שתף קטע נבחר

המדריך: איך מקימים עמותה

מהרעיון ההתחלתי ועד שלב המימון וגיוס התרומות: כך מתהווה מוסד ללא כוונת רווח. כל מה שצריך לדעת על הפעלת עמותה

הצהרת משימה רישום העמותה פיתוח הרעיונות פעילים ותומכים 
תפעול שוטף ניהול זמן יעיל ניהול מתנדבים גיוס כספים 
המצב הדמיוני הבא יכול להתחולל גם בחייכם: התעוררתם במקרה בוקר אחד כשרעיון חדש מתרוצץ בראשכם, רעיון הנובע משאיפה אמיתית לשנות את המצב הקיים, תשוקה להקים פרויקט או ליזום פעילות שיסייעו לחולל שינוי בחייהם של אחרים, או 'רק' רצון עז להביע דעה. והנה, הרעיון הזה, שלעתים משותף לקבוצת אנשים, קורם עור וגידים ולפתע אף נראה מעשי ובר מימוש. ואולי לא מדובר בהארה חד-פעמית המשוועת לשלב היזמות, אלא בתהליך התהוות ארוך ומייגע, דרך חתחתים שבסופה המטרה הנכספת - הקמת עמותה שבאמצעותה תממשו את הרעיון.

 

המדריך שלפניכם עוסק בחלק המעשי של הקמת עמותה, מוסד שלא למטרות רווח המהווה מכשיר להגשמת מטרות שאין בהן כדי להגשים שאיפות חומריות אלא כדי להיטיב את מציאות חייהן של קבוצות אוכלוסייה שונות. צעד אחר צעד נוביל אתכם לאורך התהליך, שתחילתו הפרחת מילים וחלומות לחלל, וסופו יציקת תוכן ממשי ברעיונות הללו באמצעות הקמת עמותה רשומה ומסודרת בישראל. בדרך, תתוודעו לשלבים דוגמת פיתוח רעיונות לקידום מטרות העמותה, גיוס פעילים ותומכים שאינם פעילים, גיוס תרומות ומקורות מימון נוספים ועוד.

 

המדריך נכתב על-ידי אנשי "עמותה.נט", פורטל ישראלי המרכז מידע ושירותים מקצועיים הנחוצים למגזר ההתנדבותי, על-מנת שיוכל לפתח מערכת יעילה לגיוס כספים ולקדם את מטרותיו תוך שימוש בהון האנושי הטמון בארגון.

 

הצהרת משימה

 

הסיבה לכותרת הרצינית משהו פשוטה. שכן הצהרת המשימה, הכוללת את כל אותם עקרונות, רעיונות ומטרות שלשם מימושם קמה העמותה ועל-פיהם מונחית עבודתה, היא הבסיס שבאמצעותו היא פועלת (או לפחות אמורה לפעול). בין אם אתם קבוצה רבת משתתפים ובין אם אתם אדם בודד, העלו על הכתב כל רעיון העולה על רוחכם, מטרות אפשריות ויעדים נכספים. שבו יחד ופשוט דברו, וכמובן דאגו להקליט את השיחה (אבל אל תנסו אפילו לכתוב. מניסיון, זה פשוט לא עובד). לרוב מפגש בודד אינו מספיק, לכן תזדקקו למספר מפגשים כאלה שבסופם תייצרו פרוטוקול. המפגש יניבו בוודאי רעיונות רבים, או לחילופין יביאו לפירוק החבילה. במהירות תגלו שניהול צוות, או אף ניהול עצמי, היא משימה קשה ומתישה שיש בה סיפוק רב אך גם אכזבה ותסכול.

 

כיצד כותבים הצהרת משימה? השלב הראשון הוא הקראה מחודשת, מול כל חברי העמותה, של טיוטת העקרונות. השלב הבא הוא הוספת פירוט של מטרות ויעדי העמותה, למשל חיזוק השכבות החלשות ביישובי הבדואים או עידוד הקריאה בקרב ילדי בקעת הירדן. השתדלו שהמטרות והיעדים יהיו ממוקדים עד כמה שניתן, ויגדירו את אוכלוסיית היעד של פעילותכם, אזור המגורים שלה, מצבה הסוציו-אקונומי ועוד. השתדלו לא לפנטז על יעדים בלתי מציאותיים ומוגזמים, כאלה הרחוקים מרחק רב מהישג ידכם.

