שתף קטע נבחר

צילום: לע"מ

עניין של מזל

יפו מלאה גיבורים: מיתולוגיים כמו אנדרומדה, היסטוריים כמו פטרוס ונפוליאון, ועכשוויים כמו גדעון, אלוף הסמטה במחבוסה. מה משותף לכולם? היכרות קרובה עם המזל והגורל, והים שפרוש להם עד קצה האופק

מה עוד צריך הבנאדם כשיש לו מזל. תשאלו את גדעון מסמטת החלפנים ביפו. מלך הטאולה, אלוף הסמטה במחבוסה. מרוב מזל אף אחד לא מעז לשחק נגדו. כולם מפחדים מגדעון עם ידי הזהב. מרגע שהמזל שיחק לידיו, הוא גנב ממנו את הכוח. עכשיו הוא יושב בסמטה ומסתכל על החברים. מנצחים ומפסידים את המשחק ולפעמים גם את הכסף. אבל גדעון לא מריר. הוא שם בגלל החברים. סוג של ביחד שצומח בין שולחנות השש-בש הירוקים ויוצר תחושת שייכות. סיבה לקום בבוקר. כל יום הם פה. חבורה של גברים, פנסיונרים רובם. הרכב קבוע, אבל פתוח לכל מי שרוצה להצטרף. שישה שקלים לקפה שחור או לתה פותחים בפני כל אחד שולחן. בעד אותו הכסף גדעון יוכל גם להוכיח לכם שיש אלוהים והוא מנהל את כל העולם כולו.

 

למזל יש כל מיני פנים. צריך לדעת איך לקחת אותו. בין הסמטה של חלפני המחבוסה לים עוברת הטיילת, אם הולכים בה עד פתח הנמל, מגיעים לסלע של אנדרומדה. נסיכה

חסרת חשיבות בשולי המיתולוגיה היוונית. אנטי גיבורה. ספק אם הייתה שורדת את תלאות ההיסטוריה אלמלא טלטל אותה הגורל להיות בזמן הנכון ובמקום הנכון.

 

העלילה צפויה וסתמית. יופי שמצית יצרים ומסכסך. גרסה אחת מספרת שאנדרומדה היפה הייתה בתם של מלך ומלכת כוש. גרסה אחרת טוענת שהיא הבת של מלך ומלכת יפו. בוקר אחד התרברבה המלכה שהילדה שלה היא היפה בנשים. בכל העולם אין יפה ממנה, אפילו לא בנות הים, הנוריאדות. שמע אבא של בנות הים את הדברים והלך לתבוע את עלבונו אצל פוסידון, אל הים. פוסידון זעם. גל רדף גל, הים סער ואיבד שליטה. סופה זועמת התנפצה אל חופי יפו, והביאה איתה מפלצת איומה להעניש את כל בני האדם.

 

תושבי העיר הרגישו את הסכנה מאיימת על שלומם, והבינו שצריך לעשות מעשה. הם הקריבו את אנדרומדה היפה קורבן לפוסידון. קשרו אותה לסלע בים, וקיוו שהמפלצת תסתפק בנערה. אנדרומדה ראתה את חייה עוברים מנגד, ונפרדה מהם מעומק הלב. בדיוק אז, ברגע של חסד טהור, הפך המזל את חייה מקצה לקצה.

 

אל הסיפור נכנס גיבור. כזה שמעיר אהובות מתות. מהסוג שמנשק נסיכות מורעלות ומחזיר אותן לחיים. פרסאוס, הבן של זאוס מלך האלים. פרסאוס הוא צעיר, חזק

וחסר מעצורים. בלי להתבלבל הוא מגיע אל הסלע, משחרר את הנסיכה מהכבלים, הורג את המפלצת ומתחתן עם אנדרומדה. אחר כך, ככל הנראה, הם חיו באושר ועושר לפחות עד שיצאו מהסיפור.

 

הסלע פחות מרשים מהסיפור. השנים כירסמו בו, ובשלב מסויים גם הטורקים או האנגלים פוצצו אותו ואת חבורת הסלעים לידו כדי לאפשר כניסה נוחה לנמל. מה שנשאר לנו זה הרבה כבוד וקצת סלע.

