שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מעל פסגת הר הפוצעים
    הנקודה עם הנוף הכי מדהים לירושלים היא טיילת ארמון הנציב. לא צריך הכרזות של אונסק"ו, ולא הכרה כאתר מורשת, ולא רכבל ולא מגדל שראשו בשמיים. האטרקציה כבר כאן. אלא שבמקום להשאיר את הנוף כמות שהוא, עכשיו מתכננים פה מתחם מלונות, שכונת מגורים, וגם מגדל תצפית ורכבל
    איחרתי. היה ברור שהזמן להיות בארמון הנציב בירושלים הוא בין ערביים. לשקיעה. אני חושב על טיילת ארמון הנציב לעת ערב, ומשום מה תקוע לי בראש אותו ניגון שלימדו אותנו לשיר בבית הספר היסודי, "ראיתי עיר עוטפת אור". אז זהו. שהפעם לא ראיתי, אבל גם עוטפת חושך היא יפה, הבירה.

     

    יש לזה בוודאי מדדים אובייקטיביים, אבל כל מי שעוד מרגיש משהו פה, יודע שהשבוע נגמר הקיץ. זה לא על נקודה קבועה בלוח השנה, זה לא רק כי אלול או כי ספטמבר, זה פתאום עולה באוויר. תמיד תופס אותך לא מוכן. וזה קרה השבוע. אם הרגשתם, הרווחתם. אם
    לא, אתם יכולים לעשות סיבוב בטיילת המשקיפה מלמעלה על הר הבית בידנו, לכבוד זה שהחצבים שם בשיא הדרם. וגם לכבוד זה שגם פה הנוף הופך לנדל"ן.

     

    ה-נוף בהא הידיעה. הנקודה האחת בה עומדים על הרכס שמנגד ומתבוננים מלמעלה על ירושלים. היא פרושה מתחת על חומותיה ומגדליה, הרים סביב לה וכולם פרושים בפנורמה מרהיבה, והאור בה באמת של זהב. איזה באסה שאיחרתי. נדמה שאין אוטובוס תיירים אחד שלא עוצר פה לתצפית. זה לא צריך הכרזות של אונסק"ו, ולא הכרה כאתר מורשת, ולא רכבל ולא מגדל שראשו בשמיים. האטרקציה כבר כאן. לא צריך כלום. רק קצת שקט (אני מתעלם מהירי המהדהד במרחק).

     

    מה קורה?

     

    מגניב, אני אומר לעצמי, טיול ערב. הטיילת מתחילה (או נגמרת, תלוי בכם) ברחוב נעמי שבאבו טור. יש אפילו "חנייה למבקרי הטיילת" וטברנה עם מרפסת אל מול גלעד. לטיילת כמה מפלסים, ובעצם ניתן לתאר אותה כגן מטופח במדרון של אמבטיית הענק מתוכה נישאת העיר העתיקה. הרבה זיתים, מדרכות של אבן ירושלמית, ולאורכן פזורות עמדות תצפית נוף. לא פעם חקוק שמו של איזה נדבן שבנו לכבודו את הפרגולה. נקי מאוד, וריק. בכל הטיילת שני זוגות ואחד ג'לאל עם כלבונת ידידותית במיוחד העונה לשם קילר, וזהו. החצבים נמצאים במדרון
    שבין הטיילת לבין יער השלום שמתחתיה, ממש מעל שורת המבנים שבנתה שם קק"ל, שכנראה אמורים להיות פיסול סביבתי או משהו.

     

    אלף ושלוש מטרים של טיילת שרובר, והנה כבר הטיילת המרכזית העונה לשם "טיילת האס", וכיוונה מזרחה, לארמון הנציב. פה כבר יש טיפ טיפה יותר אנשים. חבורת נערות טרום שירות לאומי יושבות לסעוד תחת איזה עץ. קצת משפחות, ילדים, צעירים משועממים שמחכים למשהו שיקרה פה חוץ מהנוף. יהודים, ערבים, נוכחות משטרתית. ירושלים. וגם זוג מבוגר ומטפלת פיליפינית שממלמלת 'בשבילי זה חלום, כמו להיות בחלום'. עוד אוטובוס תיירים עוצר לתצפית על ירושלים, מלווה בהסברים בעברית.