 

בהמשך, רצוי לאפיין את הדרכים האפשריות למימוש היעדים. אין מדובר בתוכניות מפורטות אלא בפעילויות אפשריות לביצוע. כך למשל, על-מנת לעודד קריאה ניתן להקים מרכזי יום חינוכיים ביישובי הבקעה. ככלל, הצהרת המשימה היא הבסיס האיתן לכל פעילות נוספת. הרי אין טעם לרוץ קדימה ובכל הכוח אם לא יודעים לאן, לא?

 

חזור למעלה
רישום העמותה

 

מזל טוב, הפכתם למה שהחוק מכנה "אסיפה כללית". באסיפה חברים מקימי העמותה וכל מי שמעוניין להצטרף אליה כחבר, ועל כולם להירשם כדין כחברי עמותה במחלקת רישום העמותות של משרד המשפטים. להלן, רשם העמותות. החוק מגדיר עמותה כפלטפורמה מאושרת כדין להתאגדות של מספר בני אדם למען מטרה מסוימת, וללא מטרת רווח. כדי ליהנות מההטבות לעמותה הקבועות בחוק, עליכם להירשם אצל רשם העמותות.

 

הצעד הבא הוא שיחה עם מחלקת רישום העמותות (טלפון 02-6546600), והצטיידות בחוברת "ניהול תקין של עמותות" וכן בנוסח חוק העמותות תש"ם-1980. ככלל, באתר רשם העמותות תוכלו למצוא מידע שימושי רב והודעות היוצאות מטעם הרשם לציבור העמותות. חשוב לדעת שיש הבדל משמעותי באופי החשבונאי בין עמותה רשומה (ובקיצור "ע"ר"), ובין מוסד ללא כוונת רווח (ובקיצור "מלכ"ר). עמותה רשומה הינה מוסד המוכר אצל רשם העמותות שחלק מהכנסותיו מחויבות במע"מ, ואילו מלכ"ר הינו מוסד שכל הכנסותיו פטורות ממע"מ.

 

לשם רישום כעמותה עליכם לעמוד במספר תנאים, ולמלא סדרת מסמכים שהעותקים המקוריים שלהם יישלחו לרשם העמותות:

 

מייסדי העמותה: לפי חוק העמותות,עמותה יכולה להיות מוקמת על-ידי שני בני אדם לפחות, בני 18 ומעלה בלבד. רצוי לפתוח עמותה עם שישה שותפים נוספים לפחות, שכן שלטונות מס ההכנסה ורשויות המע"מ לא מכירים בעמותה כמוסד ציבורי או מלכ"ר אם זו מונה פחות משבעה חברים. אם מדובר בתאגיד המקים עמותה, ולא באנשים פרטיים, יש לציין את פרטי התאגיד המלאים ולצרף אליהם מסמך המתאר את רצונו של התאגיד להשתתף או ליזום הקמת העמותה. בטופס ההרשמה יצוין גם שמו של איש הקשר מטעם התאגיד האחראי על פעילות העמותה.

 

שם העמותה: בטפסי הבקשה לרישום עמותה (אותם ניתן לקבל בדואר או לדלות בקישור הזה), יש לציין את השם הרצוי לעמותה. רצוי לציין מספר שמות נוספים במידה והשם המבוקש כבר נחמס על-ידי עמותה אחרת. ייתכן כי שמות שאתם סבורים שכבר 'נתפסו' על-ידי עמותה אחרת אינם כאלה, בשל מחיקת העמותה מרשומת העמותות. לכן מומלץ לנקוב בכל שם מתאים העולה על דעתכם, בתנאי שאינו פוגעני ועשוי להוות פגיעה בזכויות יוצרים או ליצור הטעייה מכוונת.

 

כתובת העמותה: יש לציין כתובת רשומה בישראל, כלומר כל שטח הרשום כשייך למדינת ישראל. לא יתקבלו כתובות זרות ומוזרות במדינות או ערים שאינן ישראליות וכן כתובות שאינן שייכות למייסדי העמותה. במקרים כגון אלה יש לצרף אישור הסכמה של בעל הכתובת.

