שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מח"ש החליטה: אין אשמים באירועי אוקטובר
    חמש שנים לאחר אירועי אוקטובר, בהם נהרגו 13 אזרחים ערבים, הוחלט: "לא נמצאו די ראיות להעמדת שוטרים וקצינים לדין". החוקרים בחרו לתקוף את משפחות הקורבנות, ש"סירבו לשתף פעולה". הממצאים עומדים בסתירה מוחלטת לממצאי ועדת אור בנוגע לדמויות המרכזיות בפרשה - בהן אליק רון, משה ולדמן וגיא רייף. תנ"צ בדימוס ולדמן ל-ynet: "ועדת אור פעלה כבית-דין שדה והפכה את התוקפים למסכנים". זעם במגזר הערבי

    מחוסר ראיות: חמש שנים אחרי אירועי אוקטובר 2000 החליטה המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) לסגור את תיקי החקירה נגד שוטרים שהיו מעורבים בירי ממנו נהרגו 13 אזרחים ערבים. מח"ש אף בחרה לתקוף את משפחות הקורבנות ש"סירבו לשתף פעולה עם חוקרינו".

     

    ועדת החקירה של מח"ש הגיעה למסקנה כי "אין מנוס מסגירת כל תיקי החקירה - חלקם בשל היעדר ראיות מספיקות וחלקם מכיוון שלצערנו לא עלה בידנו לעצור את השוטרים האחראים על ביצוע העבירות".

     

     

    ממסקנות הדו"ח של מח"ש מתברר כי בכמה מקרים בולטים יש סתירה מוחלטת לעומת מסקנות ועדת החקירה הממלכתית בראשות השופט תיאודור אור. ועדת אור קבעה למשל כי ניצב אליק רון "היה אחראי לירי צלפים באש חיה לעבר מתפרעים באום אל-פאחם, ללא הצדקה, ובניגוד להוראות המשטרה, ירי ממנו מת אחד האזרחים ונפגעו שבעה". לעומת זאת קובעת ועדת מח"ש כי "מצאנו שלא ניתן לקבוע במידת הוודאות הנדרשת בפלילים כי החלטתו של רון לעשות שימוש בירי צלפים הייתה שלא כדין. לכן החלטנו לגנוז את התיק נגדו מחוסר ראיות מספיקות".

     

    בעוד שוועדת אור קבעה שרב-פקד גיא רייף ירה ירה אש חיה "ללא הצדקה" לעבר שני אזרחים, וגרם למותם, קובעת ועדת מח"ש כי "לא ניתן לקבוע האם רייף ביצע ירי שלא כדין".

      

    חברי הוועדה מציינים כי "סגירת תיקים, הינה תוצר של בחינת האירועים בעיניים של המשפט הפלילי, בו רמת הוודאות הנדרשת להרשעה הינה גבוהה ביותר. חובתנו הייתה לשקול אם לאור תוצרי החקירה, קיים היה סיכוי סביר להרשאת מי מהמעורבים בדין פלילי, במשפט עתידי שיתנהל. מסקנתנו הייתה כי סיכוי שכזה אינו קיים, ועל כן הייתה זו חובתנו לסגור את התיקים".

     

    במהלך האירועים הסוערים של אוקטובר 2000 נהרגו 13 אזרחים ערבים מאש המשטרה, שנכנסה לערים ולכפרים כדי לפזר את ההפגנות ולפתוח את צירי התנועה. בעקבות האירועים, והזעם שאלה עוררו במגזר הערבי, הוחלט על הקמת ועדת אור. בספטמבר 2003 פרסמה ועדת אור את מסקנותיה, שמתחו ביקורת קשה על תפקוד המשטרה והדרג המדיני. בעקבות כך הוחלט על פתיחת החקירה במחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים.

     

    במסיבת עיתונאים שכינס ראש המחלקה, הרצל שבירו, הוא ניסה להדוף מבעוד מועד את הביקורת הצפויה: "יש לנו כמה טרמפיסטים, אישי ציבור, פוליטיקאים ואחרים, שמנסים להכניס בממצאים ובמסקנות של חקירת מח"ש טענות קיפוח של הציבור הערבי. הם יטענו ודאי כי מדובר בטיוח או טאטוא. שאף אחד לא ילמד אותנו איך חוקרים ולא יפקפק במשוא פנינו. לפוליטיקאים שיצרפו את ממצאי החקירה לטענות של קיפוח אני אומר, לכו למגרש אחר לא של מח"ש".  

