פנגיאה - ניחוחות של התחברות

הרכבת האווירית של חבריי החיים בניכר כמעט פסקה. מקורבי מיצו את חופשת המולדת ושבו לארצות הים, מותירים אותי מותש מצד אחד וכבר מתגעגע מצד שני. רק הנסיכה הלונדונית הקסומה א' נותרה בלבנט, אבל לא היה לה ממש זמן בשבילי. אם בחופשות קודמות קרענו את העיר בשופינג ובבילויים, הפעם היא החליטה שהגיע הזמן לשפר את העברית הזעומה שלה ושל צאצאיה, והם נרשמו לאולפן בני עקיבא בנתניה. אחרי שבעבר חיפפה בשיעורים פרטיים, הפעם היא לקחה את הלימודים ברצינות, התמסרה לחקר העברית וזנחה את מעריציה. וכך למרות קיטוריה, היא סיימה את הקורס בהצטיינות.

יום לפני הבחינה הגורלית אילצתי אותה לקחת פסק זמן מהמילון והתרגומון כדי לחגוג תריסר שנים לחברותנו, שהחלה בפגישה מקרית בלי - דו של ונציה. שלפתי אותה מספסל האולפן לטובת מסע מעורר סקרנות ל"פנגיאה" – מסעדה בבית סופר-פארם בהרצליה פיתוח, שהוקמה על-ידי דורון ורון שוחט וקרויה על שם "אם כל היבשות", יבשת-העל שהתקיימה על פני כדור הארץ במהלך העידן המזוזואי, לפני תהליך ההתנתקות ליבשות נפרדות (כך לפי אתר האינטרנט ויקיפדיה).

פנגיאה שימשה השראה לשף היצירתי וההרפתקן רועי סופר, בוגר מסעדות ניו-יורקיות אחדות, שרוקח וממזג טעמים מכמה יבשות ומחבר בין הניחוחות של המזרח הרחוק לבין העידון והאסתטיקה של הבישול הצרפתי (פיוז'ן כה אופנתי בשנים האחרונות).

למרות שאוצר המלים של א' התעצם, ולמרות שזה עתה סיימה שיעור בפעלים, היא דרשה תפריט באנגלית. היא גם העדיפה לספר באנגלית את חוויותיה מהאולפן ומעבודתה החדשה בתחום הפסיכואנליזה (כולל סטאז' במחלקה סגורה). לפני שעלעלה בתפריט העסקיות (69 שקל, 79 שקל, 89 שקל), התפעלה א', שהיא גם אוצרת אמנות במקצועה, מחלל המסעדה האלגנטי והמסוגנן, שלו אחראית המעצבת קארן ראובני (הרבה זכוכית, מראות ענק ועץ כהה), והמאפשר אינטימיות וגם הצצה למטבח החשוף. גם המנות, אגב, מצטיינות באסתטיקה.

כל מסלולי העסקית מציעים כמעט אותו מבחר של מנות ראשונות. א' הכמעט-הצמחונית אהבה את סלט האבוקדו עם עגבניות, שקדים ווינגרט חרדל (לטעמי נוכחותו היתה עזה במקצת). הסביצ'ה סלמון היה מנה מצודדת בחיצוניותה, אך טעם הדג היה בסדר ולא יותר. המרק הקר של מנגו, יוגורט ולימון סיני, שבו נחו שרימפסים אחדים, מיועד לחובבי הביזאר. "זה פחות מרק ויותר רוטב סמיך", קבעה א', "זה כמו ללגום מקערת מטבל. גם חבל שלא שמו יותר שרימפסים". החתום מעלה הסכים איתה, אבל מצא עצמו מהופנט מהשילובים המעניינים ורוקן את הקערה. ה

ביף טטקי – בשר הבקר הצרוב קלות – היה טעים מאוד. רוטב הפונזו (סויה, ציר דגים יפני, בוטנים) היה פיקנטי, ורק האטריות סובה לא היו הכי מסעירות. ממסלול 69 השקלים בחרנו שתי מנות עיקריות. א', שפיתחה סימנים מדאיגים של התמכרות לטופו ואפילו מכינה אותו במטבחה (זה הולך טוב עם שיעורי היוגה), התפייטה על הטופו בזיגוג קרמל וסויה שהוגש עם מגוון פטריות. "מנה אדירה, רוטב נהדר. אחד הדברים החשובים בטופו זה מרקם נכון, וזה של פנגיאה קטיפתי ולא משעמם". מנת "הפנינה הוייטנאמית" כמעט הצדיקה את שמה: כדורי הבשר, שרבצו ברוטב מרתק של קארי וחלב קוקוס ירוק, היו טובים, אבל חבל שהעמיסו על הרוטב גם חתיכות תפוחי אדמה, שלא הלמו את האורז הבסמטי, שלא היה מוצלח. באגף 79 השקלים התפעמתי מהקונפי מולארד, שהיה נימוח, עסיסי, ובשרו התפרק בקלילות מהעצם. רק טעם דומיננטי מדי של מנטה חיבל במקצת בחוויה המושלמת. פירה תפוחי אדמה, חרדל ומשמשים יבשים השלים את התענוג. אחרי שהמראנו עם המולארד, נרשמה התרסקות בריזוטו אספרגוס וליים – הוא היה יותר מדי חמצמץ, והאורז היה קשה מדי. לטענת מכרים שנוהגים לסעוד במקום, עדיף להתנסות בריזוטו פירות ים המצטיין, שכלול בעסקית הכי יקרה (89 שקל).

במסלול היקר תוכלו גם ליהנות מפילה דניס או מסינטה בפלפל סצ'ואן. בשל המלצות קודמות הסתערתי על נתח הבקר הנדיב והמרשים, והאכזבה לא איחרה לבוא: הבשר היה איכותי אמנם, אבל נוקשה מדי, והיה קשה ללעוס אותו. רוטב הצ'ויה וציר הבקר סייעו לעמעם את האכזבה, וכך גם פירה השורשים המשובח.

בפנגיאה כדאי לחרוג מהעסקית וללכת על הקינוחים, למשל האנגלוטי ערמונים או מעדן השוקולד. וכך בעודנו מלקקים את תחתית הקערות, הסכמנו שעד הביקור הבא שלנו במקום א' חייבת לשפר את העברית שלה, ואילו השף סופר צריך להרגיע קצת את נטייתו לטעמים עזים יתר על המידה. אם יעשה כך ויגיע למינונים נכונים ומאופקים, פנגיאה תסתנן בכבוד לרשימת המסעדות הטובות בארץ.

פנגיאה, בית סופר-פארם, רח' שנקר 21, הרצליה פיתוח. טל': 09-9562090.

• מחיר העסקית: 69 שקל, 79 שקל, 89 שקל.
• מטבח: "שילוב של טעמים וניחוחות אסייתיים עם טכניקות בישול צרפתיות".
• שעות: א'-ו' 16:00:12-00. ואם חורגים מהדיל: אלכוהול וקינוחים נהדרים.
• חנייה: חניון של בית סופר-פארם בתשלום וברחובות הסמוכים.
• ציון: 8.