 

מטרות העמותה: בשלב הזה בדיוק תגלו כי שלב קביעת המטרות הראשוני ותיעודן חשוב מאוד להליך הרישום. הקפידו לבחור במטרות מוחשיות וברות יישום, שאינן פוגעניות. ניתן לשנות את מטרות העמותה בשלבים מאוחרים יותר, כל זאת באישור האסיפה הכללית ובאישור סופי של רשם העמותות.

 

תקנון: לערכת מטרות העמותה תתבקשו להוסיף תקנון. קיימות כמה אפשרויות לכתיבת תקנון, המועדפת עלינו היא שימוש בתקנון מן המוכן המצוי באתר הרשם, והוספת סעיפים המתאימים לכם. יש לכלול בתקנון שני סעיפים האוסרים על חלוקת רווחים וטובות הנאה לחברי העמותה תוך כדי פעילות ולאחר פירוק.

 

תצהיר: על טופסי הרישום, התקנון וכל מסמך אחר המצורף לבקשה, חותמים מייסדי העמותה ו/או עורך דין מיופה כוח מטעמם. למסמכים החתומים יש להוסיך תצהיר בו מתחייבים מקימי העמותה לייסדה תוך הסתמכות על החוק, ציות לו ועמידה בתקנון אותו ניסחו. החתימה על התצהיר נעשית בנוכחות עורך דין.

 

דמי רישום: בשלב הסופי תתבקשו לשלוח את המסמכים שהכנתם לרשם העמותות בצירוף שובר תשלום חתום, אותו תוכלו לקבל במשרדי רשם העמותות או בסניפי הדואר. את דמי הרישום, העומדים על-סך 759 שקל נכון לשנת 2005, משלמים בבנקים או בבנק הדואר.

 

והנה עצה שימושית: תעריף שכר הטרחה לעורך דין הנהוג כיום נע בין 800 ל-1500 שקל, אך תוכלו להשיג את אותו השירות ללא תשלום. איך עושים זאת? בדקו היטב וחפשו עורך או עורכת דין פעילים בקרב מאגר מכריכם, ובקשו את עזרתם. כשמדובר בפעילות שאינה למטרת רווח, קל יותר לגייס אנשי מקצוע. בכלל, זו לא ההזדמנות הראשונה בה תזדקקו לאנשי מקצוע שילוו את פעילות העמותה ויסייעו לכם להתמודד עם נבכי הביורוקרטיה הישראלית. נסו לפתוח חשבון בנק, למשל, נטולי עורך דין שיחתום על מסמכי העמותה. וזו רק ההתחלה.

 

חזור למעלה
פיתוח הרעיונות

 

שלב פיתוח הרעיונות הוא ראשית החלק המעשי של תהליך הקמת העמותה, המחייב היערכות מורחבת. בשלב הזה, רצוי לצרף לפגישות גרעין המקימים לפחות ארבעה או חמישה אנשים בעלי דעות ותפיסות עולם שונות, על-מנת שתיווצר סביבה פורה לפיתוח רעיונות יצירתיים ומקוריים. הפגישות יוקדשו לקביעת תוכניות פעולה (ובעברית תקנית: פרויקטים), סדרי עדיפויות ולהכנת תוכנית אסטרטגית לטווח מוגדר וידוע מראש הכוללת יעדים ידועים.

 

רשמו כל רעיון שעולה בדעתכם, גם אם הוא נראה מטופש או לא עומד במבחן המציאות. הרי תמיד תוכלו לגזור ממנו חלקים שישמשו אתכם בעתיד. ככלל, אין צורך במספר תוכניות רב, בתחילת הדרך מספיקות שלוש מהן. הרי מן הסתם, עם הזמן ועם התקדמות הפעילות, יעלו רעיונות חדשים. כשתגיעו למספר סביר של תוכניות הנראות לכם ישימות, פרקו אותן לגורמים ולתוכניות משנה מעשיות.