     

    "לא הייתה אפשרות בזמן אמת להגיע לאירועים ולהקפיא את המצב", אמר שבירו. "לא באנו לבדוק שיקול דעת משטרתי אלא לחפש הוכחות מעבר לכל ספק סביר. החקירה התנהלה בידיים קשורות, והמשפחות לא הסכימו לנתיחת הגופות". בהתייחסו לוועדת אור ולסתירות שהתגלו, אמר שבירו: "אי אפשר באופן אמיתי לנהל חקירה פלילית במקביל לוועדה הממלכתית. גם ועדת החקירה הממלכתית, בתשעה מתוך 13 ההרוגים לא הצליחה לאתר את היורה הספציפי. צריך לזכור כי היו הפרות סדר חמורות. אין זירה, לא היה ניתן להקפיא את המצב. אף אחד לא מאשים את הקורבן, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שללא שיתוף פעולה, אי אפשר להגיע למיצוי של חקירה פלילית".

     


     

    כבר בסוף-השבוע הגיבו מנהיגים בציבור הערבי בחריפות לדיווחים ולפיהם לא צפויים כתבי אישום נגד שוטרים בפרשה. ח"כ אחמד טיבי ושייח' ראאד סלאח דיברו על האפשרות של הגשת תלונה בעניין "פשע מלחמה" בבית-הדין הבינלאומי בהאג.

     

    "האזרחים סירבו לשתף פעולה" 

     

    הוועדה של מח"ש מסבירה כי "על אף שמדובר בתוצאה קשה וכואבת היה עלינו לבחון את האירועים שהתרחשו לאור תמונת המצב שהייתה אז בשטחי הארץ – מדובר היה בהפרות סדר חמורות, שבמקרים מסוימים הפכו להתפרעויות חסרות תקדים, שכללו חסימת עורקי תחבורה מרכזיים ברחבי הארץ, עקירת תמרורים ורמזורים, גרימת נזקים קשים לרכוש ציבורי ופרטי ותקיפת אזרחים תמימים ואנשי כוחות ביטחון על ידי שימוש מסיבי באמצעים אשר היה בהם כדי לגרום לסכנה ממשית לחייהם ולשלומם של המותקפים. בין היתר, זרקו המפגינים בקבוקי תבערה, יידו אבנים ולבנים, השליכו ברזלים וחפצים מסוכנים אחרים, והשתמשו בכלים מאולתרים כגון קלע דוד ודומיו".

     

    הוועדה פירטה את הסיבות שבגלן לטענתה לא ניתן לפתוח בחקירות, תוך הפניית ביקורת למשפחות: "ההתרחשויות האלימות בזירות האירועים לא אפשרו את הגעת חוקרי מח"ש לשטח בזמן אמת לצורך תיעוד הזירות ואיסוף נתונים ועדויות, וזאת בשל הסכנה שהייתה כרוכה בכך. בשל אופי האירועים, חלק ניכר מממצאי הזירות הושחת או נעלם. במרבית המקרים, האזרחים ובני משפחות הנפגעים סירבו לשתף פעולה עם חוקרי מח"ש, אשר פנו אליהם שוב ושוב לרבות באמצעות פנייה בעיתונות והבטחת חסינות לעדים שימסרו עדויות, בבקשה לסייע בחקירה.

     

    "כך למשל, עדי ראיה לא ניאותו למסור את גרסותיהם ומרבית המשפחות סירבו לאפשר את נתיחת גופות יקיריהם. סיבות נוספות: באירועים היו מעורבים אלפי אזרחים ומאות שוטרים, עובדה שהקשתה לאתר עדים וחשודים שבכוחם למסור הודאות אודות האירועים השונים בסמוך להתרחשותם. השוטרים שהיו מעורבים באירועים השונים, נעו כל העת ממקום למקום תוך שביצעו משימות ביטחון דחופות, כך שלא ניתן היה לאתרם ולגבות מהם עדויות ראשוניות, סמוך ככל הניתן למועד התרחשויות האירועים".

     

    גיא רייף: "ספק אם הירי בוצע שלא כדין"

     

    מח"ש סגרה את התיק נגד רב פקד גיא רייף, למרות שוועדת אור קבעה כי הוא ירה אש חיה ללא הצדקה לעבר שני אזרחים, ווליד אבו סאלח ועימאד גנאים, ב-2 באוקטובר בסכנין.

     

    לפי מח"ש, "במהלך האירוע עשרות מתפרעים מסכנין, חלקם רעולי פנים, החלו לעלות על גבעה סמוך לסכנין עליה ממוקם מפעל 'פטרוס' שבין היתר מצויים בו מכלי מימן וחמצן שפגיעה בהם עלולה לגרום לפיצוץ רב עוצמה ושריפה גדולה שהיה בה כדי לסכן את עובדי המפעל ותושבי באזור.

     

    "רייף, שהגיע למקום יחד עם שוטר נוסף התמקם כחוצץ בין המפגינים שטיפסו במעלה הגבעה לבין המפעל. המתפרעים החלו להתקדם לכיוון רייף והשוטר שהיה עימו תוך שהם מיידים לעברם אבנים. רייף נפגע בפניו מאחת האבנים ונפצע. הוא ירה לעבר המתפרעים שני גלילי גז מדמיע ואז חדל בגלל תקלה של רובה רימוני הגז.

