שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עצור, גבול לפניך
    סיור עצמאי ברכב לאורך הגבולות הצפוניים של המדינה – מחמת גדר עד ראש הנקרה. בין הצצות לירדן, סוריה ולבנון אפשר לעצור באתרי מורשת קרב, להתרענן בחניונים וגם לנחות במסעדה טובה. תזכורת למטיילים הנלהבים: בשלב זה לא מומלץ להמשיך לדמשק או לביירות

    גבול הצפון של ישראל מתחמם לפעמים ונרגע שוב אחרי כמה ימים. אבל הגבול הוא לא רק מקום שצריך לעצור לפניו ולא לעבור אותו (אם אין צורך דחוף לעבור הרפתקאות לא חביבות במרתפי החיזבאללה), אלא גם אזור של תצפיות נוף מרהיבות. הנסיעה לאורך הגבול מתאימה לרכבי שטח, אבל גם רכב פרטי יכול לעשות את רוב המסלול, תוך נקיטת זהירות בקטעים משובשים פה ושם. כמובן, יש לשים לב היטב לתמרורים בשטח ולא לאלתר קיצורים מסוכנים בניגוד להוראות הצבא. המסלול המופיע כאן מתחיל בדרום רמת הגולן ומסתיים בראש הנקרה. ניתן, כמובן, לעשות את הדרך בכיוון ההפוך וגם לבחור בקטעים ממנו.

     

    1. עין תאופיק

     

    כבר בתחילת המסלול, בעלייה מחמת גדר בכביש 98, יש תצפית לכיוון ירדן, אבל לא כדאי לעצור, כי בהמשך יהיו טובות יותר. המיוחד בתצפית של עין

    תאופיק, שאליה מגיעים על-פי שילוט ברור על כביש 98, הוא מבט מפתיע ושונה לעבר טבריה. בנוסף למעיין, לספסלי מנוחה ונוף מרשים, שווה כבר להציץ בעמדת התותח האימתנית שבמקום, שנבנתה בשנות ה-60 של המאה שעברה מתוך מטרה להפגיז בעת הצורך את ירדן.

     

    המשך המסלול הוא בכביש המערכת העליון. בדרום הגולן יש שני כבישי מערכת, תחתון ועליון. אין להם מספרי כביש במפה, אבל הם נמתחים ממזרח לכביש 98. תיאורטית ניתן לנסוע בהם מחמת גדר ועד לחרמון, אבל הכביש התחתון (המזרחי יותר) חסום בכמה קטעים וסביר להניח שאם תסעו עליו תיתקלו במחסום של צה"ל. בכל מקרה, אסור לרדת לדרכי הטשטוש של הצבא.

     

    העקרון במסלול שלנו הוא שמה שטוב לחקלאי ולצבא, טוב גם למטייל. כל זאת, כמובן, במגבלות הבטיחות ובהתאם להנחיות הצבא, תוואי השטח וסוג הרכב.

     

    2. מוצב זוהר

     

    מוצב זוהר מספק את אחת התצפיות המדהימות ביותר לכיוון ירדן, הירמוך והכפר הירדני מוחייבה. כדי להגיע אליו נוסעים מעין תאופיק 3.1 ק"מ על כביש 98 לכיוון מבוא חמה. פונים מזרחה ונוסעים עוד קילומטר על דרך עפר עבירה לכל כלי רכב, לצד שטחים חקלאיים. מגיעים לכביש המערכת העליון וממשיכים צפונה 600 מטר עד שער בכביש המערכת התחתון. אם פיספסתם את הפנייה סעו על כביש 98 עד לשער הדרומי של מבוא חמה, משם תחזרו 1,600 מטר. קיימת ירידה לרכס בולט שנקרא אל עידה, ושם נמצא מוצב זוהר, שאינו מאויש. החלק תחתון של הירידה מתאים רק לרכבי שטח, אך אפשר לרדת ברגל לתצפית מהמוצב.

     

    תצפית מדהימה, כבר אמרנו? למטה משתרע הכפר הירדני מוחייבה הטובל

    בירק ובמים, ואפשר לראות גם קטע קטן של הירמוך. בולטת החפירה הישנה משני צידי הירמוך, במקום שהיה צריך להיות הסכר הסורי, כחלק מתוכנית ההטייה של מי הנהר בשנות ה-60 של המאה הקודמת.