 

איך עושים את זה? בידקו באמצעות חיפוש מעמיק ברשת האינטרנט אחר עמותות או ארגונים (גם ממשלתיים) המפעילים תוכניות דומות. בררו מהם הצרכים הטכניים, הלוגיסטיים הכלכליים והאנושיים הדרושים לשם מימוש הפרויקט. כתבו כל שלב מבין שלבי פיתוח הפרויקט, יעדיו ומטרותיו הסופיות והשתדלו לציין מטרות מדויקות עד כמה שניתן. התייעצו עם מומחים בתחום, למשל פסיכולוגים ויועצים שונים, בקשו מהם להפנות אתכם למחקרים שנכתבו על הנושא ודלו מהם עצות נוספות לגבי התפעול.

 

בהמשך, מתוך שלושת הרעיונות המפורטים שנבחרו על-ידיכם בחרו אחד בו הייתם רוצים להתמקד ולהפכו לפרויקט הדגל שלכם. על הפרויקט להיות ישים ולא מורכב מדי לביצוע, כזה שהמשאבים הדרושים לקיומו סבירים. אסור לשכוח שבתחילת הדרך המשאבים בהם תיעזרו כוללים בעיקר עבודת התנדבות ותרומות כספיות נמוכות.

 

חזור למעלה
פעילים ותומכים

 

גיוס הפעילים, שמן הסתם יעבדו בהתנדבות, הוא השלב הראשון בו תידרשו לבחון, הלכה למעשה, את עוצמת הפרויקט בו בחרתם ואת כוחו למשוך ולעניין קהל מן השורה. אך לפני גיוסם עליכם לחלק בין חברי גרעין הפעילים את כל התפקידים הבולטים בפרויקט, ולהתאים אותם למשתתפים תוך התחשבות בכך שחלוקת התפקידים מחייבת התמקצעות. כך למשל, האדם שאחראי לניהול הכספים צריך להתמקצע בתחום ניהול כספי עמותה מבחינה חוקית וחשבונאית. חשוב לזכור שלא כל רואה חשבון מכיר את כל הקשור בניהול כספי עמותה, ולכן ההתמקצעות הכרחית.

 

לעתים אין צורך בגיוס פעילים רבים, שכן ריבוי מתנדבים עשוי לגרום לתוהו ובוהו ארגוני שעתיד להכשיל את הארגון הצעיר. לכן כדאי לנסות ו'להעמיס' משימות על כל-אחד מהפעילים המרכזיים עד כמה שניתן, תוך התחשבות בחייהם הפרטיים, במשפחתם, בעבודתם ובפעילויות הפנאי שלהם. כך-או-כך, תהליך הגיוס כולל מספר שלבים:

 

- שינון הרעיון המרכזי, המטרות והיעדים המציאותיים.

- הכנת רשימה מסודרת של התפקידים המוצעים למתנדבים.

- מיקוד פעולת הגיוס הראשונית במכרים אישיים, המתאימים לאופי העמותה ולצרכיה.

 

לגיוס הפעילים מתווסף שלב חשוב לא פחות, גיוס התומכים. אלה אמנם אינם לוקחים חלק פעיל בעבודתה השוטפת של העמותה, אך ביכולתם לסייע באופן חד-פעמי בפתרון בעיות שונות. הרי אינכם יודעים מי מבין האנשים אותם ניסיתם לגייס כפעילים מקורב לתורם פוטנציאלי, עלול לסייע בפתרון מכשולים ביורוקרטיים, או יכול לשמש כשגריר העמותה במקומות מרוחקים - גם אם מדובר 'רק' בהפצת עקרונותיה וביצירת מודעות לפעילותה.

 

חזור למעלה
תפעול שוטף

 

המשפט הבא עלול לסתור את האופן בו מרבית האנשים תופסים את מהותן של עמותות, אך אין נכון ממנו: עמותה היא עסק לכל דבר. איך שלא תבחנו את הנושא, תגיעו למסקנה שהדרך היחידה להפעיל עמותה לאורך זמן היא באמצעות גישה זהה לחלוטין. שכן חזון המושתת על רצון לתרום ולשנות הוא אמנם המניע הראשוני להקמת עמותה, אך תפעולה היומיומי אינו יכול להתבסס על שאיפות ערכיות בלבד. אנשים המתנדבים לבצע פעולה מסוימת עושים זאת מכמה סיבות, בהן כבוד, הזדהות, מצפון מיוסר או רק רצון בגיוון. אבל בניגוד לעבודה בשכר מלא, היעלמותו או פגיעה באחד המרכיבים הללו עשויים לבטל לחלוטין את הרצון להתנדב. לכן בעמותה אין מקום למריבות מטופשות הנובעות מאי סדר, או ליקויים בתקשורת הנובעים מחוסר ידע או הבנה. מתברר שיותר מכל דבר אחר, דווקא אלה מחבלים בעבודת העמותה.