     

    "בשלב זה החלו המתפרעים ליידות אבנים לעברו ממספר כיונים בו זמנית. רייף החל לסגת לאחור תוך שהוא יורה גלילוני גומי לעבר המתפרעים כאשר לטענתו של רייף הוא ניצב במרחק של כשני מטרים מגדר המפעל והמשיך משם בירי גלילוני גומי.

     

    "המפגינים המשיכו לטפס לעברו ולעבר המפעל. בשלב מסויים השתמש רייף בירי חי מנשקו. במקביל להתרחשות זו התרחשה הפרת סדר נוספת במרחק של כ-150 מטרים מהמקום, בצומת תרדיון. במהלך האירועים הללו נהרגו אבו סאלח וגנאים ונפצעו שני ערבים ישראלים נוספים".

     

    לפי מח"ש, "לא ניתן לקבוע בוודאות הנדרשת בפלילים כי כתוצאה מהירי של רייף נפגעו השניים ונהרגו ונפצעו נוספים. אף אם היה בידינו לקבוע כי אכן כך, עדיין קיים ספק בכך שהירי בוצע ללא הצדקה, זאת לאור נסיבות האירוע שהקימו לרייף את הסמכות לבצע ירי לעבר פלג גופם התחתון של המתפרעים. לא ניתן לקבוע אם רייף אכן כיוון לפלג גופם התחתון ופגע שלא במתכוון בפלג גופם העליון או שבמתכוון ירה לעבר פלג גופם העליון ובכך ביצע ירי שלא כדין. לכן הוחלט לגנוז את התיק נגד רייף מחוסר ראיות מספיקות".

     

    לעומת זאת, ועדת אור ראתה תמונה שונה לחלוטין, וקבעה: "במהלך הארוע הנדון רייף נקלע למצב שאותו היה מסוגל למנוע, מצב של התעמתות עם עשרות מתפרעים שזורקים אבנים.

    באותו ארוע הוא עשה שימוש, בין היתר, באש חיה לכיוון אותם מתפרעים, ללא הצדקה ובכך גרם למותם של שני אזרחים ולפציעתם של אזרחים נוספים".

     

    אליק רון: "לא ניתן לקבוע בוודאות"

     

    גם התיק נגד ניצב לשעבר אליק רון נסגר, בנוגע לשימוש בירי צלפים בין ה-2 ל-3 באוקטובר באום אל פאחם ובנצרת. חברי ועדת מח"ש כותבים: "לנוכח הפרות הסדר החמורות, האלימות הקשה ותחושת אי הוודאות בה היו נתונים כוחות המשטרה, מצאנו כי לא ניתן לקבוע במידת הוודאות הנדרשת בפלילים כי החלטתו של אליק רון לעשות שימוש בירי צלפים לעבר מיידי האבנים, באמצעות קלע דוד, הייתה שלא כדין. לכן החלטנו לגנוז את התיק נגדו מחוסר ראיות מספיקות".

     

    לעומת זאת ועדת אור קבעה כי "הוכח שאליק רון היה אחראי לירי צלפים באש חיה לעבר מתפרעים באום אל-פאחם, ללא הצדקה. הוא הורה אישית על ירי צלפי לעבר מיידי אבנים, ללא הצדקה ובניגוד להוראת המשטרה. מהירי נפגעו שבעה אנשים לפחות, ואחד מהם מת. רון היה אחראי לירי צלפים גם בעיר נצרת".

     

    מח"ש החליטה גם לסגור את התיק מחוסר ראיות נגד מפקד מרחב העמקים דאז, תת-ניצב משה ולדמן.

     

    גם לגביו קבעה ועדת אור ממצאים חמורים: "הוא היה אחראי להפעלה של ירי צלפים באש חיה ללא הצדקה; הוא איפשר שימוש בכדורי גומי; הוא נתן פקודת אש בנצרת, ללא הצדקה, וכתוצאה ממנה נפצעו אזרחים, ואחד מהם מת. לא זו בלבד שולדמן לא דאג לתחקירים ולתיעוד מסודרים - הוא ליווה את חקירת האירוע "תוך ניגוד עניינים אישי".

     

    תנ"צ בנימוס ולדמן, שנאלץ לפרוש בעקבות מסקנות ועדת אור, אמר בתגובה כי מח"ש מחזקת את טענתו, ולפיה הוועדה "מונתה על רקע פוליטי, טעתה בגדול ופעלה כמו בית-דין שדה".

