ויקטוריה וונקובר: ביס קטן מקנדה
הרובע הסיני בונקובר, אנגליה הישנה בויקטוריה, גשרי ענק במפרץ, להקות סלמון בנהרות ותצוגות ראווה של לווייתנים באוקיינוס. טיול בחבל קולומביה הבריטית
במוזיאון המלכותי בויקטוריה, בירת חבל בריטיש קולומביה בקנדה, מוקדשת קומה שלמה לאבות הקדמונים של האומה - שבטי האינדיאנים שהתגוררו בארץ היפה הזו לפני שהאדם הלבן הגיע לכאן, שדד את אדמותיהם, רצח רבים מהם והגלה אחרים.
אבל הכבוד הזה לא עוזר ליורשיהם של האבות הקדמונים התקועים בכפרים עלובים על גבול אלסקה, בלי פרנסה ובעוני מחריד. "אני מוותר על הכבוד",
אומר בעלבון רון ניס, ראש כפר בחבל ניסג'ה שעל גבול אלסקה, "רק תסללו לנו כביש, תקימו בתי-ספר ותשקיעו בתשתית מינימלית של תיירות ותעשייה".
ששת הכפרים של האינדיאנים שיושבים על נהר נס נטועים בנוף עוצר נשימה של יערות, נהרות וקרחונים, שרק מחכה לתיירים. העצים הם פריט הנוף העיקרי בחבל המדהים הזה - אלפי קילומטרים של יערות אינסופיים, שבהם משובצים אינספור אגמים, נהרות שוצפים, חיות בר, הרבה גשם, קצת אנשים והמון שלווה.
בריטיש קולומביה הוא חבל ענק, כך שמסובך לתכנן בו טיול קצר. מומלץ לתכנן סיבוב של לפחות שלושה שבועות שיאפשר לגמוא מרחקים גדולים מבלי להתעייף, ולהשקיע ימי איכות במוקדים תיירותיים כמו הרי הרוקי, האי ונקובר, הערים ונקובר וויקטוריה, חבל קוטניי וגם קלגרי ואדמונטון שבמדינת אלברטה.
במערב החבל נמתחים אלפי ק"מ של חופי אוקיינוס פראיים ובלתי מיושבים שכולם מפרצים, יערות ונהרות. בצפון תוחמים את גבול החבל הקרחונים של אלסקה והטונדרה של הטריטוריות הצפון-מערביות. במערב סוגרים הרי הרוקי, שבולמים למעשה את תנועת העננים וגורמים לכמות משקעים אדירה. בתווך משתרעת ארץ ירוקה והררית שכולה טבע. בדרומה יש אפילו אזור מדברי מעניין.
הקיץ מאופיין בריבוי משקעים ואילו הסתיו מפגין קונצרט נפלא של צבעי שלכת בצהוב וכתום וסגול. יש סיכוי למזג אויר ידידותי, אבל חלק מהפארקים והאתרים נסגרים בעונה זו.
המלצתי היא להגיע בטיסה לקלגרי או לאדמונטון במזרח ולצאת מונקובר במערב או להפך. אפשר גם לתכנן את ויקטוריה וסיאטל (ארה"ב) כנקודות מוצא או כניסה בחוף המערבי. לפני היציאה כדאי לרכוש ספר הדרכה מפורט ("לונלי פלאנט קנדה והמערב"). בכתבה זו נתמקד בערים ונקובר וויקטוריה ובסביבתן.
ונקובר
ונקובר (Vancouver) היא הגדולה בערי החוף המערבי - כרך של שני מיליוני תושבים הבנוי
על איים במפרץ ומסביב פסגות הרים מושלגות. מרכז העיר בדאונטאון בנוי על אי, וגשרי הענק שחוצים את המפרץ ואת הלגונות מעניקים נקודות תצפית יפות על הנוף (הסתייגות קלה: לפעמים לא רואים כלום, כי מדובר באחד המקומות הגשומים והערפיליים ביותר ביבשת).
כדאי להקדיש לונקובר ולסביבתה יומיים עד שלושה. לחובבי הקניות מספק מרכז העיר את כל המותגים העכשוויים, כך גם המולים בפרברים. רחוב רובסון ושלוחותיו הוא מרכז העניין ומושך אליו את רוב תנועת הקונים והבליינים. ואגב בליינים, פרט לאטרקציות התיירותיות הרבות של העיר, אין הרבה מה לצפות בכל הקשור לחיי לילה, כמו במקומות רבים בבריטיש קולומביה.
אפשר לצפות על מרכז העיר מקומה 69 של "מגדל הנמל". מומלץ לטייל ברובע הסיני, שנותן מעט מן הטעם הקלאסי של אחיו בניו-יורק ובסן-פרנסיסקו. מרכז נוסף הוא "קנדה פלייס", גוש בטון בצורת ספינת מפרש שלא מציע הרבה פרט לבתי קולנוע וכמה חנויות. באזורים יילטאון וגסטאון יש מקבץ של מסעדות ומועדונים. נקודה חביבה לצילום היא שעון הקיטור בווטרסטריט.