 

את אופן ניהול העמותות בישראל ניתן לחלק לשני סוגים עיקריים: עמותות שהיקף פעילותן גדול יחסית ומנוהלות על-ידי מנהלים מקצועיים העובדים בהן בשכר ובמשרה מלאה, ועמותות המנוהלות על-ידי מתנדבים, לרוב המקימים עצמם, הפועלים בזמנם החופשי. לא לכל עמותה יש יכולת כלכלית לשכור מנהל מקצועי, או לחילופין לממן את השתלמותם של מנהליה, אך לעתים יש לשקול ברצינות פעולה שכזו, במיוחד אם ברצונכם להרחיב את פעילות העמותה.

 

בשנים האחרונות, בין היתר בשל ההתערערות תחושת הביטחון שאמורים לספק שירותי הרווחה בישראל, חל שינוי משמעותי בתפקידם של ארגוני המגזר השלישי וביחס אליהם. מספרם ההולך ומתעצם, ועבודתם ההולכת ומתמקצעת, הובילו לפתיחת קורסים ותוכניות לימודים המוקדשים לניהול עמותות. המדריך שלפניכם מיועד למנהלים המתנדבים שאין ביכולתם לממן השתתפות בקורס שכזה, אך מן הסתם גם מקצוענים יוכלו ללמוד ממנו דבר או שניים.

 

אז כיצד מנהלים חיים נורמלים, 'מספקים את הסחורה' כעובדים שכירים או עצמאיים, ובמקביל מנהלים ארגון ללא כוונות רווח? זוהי, במשפט אחד, תמצית ההתחבטות עימה מתמודדים מנהלי עמותות בראשית דרכן. התשובה לכך היא ניהול מקביל. כל-אחד מאיתנו המנהל משק בית נעזר בקלסרים ייעודיים לנושאים שונים, דוגמת חשבונות חשמל ומים, הוצאות כלליות, תדפיסי בנק ואשראי ועוד. ביתית ככל שתהיה, השיטה הזו תקפה גם כשמדובר בניהול עמותה. פשוט פרטו מהם הנושאים המרכזיים בהם עוסקת העמותה בניהולכם, וסדרו אותם בתיקיות.

 

חזור למעלה
ניהול זמן יעיל

 

לא נוכל לפתור את כל בעיות הזמן בהם תתקלו, אך להלן מספר עצות פשוטות ליישום. אלה יקלו עליכם את שגרת היומיום ויפטרו אתכם, לפחות חלקית, מתחושה לא נעימה של שיעבוד לעבודת העמותה שעלולה להיווצר עם הזמן:

 

פגישת צוות קבועה: הקציבו לעצמכם פגישה שבועית, חודשית או בכל מועד מחזורי המתאים לכם. המועד הקבוע מראש מאפשר לכם להתכונן לקראת הפגישה כיאות כדי להעלות נושאים רלוונטיים, ו'לנקות' את שולחן העבודה מנושאים הקשורים לפעילות העמותה. יתרון נוסף של פגישות כאלה הוא נטרול תחושת השיעבוד לניהול ארגון שמלכתחילה היה אמור לגוון את חייכם, לא לאמלל אותם.

 

שימוש בת"ת: המצאה גאונית שיישומה מתאים במיוחד לעמותות המנוהלות כ'עסק צדדי'. נכון, הדבר אמנם נראה פרימיטיבי לחלוטין, אך גם מי שמרגישים בטוחים ונינוחים מספיק להשתמש בתוכנות ניהול זמן כגון אאוטלוק ודומיהן, ימצא את השימוש בת"ת יעיל במיוחד. הת"ת היא תיקייה (או בלשון מקצועית יותר 'הרמוניקה') המחולקת לתאים כמספר החודשים בשנה, הימים בחודש או הימים בשבוע. כל שעליכם לעשות הוא לתייק את המשימה הנדרשת לביצוע ביום או בחודש הרצויים, ופשוט להציץ בתיקייה מידי יום.