     

    3. נחל מיצר

     

    ממשיכים לכיוון צפון-מזרח על כביש המערכת העליון וחולפים בנסיעה על-פני נחל מיצר. הנחל הוא אחד המסלולים החורפיים היפים ביותר ברמת הגולן. הנסיעה איטית, יש קטעים משובשים לרכב פרטי. שימו לב לשלט המכוון לירידה למפל של מיצר. הירידה למפל (סימון שביל כחול בשטח) מחייבת הליכה של 20 דקות.

     

    כאשר מתחילים לעלות בנסיעה (סימון אדום) יש לשים לב לדרך סלולה מצד שמאל, שעולה לעמדת תצפית צבאית (במפות – "קעת אל כסר") שממנה נפרס נוף יפה של נחל מיצר ויער האלונים המרשים סביבו.

     

    4. תצפית מפגש הגבולות

     

    היעד הבא שלנו הוא תצפית יום של הצבא, במקום שבו שני כבישי המערכת קרובים מאוד, כמעט מקבילים (מסומן במפת סימון שבילים כטריג 379), צפונית מזרחית למיצר. אל התצפית מובילה דרך עפר באורך של כ-100 מטר, המתאימה רק לרכב שטח (אך בהחלט ניתן לעלות בה ברגל). כל השטח כאן הוא אזור ספר של הצבא שמטיילים כמעט ואינם מגיעים אליו, לכן סביר להניח שבשעות בוקר מוקדמות או בשעות אחר הצהריים תפגשו שפע של בעלי-חיים: עדרי חזירים, צבאים, שועלים, תנים וזאבים.

     

    במקום נמצאת נקודת התצפית הטובה ביותר אל מפגש הגבולות של ישראל,

     ירדן וסוריה. השלוחה למטה, בין נחלי הרוקאד והירמוך, המתאחדים באזור, היא בשטח סוריה. על הרכס ממול, והרבה דרומה, נמצאת אום קיס, שממנה משדרת תחנה הרדיו הירדנית בשפה האנגלית ונקלטת גם אצלנו בארץ. ממשיכים על כביש המערכת העליון ויוצאים צפונה לכיוון מושב אלי-עד. היציאה ממש מול היישוב.

     

    5. תל א-סאקי

     

    מכאן החיים פשוטים יותר: נוסעים על כביש 98 ופונים לכיוון תל א-סאקי רמת-מגשימים, על-פי שילוט ברור בכביש. עמותת "נחלת שי", של תלמידים מחיספין, מטפחת את האתר בתל א-סאקי להנחלת ערכי רעות ואחוות לוחמים. חבריה הם אלו שדואגים לתחזק את כל האנדרטאות לנופלים שנמצאות על הציר.

     

    מכאן יש תצפית יפהפיה לכיוון סוריה. כל הכפרים הסוריים התרחבו בשנים האחרונות, וניתן לראות איך מחקים שם, למשל, את בניית מאגרי מים שלנו ברמה. זוהי גם תצפית חשובה להבנת המערכה על הגולן במלחמת יום כיפור, שכן זה המקום שבו ערוץ הרוקאד אינו קניוני ולכן שימש ציר פריצה לשריון הסורי.

     

    באתר עצמו יש חדר הנצחה וסרט וידאו ממחיש את הקרב שהיה במקום (ביקור בתיאום מראש, ולא בשבת – טל' 6762024 - 04). בכניסה לאתר רואים שלטים שנותרו מימים אחרים, כמו למשל הכוונה לרפיד, שהוחזרה לסורים יחד עם קונייטרה ב-1974.

     

    6. מגדל התצפית בג'וחאדר

     

    ממשיכים צפונה בכביש 98. מצד ימין לכביש, על גבעה, מתנשא מגדל התצפית הישן של הצבא בג'וחאדר, שגובהו 50 מטר. כדאי לעלות (בזהירות, לא לסובלים מפחד גבהים) לתצפית על השטח.

     

    אפשר לעשות הפסקה קצרה בהמשך, בפנייה מזרחה על ציר הנפט, בבריכת אורחה. במקום יש ספסלים בצל עצי אקליפטוס. אפשר גם לפנות בצומת הג'יפ (יש ג'יפ על עמוד ברזל בצומת) שבהמשך, ולעצור למנוחה ליד המים במאגר בטמיה.

     

    7. תל פארס

     

    ממשיכים בכביש 98 ופונים לכיוון המחצבות של מרום גולן. אי אפשר להחמיץ

    את מראה תל פארס, הנראה למרחקים.

     

    תל פארס הוא נקודת תצפית מצוינת ופופולרית מאוד עבור כל המעוניינים להציץ לסוריה.

     

    8. הר חזק

     

    ממשיכים בכביש 98 ופונים ימינה כ-4 ק"מ אחרי צומת בשן, לפי השלט 52-OP שלצד הכביש. אחרי 2 ק"מ פונים שוב ימינה. ממש עכשיו מתחילה באזור פריחה של סתווניות התשבץ, שלאחריה תבוא פריחת החלמוניות.

     

    ממשיכים ישר בכביש, ובמזלג הבא פונים שמאלה למוצב נטוש. הגובה כאן כ-1,200 מטר, כמו בהר מירון, והנוף הנשקף יפה בהתאם. התצפית מהר חזק נמצאת על "קו התילים" הישראלי, כאשר ממול נמתח "קו התילים" הסורי, שהבולט בו הוא תל חארה. משמאל, למטה, רואים מחנה קצינים סורי ומימין לו כפר צ'רקסי, שקל לזהות אותו על-פי הבתים המכוסים בגגות רעפים אדומים. זוהי נקודת התצפית הנגישה והקרובה ביותר לגבול, ורואים ממנה אפילו את קונייטרה החדשה.

     

    חוזרים אל הכביש. מול עין זיוון נמצאת תצפית חדשה שבנייתה מסתיימת בימים אלו – תצפית קונייטרה.

     

    9. הר בנטל

     

    ממשיכים בכביש 98 צפונה, עד להתחברות שלו עם כביש 91, ושם פונים צפונה על כביש 98 וממשיכים לפי השילוט למרום גולן. בדרך זו מגיעים לתצפית הר בנטל, שהיא אחת הטובות והחשובות בגולן. זוהי הזדמנות לעצור להתרעננות: יש במקום בית-קפה ומסעדה ואפילו חוות סוסים.

     

    10. אנדרטת עֹז (77)

     

    בהמשך הדרך על כביש 98 חוצים את צומת בראון: לא ממשיכים ימינה לעין זיוון וגם לא שמאלה לכיוון מג'דל שאמס, אלא ישר לכיוון הגבול. מצפון לכביש נמצא "עמק הבכא", שבו התנהל אחד מקרבות השריון המכריעים במלחמת יום הכיפורים, ומגיעים לאנדרטה לזכרם של לוחמי גדוד 77 שנפלו בקרב.

     

    מהאנדרטה יש תצפית טובה שממנה רואים את קונייטרה ואת הכפר הסורי

     הגדול ג'ובתה אל ח'שב. כאן הנוף מסגיר מיד את הגבול: ירוק בצד הישראלי, צהוב-שחור בצד הסורי.

     

    11. הר כרמים

     

    נוסעים על כביש 98 עד לכפר בוקעתא ופונים אחרי הכפר לכיוון הר כרמים, ממזרח לכביש. כדי להגיע להר יש לפנות מהכביש בפנייה לפי השלט 73-OP.

     

    העלייה להר כרמים, בכביש משובש, מניבה את אחת התצפיות המרהיבות בגולן. בצד הישראלי רואים את ברכת רם והמטעים שמסביב, ולמעלה על החרמון את "מצפה שלגים". ממול – מוצב צבאי, ומשמאל שוב ג'ובתא אל ח'שב. בתצפית לכיוון צפון מזרח רואים את יער אודם.

     

    12. מוצב החרמון

     

    להר החרמון ממשיכים בכביש 98, לפי שילוט ברור לאתר החרמון. כדי להגיע לתצפית הנהדרת במרומו יש להחנות את הרכב בחניון הרכבל. רתומים למושב הרכבל (בתשלום), עולים לאזור מוצב החרמון הישראלי – זה שהותקף במלחמת יום כיפור ורבים מחייליו נלקחו בשבי.

     

    לא מפתיע שהחרמון מעניק נקודת תצפית יוצאת דופן על כל רמת הגולן, בקעת הלבנון ואף קטע מסוריה. כמו כן מבחינים מכאן בהר דב ובהר בין הבתרים. כשעומדים בתצפית רואים ממזרח לרכבל את ג'בל אל ערוסה (החזה של הכלה), שקיבל את שמו הודות לשני השפיצים הבולטים שלו.

     

    ממול – קאצר מאנטר, החלק הגבוה ביותר של החרמון, שקצהו בידי הסורים. למעלה אפשר לראות שרידים של מקדש הלניסטי. בכיוון השני נשקפים נופי מג'דל שאמס, ברכת רם, רצף התילים והכפר הסורי חאדר. בשטח סוריה רואים גם את "גבעת הצעקות". זהו למעשה המקום היחיד שממנו אפשר לראות את רמת הגולן במבט מלמעלה.

     

    13 . מצודת נמרוד

     

    מהחרמון יורדים בכביש 989, או בכביש 99, ומגיעים לפי השילוט למצודת נמרוד. המבצר, מהמרשימים בארץ, מעניק תצפית נפלאה על נחל שיאון ועל הר דב, וגם על עמק עיון, שבמרכזו הכפר רג'ר.

     

    14 . רג'ר

     

    בהמשך הדרך, בכביש 999, פונים בצומת הטנק ימינה אל הכפר רג'ר.

     במחסום של המשטרה (הישראלית) בכניסה לכפר צריך להשאיר תעודה מזהה. חשוב לזכור שמרכז הכפר העלאווי החצוי ימינה זה לבנון ושמאלה זה ישראל.

     

    בסוף העלייה לכפר ומעט ימינה, מגיעים לרחבה מרוצפת שבה יש נקודת תצפית יפה אל נחל שניר (חצבני) ואל שרידי טחנת קמח מרשימה. כדי לראות טוב את הטחנה לכו עד לבתים הקיצוניים בכפר בצד הישראלי, ובקשו לעלות על אחד הגגות.

     

    15 . הגשר הרומי

     

    כדי לצפות על הגשר הרומי שעל נחל שניר, ממש על הגבול בין לבנון וישראל, יש לחזור לצומת הטנק לפנות לכיוון קיבוץ הגושרים, בכביש 99. יורדים מתחת לגשר שעל הכביש ופונים, לפי שילוט, למסעדת "דג על הדן". במקום לפנות שמאלה למסעדה, פונים ימינה וממשיכים לאורך נחל שניר עד שמגיעים לנקודה שבה רואים מצד שמאל את הגשר המרשים.

     

    לפעמים יש נוכחות צבאית בקטע הדרך הזו ואז לא מתאפשרת הירידה לתצפית על הגשר. אנחנו עשינו אותה בעזרתו של יהושע בן-ששון מראש-פינה, שמארגן טיולי ג'יפים באזור (טל' 7673624 - 050).

     

    16 . מטולה

     

    חוזרים לכביש 99 ונוסעים לכיוון קריית-שמונה. במפגש עם כביש 90 (צומת המצודות) פונים ימינה לעבר מטולה ומטפסים לשכונה החדשה על הר צפייה. ממשיכים על פי השילוט ל"מצפה דדו", שממנו יש תצפית נהדרת על האזור. למעשה מכל מקום בשכונה הגובלת בגבול רואים נפלא את לבנון. בצפון-מערב, למשל, מבחינים בבירור במצוק הבופור המרשים ובקירבתו של נהר הליטני. למרגלות החרמון מזהים את כפר שובא. בהזדמנות זו שווה לקפוץ, על-פי השילוט, אל מה שנותר מהגדר הטובה. המתחם עזוב ונטוש, ומנגד, ממש בהמשך הכביש, נמצא הכפר הלבנוני כאלא.

     

    17 . משגב עם

     

    כדי להגיע לנקודת התצפית העליונה במשגב עם, יש לנסוע בכביש 90 דרומה

     ולפנות ימינה ליד מכללת תל-חי, על כביש 9977, לעבר כביש 886 המוביל לקיבוץ משגב עם. בכניסה לקיבוץ, אחרי השער, יש שילוט אל התצפית העליונה. זוהי אחת התצפיות הטובות ביותר לכיוון לבנון. למרגלותיכם נפרס הכפר הלבנוני הגדול עדייסה, ולמעלה על הגבעה נבי אל עוודי. ביום בהיר ניתן לראות מכאן עד צור והים התיכון.

     

    במבט לצד מזרח אפשר לזכות באחד המראות היפים ביותר של החרמון.

     

    18 . תצפיות בכביש 886

     

    הנסיעה על כביש 886 דרומה, לכיוון מצודת כ"ח, מנדבת הרבה נקודות תצפית לעבר עמק החולה, ומפעם לפעם מגיעים גם לנקודות בהן יש חלון לעבר לבנון. בדרך חולפים על פני צוק מנרה, הרכבל והמצפור.

     

    19 . מצפור הפילבוקס

     

    כדי להגיע למצפור הפילבוקס ממשיכים דרומה בכביש 886 ופונים שמאלה על כביש 899 ליד מצודת ישע (מצודת כ"ח), לכיוון כביש 90. בכביש יש שילוט המפנה לפילבוקס. מהפילבוקס יוצא שביל הפלמ"ח, שמשחזר את הנתיב שבו עלו לוחמי היחידה בדרכם לכיבוש המצודה. יש גם שביל (תלול מעט בסיומו) היורד לנחל קדש.

     

    זוהי נקודת תצפית מצוינת על אצבע הגליל, החרמון ובריכות הדגים בעמק החולה – חגיגה של ממש בעונת הנדידה של הציפורים. כעת, בסתיו, אפשר לראות אותן יוצאות עם שחר לדרכן דרומה לארצות החום.

     

    הפילבוקס עצמו משוחזר ומשופץ, ויש תצפית טובה מקומתו השנייה. הכינוי הבריטי "פילבוקס" לעמדות המעוגלות והמבוצרות האלה מקורו ב- PILL - BOX - צנצנת תרופות (ותודה על ההסבר לשמעון אלכסנדר, מדריך טיולים המתמחה בגליל המערבי והעליון – טל' 2841541 - 052). 18 עמדות פילבוקס בנו הבריטים על גבול הצפון וכל אחד אוייש על ידי שמונה חיילים.

     

    20 . מצודת כ"ח

     

    כדי להגיע למצודת כ"ח (ישע) יש לחזור במעלה כביש 899, על פי השילוט.

     המצודה נקראת על שמם של 28 (כ"ח) הלוחמים שנפלו בקרב על כיבושה במלחמת השחרור. בין הנופלים היה דוד צ'רקסקי, הלא הוא דודו משיר הפלמ"ח הידוע. מהמקום יש תצפית אל בקעת קדש, כשמימין הכפר הלבנוני בליידה.

     

    המשך המסלול בנסיעה אל כביש הצפון. בכל מקום שבו תראו שילוט לכביש הצפון הישן – פנו אליו.

     

    21 . כביש הצפון הישן

     

    ממשיכים עם כביש 899 מערבה וחולפים על-פני תל קדש ועל-פני חניון האלה. במפגש עם כביש הצפון הישן נוטשים את 899 בפנייה המסומנת בשילוט למחנה תורמוס. אפשר לעצור לתצפית יפה ליד מבנה הקרנטינה הישנה מהתקופה הבריטית, בצל עצי האקליפטוס. ממול רואים את עמדות החיזבאללה ואת הבנייה המסיבית בכפר בליידה. אפשר להבחין בשדות הטבק שנעלמו מהנוף הגלילי, עדות לכך שהלבנונים חזרו אחרי נסיגת צה"ל לחקלאות משפחתית פשוטה.

     

    בהמשך המסלול מבחינים שוב בעמדה של חיזבאללה. זה המקום להיווכח עד כמה נכונה האמרה ש"איפה שמגיעה המחרשה, שם עובר הגבול": מטעי הקיווי והתפוחים של קיבוץ מלכיה מגיעים עד לגבול ממש.

     

    בהמשך, מעל אביבים, רואים את הכפר הנוצרי מרון א-ראס ומעל קיבוץ יראון את הכפר השיעי ירון.

     

    ליד אביבים נמצאת מצודת טיגרט ובהמשך הדרך האנדרטה לזכר קורבנות פיגוע הדמים ב-22 במאי 1970, שבו הותקף אוטובוס תלמידים על-ידי מחבלים. שמונה תלמידים, שלושה מלווים ונהג האוטובוס – נרצחו. מצער לראות שמהכביש הראשי אין שילוט המפנה אל האנדרטה.

     

    22 . תצפית מתת

     

    בהמשך כביש הצפון הישן, מיד לאחר הפנייה למתת, יש מצד שמאל מצפה קטן ודי מוזנח של קק"ל. מצד ימין תבחינו בירידה לדרך קטנה אל המטעים. יורדים בה ופונים ימינה לרחבה, מעין קרחת יער גדולה. זוהי אחת התצפיות המצוינות באזור לעבר לבנון. ממש ממול נמצא הכפר רמיש, מצד שמאל עיתה א-שעב וביניהם עמדת או"ם לבנה. מעליהם עוד כמה כפרים לבנוניים ונוף מרשים של השכנים הצפוניים.

     

    אחרי "מחנה בירנית" עוזבים את כביש הצפון הישן ועוברים לכביש העוקף החדש – 899. פונים אליו לפי שילוט לזרעית ולשתולה ועוצרים להפסקה בחניון נו"י. החניון נקרא על שם סרן ניר זהבי וסרן יפתח עין, שנפלו ב-1978 בפשיטה משולבת של הקומנדו הימי וחטיבת הצנחנים בחוף דהאר אל בורג' בלבנון. זהו אחד החניונים היפים אבל הפחות מוכרים באזור.

     

    23 . פילבוקס גורן

     

    בכניסה לאזור התעשייה של גורן, שאליו מגיעים בכביש 899, יש פילבוקס

     ששוקם ביוזמה אישית של תושב האזור אבי אריאב. חבל שהמועצה המקומית לא טורחת לתחזק אותו היום, אחרי שהאיש עזב. איך לא מבינים אצלנו שגם פילבוקס הוא חתיכת היסטוריה?

     

    חולפים על פני מושב יערה, שמעליו מתנשאת מצודת המשטרה החמישית שהקימו הבריטים בגבול הצפון.

     

    24 . ראש הנקרה

     

    מה נשאר? להמשיך לעבר ראש הנקרה. כאן דבר לא השתנה: הנקרות יפות כתמיד והחזיון האור-קולי סביר. כדאי לסיים את פרק גבול הצפון בירידה אל מתחת לגשר יד לי"ד, הנקרא על שמם של 14 לוחמי הפלמ"ח שנהרגו כאן. הולכים כמה מטרים עד לאתר הזיכרון הקטן והשילוט שמתחת לגשר, שפוצץ ב"ליל הגשרים" – הלילה שבין 16 ל-17 ביוני 1946, שבו פוצצה ה"הגנה" 11 גשרים שחיברו את ארץ ישראל עם שכנותיה.  

     

    נקודה אחרונה: שיעורי בית

     

    לקראת טיול סובב גבולות כזה חובה חובה להצטייד במפה ראויה, עדיף בקנ"מ 1:100,000.  בלעדיה המעקב אחר המסלול (לפחות ברמת הגולן) כמעט חסר ערך.

     

    מפות חשובות גם במקרה שטועים קצת בדרך. תזכרו: משפט המפתח של הכתבה הזו הוא אם הגעתם לשלט "עצור, גבול מאחוריך" – סימן שפיספסתם.

     

    כדי להספיק לגמוא את המסלול במלואו, רצוי לצאת לדרך בשעת בוקר מוקדמת. אין טעם להתחיל לטפס ממטולה למשגב-עם בשעות אחר הצהריים המאוחרות, ואז להיקלע לכביש הצפון בערב.

     

    תחנות עצירה לאכילה והתרעננות לאורך המסלול: מרום גולן, בוקעתא, מג'דל שאמס, המסעדות הסמוכות לדן, דפנה והגושרים, מטולה, יקב הרי גליל (יראון), שלמי.

     

    לפרטים נוספים על נסיעות בדרכי הגולן: תיירות גולן .

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שרידי "הגדר הטובה"
    צילום: יגאל צור
    אתר תל א-סאקי. רעות ואחוות לוחמים
    צילום: יגאל צור
    מומלצים