מבין המוזיאונים מומלץ לקפוץ למוזיאון המדע, הכולל תצוגות אינטראקטיביות מלהיבות במיוחד לילדים, ואם חייבים - גם למוזיאון החלל. יש כמובן תיאטרון, תזמורת ואופרה בהתאם לתוכנית השנתית.
פארק סטנלי הענקי נמצא בקצה המערבי של האי ומהווה אטרקציה אמיתית למחפשי רומנטיקה אל מול נופי האוקיינוס: חורשות של עצי ענק, מדשאות וחורש טבעי, שבילי אופניים. שימו לב לדרך החד-סטרית שמקיפה את הפארק. אם טעיתם, תיאלצו להקיף אותו כדי לחזור לנקודה שהייתם בה. במרכז הפארק שוכן האקווריום של ונקובר, שמציע חוויה מרתקת בת שעתיים הכוללת גם האכלה ואילוף של לווייתני אורקה לבנים. הלווייתנים החביבים, הידועים גם בשם "הלוויתן המחייך", בשל הבעת פניהם, סוחטים מהמבקרים קריאות התלהבות ומחיאות כפיים.
הרובע התוסס ביותר נמצא דווקא מעבר למפרץ, באי גרנוויל, מתחת לגשר הנושא שם זה. במקום יש האנגרים רבים ובהם מסעדות, מועדונים, גלריות ותיאטראות. במרכזו של הרובע נמצא השוק המקומי המקורה, ובו מאות דוכנים המציעים כל טוב. בימים יפים יש כאן מופעי זמר ברחוב, בתי-הקפה פותחים שולחן בחוץ והאווירה החביבה זורמת אל תוך הלילה.
בסביבות ונקובר יש כמה אטרקציות מומלצות. בחלק הצפוני, מעבר למפרץ
באראד, משתרע אזור הטבע של העיר. פארק הר סימור מתאים למיטיבי לכת הרוצים לסייר ביער המקומי. המסלולים מסומנים ואפשר להגיע לכמה נקודות תצפית מרהיבות על העיר וסביבותיה. טיילים שמחפשים חיים נוחים יותר מוזמנים לבקר בפארקים של קניון לין ונהר קפיליאנו. בשניהם יש שבילי הליכה ביער לאורך קניון גועש וגם גשרים תלויים מעל התהום.
בפארק קפיליאנו אפשר לבקר בחוות סלמונים העוסקת ברבייה של הדג הוורוד ההולך ונכחד מנהרות קנדה לטובת מגשי החתונות ברחבי העולם. הר גראוז מציע תצפית מרהיבה בסיוע רכבל המגיע לפסגה.
החלק הדרומי של הכרך משתרע על פלטה ביצתית ונמצאות בו רוב שכונות העיר ושדה התעופה. מומלץ לבקר בכפר הדייגים הישן סטיבנסון, בשפך נהר פרייזר, מרחק חצי שעת נסיעה מהמרכז. במעגן השוקק עוגנות ספינות דיג שמוכרות דגים ופירות ים טריים היישר מהרשת. יש כמובן מסעדות רבות, וגם מוזיאון של שימורי דגים במפעל הסמוך. כדאי לשים לב להפרש המפלס בין גאות ושפל, שיכול להגיע עד 10 מטרים.
יום טיול מומלץ מהעיר צפונה הוא נתיב כביש מס' 99 להר וויסלר, המכונה גם "בין ים לשמיים": 101 ק"מ מרהיבים של נוף הררי משולב במפרצי האוקיינוס. לאורך הכביש יש כמה נקודות מעניינות, כמו מוזיאון המכרות במפרץ בריטניה, מפל שאנון הנופל מגובה 335 מטרים, אתר טיפוס על מצוקי הגרניט סקואמיש, פארק גריבאלדי לטיולים ברגל וכמובן אתר הסקי על הר וויסלר.
ויקטוריה
העיר ונקובר נוסדה בסוף המאה ה-19 כמסוף רכבות יבשתי של הקו הטרנס-קנדי, כדי לשרת את עיר הבירה ויקטוריה, הנמצאת על האי ונקובר ועד היום מהווה את מרכז השלטון של בריטיש קולומביה.
ההפלגות לויקטוריה יוצאות כל שעה מנמל צ'וואסן מדרום לונקובר והשיט לוקח כשעה וחצי. מדובר במעבורות ענק הבולעות מאות מכוניות, אוטובוסים ומשאיות. בסוף השבוע עלול להיווצר לחץ ומומלץ להזמין מקום מראש ולחסוך המתנה של שעות בין אלפי מכוניות.
ראשוני המהגרים בחרו להתיישב באי ונקובר בזכות האקלים שלו, שהוא נוח בהרבה מאשר ביבשת, יש בו פחות משקעים והקרקע פוריה. גודלו של האי בערך כמו מדינת ישראל והוא מאוכלס בחצי מיליון תושבים בלבד. חלקו הדרומי מיושב וחלקו הצפוני מיוער ופראי ומתגוררים בו תושבים מעטים במקומות ישוב מבודדים. האי מאופיין באווירה כפרית משהו וגולת הכותרת היא העיר ויקטוריה, הנחשבת לנסיכת הערים הקולוניאליות.