 

לוח משימות שנתי: לרוב, לוח השנה נמצא בשימוש על-מנת להזכיר לנו אירועים חשובים כימי הולדת, ימי זיכרון ואירועים משפחתיים שונים, אבל הוא שימושי גם כשמדובר בניהול זמן יעיל. לכל עמותה מועדים קבועים להגשת דוחות, בקשות לקרנות, ביקורת פנימית וכדומה, שיש לציין בלוח השנה. צרו לוח כזה בעצמכם, הורידו מהרשת דוגמאות של לוחות שנה, או לחילופין עצבו טבלה אלקטרונית המסווגת לפי חודשים וימים, בה יצויינו המועדים החשובים לכם ביותר.

 

לוח ודוחות פעילות: בין מדובר בתחילת הדרך או בשיאה, לכל ארגון יש משימות עתידיות או נוכחיות המהוות חלק מהאסטרטגיה שלו. לא כל הפעילים מכירים את פירוט המשימות המלא ומהותן, לוח הזמנים המדויק לביצוען או השלב בו כל אחת מהן מצויה. לכן עדכון לוח פעילות הוא הפתרון המיטבי לבעיה הזו. אם פגישותיכם מתנהלות במקום קבוע, אמצעי דוגמת הלוח המחיק הישן והטוב יתגלה כיעיל במיוחד. פרטו על גביו את המשימות הנוכחיות, שמות האחראים לביצוען והשלב בו הן נמצאות, לצד משימות עתידיות, ותעדו את הכתוב גם במסמך שיועבר לכל המשתתפים.

 

שימוש בתוכנות לניהול פרויקטים, שחלק מהן ניתנות להורדה ללא תשלום ובאופן חוקי מן הרשת וחלקן ניתנות לרכישה, רלוונטי מאוד לענייננו. באמצעות התוכנות הללו, שהמוכרת בהן היא האקסל, ניתן להפיק דוחות התקדמות שאפשר לשלוח לגורמים שונים באימייל. את דוחות הפעילות הללו תוכלו להציג גם למנהלי קרנות ותורמים פוטנציאליים, אליהם תפנו בבקשת עזרה למימון פעילות העמותה.

 

תוכנת מסרים מידיים, אימייל ו-sms: מתבקש ככל שהדבר יהיה, לא תמיד נעשה שימוש באמצעים הטכנולוגיים הזמינים הללו, וחבל. שכן הם מאפשרים לפעילי העמותה לתקשר ביניהם באופן יעיל ומתועד, שאינו מאפשר לצד המקבל לטעון כי לא קיבל את המסר או לחלופין לא הבין אותו כלשונו. זאת בניגוד לניהול שיחות טלפוניות, שכיום משמשות לחיזוק הקשר בין החברים ופחות להעברת מסרים ביצועיים.

 

חזור למעלה
ניהול מתנדבים

 

מתנדבים יש מכל המינים והסוגים. יש המשקיעים את כל כולם ויש המשקיעים לפי עונות השנה, יש המנדבים את עצמם וכישוריהם ויש המנדבים את האמצעים השונים העומדים לרשותם כמו מבנה או כלי תחבורה. כמעט כל אדם רוצה לתרום מניסיונו, מכישוריו או מיכולותיו, גם אם נראה כאילו מטרות העמותה רחוקות ממנו והלאה. כמנהלי עמותה או כרכזי מתנדבים, עליכם לזהות את אותן יכולות ורצונות גלויים או סמויים ולנתב אליהן את המשימות המתאימות.

 

ניהול מתנדבים הוא חלק אינטגרלי מעבודת כל ארגון נטול כוונת רווח שהמשאבים הכספיים שלו מוגבלים, ואם יש אפשרות רצוי ללמוד אותו באופן מקצועי. זהו תפקיד קשה, שעשוי להפגיש אתכם לא אחת עם אי התאמה בין יכולת לרצון, בין גחמות אישיות לצרכים מעשיים. זהו תפקיד תובעני הדורש יכולת להעניק את מלוא תשומת הלב למתנדבים שאולי זקוקים לה יותר מכל, לכן יש להכשיר אדם שישמש בקביעות כרכז המתנדבים.

