שתף קטע נבחר

עין מבוע: הזבל מצטבר כמעיין המתגבר

"בדיוק במקום בו אמורים המטיילים לעצור לפיקניק קצר, ליהנות מהנוף שנוצר משילוב של מדבר, מעיין נובע, מפל קטן וצמחייה נאה - דווקא פה הזוהמה עולה על גדותיה". ביום קיץ לוהט ביקשה יפה רזיאל להתרענן בנביעה שמנקזת אליה אלפי שנות היסטוריה וצל והזדעזעה לגלות זבל טרי ועזובה קשה

לאחרונה הזדמנתי לסיור בעין מבוע, בצפון מדבר יהודה, באחד הימים הלוהטים של השנה, בתקווה להשיב נפש במימי המעיין הזכים. מה רבה הייתה אכזבתי, כשהגעתי לאתר הבריכה והעזובה פרצה אלי ואל חברי המטיילים, בלוויית ריחות רעים מכל עבר, במקום שאמור היה להיות אחת הפנינות הרטובות והמוצלות באזור.

 

מדובר באחת הנביעות המרשימות של נחל פרת המקראי (המצוין בספר ירמיהו י"ג), נחל

 קניוני באורך 30 קילומטר, שקטעיו מוכרים גם בשמותיהם הערבים – ואדי פארה, ואדי אל פאוור וואדי קלט. הנחל זורם כל ימות השנה, ברובו בתחום שמורת נחל פרת, ויש אומרים שהוא היפה בנחלי מדבר יהודה.

 

ראשיתו במערכת יובלים היורדים מזרחה מאזור השכונות בפסגת זאב ונווה יעקב בצפון ירושלים. כשני קילומטרים מהכפר חיזמה מתכנסים הערוצים לנחל אחד – נחל פרת, ומכאן הוא נמשך מזרחה בקניון עמוק שבקירותיו פעורות מערות התבודדות של נזירים מהתקופה הביזנטית. כקילומטר מהיישוב עלמון נובע עין פרת ומימיו זורמים בפלג עד סמוך למפגש הנחלים פרת ומכמש. ליד המעיין נראים קטעים מהאמה ההרודיאנית שהובילה את מי עין פרת למצודת קיפרוס (מצודה המשקיפה על יריחו ובקעת הירדן מגובה 270 מטר).

 

עצבות בית השאיבה

 

המעיין הגדול, עין מבוע (עין פאוור), נובע כארבעה קילומטרים ממזרח לעין פרת, בסמוך למפגש בנחלים פרת ומכמש (ממזרח לכביש אלון, 578). מי המעיין נקווים אל בריכת אגירה גדולה שלידה ניצב בית שאיבה שנבנה ב- 1931 על ידי הבריטים והיה חלק ממפעל המים שהוביל לירושלים את מי נחל פרת. גם כאן נראים שרידי האמה ההרודיאנית למצודת קיפרוס, ועליה אמת בטון המובילה את מי מעיין מבוע אל השטחים המעובדים של יריחו.

 

עד כאן הכל מבטיח ביקור משובב נפש בפינה יפהפייה, תחת צל עצי שזיף, תאנה ושיטה סלילנית. אלא שבדיוק במקום בו אמורים המטיילים לעצור לפיקניק קצר, להנות מהנוף הקסום שיוצר השילוב של מדבר, מעיין נובע, מפל קטן עם מים צוננים וצמחייה נאה סביבו, בחום של 43 מעלות בצל ובריכה שקורצת לקפיצה מרעננת - דווקא פה הזוהמה עולה על גדותיה. בית השאיבה, כמוהו גם השרידים ההרודיאנים שידעו ימים מפוארים, נראה מוזנחים וצועקים הצילו. איך זה קורה? למעשה מדובר בקטע של שמורת טבע, אך בשטח אף אחת מהרשויות לא לוקחת אחריות ממשית על ניקוי האשפה שמצטברת לגובה במהירות, הזבובים והדבורים חוגגים, והשהייה במקום הופכת מהר מאוד לבלתי נסבלת.

 

שלא לציטוט בשמם המלא, מתלוננים מדריכי טבע, תושבי המקום, שחיים

 ונושמים את פנינת המדבר הזו, כי בלית ברירה, מתנדבים מתוכם, שבאמת אכפת להם, מפנים מפעם לפעם ובהתאם ליכולתם כמויות של זבל מהמקום. המטיילים מצדם - ממשיכים לטנף באין מפריע, הזוהמה מתרוממת אל על, הורסת את הצמחייה מסביב ואת חווית הביקור לבאים אחריהם, וחוזר חלילה.

 

חובבי הטבע והמעיין סבורים שעוד לא מאוחר: אולי אם כולנו נקים צעקה מישהו יתעורר, הם אומרים. ואולי יש לדרוש דמי כניסה סמליים כדי להבטיח שפיסת הטבע הזו תישמר בצורה ראויה.

 

  • מרשות הטבע והגנים נמסר כי פקח מטעמה מנקה פעמיים בשבוע את שמורת הטבע נחל פרת, ועין מבוע הנובע בתחומה, בחגים וחופשות עומס המבקרים כה רב, עד שהלכלוך המצטבר משיג את קצב הניקוי. רשות הטבע והגנים קוראת פעם נוספת לציבור המטיילים לשמור על ניקיון הטבע, ולא להשאיר בשטח שאריות מזון ולכלוך ומעריכה שבעתיד לא יהיה מנוס מהסדרת האתר לכניסה בתשלום - כדי לאפשר שמורה נקייה ומתוחזקת להנאת כלל ציבור המטיילים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
האשפה נערמת והזבובים חוגגים
צילום: יפה רזיאל
מומלצים