סיור בכרכרה הסתיים בתאונה
טיול רגוע בכרכרה הפך לסיוט עבור משפחה עם 4 ילדים קטנים, שנפגעה לאחר שהסוס החל להשתולל והעגלון נמלט. שופטת בית משפט השלום קבעה כי חברת "אצטרובל" היתה צריכה "לנקוט אמצעי זהירות סבירים" וחייבה את הנתבעים לשלם למשפחה 126 אלף ש"ח
נסיעה בכרכרה רתומה לסוס לאורך מסלול בחיק הטבע ומלווה בהסברים על החי והצומח, היא לכל הדעות אטרקציה מפתה שטומנת בחובה הנאה רבה. אבל היא גם יכולה להיות מסוכנת. את הלקח הזה למדו זוג הורים וארבעת ילדיהם הקטנים.
לפני כשבע שנים, בעת טיול בכרכרה באתר נופש ושעשועים המנוהל על ידי חברת "איצטרובל" באזור קיבוץ החורשים, נתקף הסוס באמוק ופתח בדהרה בלתי מרוסנת, שבמהלכה התהפכה הכרכרה וששת בני המשפחה נזרקו ממנה ונפצעו בדרגות חומרה שונות.
הטיול הזה בכרכרה, שהתגלגל בעקבות תביעה שהגישו הנפגעים לבית משפט השלום בתל אביב, הגיע בימים אלה לקיצו. הנתבעות, אצטרובל וחברת הביטוח אליהו בה היא מבוטחת, חויבו לשלם סכומי כסף שונים לכל אחד מהתובעים ובסך הכול 126 אלף ש"ח והוצאות משפט בסך של כ-30 אלף ש"ח.
הנתבעת: "צריך לזכור שמדובר בחיה"
המסע בכרכרה אמור היה להיות טיול של כיף, אבל לאחר מספר דקות החל הסוס לדהור בפראות והעגלון, שאיבד את השליטה עליו, קפץ מהכרכרה והשאיר בה את ששת התובעים. הסוס הדוהר הוביל את הכרכרה אל מחוץ למסלול האתר. יושביה נזרקו ממנה והיא התהפכה עליהם. אחד מהילדים איבד את הכרתו, אחותו נלכדה מתחת לכרכרה והאחרים נחבטו בקרקע ובסלעים וסבלו מחבלות גופניות שונות.
מנהל חברת אצטרובל, עוז שפירא, שהעיד מטעמה, סיפר כי הסוס שהיה מעורב באירוע היה שקט ומיומן וכי לא ידועה הסיבה להשתוללות שלו. "צריך לזכור", אמר, "שמדובר בחיה". הוא העלה השערה שהסוס הבחין בנחש או בחיה אחרת. "היה מדובר", טען, "בנסיעה זהירה ואיטית בקצב הליכה, תוך עצירות לצורך מתן הסברים".
התובעים טענו באמצעות עו"ד עדי זרנקין כי הנתבעת התרשלה וגרמה ברשלנותה לאירוע. ההתרשלות הזאת, טען הפרקליט, התבטאה בין היתר באי קיום נהלי בטיחות ועזרה ראשונה נאותים, באחזקה לקויה של הכרכרה, באי התקנת חגורות בטיחות ובהעסקת עובדים בלתי מיומנים ורשלניים, בשימוש בסוס בלתי מאולף לצורך הסעת ילדים ומבוגרים, ובאי הצבת שלטי אזהרה בדבר הסכנות הכרוכות בשימוש בכרכרה. עו"ד זרנקין הוסיף וטען כי התובעים, למעשה, הופקרו.
באי כוח הנתבעות, עורכי הדין יחיאל כץ ויגאל אלון, טענו כנגד כי לא הוכחה רשלנות וכי לנתבעת לא היתה יכולת לצפות את התנהגות הסוס.
השופטת: "סיכון שאינו טבעי"
השופטת אורנה לוי, שדנה בתביעה, הסתייגה מטענות פרקליטי הנתבעת. "אני סבורה", ציינה, "כי מדובר בסיכון שאינו טבעי ויום יומי, וכי הנתבעת היתה צריכה ויכולה לצפותו וכדי למנעו היה עליה לנקוט אמצעי זהירות סבירים.
"בהעמידה לרשות המבקרים באתר הנופש שלה כרכרה רתומה לסוס לצורך טיול באזור", כתבה השופטת בפסק הדין, "יצרה הנתבעת אצל המבקרים את התחושה כי השימוש בכרכרה בטוח. הסיכון של השתוללות הסוס והתהפכות הכרכרה אינו סיכון אשר על המבקרים לראות כחלק משגרת החים ומהווית הבילוי המשפחתי באתר הנופש, נהפוך הוא: הובלת הכרכרה על ידי עגלון יוצרת תחושת בטחון כי הנסיעה אינה מסוכנת וכי הסוס נתון בשליטת העגלון.
"הנתבעת הייתה מחויבת לנקוט אמצעי זהירות על מנת למנוע סיכון של נפילת נוסעי הכירכרה במהלך הטיול בה. התובעים לא הוזהרו. אם היו מוזהרים היו שוקלים היטב אם לעלות על אותה כרכרה יחד עם התובעים הקטנים בני 5-6, ובמיוחד עם תינוקת בת חמישה חודשים". (שלום ת"א 191268/02)