     

    אפשר היה לספר על הר העצה הרעה, על המסורת שאומרת שזה המקום בו השאיר אברהם את נעריו בלכתו אל העקידה, ועל אמת המים התחתונה שעוברת מתחת לרכס, אבל עיקר העניין הוא מה שמסביב. התצפית.

     

    כבר קריר פה ממש ורוח. אני עומד שם, מדרום להר הבית, ונזכר איך הסבירו לנו שירמיהו, שאומר "כי מצפון תיפתח הרעה" לא מדבר פוליטיקה אלא טופוגרפיה. ירושלים בנויה על שלוחה שכיוונה מצפון לדרום. מכאן, גבוה מעל כיפת הסלע, ניתן לראות בבירור את הבמה עליה בנוייה העיר ואת ההרים סביב לה, את הר הצופים ואת הר הזיתים, ומשמאל את מערב העיר.

     

    רכס ארמון הנציב נקרא כך על שם הארמון שבנו הבריטים לנציבם העליון כאן. הנציב כבר לא פה, אבל הארמון כן. כיום שוכן בו מטה האו"ם, והוא סגור ומגודר בהתאם. מעט לפניו מתחילה הטיילת השלישית, טיילת גולדמן. בתחילתה, שווה להציץ, חפירות ופיר שיורד עשרות מטרים אל אמת המים שנחצבה כאן בתקופה החשמונאית.

     

    מתי זה קרה?

     

    מימי מגדל בבל ועד היום אוחזת ההתלהבות בבריות לתיאור מגדלים שכאלה. מראים להן תוכניות ושרטוטים והן 'איזה יופי, איזה יופי'. אחר-כך, כשרגלי המגדלים כבר נטועות באדמה, וסביבן מגודר ומסוגר והכניסה בתשלום, מתפלאים כולם: איך זה שבשביל כל דבר צריך לשלם? במה היינו עסוקים כאשר החליטו שמשלמים עבור הנוף? מתי זה קרה? עכשיו.

     

    נדמה לי שנוח למישהו לפספס את התמונה הכללית מרוב תוכנית ועוד תוכנית ועוד תוכנית - לבנות על הרכס מתחם מלונות, במדרונו הצפוני

    שכונת מגורים (השלטים כבר שם, "נוף ציון. שכונה פרטית בירושלים"), להקים מגדל תצפית, טי וי טאוור יעני, משל היינו שטוטגארט, ובנוסף לתקוע רכבל מג'בל מוכאבר לאבו טור, משל היינו דיסנילנד.

     

    התמונה הכללית היא שבמקום להשאיר את הנוף כמות שהוא, אנחנו צריכים 'לעצב את החוויה', להמציא את ירושלים כל פעם מחדש. מה המוצר שלכם, מעצבי החוויה התיירותית? מי צריך מגדל ממנו רואים נוף יותר טוב מזה שראו אברהם אבינו וישוע הנוצרי (ובטח גם מוחמד כשבא העירה בדרכו השמיימה)?

     

    השבוע התקיים הדיון במועצה הארצית לתכנון ובנייה בעניין שתיים מתוכניות הבנייה בארמון הנציב. כבר נהיה ערב, והחליטו לא להכריע, לקטוע את הדיון, להמשיכו בפעם אחרת. הימור פרוע? ירוקים דוגמת 'ירושלים בת קיימא' ימשיכו להתנגד, יפרסו נימוקים ארוכים, והתוכניות יאושרו. ארמון הנציב יהיה רכס עם מלונות, ויהיה מגדל תצפית גרנדיוזי, ותהיה שכונת נוף ציון (אח, איזה שם). בסוף בטח יהיה גם רכבל וירושלים תהיה מלאת אטרקציות.

    פורסם לראשונה 09/09/2005 00:21

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    טיילת ארמון הנציב. נקי וריק
    צילום: סבסטיאן שיינר
    תיירים מבקרים. תחנת חובה
    צילום: עמית שאבי
    מומלצים