"טריאקי" - היי-טק אסיאתי

יש לי כבוד לארכיטקטורה שמדברת עם הסביבה. קחו למשל את בניין חברת IBM החדש המשקיף על כביש גהה, שחזיתו הפחוסה מתוחה בקו אופקי. למעשה הוא כולו מין קימור אחד גדול, כמו בטן הריונית ענקית של אשה בחודשים המתקדמים להריונה. מין פרפרזה אדריכלית להריונות וללידות התכופים של השורדים בענף ההיי-טק - או סתם הצדעה לכביש המהיר הסמוך, שמתעקל ומתקמר בקטע זה בדיוק. מה שמזכיר לי שכיית חמדה אדריכלית תל אביבית, שגם היא היתה קשורה ל- IBM - בניין IBM בשדרות שאול המלך. בניין זה הוקם כמדומני במהלך שנות ה-70, ואם תסתכלו עליו היטב - הוא בנוי בדיוק כמו כרטיסיות המחשב מקרטון שהיו נפוצות אז. גלויה מלבנית מקרטון דק, מחוררת בעשרות חלונות קטנים.

כיצד כל זה קשור לאוכל? ובכן, זה לא קשור. קצת קולטורה. כך או כך, בואכה בניין IBM בפתח תקוה נמצא אחד ממתחמי ההיי-טק הנפוצים במדינתנו. בתוכו, מול מפל מים מלאכותי, תמצא את טריאקי. למרות ההשקעה הגדולה של פרנסי המתחם, האווירה בסביבה בואכה למסעדה קרה ומנוכרת. היי-טק, אתם יודעים.

המסעדה פנימה סובלת ממחלת "אני מסעדת צהריים לעובדי המקום - ובלילה אני עדיין לא יודעת מה לעשות עם עצמי". העיצוב נעים ועכשווי, אך ריהוט העץ דל, עם שולחנות חשופים. ממש לא מזמין לערב סולידי ולמיצוב שכיוונו אליו היזמים עצמם, לפחות לפי הפרסומים. 

בינתיים היחס האדיב של המלצר הפשיר אותנו והבנו שאנו נמצאים במסעדה בסגנון יפני משהו. עיון בתפריט מלמד שיש לה נגיעות מכל רחבי אסיה. השיקול פשוט: במתחם סגור אתה חייב לכוון לטעמה של כלל האוכלוסיה. שיקול שגם אנו התחשבנו בו, והזמנו אצבעות עוף בטמפורה ושומשום (24 שקל) - מנה שיכולה ללמד על רצינות היזמים. לכאורה פשוטה ולא מורכבת - אך שימוש בחומר גלם לא מושקע מביא לתוצאות דביקות (בלילת טמפורה לא מדויקת ושמן לא טרי) וכן ללעיסה מסטיקית של נתחי העוף. כאן אצבעות העוף היו פריכות לחלוטין, זהובות וטעימות מאוד. היונה הזמינה שיפודוני סינטה במשרה אסיאתית (26). השיפודונים באו עם כל הטקס - על גבי פלטה לוהטת על מצע אטריות אורז. הסינטה היתה קשה במקצת - נטולת רושם במיוחד לאור משק הכנפיים המצוין של העוף שבא מולה.

המולארד מופיע תחת הכותרת "הוט & ספייסי" (79), שוב, מנה שאני אוהב לדגום מפני שאם בשר המולארד לא מטופל נכון - אתה מקבל מנה שדופה, תפלה, ברמת צמיגות של עקב רגלו של גמל. כאן הגיעו נתחי המולארד נינוחים, צרובים במידה - ומשום כך נשמרו פנימה מיטב טעמי הבשר. אהבתי גם את ההחלטה להגיש אותו ברוטב בוטנים-חריף. שילוב הקשיחות המתקתקה של הבוטנים עם הרוטב החריף - התברר כמוצלח. אותו סיפור היה לנו עם "סטייק פרגית ברוטב טריאקי" (62) עשוי בגריל עם חלב קוקוס. חלב קוקוס, יש לדעת, הוא אחד מ"מלווי האווירה" המסוכנים ביותר במטבח האסיאתי. הוא אמור רק ללוות את המנה, אך אם אתה מאפשר לו להשתולל - ולא מוזג אותו במינון מדויק פנימה למנה - הוא הופך למנה עצמה. דהיינו, לא משנה איזה נתח בשר יקר יהיה שם - תחשבו שמה שיש לכם בצלחת זה תערובת של פניברין פורטה למשפחת האנטיביוטיקה לדורותיה. הפרגית עברה גם מבחן זה בהצלחה.

טריאקי היא מסעדה נאה בשלב זה, בלי יומרות. הם מאוד משתדלים. על פי התרשמותנו יש לה גם פוטנציאל רב, אך ההנהלה צריכה להפנים שלעת ערב קהל הלקוחות משתנה והמסעדה חייבת לשנות את פניה - בליווי תפריט ערב הדוק יותר. ובינתיים המחירים הסבירים ואיכות המנות ישיבו אותנו כנראה כשיבוא לנו אוכל אסיאתי למול מפל המים - בואכה הבטן ההריונית של בניין IBM. שבוע טוב.

• טריאקי - נודלס וסושי בר, דרך אם המושבות 94, קרית אריה, פתח תקוה. טל': 03-9236550.