מהשנה הבאה אסור לחרוג מהאוברדראפט. מה זה אומר?

לקראת יישום ההוראה, הוציא השבוע המפקח הנחייה שנועדה להקל על הבנקים ועל הלקוחות במהלך. אלא שזו יצרה בלבול בקרב הציבור, ונוצר הרושם המוטעה לפיו איסור החריגה מהאוברדראפט המאושר נדחה בשנה.

כדי לעשות סדר בבלגן, ynet מביא בפניכם שאלות ותשובות המבהירות את ההוראות החדשות של בנק ישראל, וגם כמה טיפים לצרכנות פיננסית נבונה.

• מה יקרה ב-1.1.2006?

מתחילת 2006 כל "מינוס" (אוברדראפט) בחשבונות העו"ש ובחשבונות עסקיים יהיה מותר אך ורק בגבולות מסגרת האשראי שאושרה מראש, וממועד זה ואילך לא ניתן יהיה לחרוג מהמסגרת שנקבעה לכם.

• מה זה אומר?

המשמעות היא דרקונית: כל חיוב החורג מגבולות האשראי המאושר יוחזר ולא יכובד על ידי הבנק. אם נתת צ'ק שחיובו יעביר אותך מעבר למסגרת האוברדראפט שנקבעה לך - הצ'ק לא יכובד ויוחזר, וכך גם לגבי הוראת קבע.

אם חיובי כרטיס האשראי שלך במועד החיוב החודשי יעבירו אותך מעבר למסגרת המותרת - יש סכנה שהכרטיס ייחסם. עם זאת, בבנקים מסבירים כי כנראה שהכרטיסים לא ייחסמו אוטומטית. הבנק יבחן כל מקרה לגופו, ובמידת הצורך יפתח ללקוח מסגרת חד צדדית לתקופה קצרה, עד שהלקוח יסדיר את החוב ויחזור בחזרה לגבולות המסגרת שאושרה לו.

למה זה טוב?

בהיעדר האפשרות להיות בחריגה, ייעלם המושג "ריבית חריגה", שהיא הריבית הגבוהה שגובים מאיתנו הבנקים על משיכות יתר לא מאושרות.

מעבר לכך, ההוראה החדשה למעשה באה לשנות את סדרי החשיבה של כולנו, או אם תרצו - לבצע חינוך מחדש בכל מה שקשור לניהול החשבון. סקרים מראים ש-30% מהציבור נהג עד כה לחרוג מהמסגרת שאושרה לו (מיליארדי שקלים במצטבר) באופן קבוע או זמני. העדר האפשרות לחרוג תאלץ אותנו לעקוב במשנה זהירות אחר הפעולות המתבצעות בחשבון (בעיקר באמצעות האינטרנט, המאפשר מעקב יום-יומי), ולהיערך בהתאם, במיוחד לפני מועדי חיובים גדולים, כמו כרטיס האשראי.

אי לכך ובהתאם לזאת, הדבר ייאלץ אותנו לתכנן טוב יותר את הפעילות הכלכלית שלנו ולא למהר לרכוש מוצרים שהם מעל ליכולתנו.

• האם זה טוב גם לבנקים? 

בבנק ישראל מציינים כי ההוראה היא גם לטובת הבנקים. חובות הלקוחות שנמצאים בחריגה מהמסגרת המאושרת מאופיינים בסיכון גבוה, ולכן ההוראה החדשה תקטין את אלמנט אי הוודאות הטמון במצב זה עבור הבנקים.

עם זאת, הבנקים יפסידו את ההכנסות מהריבית הגבוהה שגבו מאיתנו על חריגה מנמסגרת האוברדראפט - העומדת על 12%-15% כיום (בממוצע 13.5%), לעומת 10% ריבית במשיכת יתר מאושרת. לכן לא מן הנמנע שהם יעלו (חלק כבר העלו) את הריבית שהם לוקחים על מוצרי אשראי אחרים.

• אז מה אני צריך לעשות בנידון?

החל מהשבועות הקרובים יפנו אליכם הבנקים ויבקשו מכם לחתום על מסגרת אשראי מסודרת בבנק, התואמת את הצרכים שלכם. גם מי שניהל עד כה את החשבון מבלי שחרג מהמסגרת יתבקש לחתום על מסגרת חדשה.

חשוב להדגיש כי גם אם אתה לא נוהג להימצא במשיכת יתר, כדאי ליתר ביטחון להסדיר מסגרת אשראי, כדי שתהיה לך האפשרות להיות במינוס מדי פעם.

