שפץ כלבך: טרנד חדש - ניתוחים פלסטיים לבעלי חיים

לפני חצי שנה ניגשה אילנה גור לצער בעלי חיים כדי לאמץ כלב. עיניה נחתו על בוקסרית בת שלוש, אותה איבחנה האמנית כ"כלבה שכנראה ילדה צעירה מדי. הפטמות שלה היו תלויות כמו שקים ריקים, וזה היה נורא מכוער".

גור, בעלת מוזיאון אילנה גור ביפו, זיהתה מיד את הפוטנציאל. היא גאלה את הבוקסרית מהמכלאה והעניקה לה את השם הסמלי ביוטי. האימוץ היה כל-כך מוצלח, שכעבור שלושה חודשים חזרה גור לצער בעלי חיים ולקחה משם הפעם את ג'ואי בן השנה, גם הוא בוקסר עם בעיה – שפה תחתונה פתוחה מדי ("מרזב", בשפה מקצועית) הגורמת לו להזיל ריר יותר מהמקובל. השניים התאקלמו בביתה של גור, השוכן באחד מאגפי המוזיאון, והסתובבו בין המבקרים שלא הפגינו סובלנות כלפי הכלבים והתלוננו בפני גור שג'ואי מזיל עליהם ריר ושביוטי כמעט מנקה את הרצפה עם פטמותיה.

התוצאה: גור שלחה את שניהם לסשן ניתוחים פלסטיים שבסופו נעשתה מתיחת בטן לביוטי ונסגרה חלק מהשפה התחתונה של ג'ואי, לרווחת אורחי המוזיאון. "אני מתה על כלבים", מבהירה גור, "ואם הייתי יודעת שהניתוחים הללו הם סבל עבורם, לא הייתי עושה אותם. אבל אצלי בבית הכל חייב להיות אטרקטיבי, ואם זה יותר יפה וגם פותר את הבעיות של אורחי המוזיאון, אז למה לא? עכשיו הרבה יותר נעים להביט עליהם".

ד"ר איתי בר-נון, הווטרינר של ביוטי וג'ואי, מבהיר שפטמות שנגררות על הרצפה הן הרבה יותר ממפגע ויזואלי – הן יכולות להוות סיכון ממשי אם הן נתפסות בחפצים חדים. "לכלבה הספציפית הזו", אומר ד"ר בר-נון, "היו גידולים חיצוניים לא יפים, אז באותה הזדמנות שהורדתי אותם שאלתי את אילנה אם בא לה שנעשה לה מתיחת בטן קלה. לג'ואי היתה בעיה רפואית ידועה של בוקסרים. נכון שאנשים רואים את הצד האסתטי אחרי הניתוח – שפתאום יש פחות רוק על הספות – אבל עדיין המטרה היא רווחת הכלב, שלא מאבד כל-כך הרבה רוק".

לגור יש גם כלב באסט בן 14 בשם לואי, שיש לו אוזן חתוכה באלכסון. אל דאגה, הפעם לא ממניעים אסתטיים. "אני לא חותכת לכלבים שלי את האוזניים מתוך עיקרון", מרגיעה גור. "ללואי היה גידול באוזן, אז הווטרינר חתך לו, אבל יפה, אלכסוני".

- אני מקווה שמבקרי המוזיאון לא חושבים שאת רוצה גם לעצב את הכלבים מחדש.

"באמנות כמו בחיים – אני לא מתייחסת לכל מי שיש לו ביקורת".

לשוקי יש פלטה

נטייתם של בעלי חיות המחמד לשפר את מראה בני חסותם אינה תופעה חדשה. לפני כמה שנים היא אף זכתה להתייחסות מצד המחוקק שאסר על בעליהם של כלבים מזנים מסוימים לקצץ זנבות ואוזניים – פעולה שנעשתה לשם היופי בלבד. וטרינרים שהתראיינו לכתבה זו אמרו כי למרות החוק, קיים בישראל שוק של רפואה שחורה של קיצוצי זנבות ואוזניים, ויש גם לא מעט בעלי כלבים ששולחים את כלביהם לניתוח כזה בחו"ל. אבל גם בלי לעבור על החוקים, שוק הניתוחים הפלסטיים לבעלי חיים – העולים, אגב, כמה אלפי שקלים לניתוח – פורח ומשגשג.