 

לאכול בשר פיגולים

  

לאורך השנים הצליחה יפו לכשף עוד הרבה אנשים ודתות. כולם היו בה, כולם חרטו בה סימן. הנה למשל פטרוס הקדוש. תלמידו הקרוב והאהוב של ישו. יום אחד הופיע אצלו בביתו ביפו מלאך האלוהים, וציווה עליו לאכול בשר פיגולים. פטרוס, כבר אז קדוש, ניסה להתנגד. הוא הסביר למלאך שאלוהי היהודים לא מרשה. המלאך מצידו הסביר לאיש הקדוש שהוא לא יכול לחזור למעלה אל אדוניו עם סירוב.

 

פטרוס נאלץ לקבל את הצו השמיימי, והפך לסמל הפרידה הגורלית בין היהדות לנצרות. בעיני היהודים הוא משול לסמרטוט אדום. זה שנמתח מול עיניו של השור בזירה. הנוצרים רואים בו מבשר. כמו נחליאלי שמגלה את הסתיו. אחד האנשים המרכזיים שהובילו את הכנסיה הקדומה. יפו מצידה מחאה לפטרוס כפיים. נצרה את הסיפור ואת האיש. על ראש הגבעה של העיר העתיקה, צופה אל הים ומשגיחה על פוסידון, נבנתה כנסיית סנט פטרוס.

 

יש לה יופי עצמאי, מאופק, מסוגנן. קצת לא מכאן, לא ממש משלנו. אורחת קבע שטורחת להיות מעט שונה. בפנים מתפללות בה כמה קהילות. חלקן

קבועות של תושבי יפו ואחרות של עובדים זרים, נתונות לטלטלות הגורל של האנשים שחברים בהן.

 

הרבה שנים אחרי שפטרוס ביקר שם, חזר אדם נוסף לסמן בה סימן פרטי והיסטורי: נפוליאון בונפרטה. על החוף לחם הצבא הצרפתי. מלחמה אכזרית, מכוערת. מסוג הקרבות שלא מפארים אף לוחם או מפקד. מחלת הדבר השתוללה והפילה חיילים כמו זבובים. נפוליאון הבין שהמנהיגות שלו במבחן. הוא הסתובב בין הפצועים והחולים, עודד אותם והפגין עסקים כרגיל. אחר כך, כשגמר את סיבוב הראווה, עלה לישון בכנסיה. לאסוף כוח לכיבושים הבאים. לפעמים אפילו מפקדים גיבורים וקשוחים זקוקים לכנף קדושה שתגן עליהם כשהם ישנים. החדר עדיין עומד שם, אפשר להיכנס ולראות.

 

לטרוף את העולם

 

אם אתם לא ברשימת המפקדים המורעלים שאמורים לנוח, ויש לכם זמן לבלות, רדו בחזרה לכיוון סמטת החלפנים. בדרך תמצאו את ג'פה בר. חף מכל קדושה, נטול צניעות או ייסורים. להיפך. ג'פה מפלרטט עם החיים הטובים, טורף את העולם בעונג חסר בושה. משקה הבית הוא "בוכאליים", ליקר תאנים תוצרת בית עם ליים. להרכב המתקתק חמוץ הזה נוסף עוד טעם סודי שאף אחד לא מכיר. שיקוי מבית היוצר של השף ניר צוק, הבעלים של המקום.

 

בימי שלישי מריצים שם עכשיו פיילוט של ברמן אורח. הארי פוטר לאלכוהוליסטיים. הבר פתוח בפני כל מי שרוצה. אפשר להזמין חברים ולרקוח להם קוקטלים ומשקאות מיוחדים. בימי רביעי רק נשים מוזמנות. הזדמנות של פעם בשבוע להתעטף באחוות נשים כנה וחשופה.

 

איך עושים את זה:

 

חלפני השש בש והמחבוסה: סמטת החלפנים מאחורי אבולעפיה.

סלע אנדרומדה: נמל יפו בכניסה הצפונית.

כנסיית סנט פטרוס: כיכר קדומים, טל': 6822871. כל השבוע 08:00-11:00, 15:00-17:00.

ג'פה בר: סמטת הזכוכית1, טל' 5184668. בימי ראשון סגור.  

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
סנט פטרוס. יופי לא מכאן
צילום: הילה טוב
ג'פה בר. עונג חסר בושה
צילום: עמרי טופול
מומלצים