     

    סגירת תיק נגד שוטר: "לא יודעים מי ירה"

     

    נסגר גם התיק נגד השוטר ראשד מורשד, באירוע מותו של ראמי גרה בכפר ג'ת. לפי מח"ש, "ב-1 באוקטובר סמוך לשעה 3 התרחשו אירועי הפרות סדר אלימות בסמוך לכניסה לכפר ג'ת. מפגינים במקום הבעירו צמיגים, יידו אבנים, כשהגיעו כוחות המשטרה למקום הסלימו ההתפרעויות, והמפגינים המשיכו ביידוי אבנים, שריפת צמיגים, גלגול צמיגים בוערים ושימוש בקלע דוד. שני שוטרים, אחד מהם ראשד מורשד נשלחו לקרבת המקום בו התרכזו המתפרעים על מנת להרחיקם ואז ביצע מורשד ירי של קליעי גומי לעבר המתפרעים".

     

    חברי הוועדה ציינו כי מלבד הירי שביצע מורשד עולה כי שוטרים נוספים שהיו בכוח אחר בסמוך עשו גם הם שימוש בקליעי גומי. המנוח נפגע מקליע גומי בעינו, וכתוצאה מכך מת. בעניין זה קובעים חברי הוועדה: "הגענו לכלל מסקנה שקמה לשוטרים הסמכות לבצע ירי גומי אל מעבר המתפרעים שהיו במקום ובכללם לגרה המנוח.

     

    "באשר לשאלת טווח הירי, שהיא השאלה המכרעת ויחס לביצוע הירי לפי ההוראות המחייבות, לא ניתן להגיע למסקנה חד משמעית, במידת הוודאות הנדרשת בפלילים. כמו כן, על אף שמן הראיות עולה סבירות גבוהה כי הירי שגרם למותו של המנוח בוצע על ידי מורשד, לא ניתן היה לשלול באופן מוחלט שהמנוח נפגע כתוצאה מירי שבוצע על ידי מי מהשוטרים האחרים שהיו באזור... הוחלטו לגנוז את התיק מחוסר ראיות מספיקות".

     

    "עבריין לא נודע" 

     

    בנוגע למותם של אחמד ג'בארין ומוחמד ג'בראין באירועי אום אל פאחם ב-1 באוקטובר, קובעת מח"ש כי היא סוגרת את התיק מנימוק של "עבריין לא נודע".

     

    לפי הוועדה, באותו יום היו "הפרות סדר אלימות באזור אום אל פאחם במסגרתן החלו המפגינים ליידות אבנים וחפצים לעבר כלי רכב חולפים שנעו בכביש ואדי ערה ולעבר כוחות המשטרה. בעקבות זאת עצרה המשטרה את התנועה בכביש ובמקום החלו עימותים בהם הותקפו כוחות המשטרה.

     

    "בתגובה ירו הכוחות גם קליעי גומי. בשעת הצהריים החל יידוי מסיבי של אבנים וחפצים לעבר אחד הכוחות, במהלך התפרעות זו נפגעו שוטרים וכאשר חש הכוח בסכנת חיים, ניתנה על ידי מפקד הכוח הנחיה לירי גז לעבר המתפרעים, אך המתפרעים זרקו את טילי הגז חזרה לעבר השוטרים. המתפרעים שהחלו להבחין במצוקת השוטרים החלו להתקרב אליהם בריצה, בשלב זה ירה מפקד הכוח שחש סכנה שני כדורים באוויר כדי לעצור את המתפרעים.

     

    "ירי נוסף של אש חיה בוצע על ידי שוטר שהיה בתוך מבנה שעליו השתלטה המשטרה, לאחר שאחד השוטרים נפצע. במהלך עימותים אלו נהרגו המנוחים". חברי הוועדה הגיעו למסקנה כי אין אפשרות להגיע לזהותם של מבצעי הירי הספציפיים והתיק בעניינם של המנוחים נגנז בעילה של "עבריין לא נודע".

     

    הוועדה החליטה לסגור את התיקים גם בעניין אירועי מותם של איאד לואבנה בנצרת ב-2 באוקטובר, אסיל עאסלה ועלאא נסאר ב-2 באוקטובר סמוך לצומת לוטם, מוחמד ח'מאייסי בכפר כאנא ב-3 באוקטובר, ראמז בושנאק בכפר מנדא באותו יום. הסיבה לסגירת התיקים: "חוסר ראיות מספיקות". 

     

    בהכנת הידיעה השתתף אחיה ראב"ד
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גיל יוחנן
    לא טאטוא ולא טיוח: הרצל שבירו
    צילום: גיל יוחנן
    "בית דין שדה": תנ"צ ולדמן מעיד בוועדת אור
    צילום: אופירה יוחנן וולק
    מסקנות שונות לגמרי: רפ"ק רייף
    צילום: אופירה יוחנן וולק
    דיוני ועדת אור
    צילום: סבסטיאן שיינר
    צילום: גלי תיבון
    דו"ח ועדת אור
    צילום: גלי תיבון
    מומלצים