"בסופו של דבר, רוב הניתוחים קשורים לבעיה כלשהי", אומר ד"ר בר-נון. "לפקינזים ולשרפיי, למשל, שהם כלבים שעירים, יש קפלים ליד העין, והשערות שנכנסות לעיניים גורמות להם לדלקות. במקרה כזה עושים מתיחת פנים. או שיש אצבע שישית לכלב, שזה די מכוער אבל לא מפריע. אם עושים לכלב טיפול אחר והוא כבר בהרדמה, מנצלים את ההזדמנות ומורידים אותה".

- שווה להשקיע כסף בפעולה שהיא רק אסתטית?

"יש כאלו שמשקיעים במערכת סטריאו ויש שמשקיעים בכלבים שלהם, גם אם אין להם גרוש".

כמעט כל וטרינר מחזיק באוסף של סיפורים אודות דרישות ביזאריות של בעלי חיות המחמד. ד"ר דורון יקיר מראשון-לציון התבקש לעשות לכלב עגיל באוזן, ד"ר דיוויד כהן מהרצליה פיתוח נתקל במקרים קיצוניים עוד יותר. פעם אחת הגיעו אליו גורי כלבי זאב בני ארבעה חודשים, שאוזן אחת שלהם עמדה והשנייה לא. בקשתם של הבעלים להעמיד את האוזן השנייה נדחתה בנימוק שזה יסתדר לבד עם הזמן. "ביקשו ממני גם לעשות שאיבת שומן לכלבים שמנים, למרות שאחר כך הבעלים אמרו שזה היה בצחוק", הוא מספר. "הגיע אליי גם כלב בולדוג בעל פנים נפולים, שבעליו ביקשו ממני לעשות לו ניתוח מתיחת פנים, כדי שהוא ייראה שמח יותר".

- ועשית?

"לא, אני מוריד קפלים, רק אם יש דלקת בין הקפלים".

גם תחרויות יופי הן תירוץ טוב לשיפור מראה הכלב. ד"ר אמנון לבוב מפרדס חנה מספר שווטרינרית איטלקייה התוודתה בפניו, שהיא השתילה לכלב שלה אשך מסיליקון, רק כדי שיעמוד בתנאי התחרות הדורשים שני אשכים. עד כמה שזה נשמע אבסורדי – השתלה כזו אינה חוקית מטעמי כללי האתיקה של התחרות ולא מפאת סבלו של הכלב.

ד"ר לבוב מבצע במרפאה שלו את כל הניתוחים הפלסטיים הסטנדרטיים – איחוי שפה תחתונה פתוחה מדי, הורדת אצבע עודפת והרמת עפעפיים. גם לניתוח האחרון, אגב, יש נימוק רפואי: "אם רק שני שלישים מהעין פתוחים, הכלב לא יכול לראות".

למרות צפירות ההרגעה, פרופ' תום ברק, מנהל בית החולים הווטרינרי בבית דגן, נשמע מזועזע מהתופעה. "אצלנו בבית החולים אין דברים כאלה", הוא אומר. "הפלסטיקה היחידה מתבצעת כשכלב נפגע וחסר לו עור לכסות אזור. במקרה כזה, כמו בבני אדם – אנחנו מעבירים עור מחלק לחלק. לעולם לא בשביל היופי".

תחום אסתטי נוסף שמתפתח בקרב חיות המחמד הוא רפואת שיניים. ד"ר חני רצקין, וטרינרית המתמחה בנושא, עוד לא התבקשה לעשות הלבנת שיניים, אבל מהמרפאה שלה יוצאים לא מעט פציינטים עם "גשר" – טבעות שנועדו ליישר את השיניים. "אנחנו מדברים על עניין רפואי מקצועי", היא ממהרת להדגיש. "לא מעבירים את הכלב או החתול תהליכים שיכולים להכאיב להם רק לשם האסתטיקה, כי אצלם מדובר בטיפולים שמחייבים הרדמות".

לא כל פציינט מתקבל לקליניקה של ד"ר רצקין. "אם הטיפול נעשה בשביל תחרויות, אני לא משתפת פעולה", היא אומרת, "למרות שלפעמים זה משולב. הכלב היה צריך להופיע בתחרות, אבל בינתיים הוא לא יכול היה ללעוס את המזון היטב. לעומת זאת, היה לי מקרה של כלב שיועד לתחרות, שבעליו רצו שיניים תותבות במקום החותכות הקדמיות. מכיוון שאין להן תפקיד בלעיסה לא הסכמתי לעשות את הניתוח. אצל כלב אחר, הניב בקע עקום ולכן בכל פעם שהוא סגר את הפה – השן נתקעה לו בחיך וגרמה לכאבים. הפתרון היה טבעות על השיניים לחצי שנה עד שנה, במחיר של כמה אלפי שקלים. היתה אצלי גם אישה שרצתה ארבעה שתלים לארבעה ניבים במקום אלו שנעקרו לכלב שלה. לזה הסכמתי כי זה לא היה לתחרות. גם כאן, המחיר הוא בין 1,000 ל-2,000 שקלים לניב".