 

איך מגייסים מתנדבים? אפשרות אחת היא לשתף פעולה עם מוסדות שונים, על-מנת ליצור מאגרי מתנדבים לפרויקטים מוגדרים או למטרת רענון השורות. בבתי אבות, בבתי ספר, במפעלים וברשתות מסחריות תוכלו למצוא מאגר של מתנדבים פוטנציאליים. הם שם, מחכים שתפעילו אותם. ככלל, אין לגייס מתנדבים נוספים אם אינכם מפעילים פרויקטים בהם הם יוכלו להשתלב. מתנדב משועמם כמוהו כלקוח שלא מצא את מבוקשו בחנות לאחר שטיפח ציפיות, והוא יצא ממנה מאוכזב. מאידך, מנדבים יכולים למלא תפקידים בשכר, דוגמת משימות פקידותיות שתהפכו לרבות משמעות.

 

המתנדבים הם משאב אנושי יקר ערך שיש להשקיע בו. טפחו את תחושת האחריות האישית והמעורבות שלהם, התורמת לצמצום הוצאות ישירות הנגרמות כתוצאה משגיאות אנוש, אך בעיקר מועילה ליצירת הרגשת שייכות המגדילה באופן משמעותי את תפוקתם. ידעו אותו על המתרחש בארגון, גם בנושאים שנדמה שאינם קשורים אליהם. שילחו אותם להשתלמויות והזמינו אותם לסמינרים, פתחו בקרבם גאוות יחידה, תגמלו אותם במתנות צנועות לחגים. זיכרו שכל הוצאה נלווית כגון הוצאות נסיעה או מזון מכבידה על המתנדבים, לכן חסכו מהם את הצורך לבקש עזרה במימונה. ההשקעה במתנדבים ופיתוח מיומנויותיהם האישיות יתרמו לפעילות העמותה יותר מעבודה בשכר. הרי גבוהה ככל שתהיה, כל השקעה במתנדבים לעולם לא תגיע להשקעה בעובד מן המניין, כיוון שהיא איננה כוללת הוצאות שכר, ביטוח והוצאות נלוות למיניהן.

 

כל מתנדב חשוב, אלה שמייצרים רעש סביבתי הגדול מתפוקתם האמיתית, כמו גם אלה הנהנים משקט תקשורתי. טפחו את האגו של 'יצרן הרעש' ועודדו אותו להמשיך בדרכו, אך לימדו להעריך במילה טובה, בכרטיס ברכה צנוע או אף בשי ייחודי, גם את המתנדב השקט. מתנדבים צעירים הם נכס, ויגדלו להיות מתנדבים בוגרים, תורמים או אישי ציבור השומרים חסד נעורים לעמותה בה התנדבו ויילחמו למענה. מתנדבים מבוגרים הם נכס, וניסיונם, חוכמתם ותבונתם הופכות אותם לכלי רב משמעות בכל ארגון. נכון, לעתים חלקם נוטה להשתלט או לנסות להשתלב בתחומים שלא יועדו להם, אך הצבת גבולות ויצירת תפקידים חדשים עבורם תאפשר להם להפגין את יכולותיהם.

 

על-אף ששכרם אינו ניתן למימוש כספי, למרות שהם אינם חייב לעבוד, מתנדבים הם עובדים לכל דבר. השכר החלופי שהפעילות בעמותה מספקת להם הוא כבוד, יוקרה, סיפוק, הנאה וגיוון. לכן התאמצו אף מעבר ליכולותיכם, אפשרו למתנדבים ליהנות וספקו להם סביבה נוחה ככל האפשר. התייחסו אליהם בכבוד וזיכרו כי הם תמיד שם, צופים בכם ובוחנים אתכם בכל אשר תלכו. חשוב לזכור כי המתנדבים הם גם תורמים פוטנציאליים. התנהגות לא נאותה מצדכם, זלזול בתרומות או בציוד, עלולים לגרום לפגיעה חמורה בשמה הטוב של העמותה, ומכאן קצרה הדרך לאיבוד הכנסה עתידית מתרומות או מענקים.

