שתף קטע נבחר

משמאל לימין ברחוב קינג ג'ורג'

את השופינג של המדינה, מסע קניות אידיאולוגי, תוכלו לעשות בפחות משלוש מאות מטר ובשלושה חלונות ראווה. מהמהפכנות של סלון מזל לערכים של ז'בוטינסקי וגם גיבורי-על ישראלים - הילה טוב מטיילת בין רעיונות שאפשר לקנות

מאתים שבעים ושבעה מטרים של אוטובוסים וחנויות בנות ששים שנה ויותר מפרידים בין כל מה שאנחנו בעדו לכל מה שאנחנו נגדו. מתנתקים מול מתבצרים, שחורים (או כחולים ולבנים) מול כתומים, שמאל מול ימין. אם נפל עליכם אורח, תייר מארץ רחוקה, שיש לו חצי בוקר כדי להבין מה קורה פה ולהספיק לעשות גם שופינג, קחו אותו לרחוב המלך ג'ורג'.

 

בין דוכן לסחיטת מיצים לשרשרת חנויות "הכל בדולר", אולי יצליח למשש גם כמה רעיונות, אולי אפילו לקנות. מבצע מיוחד בפחות משלוש מאות מטר ובשלושה חלונות ראווה.

 

באמצע רחוב הקניות הצעקני חומקת סמטה מהקצרות שבעיר, פלונית שמה. חמקמקה ככל שתהיה, היא

הדרך הישירה והקצרה אל שורשי החשיבה המחתרתית-אנרכיסטית של גוש השמאל. "סלון מזל". לא חשוב מה דעתכם הפוליטית, קשה שלא להתאהב בשם של המקום.

 

כיאה לסלונים, שתכליתם הוא אירוח, גם סלון מזל מתפקד בהקשר הזה כסלון מסורתי. אקטיביסטים ומהפכני כל העולם מוזמנים לבוא ולהצית את אש המאבק שלהם שם. הסלון, שפועל כעמותה, הוא מרכז להפצת מידע לשינוי חברתי ופוליטי. בערבים מתקיימות סדנאות והרצאות בנושאים משתנים. הפעילות מתרכזת סביב נושאים כמו אקולוגיה, גלובליזציה, זכויות לפלשתינאים וזכויות בעלי חיים, מגדר. אם אתם מסוג האנשים שרעבים למחשבות ורעיונות חדשים, צהריים בסלון יכול להיות בילוי משביע במיוחד.

 

גם לרעב הקיומי יש תשובה בסלון. קבוצה של עשרים מתנדבים מפעילה בר של אוכל מוסרי. מנות טבעוניות, בלי חומרים מהחי (חלב, ביצים, בשר). אוכל שלא גרם בעיבוד שלו סבל לבעלי חיים. כל ארוחה עולה 12 ש"ח. קינוח עולה בין שלושה לשישה שקלים. עניין של אידאולוגיה, ולא פחות מזה גם של החיך.

 

לא רק רחוב

 

כל מי שטעם אי פעם את טעמו המתוק של מסע קניות, מכיר את כוחה הממכר של התאווה. התשוקה לספוג כמה שיותר אפשרויות, לאסוף רעיונות. אם האורח שלכם מפגין כישורי קניינות, טלטלו אותו הלאה, אל חלון הראווה השני. מוזיאון ז'בוטינסקי. אם הוא לא קנה את ההתנגדות לגדר ההפרדה, אולי יגלה עניין בקיר הברזל.

 

גם מי שלא נקלע לאזור שלנו על תקן של תייר מזדמן לא בהכרח מכיר את תולדות חייו או דעותיו של הלוחם והמהפכן זאב ולדימיר

ז'בוטינסקי. באופן טראגי הוא זכה להיות אחד השמות המוכרים ברחוב הישראלי, ובו בזמן אחד המנהיגים הפחות ידועים. המשימה הראשונה של המוזיאון היא לחשוף עובדת חיים: ז'בוטינסקי הוא לא רק שם של רחוב. המשימה השנייה היא להשפיע. לעבד את הדעות והערכים שהטיף להם כך שיגיעו אל שיח הרחוב. גם למרחבים הסימבוליים של רחוב שנקין השכן. "ראיתם כבר את כל החנויות?" שואל הברושור של המוזיאון, "בואו אל ז'בו בקינג ג'ורג'".

