לחלום את קו-צ'אנג

אם יש עוד מקומות בתאילנד שהמוני ה תיירים את המארחים לא מגיעים אליהם - תחקרתי את המארחים של בבנגקוק. "בקו-צ'אנג כבר היית?", הם שאלו-השיבו.

אז נסענו לשם. האי הנידח יחסית והקסום באופן מוחלט, שתאילנדים לא מעטים יוצאים אליו כדי לנקות את הראש ועדיין מכנים אותו "גן העדן האחרון בדרום

קו צ'אנג אי איים תאילנד מזרח רחוק (צילום: רונית סבירסקי)

 מזרח אסיה", כמעט קיים את ההבטחה במלואה. כמעט, כי גם את בקו-צ'אנג נוגסת כבר התיירות המערבית. בביסים זעירים אומנם, אבל סוף העולם זה כבר לא.

לקו-צ'אנג (קוׁזה אי בשפה התאית), 300 ק"מ דרומית-מזרחית לבנגקוק, לא הרחק מהגבול הקמבודי, אפשר להגיע בטיסה (נוחתים בעיירה טראט הסמוכה) או ברכב (4 שעות). הלכנו על בטוח ושילבנו בין שתי האפשרויות – הלוך ברכב וחזור בטיסה. כך זכינו ליהנות גם מהנופים המקסימים בדרך.

ככל שהתקרבנו לאזור הפכה הדרך לג'ונגל פראי של עצי מנגו, בננות, קוקוס ועצי טיק, וכשהגענו לקו החוף נפרש לפנינו ים כחול-ירוק רחב ידיים. אל האי מגיעים במעבורת המיועדת גם לכלי-רכב.

לשחות עם הדגים

הנסיעה בתוך האי עברה בין יערות גשם סבוכים, כששרכי ענק נשפכים מן המצוקים ומנגד משתרע ים נטול גלים שמשנה את צבעו מכחול עמוק לטורקיז, ונראה כמו בריכה פרטית בגודל של אוקיינוס. בקתות עץ ציוריות עם גגות רעפים אדומים קידמו את פנינו ב"קו-צ'אנג ריזורט". המראה מרנין ומבשר טובות: בתי העץ בנויים על החוף וכמה מהם שוכנים ממש על קו המים, מתחת לעצי קוקוס עמוסי פרי. זהו חוף פרטי של חולות לבנים רכים, כשמדי פעם צועדים לאורכו נופשים שזה מקרוב באו. מי הים צלולים כמו קריסטל ובלי כל קושי רואים את קרקעיתם החולית.

היום הראשון של החופשה הוקדש ל"סקין דייוינג", המוכר במחוזותינו כ"שנורקלינג". שטנו כחצי שעה אל אי אלמוגים קטנטן. הספינה עגנה ואנחנו קפצנו למים הצלולים, מצוידים בחגורות ציפה, בשנורקלים ובמסכות. עוד לפני שהצצנו פנימה כבר הבנו שיש לנו פרטנרים. להקות דגים הקיפו אותנו מכל עבר בשלל גוונים וגדלים וליוו אותנו מטווח סנטימטר מהאף, נוגעים בזרועות, ברגליים ואפילו בקצות האצבעות.

קיפודי ים שחורים הביטו בנו מקרקעית הים בעיני אזמרגד נוצצות ולידם נמנמו צלופחים. לכל אלו נוספו אלמוגים בגוונים של צבעי אדמה ומיליוני דגיגים בגודל סיכה ובגוון כחול ניאון.

לקינוח שחינו אל האי הזעיר הסמוך, שנראה כמו מפלטו של רובינזון קרוזו. מישהו בנה שם בית על עץ והצמיד לו נדנדה. מה עוד צריך הבנאדם?

הבוקר שלמחרת נפתח בטיול אל מפלי "קלונג פלו", בשמורת הטבע הגדולה

 ביותר באי, המרוחקת כ-10 דקות הליכה ממתחם "קו-צ'אנג ריזורט". צעדנו חצי קילומטר בתוך יער עבות ומוצל, כשלצדנו זורם נחל שופע מים. רעש המים הנופלים מלמעלה בישר לנו שהגענו למקום הנכון. בחודשים יולי-אוקטובר, העונה הגשומה בתאילנד, המפל נמצא בשיאו והמצוק מכוסה בזרמי מים הנשפכים לבריכה שופעת דגים. מסביב חגיגה של צבעים באוויר: המוני פרפרים בכחול, שחור, צהוב וסגול.

לטייל על פילים

בשעות אחר הצהריים יצאנו לרכוב על פילים. עשינו היכרות עם רמבו, בניאן וצ'רלי ויצאנו לדרך. בניאן היתה הפילה שלנו, ורמבו צעד בראש כמו מנהיג מלידה. בניאן היתה עסוקה רוב הזמן בלעיסת עלים מהעצים שבדרך והילד הצעיר שישב לה על הראש ונתן לה הוראות ישר לאוזן לא תמיד הצליח לשכנע אותה לזוז. לסיום קיבלנו מתנה: שערה מזנבה של בניאן. היא, בתמורה, קיבלה סלסלת בננות בשלות.

את היום הבא הקדשנו לבטן-גב. אכן שלושה ימים בגן עדן, שלושה ימים פחות מדי.

למעוניינים: בקו-צ'אנג פזורים כפרי נופש בדרגות שונות, מריזורטס ועד אתרים מפוארים לאורך קו החוף. גם גסט-האוסים בסיסיים לא חסרים. צריך רק לבחור, ולקפוץ למים הצלולים.