אם יש לך מסגרת כיום ואתה חורג ממנה - הבנק יבקש לסגור את החריגה. תוכל לעשות זאת באחת הדרכים:

• הגדלת המסגרת המאושרת - רק אם הבנק יסכים, כמובן. בדרך כלל מסגרת האשראי שיעמידו לך היא בגובה המשכורת נטו (ואם מדובר בחשבון משותף - 2 המשכורות).

• נטילת הלוואות חלופיות - מהבנק, או ממקורות אחרים כמו מקומות עבודה או חברות ביטוח.

• מימוש חסכונות.

• צמצום הדרגתי בהוצאות כדי לחזור לגבולות המסגרת עד ל-1.1.2006.

• מה יקרה אם לא אספיק להסדיר את מסגרת האוברדראפט שלי עד סוף השנה? האם הצ'קים יתחילו לחזור בכל פעם שאהיה במינוס?

לא בהכרח. על פי הוראות בנק ישראל, מי שלא יסדיר עד סוף השנה מסגרת לאוברדראפט, יעשה זאת הבנק עבורו באופן חד-צדדי. זאת במסגרת ארכה שניתנה לבנקים עד 1.1.2007.

הכוונה היא שהבנק יקבע בעצמו את מסגרת האשראי שהוא מעניק לך ויודיע לך על כך בכתב. הריבית שתיקבע תהיה בשיעור הנהוג אצל לקוחות דומים (כלומר היא תהיה נמוכה יותר מריבית החריגה שהיתה עד כה). ההוראה הוצאה נוכח חששם של הבנקים, שלא יספיקו להסדיר עם כל הלקוחות את הסכם המסגרת כנדרש.

עם זאת, עד תחילת 2007 נהיה חייבים להסדיר את נושא מסגרת האשראי עם הבנק, כי גם המסגרת החד-צדדית שקבע בינתיים הבנק תפוג אז.

• האם צריך להגיע לבנק בשביל להסדיר את המסגרת החדשה?

לא חובה. המפקח על הבנקים הבהיר השבוע כי הבנק והלקוח רשאים לחתום על הסכם מסגרת האשראי החדש באחת הדרכים: בסניף הבנק, או על ידי משלוח ההסכם ללקוח בפקס או בדואר וקבלתו בסניף כשהוא חתום, או באמצעות האינטרנט.

• האם ההוראה חלה גם על לקוחות עסקיים?

כן. עבור הלקוחות העסקיים משמעות ההוראה היא ייקור העמלות שהם ישלמו לבנקים. הסיבה היא, שבניגוד ללקוחות פרטיים, שמשלמים עמלה קבועה בגין הקצאת האשראי (בגובה 10 שקלים לרבעון), הרי שהלקוחות העסקיים משלמים עמלה הנגזרת מגובה המסגרת, והיא עומדת על 1.5% מהמסגרת.

בגלל שאסור יהיה לחרוג מהמסגרת, יהיה עליהם להסדיר עם הבנק מסגרת גבוהה יותר - שתוכל להכיל "פיקים" שנגרמים מעת לעת בעסק. ועל כך הם ישלמו יותר.

• האם יש דרך להשיג מסגרת אשראי נוספת ממקורות אחרים?

כן. חברות כרטיסי האשראי לאומי קארד (מולטי) וכאל (אקטיב), השיקו בשנה האחרונה כרטיסי "אשראי מתגלגל" שיכולים להעניק לך מסגרת אשראי נוספת, מעבר לזו שקבע לך הבנק, במתכונת הדומה לכרטיסי האשראי בארה"ב ואנגליה.   

באמצעות כרטיס ה-Revolving (אשראי מתגלגל), יכולים הלקוחות לשלוט בגובה ההחזר החודשי בו יחוייב הכרטיס. כלומר - לקראת מועד החיוב החודשי, תוכלו להחליט אם לשלם את מלוא החיובים שביצעתם בכרטיס או לגלגל חלק מהם לחודש הבא.

השירות הזה הוא נוח, במיוחד לאנשים שמעת לעת יש קפיצות בהוצאותיהם, לעומת ההכנסות שהן בדרך כלל קבועות. אבל כמובן שהוא לא ניתן בחינם: תידרשו לשלם עמלה של 9 שקלים לחודש (בלאומי קארד) או 8 שקלים לחודש (בכאל). בנוסף, הריבית על האשראי המתגלגל לא תמיד זולה, והיא נעה בלאומי קארד מפריים+2% (כיום 7%)  ועד פריים+6% (כיום 11%), ובכאל הריבית היא פריים+3.9% (כיום 8.9%) ועד פריים+8.9% (כיום 13.9%).