 

הדרך אל השיח הציבורי עוברת דרך הלב. יצירת רגעים של הזדהות והבנה. ניסיון להסביר מהבטן איך התחלפה היד הרכה של המשורר ביד הברזל של הלוחם. באחד האולמות יש מצגת אורקולית. שיחה שהתקיימה לכאורה בין ז'בוטינסקי לערי, הבן שלו. תולדות חייו, נקודות המפנה וטביעת האצבע ההיסטורית של האיש, כולן עוברות בחורי המסננת הרגשית, ומגישות נתחים מעובדים, פעם של לוחם אקטיביסט, פעם של אב מיוסר ופעם נוספת של משורר ואיש רוח.

 

ברצף הצבעוני של הרחוב, נכון יותר לחשוב על המוזיאון כמו על זכוכית מגדלת רחבה עם עדשות מתחלפות. פעם ורודות ופעם כהות, פעם עגולות ופעם חדות. אחד

המוצגים המעניינים ביותר הוא סרט שהכין משרד הביטחון. גשר שנפרש לחבר בין העולמות.

 

הקשר ושיתוף הפעולה בין המחתרות והמנהיגים מתגלה במורכבות שלו. תלות הדדית ושיתוף פעולה לעומת חוסר הסכמה והתכחשות. ז'בוטינסקי מתגלה כקיר תומך, האיש שהקים את ארגון ההגנה. מנהיגי היישוב פנו אליו שיבנה את התשתית. ז'בוטינסקי קיבל עליו את המשימה, וגם שילם עליה בשם היישוב כולו. בשלב מסויים נתפס על ידי הבריטים, נשפט בבית דין צבאי ונשלח למאסר בכלא עכו.

 

פנזניה מקומית

 

ספק אם האורח שלכם יצליח להכיל את כל מה שאסף. קניינים מנוסים ממנו קרסו תחת נטל אידיאולוגי הרבה יותר קטן. לפעמים, ברגעים של עומס יתר, קל לשמוח עם מחוות קטנות. חלון הראווה השלישי בשופינג של המדינה הוא אפשרות להתחבר אחרת לכל מה שקורה כאן.

 

ב"קומיקס וירקות", חנות מקצועית לחוברות וספרים של קומיקס, מתפתחת ישראליות מסוג אחר. גרעין השליטה עדיין נמצא בשרירים של גיבורי העל האמריקאים - סופר-טובים מרביצים לסופר-רעים ולהפך - אבל בשולי הזירה מתחממים כבר גיבורים מתוצרת כחול ולבן, הפנזינים העבריים הראשונים. פנזין

היא חוברת שוליים, כזו שמכינים במכונת צילום ומהדקים בסיכות. "קומיקס וירקות" הוא בית לפנטזיונרים של פנזינים. הם מקפידים לעודד את כל מי שמפנזן לעשות את זה איתם.

 

נכון להיום יש רק פנזין-על עברי אחד לתפארת מדינת ישראל. "אדירי התכלת" - סדרת קומיקס על גיבורי על מאשדוד שמקבלים כוחות ומסתובבים בעולם. לאחד הגיבורים קוראים עופר, לשני אייל. לפעמים הם מסתבכים בנמל אשדוד, לפעמים בכור הגרעיני ביבנה. הניואנסים שייכים לפה בצורה מדוייקת. כמו מכונת רנטגן שמשקפת כל מה שעובר תחתיה. ויש גם מחווה לאוכלוסיה הכי אשדודית: שני עמודים בגרוזינית. אם התייר שלכם לא חייב לחזור הביתה עם הדפס על חולצה בסגנון "איי לאב ישראל", אדירי התכלת עשוי לשמח אותו.

 

איך עושים את זה:

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
סלון מזל. רעב למחשבות
צילום: צביקה טישלר
ז'בוטינסקי ובנו. להכיר ולהשפיע
אדירי התכלת. מחווה לגרוזינים
מתוך "אדירי התכלת"
מומלצים