה בעייתית ביחסיהם. ויקטור המיליארדר עומד להציע נישואים לסו סטורם (ג'סיקה אלבה היפה כתמיד), שבלבה עדיין רוחשים רגשות לריד ריצ'ארדס המבריק (יואן גריפית', נפילת הליהוק האיומה של הסרט), שגם הוא, מצידו עדיין מאוהב בה, אך בחנוניות מתפרצת אינו מסוגל להביע את רגשותיו. גם לבן גרים, הטייס של ריצ'ארדס וחברו הטוב (בליהוק מבריק של מייקל צ'יקליס), יש בעיה. הוא מתגעגע עד כלות לאשתו האהובה ומתקשה לקבל פקודות מג'וני סטורם (כריס אוואנס ההורס), אחיה הקטן של סו ובלאגניסט לא קטן בכלל.

ארבע על ארבע

כאמור, הרדיואקטיביות טורפת את הקלפים ובשובם לכדור הארץ, לאחר ששרדו את התאונה, מגלים הארבעה וגם ויקטור

ארבעת המופלאים

פון דום עצמו, שיש להם כוחות חדשים ומוזרים. ריד ריצ'ארדס מקבל צדעיים כסופים, ואת השם "מר פנטסטיק" כיאה לאב המשפחה הפטריאכלי שהוא עומד להיות. הוא גם מקבל את היכולת למתוח את עצמו כמו גומי לכל כיוון, בכל אורך ובכל עובי. וכן, כמובן, בדיחת ה"את כל החלקים שלו?" מגיעה גם מגיעה. סו סטורם מגלה שהיא יכולה לייצר שדות כוח ולהפוך לבלתי נראית. השאלה הטורדנית שעורר ליהוקה של אלבה לתפקיד זה (למה לקחת את אחת השחקניות היפות שיש ולהפוך אותה לבלתי נראית?) מקבלת מענה חלקי כשמתברר שרק הגוף שלה הופך לבלתי נראה. הבגדים לא. כדי שבאמת לא יראו אותה היא חייבת, להיות, נו, ערומה.

אז אבא מתוח ואמא בלתי נראית. ומה עם הילדים? אז ג'וני סטורם המדליק הופך ללפיד האנושי או במילים אחרות, לפירומן מוכשר שעשוי כולו מאש, ובן גרים, הדמות הטראגית שלנו, הופך ל-דבר, מעיין גוש אבן כתום וחזק עד אין קץ. אגב, דמיונו של גרים לגולם המהולל מפראג אינו מקרי, כנראה. בשנת 2003 סטן לי (ליבר) וג'ק קירבי (קורצברג), יוצרי "המופלאים", הוציאו את גרים מארון הספרים היהודי וגילו כי הוא בן כשר לדת אברהם אבינו. שויין. ריד, סו וג'וני יכולים להפעיל ולכבות את כוחותיהם כרצונם, אך רק גרים, שספג כמות גדולה יותר של קרינה, נעול לנצח בתוך גוש האבן שלו.

העלילה מתומרנת כך שהמופלאים נחלצים לעזרה במהלך תאונת שרשרת מרהיבה במיוחד וכך נחשפים כוחותיהם לעיני כל. הנקודה הזו היא אחת המשמעותיות בקומיקס, מאחר שלמופלאים, בניגוד לשאר לובשי הלייטקס (גם הם מוצאים חליפות לייטקס, אל דאגה. למרבה הצער סו הרי לא יכולה להסתובב ערומה כל הזמן), אין זהות סודית. הם לא עובדים בעיתון ומסתתרים מאחורי משקפיים או עדשת מצלמה. הם גיבורים 24 שעות ביממה וכולם מכירים אותם. הכולם הזה כולל גם את ויקטור פון דום שמגלה את טבעם של כוחותיו ואת אופיו החלקלק והנחשי והופך להיות ד"ר דום (יש לו כוחות חשמליים או משהו. אני לא יכולה לטעון שבאמת הבנתי). המאבק בדום מאפשר לרביעייה להתלכד, לגלות את רגשותיהם זה לזה, לפעול יחד ולגלות את המקסימום של יכולותיהם, ובא לציון גואל.

משפחת סופר-כיף

כפי ששמותיהם של גיבורי-העל שלנו דבילים למדי (מר פנטסטיק, הנערה הבלתי נראית, הלפיד האנושי ו-הדבר), כך גם התסריט. מדובר במשהו שילד בן 12 יכול היה לכתוב, כולל בדיחות צפויות מראש (אתה לוהט! אומרת הבחורה לג'וני סטורם בעודו עולה באש. אני יודע! הוא עונה לה בחדווה), רגעי קימוט מצח מגוחכים (אז מה שאתה אומר זה שכל המבנה הגנטי שלנו השתנה?) ופיסות רומנטיקה מביכות בין סו לריד.

מה לעשות. משפחה לא בוחרים והמשפחה הסופר מתפקדת הזו עובדת על המסך בחינניות לא רעה. זו אמנם לא יצירה מרשימה מבחינה ויזואלית כמו "עיר החטאים", היא נעדרת את המורכבות היחסית של "אקס-מן" או את הקדרות שמאפיינת רבים מסרטי הקומיקס שנעשו בשנים האחרונות, כמו "בטמן מתחיל", "קונסטנטין" ואפילו "הלבוי". אבל מה שכן יש ל"ארבעת המופלאים" הוא פקטור מגניבות גבוה, שרובו מגיע מדמויות המשנה, ג'וני סטורם ובן גרים, אווירת סבבה וקצב טוב.

כל אלה הם שהופכים אותו לסרט קיץ מהנה, נטול מחשבה כמעט, למרות ניסיונותיו של טים סטורי, הבמאי, והתסריטאים מייקל פראנס ופרנק פרוסט, להחדיר אליו כל מיני אמירות על מעמד המשפחה בעידן הסלבריטאיות או משהו בסגנון. אמנם כל מה שנעשה כאן כבר בוצע, וטוב יותר, בפארודיית הקומיקס המצויינת "משפחת סופר-על" (שעוצבה בדיוק על-פי "ארבעת המופלאים" ואף גרמה לעיכוב ביציאת הסרט הנ"ל), אך עדיין, עם כיף לא מתווכחים.