זירת הבירה - מתגוששים נוספים

חבית הבירה הקטנטנה שלנו עומדת לעבור ריענון. שני הלוחמים הותיקים בזירה – המתגוששים הקבועים: טמפו ומבשלות בירה ישראליות, הלוא היא קוקה קולה – מחפשים לעשות שינוי. צריכת הלאגרים בעולם יורדת, ולמעשה השנה – לראשונה בהיסטוריה – עלתה בארצות הברית צריכת היין על צריכת הבירה. טמפו קנו את יקבי ברקן, וקוקה קולה נכנסה לשיווק של יקב מצליח ששמו תבור, אבל אלה לא השינויים היחידים ששתי החברות האלה עושות.

אל המותגים הותיקים – גולדסטאר ושות' – הוסיפה השבוע טמפו את הסמואל אדאמס האמריקנית. קוקה קולה קנתה לא מזמן את ש.ע.ל. רובין, ובכך למעשה הוסיפה למגוון הבירות שלה את הבירות הבלגיות מתוצרת אינטרברו הבלגית. לחברה הזאת – שמייצרת מותגים חזקים כמו לף והוגרדן – יש מותג לאגר חזק (בחו"ל), ששמו סטלה ארטואה – שהוא יורולאגר; כשותי ובעל מרירות מתונה.

סטלה לא הצליחה בארץ מכל מיני סיבות, אבל צריך לזכור שזה לא מותג חלש. בבריטניה היא ניצחה את הבירה האנגלית המקומית, ובעזרת מיצוב יוקרתי, היא הצליחה לעשות דברים שאפילו היינקן לא עשתה.

אפס פילזן - שחקן חדש בשוק

מי שאוהב לאגרים – במיוחד את הסוגים הקלים והקיציים יותר – ישמח לגלות בימים אלה שחקן חדש בשוק. אפס פילזן.

אפס פילזן הוא מותג שהישראלים מכירים היטב. למעשה, אין חובב כדורסל ישראלי שלא נתקל בקבוצת הכדורסל בשם הזה. השם של אפס ניתן לה על ידי נותנת החסות שלה, אחת מיצרניות הבירה הגדולות באירופה, שהיא גם הבעלים של פעילויות אחרות, כמו בעלות על חלק ממפעל קוקה קולה בטורקיה, ומפעלי משקאות קלים ומבשלות לא מעטות מחוץ לטורקיה, בעיקר במזרח אירופה.

זה איזשהו לעג לרש, שדווקא הטורקים – שהתירו ליהודי ארץ ישראל עשיית יין לצרכי פולחן, אבל למעשה "הרגו" את עשיית היין בארץ ישראל – שותים לא מעט בירה. משהו כמו 35% מאוכלוסי המדינה המוסלמית הענקית הזאת שותים בירה, ורוב רובם שותים אפס פילזנר. צריכת הבירה בטורקיה עומדת על 11 ליטר לנפש, ולמרות שזה בערך עשירית מהצריכה של מדינות מסוימות באירופה, זה לא מעט בכלל. למה? כי צריך לזכור שרק שליש שותים, ושהבירה היא לא המשקה האלכוהולי היחיד שהם שותים. מי ששותה אם כך, שותה לא מעט.

המבשלה עצמה היא מבשלה צעירה יחסית. היא נוסדה ב- 1969, על ידי איזט אוֹזילהאן וקאמיל יָזֶדְזֶ'אוֹלוּ. את השם למבשלה הם לא בחרו לבד: 120,000 איש השתתפו במשאל מיוחד שנעשה בטורקיה. השניים פרסמו מודעות בעיתונים, סיפרו לטורקים שהם מקימים מבשלת בירה שתהיה 100% טורקית, וביקשו להציע שמות. התרגיל השיווקי-פרסומי התברר כשוס אמיתי, והשם אפס – על שמה של העיר העתיקה (נקראת ביוונית אפסוס) – נבחר כשמו של המפעל. אגב, מבטאים אפס במלרע, ולא במלעיל.

רשת טיב טעם היא זאת שתייבא לארץ את הבירה הטורקית. איתי ספיבק, מנהל המותג אפס פילזן, אומר שבהתחלה היא תייבא לכאן רק את הלאגר הבסיסית, אבל בהמשך תיובאנה לכאן גם הבירות האחרות של המבשלה. בין הבירות האלה אפשר למצוא את האפס לייט והדארק, שברור משמן מה הן, אבל גם את האפס אקסטרא, ואת המרמרה. אם אתם נוסעים לטורקיה בזמן הקרוב, כדאי שתכירו גם את הסוגים האחרים. האפס לייט מקבילה ל"נשר" הישראלי – משהו כמו 3% אלכוהול – ואילו המרמרה היא לאגר בעלת 5% אלכוהול, אבל הרבה יותר זולה ופשוטה מהאפס פילזנר. הדארק – 6.5% אלכוהול – היא יורולאגר כהה קלאסית. זה אומר שמדובר בבירה בגוון חום כהה (לא שחור), כשותית למדי עם טעמים "כהים" – שוקולדיים. זה לא סטאוט.

אפס פילזן היא בירה שמאוד תתאים לאקלים הישראלי. היא קלה, עדינה למדי ובהירה. עם צבע בהיר, אבל רמת כשותיות מתונה, היא משהו בין יורולאגר ללאגר גרמני. בניגוד לחלק מהיורולאגרים הבהירים שאנחנו מכירים כאן – כולל כמה שמשקיעים בהם הרבה מאוד דולרים לפרסום - היא לא מימית ושטוחה, אלא יותר עגולה ו"קרמית". זאת בירה שיהיה כיף לשתות ממנה בשעות אחר הצהריים המוקדמות, אחרי העבודה, או בפיקניקים של ימי קיץ חמים. משהו כמו היין הלבן של עולם הבירה.

אגב, למתעניינים, וכדי לעשות קצת סדר בסגנונות, סטלה, טובורג (הרגילה) והיינקן הן יורולאגרים. קארלסברג פילסנר היא יותר בירה בסגנון הגרמני.