העיר הזו היא יפהפיה מנומנמת שנבנתה במאה ה-18 ומקרינה פאר,
תרבות ורוגע בריטי - מעין מוזיאון פתוח לאנגליה הישנה. מלון "אמפרס" (Empress), מול הנמל הישן, משך אליו בשנות ה-60 של המאה שעברה את כוכבי הוליווד, שקבעו את הטרנד התיירותי "בסטייל אריסטוקרטי" עבור מיליוני תיירים.
"תרצו עוד תה לפני החשבון?", שואל בנימוס צונן המלצר במטרה לפנות אותנו מהשולחן בבית-הקפה של המלון. תור אדיר של תיירים עומד בחוץ ומחכה לכוס תה בחלב בתקווה נואשת לחוש מעט מאוויר הפסגות שהותירו אחריהם הכוכבים האגדיים. נדמה שעוד רגע יגיח רוג'ר מור בז'קט לבן ספורטיבי, חבוש בכובע מצחיה, יפיץ ניחוח דק של אפטרשייב ספרינגפילד וינופף שלום לסופיה לורן והנסיכה גרייס קלי.
ויקטוריה היא עיר קטנה ונינוחה וההתמצאות בה קלה, בעיקר ברגל. הנמל הפנימי הישן הוא מרכז העניינים וצמוד לו הדאונטאון ובו בתים עתיקים, מתחמים משוחזרים, וגם שפע מסעדות ומקומות בילוי. מצדו השני נמצא בניין הפרלמנט המפואר, המתהדר במדשאת ענק.
בצמוד לפרלמנט נמצא המוזיאון המלכותי - בניין מזוגג מודרני ומעניין שמספק יתרון הראוי להערכה של כל תייר שהתעייף ממוזיאונים גדולים: הוא קטן. אטרקציה מלהיבה היא קומת קנדה הישנה מהמאה ה-19. אפשר לראות שם שחזור אותנטי של אותם ימים, הכולל אלפי פריטים אמיתיים ובהם בית מגורים, רחוב, מפעלים, משק חקלאי ותחנת רכבת. בקומות האחרות יש תצוגות של תרבות אינדיאנית וגם גלריה לאמנות.
חובבי האסתטיקה יכולים לבחור במסלולי תיור לאורך הטירות, הגנים והבניינים המשוחזרים בעיר. יש גם מצפה תת-ימי, מוזיאון שעווה ומוזיאון מיניאטורות למי שמוכרח.
לווייתנים
ויקטוריה היא גם נמל הפלגות לצפייה בלווייתנים. מדובר בדרך כלל בקטלנים השחורים או בלווייתן האפור, שנותן תצוגות מרהיבות של מזרקות מים ומרביץ עם הזנב ספלשים אדירים. חשוב להצטרף להפלגות התיירותיות בלווייתנים, כי הן מחזקות את הלוחמים ברוצחי היונקים הימיים, שרובם תושבי קנדה, נורבגיה ויפן. ההפלגות נמשכות 6-4 שעות, וכל מי שעולה על הסיפון מקבל חליפה נגד מים.
מצפון לויקטוריה (בין נמל המעבורת לעיר) שוכנים גני בוצ'ארט (Butchart), הנחשבים ליפים בעולם. הגנים, בני 100 שנה, ניטעו בתוך מחצבה ישנה ואפשר לערוך בהם סיורים מקסימים של שעתיים. יש בהם שלל גינות ענק מעוצבות, כשהיפה מכולם הוא גן הדליות. בקיץ יש מופעי קונצרטים וזיקוקים מדי סופשבוע. הפתעה נעימה: דפי הסבר בכל השפות, וגם בעברית (אומנם בשפה קצת תנ"כית ומיושנת, אבל נעים להיפגש בה במקום רחוק זה).
האי ונקובר עצמו הוא חגיגה אמיתית לחובבי טבע: שפע אדיר של יערות, חופי אוקיינוס חוליים, שמורות טבע, איים קטנים, לגונות קסומות, טבע פראי, נהרות עמוסי סלמונים ויערות גשם. למתארחים הוא מציע חוויות שיט, דיג, צפייה בדובים ועופות ים, טיולים רגליים וסתם סטלבט.
למי שמחפש אטרקציות תיירותיות של רגע, לא זה המקום. העיירות והכפרים המנומנמים מציעים חופשה בסגנון שונה מהרגיל.
בקצה הצפוני של האי, 450 ק"מ מויקטוריה, שוכנת פורט הרדי, משם יוצאת המעבורת לפרינס רופרט. בדרך אפשר לתכנן טיול שיעצור בעיר נאניימו (כולל סיור בכפר ציורי-הקיר צ'מאינוס), גיחה לטופינו שעל החוף המערבי המציעה חופי אוקיינוס, יער עבות וצפייה בלווייתנים, ועצירה במפרץ טלגרף קוב, שבו יש כפר עתיק הבנוי על כלונסאות, שממנו אפשר לצאת לשיט של צפייה בלוויתנים.
