שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    ברלין מרכינה ראש

    מקאברי עד כמה שזה נשמע - היהודים הם הלהיט העכשווי של ברלין. אתרים המוקדשים להתמודדות עם השואה והנאציזם נמצאים על מפת הסיורים של כל תייר, ללא הבדל דת, גזע ומין

    ברלין מותחת את כל התחושות עד הקצה. ממוזיאון פרגמון ועד מוזיאון הארוטיקה, מאולם האופרה ועד סצינת הגייז, ברלין היא עיר גדושה ועמוסה בהיסטוריה, באנשים, באירועים ובאטרקציות. עיר שנחרבה ובנתה את עצמה מחדש, ארכיטקטונית ופילוסופית. 

     

    עבור יהודים, ברלין אינה מקום קל לביקור. ההיסטוריה הטעונה והשפה הזכורה לשמצה נמצאות בכל מקום. בשנים האחרונות הפכה ברלין את ההיסטוריה המרומזת לדגל, והיא מנציחה את אותות הקלון בכל מקום פנוי בעיר. לא רק צילה של החומה והמלחמה על החירות, אלא גם השואה ודיראון הנאציזם פוגשים את התייר בכל קרן רחוב. מקאברי עד כמה שזה נשמע - היהודים הם הלהיט של ברלין.

     

    הנה מספר אתרים מומלצים המוקדשים ליהודים ולשואה:

     

    המוזיאון היהודי

     

    קשה להיות אדיש למבנה המאכלס את המוזיאון היהודי. הקווים שיצר האדריכל דניאל ליבסקינד הפכו את המבנה עצמו למוזיאון, ללא קשר לתכולתו. הקווים האלה מלווים את המבקר גם מצדו החיצוני של המבנה

    וגם בחלקו הפנימי, כשהם מובילים אותו לאורך ההיסטוריה של יהדות גרמניה. ראוי לציין כי המוזיאון אינו אנדרטה לשואה, אלא מוזיאון לתולדות יהדות גרמניה.

     

    באופן אישי הסתייגתי מהמינימליזם ומהעיצוב המודרני מדי של תקופת השואה. המבנה המוקפד לא הצליח לעורר בי את תחושת המועקה שאמורה ללוות נושא טעון כמו השואה. אבל על העדר תחושת המועקה פיצתה יצירתו של מנשה קדישמן, "שלכת". בחלל גדול מוטלות בשכבות, ללא סדר, מעל ל- 10,000 דמויות פנים עגולים, שטוחים, פעורי פה, לא מהוקצעים, עשויים מתכת בגבהים שונים.

     

    מעולם לא נתקלתי ביצירת אמנות שהותירה אותי כה נפעם, נרגש, נסער ונטול מילים. המפגש עם היצירה, לאחר צעידה באולמות ריקים, המייצגים את הריק שנוצר בעקבות היעלמות יהודי גרמניה, היה מפתיע ומדהים. ההליכה על גבי הדמויות מייצרת צלילים מתכתיים ולא מותירה מקום לאדישות. הקולות והמראה מציפים וסוחפים לגל של רגשות ועוצמות שאין שני להם.

     

    Jewish Museum Berlin, רחוב Lindenstraße 9-14,

    שני 10:00-22:00; שלישי-ראשון 10:00-20:00.

     

    האנדרטה לזכר השואה

     

    במאי 2005 נחנכה האנדרטה על שטח של כ-20 אלף מ"ר, והיא כוללת 2,711 מצבות אבן בגדלים שונים המונחות במתווה של גלים. פיסת הנדל"ן שהוקצתה לאנדרטה מפגינה את החשיבות שהברלינאים מייחסים לנושא: בין הרייכסטאג לכיכר פוטסדאם, סמוך לשער ברנדנבורג. גם מי שלא מתכוון לבקר

    במקום לא יוכל שלא להיתקל בו (אגב, ביוני האחרון שונה שמו של אחד הרחובות המרכזיים הנושקים לכיכר פוטסדאם ועכשיו הוא נקרא רחוב בן גוריון. המשכו של הרחוב הוא כעת רחוב יצחק רבין).