כושי עושה מניקור

בתחום המתפתח של האסתטיקה של בעלי החיים, יש גם בעלי כלבים שלא מסתכנים בפעולה כירורגית, אבל מטפחים את הכלב הרבה מעל הממוצע. אלכס אייזנר, ספר ומטפח כלבים מעל 14 שנה, אומר שבמהלך שנות עבודתו הוא כבר התבקש לעשות הכל. "הטרנד של צביעת שיער לכלבים, מניקור, פדיקור ולק, נראה מוזר לישראלים, אבל באר - צות-הברית עושים את זה די מזמן", הוא אומר. "יש את אלו שצובעים כלבים בשביל השעשוע – סגול בגוף, ורוד בפוני, ויש את הכלבים שעומדים לפני תחרויות, שם אני מתבקש לצבוע כדי לחזק להם את הפיגמנטים. למשל, כלב שחור שקיבל גוון אפרפר, או פודל משמש שקיבל גוון דהוי".

אייזנר מדגיש כי בטיפולים הללו לא משתמשים בצבעי שיער המיועדים לבני אדם, שכן שימוש בהם על פרווה יגרום לכלב כוויות. מדובר בחומרי צביעה מיוחדים לכלבים, המתלווים גם לחומרי הקשיה של שיער או ריכוך, בהם משתמשים בעיקר לפני תחרויות. "הכלב לא סובל", הוא ממהר להבהיר, "בכל מקרה לא יותר מבכל טיפול אחר במספרה".

טיפול פופולרי נוסף אותו מתבקש אייזנר לעשות הוא לצבוע לכלבים את הציפורניים. גם כאן מדובר בלק מיוחד, לאו דווקא מבחינה רפואית כי אם מבחינת העמידות שלו, "כי ציפורן של כלב משתפשפת על הרצפה הרבה יותר משל בני אדם, ולכן הלק צריך להיות עמיד ולא לגרום לכלב לפריחה".

- מה הצבעים המועדפים על בעלי הכלבים?

"אדום וסגול ליופי, שחור לתחרויות".

- באילו בקשות תמוהות במיוחד נתקלת?

"ביקשו ממני לעשות לכלב תספורת פנקיסטית ולצבוע לו את הכרבולת בסגול או כחול בוהק, או לגלח את כולו ולהשאיר לו פס מוהיקני על הגב וגם אותו לצבוע".

- מה לא תעשה?

"אני לא אגלח כלב עד העור, כי הוא עלול להישרף בשמש וזה מסוכן. יש גם בעלי כלבים שמתעקשים לגלח את הכלב שלהם עד קצה האף, וגם זה אזור רגיש שלא כדאי לחשוף לשמש. אני גם לא אוהב לעשות קוקו לכלבים, כי במספרה זה נראה מהמם, אבל רוב האנשים שוכחים להחליף את הגומייה ונהיה קשר, ואז כל השיער נתלש או שהכלב תולש את השיער בעצמו. היו כאלו שביקשו ממני לגלח לכלב הכל, כולל את האשכים. הם חשבו שזה יותר אסתטי, אבל הכלב נכנס ללחץ, כי גם הוא – כמו בן אדם – חושש למקום האסטרטגי שלו".

- ומה אתה עושה אם מתעקשים?

"אני שולח הביתה. אצלי השיקולים הם קודם כל בריאות, אחר כך אסתטיקה ובסוף הפרנסה".

אתי אלטמן, יו"ר "תנו לחיות לחיות", פוסלת את כל התופעה: "בעיניי אין כלב מכוער, יש אנשים מכוערים. לאנשים משעמם בחיים והם כבר לא יודעים מה לעשות את עצמם. כלב נולד לאהבה. בשביל מה הוא צריך לעבור את העינויים האלה? לפי דעתי זה גובל בהתעללות. אם יש לאנשים כסף מיותר, אני מציעה שהם יתרמו אותו לארגונים למען חיות שהולכים להיסגר".