 

חזור למעלה
גיוס כספים

 

זוכרים את החזון ההוא, את ערכת השאיפות והרעיונות ההתחלתית? גיוס הכספים הוא השלב הסופי של תהליך הפיכתם לפעילות מעשית. הוא מתנהל במספר מישורים במקביל, ואין להזניח אף אחד מהם. המתבקש מביניהם הוא פנייה לתורמים פרטיים. אלה יכולים להיות אנשים המודעים לפעילותה הנוכחית או העתידית של העמותה, חברים, עמיתים לעבודה או מכרים הסובבים אתכם ואת המתנדבים בעמותה. אלה יכולים להיות אנשים שאינכם מכירים אך מחויבים באופן רגשי לרעיון לפיו פועל הארגון, למשל אדם שקרוב לו חולה במחלה מסוימת או נפגע בדרך כלשהי.

 

דרך נוספת לגייס כספים הוא הגשת בקשה לקבלת מימון מקרנות, באמצעות טפסים הנמצאים במשרדיהן או באתרי האינטרנט שלהם. קרנות הן למעשה חשבונות בנק המנוהלים בידי נאמן, המחויב לחלק סכום כסף מוגדר מראש מידי תקופה מסוימת לארגונים שפעילותם מגשימה את המטרות לשמן הוקמה הקרן. רבים אינם יודעים זאת, אך בישראל קיים מספר מדהים של עשרות אלפי קרנות, שמידי שנה תומכות באלפי ארגונים ועמותות בהיקפים כספיים שונים. קצרה היריעה מלפרט במדריך הכללי הזה את שמותיהן והדרכים להגיע אליהן. הדרך הטובה ביותר ללמוד על פעילותן היא באמצעות פנייה לארגוני-גג המספקים ייעוץ לעמותות.

 

על הבקשה שתגישו לקרנות להיות מנוסחת היטב, ולרוב כתובה בעברית ובאנגלית. עליה לכלול פרופיל מפורט של העמותה, על פעיליה, מתנדביה, מטרותיה והפרויקטים אותם היא יוזמת, וכן סעיף מפורט העוסק בתקצוב של אלה. לשם הכנתה רצוי להיעזר בקרובים או מכרים המתנסחים היטב ובצורה שיווקית. בנוסף, לפני הפנייה לקרנות דאגו לברר היטב מהן תחומי הפעילות שלהן. הרי לא ייתכן שעמותה הפועלת לקידום זכויות ההומוסקסואלים והלסביות תגיש בקשה לקרן המוקדשת לתמיכה במסורת היהודית, לא? וכן, כבר קרו מקרים דוגמת זה.

 

והנה אזהרה משמעותית במיוחד: אל העמותות פונים לא מעט אנשים לא מהימנים, המציגים עצמם כמי שמספקים שירותי הגשת בקשות לקרנות על בסיס חודשי תמורת שכר קבוע או אחוזים מהסכום שיתקבל. פעמים רבות מדובר באנשים לא אמינים שאינם מיומנים בפנייה לקרנות, המגישים מכתבי הקשה שבלוניים ולא יעילים למנהליהן. אלה עלולים לא רק לגרום לכם לבזבז חלק מתקציב העמותה המוגבל ממילא, אלא גם להזיק חמורות לתדמיתה ולגרום לכם להיראות כמי שמנסים לשנורר כסף באופן נלוז.

 

במקביל לפנייה לקרנות פרטיות, כדאי לפנות גם לקרנות ולמוסדות ממשלתיים בבקשה למימון לפרוייקטים שונים. לא אחת, ודאי באווירת הפרטת שירותי הרווחה הבוטה המאפיינת את ישראל של תקופתנו, פרויקטים רבים שמפעילות עמותות משרתים או עונים לצרכים מוגדרים של משרדים ממשלתיים. פעמים רבות עוד יותר מנהליהם מעדיפים להשקיע בפרויקט יזום חיצוני, שאינו מחייב אותם לשכור עובדים קבועים ולהתחייב חוקית כלפיהם, על כל הנגזר מכך. עצוב, מתסכל ומטריד ככל שיהיה, המצב הזה מחזיר אותנו לנקודת ההתחלה. הרי אילולא אוזלת היד של הרשויות וחוסר יכולתה או נכונותה לספק שירותים לאוכלוסיות שונות, לא היית מעלים בדעתם כלל להקים עמותה, לא?

 

חזור למעלה
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
יציקת תוכן ממשי ברעיונות. "עמותה.נט"
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים