חבר מביא חבר מביא חבר
הרשתות הקהילתיות תופסות תאוצה. הן מאפשרות להקים אתר אישי וליצור דרכו קשר מיידי. מדובר בלהיט היסטרי: MySpace האמריקנית מאגדת 22 מיליון איש, ובשבוע שעבר נכנס לזירה מתחרה ישראלי חדש, דקס, שמתיימר להיות המתקדם בעולם
מה לתאגיד תקשורת, המחזיק בבעלות על רשת הטלוויזיה פוקס וכמה עיתונים, ולאתר אינטרנט שצץ משום מקום בינואר 2004? התשובה: בתקופת פעילותו הקצרה הפך MySpace לאתר החמישי במידת הפופולריות שלו בארה"ב, שמספר האמריקנים הגולשים אליו גדול ממספר האמריקנים הגולשים לגוגל.
מה הופך את MySpace לכה מצליח? תארו לעצמכם, שאתם פוגשים באדם במסיבה וכל מה שידוע לכם עליו זה שמו. אמנם, תוכלו לברר את מספר הטלפון שלו באמצעות המארח, אך זהו צעד מביך עבור רבים. מה יותר פשוט מלהתחבר לאתר האישי של האיש. שם אפשר לקרוא מה הוא מספר על עצמו,
האם הוא מעריץ של הגורילז או את הגבעטרון, האם הספר האחרון של אמיר גויטפרוינד עשה לו את זה, או שהוא טיפוס של עמוס עוז.
ומה הוא אוהב לראות בטלוויזיה - טלנובלה בע"מ או משחק מכור, האם הוא פנוי או לא, מה הנטייה המינית שלו, כמה הוא משתכר, האם הוא מעשן, היכן הוא למד, איפה הוא עובד ועל מה כתב לאחרונה בבלוג שלו. תוכלו אפילו לדעת מי הם חבריו.
ולבסוף, אם מצא חן בעיניכם, תוכלו לפנות אליו ישירות באמצעות הודעת דואר אלקטרוני או מסר מיידי, ולצרפו לרשימת הגולשים המועדפים עליכם, ואף להעניק לו ציון ובכך לשפר או לגרוע מהציון הכולל שלו בקהילה.
אתרים אישיים בקהילות נוסח MySpace מספקים מידע כה רב על כל חבר קהילה, עד כי דומה שהדבר היחיד שחסר שם הוא מספר תעודת זהות. השקיפות הזו ממכרת, ושואבת לתוכה צעירים רבים. מילת המפתח היא שיתוף. הגולשים הצעירים משתפים הכל: תמונות, קבצים, הודעות דואר אלטרוני, אנשי קשר, חיפושים ברשת, מחשבות, חששות וסודות.
נכון שאתרים אישיים היו גם בעבר, אך המורכבות הטכנית היחסית הכרוכה בהקמתם הביאה לכך, שרק מיעוט מבין הגולשים החזיקו בהם. Myspace חוסכת את העניין. עד היום הצטרפו אליה 22 מיליון גולשים.
כל המרכיבים מתמזגים
מהי רשת חברתית? במילים פשוטות, רשתות חברתיות מבוססות על שיטת חבר מכיר חבר, על פי תיאוריית שש דרגות הקירבה של הסוציולוג סטנלי מילגרם. הרעיון: כשאני גולש לאתר אישי של מישהו ברשת חברתית מסוימת, אוכל לדעת גם מי הם חבריו ומי הם חבריהם.
הדור החדש של הרשתות החברתיות מתוחכם בהרבה מקודמיו, וכולל את כל הרכיבים הקהילתיים הדרושים כדי להפוך אותם למושכי גולשים ומפרסמים.
עד היום, גולשים שרצו להכיר אנשים ברשת התחברו לצ'ט או למסרים מיידיים, פנו לאתרי היכרויות, קראו הודעות בפורומים ובבלוגים או צפו באלבומי תמונות ציבוריים. היום, כל המרכיבים הקהילתיים האלה מתמזגים יחד לרשתות חברתיות מתוחכמות.
המגמה הכלל עולמית היא מעבר לייצור תכנים באופן עצמאי, מפאסיביות לאקטיביות. בעולם כזה, כל גולש הופך למו"ל עצמאי על סטרואידים, ומפיץ את תכניו ברשת - טקסט, ווידאו או אודיו - ללא הגבלות.
כל גולש יכול לפתוח אתר ב-MySpace, למלא את הפרופיל האישי, לעצבו, לפרסם אלבום תמונות, לכתוב בלוג ולמצוא אנשים עם תחביבים וטעמים דומים. רבים מחברי הקהילה נכנסים לאתר יום אחרי יום כדי לראות אם קיבלו הודעות חדשות בתיבה האישית, אם מישהו הגיב על קטעים שכתבו בבלוג או על תמונות שפירסמו.
אלבום התמונות הוא מרכיב משמעותי בהצלחה של MySpace. בגיל שבו חשוב לראות ולהיראות, ובעידן שבו מצלמות דיגיטליות זמינות בכל בית, הצילום והפירסום מתבצע תוך שניות. השירות של MySpace ניתן חינם, כשהחברה מרוויחה באמצעות באנרים פרסומיים המשולבים באתרים האישיים.
לפני הכל, MySpace היא קהילה מבוססת מוזיקה. יותר מ-350 אלף להקות ויוצרים משתמשים באתר כדי לשמור על קשר ישיר עם מעריציהם. אמנים רבים מפרסמים באתר שירים חדשים, תאריכי הופעות ולעתים גם בלוגים. עבור המפרסמים וגם תאגידי הבידור מדובר במכרה זהב.
ההצלחה המסחרית של Myspace אינה נעדרת סכנות. משתמשים רבים, ביניהם קטינים, מפרסמים מידע אישי רב אודות עצמם ובכך נחשפים לפדופילים וגם למפרסמים, שעשויים לנצל לרעה את גילם כדי לשווק להם מוצרים מיותרים.
רואים עולמות
הקהילות המקוונות בישראל התפתחו בקצב איטי מאוד ביחס לעולם. בראשית היו הפורומים, אשר השתנו מעט מאוד בעשר השנים האחרונות. אלה הם אזורים בהם מתכנסים הגולשים ומדברים על כל נושא הקרוב לליבם. אמנם, שיפורים טכנולוגיים שהוכנסו עם הזמן הקלו על טעינת הדף באתרים אלה ושיפרו את קלות השימוש - אך המתכונת הבסיסית של העץ או הפתיל (המכונה כך בשל תצורת ההודעה הראשונה וההודעות המתפתלות מתחתיה) נשארה דומה.
במקביל לפורומים, פעלו הצ'טים - איזורי שיחה טקסטואליים בזמן אמת, המעניינים קהל קטן יחסית. שלב נוסף באבולוציה של הצ'טים נרשם עם השקת הבלוג TV של תפוז - אזורי שיחה המשלבים גם וידאו, בנוסף לטקסט.
בשלוש השנים האחרונות נרשמה פריחה בתחום הבלוגים - יומני הרשת האישיים. שירותי בלוגים, וישראבלוג בראשם, מקלים על כל גולש לפתוח אתר אישי תוך שניות, ולהציג את הגיגיו לעולם.
בהמשך הצטרפה אליו מערכת הבלוגים של אתר תפוז, וגולשים ישראלים מנהלים בלוגים גם במערכות מחו"ל שהוסבו לעברית. כיום פעילים כ-10,000 בלוגים בישראבלוג בלבד.
אות הפתיחה למעבר לדור הבא גם בישראל ניתן בחודש יולי השנה, עם השקת גירסת הבטא של עולמות של אתר תפוז. מדובר במעין אזור אישי המותאם לכל גולש, ומשלב בין פרופיל אישי, אלבום תמונות, בלוג, פורום ורשת חברתית.
כל עולם כזה מציג את תמונת המשתמש, את פרטיו האישיים, רשימה של חבריו, עם קישור לעולם שלהם, ציטוטים נבחרים, תחומי עניין, קהילות או קומונות בהן משתתף הגולש, תגובות אחרונות שפירסם, שעליהן ניתן גם להגיב.
כל גולש יכול לקבוע איזה תוכן יוצג לכלל הגולשים באתרו, איזה יוצג רק בפני חברים ואיזה יהיה נסתר לגמרי. ניתן לפתוח פורום אישי, פרטי או ציבורי, לפרסם סקרים, להציג רשומות אחרונות מהבלוג, הפניות לבלוגים או אתרים מועדפים, ועוד.
הגולשים בעולמות יכולים לאתר חברים על פי גיל, מין ואיזורים מגורים, וליצור איתם קשר באמצעות תוכנות מסרים מיידיים כמו ICQ או תוכנת הטלפוניה Skype.
התפיסה של עולמות נכונה ועדכנית, אבל הביצוע כושל למחצה, בעיקר בשל חוסר היכולת לבצע פילוח איכותי של החברים באתר. אפשרויות החיפוש מוגבלות למדי, והמחפשים אינם נהנים מכלים המאפשרים להציף למעלה את החברים היותר פעילים, מעניינים ואיכותיים. במילים אחרות, המחפש צריך לנבור באתרים אישיים רבים, בתקווה ליפול על גולש שקולע לטעמו.
אוספים נקודות
אל תוך הקלחת הזו נחת בשבוע שעבר דקס, אתר קהילות ישראלי שהושק בתום שנתיים של פיתוח, ומבקש לקבוע סטנדרטים חדשים בתחום גם בקנה מידה עולמי. מייסדי האתר, אסף גנדלר (27) ויונתן דורטהיימר (28), שהקימו את אתר המשחקים הישראלי Gamer, מבטיחים, כי מדובר ברשת החברתית המתקדמת ביותר בעולם - כזו שתתחרה, בגירסתה האנגלית, ישירות ב-MySpace או Friendster.
אם נתעלם לרגע מהיומרנות, נראה כי דקס אכן קרוץ משילוב של תכונות מנצחות. כמו רשתות חברתיות אחרות, כל גולש יכול לפתוח דף אישי, המרכז את התכנים שהוא יוצר באתר: הפרופיל שלו, גלריות התמונות, קטעי וידאו אישיים, בלוג, תיבת הודעות אישית, דיונים אחרונים בפורומים ועוד.
ניתן לפתוח דף בית באתר ולעצב אותו באופן חופשי (יחסית). המעוניינים יוכלו לסגור את האתר בפני הקהל הרחב ולאפשר כניסה רק למקורבים בעלי סיסמה. אפשר גם לגבות מהגולשים תשלום עבור צפייה באתר, באמצעות מערכת סליקה. ניתן לחפש אנשים באתר ולמיין אותם לפי תחומי עניין, גיל, מין, מקום מגורים ועוד, ואף להוסיף אותם לרשימת החברים בעמוד הבית האישי.
בכל פעם שתיכנסו לדף בית של אדם מסוים באתר, תראו מה הקשר החברתי שלכם אליו. לדוגמה, אם יוסי חבר של קרן, שהיא חברה של לירון, לחיצה על לירון תראה ליוסי את הקשר יוסי > קרן > לירון. הממשק נוח, ומאפשר להוסיף תכנים חדשים בקלות. לא ניתן, אגב, להוסיף עדכוני תכנים ב-RSS.
על פי היזמים, מלבד כלי ליצירת תכנים, דקס משמש כאמצעי מצוין להכיר אנשים לכל מטרה: סתם לשיחה, להתעניינות בנושאים משותפים, או אפילו להיכרויות רומנטיות.
הקארמה תקבע
הייחוד שלו עשוי לבוא לידי ביטוי בחשיפת התכנים האיכותיים לעיני הגולש. מדובר בשיטת דירוג הקרויה קארמה, החלה על כל התכנים שמתפרסמים באתר. לפי גנדלר, כי הרעיון הוא שגולשים יכולים לדרג כל דבר, לטוב או לרע - בין אם מדובר בהודעה בפורום או בבלוג, תמונות באלבום האישי ועוד.
לכל גולש מתחיל באתר ניתנות שתי נקודות דירוג ליום, והוא יכול לדרג באמצעותן תכנים של גולשים אחרים. גולש שמפרסם תכנים איכותיים יקבל דירוג גבוה מהגולשים האחרים, וגולש שמפרסם תכנים גרועים, יקבל דרגה נמוכה. גולשים עם דרגות גבוהות מקבלים הטבות ממערכת האתר, כמו אפשרויות ניהול נרחבות בקהילות האתר, אפשרות למחוק הודעות של אחרים והרבה כבוד בקהילה.
הגולשים באתר יכולים לאתר חברים גם על פי נקודות קארמה. תכונה נוספת, שמקלה מאוד על איתור גולשים לפי תחומי עניין, היא התוויות. למשל, גולש חובב אנימה שמעריץ את סרטיו של מייק לי ואוהב לאכול אוכל מקסיקני, יכול לצרף לפרופיל שלו את התוויות: קולנוע, מייק לי, אנימה, אוכל מקסיקני. בחירה בתווית אוכל מקסיקני, למשל, תציג את כל הגולשים החולקים אהבה למזון זה.
שחקן נוסף בתחום הקהילות המתקדמות, שעדיין לא הושק רשמית, הוא אתר Shox של מעריב. Shox הוא חיקוי של Myspace, לטוב ולרע. לטוב - בשל האפשרות שניתנת לכל גולש לזעוק את האני שלו ולהציג לראווה את חבריו. לרע - בגלל עיצוב הממשק הבעייתי, המספק חופש גדול מדי לכל גולש לעצב את הבלוג כרצונו, והתוצאה היא קשקוש עיצובי, שפוגם ביכולת הניווט באתר.