     

    הצד הוויזואלי של האנדרטה מרשים, אך הערך המוסף והמשמעות האמיתית שלה נמצאים למטה, במרכז המבקרים. בניגוד למוזיאון היהודי, עיצוב התערוכה הוא המקנה משמעות לאנדרטה כולה. המבקר עובר מתיאור ויזואלי-ווקאלי של האירועים בין 1937 ל-1945 אל חדרים שבהם מסודרים באופן מרשים עדויות אישיות ונדירות. לבד מהמוצגים עצמם, המקוריות והיצירתיות בארגון התצוגה לא מותירות מקום לאדישות. מומלץ לעמוד בתור ולא לוותר על המרכז.

     

    אתר הזיכרון ליהודים שנרצחו באירופה,

    מרכז המבקרים פתוח בין השעות 10:00-20:00, האנדרטה פתוחה תמיד. 

     

    "טופוגרפיה של טרור"

     

    ממרחק של 15 מטר זה נראה כמו עוד אתר מיותר שממש לא "חובה לבקר" כמו ש"כולם" אומרים. בסך

    צילום: יעקב נצר

    הכל כ-100 מטר של חומה נמוכה בשטח פתוח ועליה תמונות, הסברים ותצלומים.

     

    ממרחק של מטר אחד, כשעליי אוזניות עם דברי הסבר (הכיתובים מופיעים בגרמנית בלבד), צללתי לתקופה אחרת בעלת ממדים משלה. חשתי שאני לא בשטח פתוח אלא בתוך חדרים סגורים. כמו במציאות מדומה נפרשו בפניי תולדות האס.אס והגסטפו, ממסמכים קרים על הקמת אגפים ביעילות גרמנית אופיינית ועד תמונות מצמררות של מרתפי העינויים וההוצאות להורג. 100 מטר של המכונה האכזרית והמשומנת ביותר בתולדות האנושות. 

     

    Topography of Terror, רחוב Stresemannstrasse 111,

    מאי - ספטמבר: 10:00 -20:00, אוקטובר - אפריל: עד 18:00.

    יש להתחיל את הסיור מאזור ביתן המודיעין.

       

    הרובע היהודי

     

    אם לא לוקחים בחשבון בית כנסת (מבנה מקסים לכשעצמו) ועוד מצבה בודדת למשה מנדלסון, במה שהיה פעם בית קברות יהודי, אז רשמו לפניכם שזהו ה-מקום לבלות בלילה. בארים אופנתיים, מסעדות סיניות, יפניות, איטלקיות וגרמניות, חצרות עם בתי קפה מקסימים וזונות מקסימות לא פחות. צעירי ברלין בלבוש אופנתי נפגשים במסעדות או נשענים על הפורשות והמרצדסים, מתמזגים עם קבוצות התיירים הגודשות את רובע "מיטה" (Mitte).

     

    היהודים והשואה אינם עוד "כביסה מלוכלכת" שמצניעים ומחביאים בחדרים האחוריים. האתרים המוקדשים ליהודים ולשואה בברלין נמצאים על מפת הסיורים של כל תייר. חלק משמעותי מהחוויה שלי, כתייר ישראלי בעיר, הוא המראה של נערים ונערות, נשים וגברים מכל המדינות ובכל השפות, עומדים ומתעמקים, נפעמים ונרגשים מול הקולות והמראות המוצגים בפניהם באתרי הזיכרון השונים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רחוב בן גוריון. מתחבר לרבין
    צילום: יעקב נצר
    צילום: איי פי
    האנדרטה לזכר היהודים. 2,711 מצבות
    צילום: איי פי
    המוזיאון היהודי. שואה בעיצוב מודרני
    מומלצים