ניקו-מאן וראש ממשלת יפן

ענת, חברתי, מאוהבת בקואיזומי, הלא הוא ג'וניצ'ירו קואיזומי, ראש ממשלת יפן. ההתאהבות היתה קצרה וסוחפת. חברתי הוותיקה ראתה תמונה שלו באחד הפרסומים המגיעים מהקיסרות היפנית והחליטה שהוא חתיך משגע. "הוא דומה לריצ'רד גיר", היא סחה לי בערגה. בתחילה, הבטתי בתמונות של ראש הממשלה הפופולרי ולא כל כך הצלחתי להבחין בדמיון המפתיע עליו מדברים השכם והערב באמצעי התקשורת היפניים בינו לבין סמל הסקס ריצ'רד גיר. אבל לאט לאט, אחרי התבוננות יסודית יותר, ואחרי שהתמזל מזלי לראות לקואיזומי את הלבן בעיניים פעם או פעמיים בקאנטאי, הלא הוא משרד ראש הממשלה גם אצלי נפל סוף-סוף האסימון, וענת חגגה את נצחונה בעליצות: "הדבקתי אותך בחיידק הזה".

אני הולכת ברחוב, הבחירות ביפן הסתיימו זה לא מכבר, ומנסה להוציא לפועל תוכנית שרקמתי במהלך הימים הסוערים שלפני יום הבחירות. לא רחוק מביתי ראיתי כרזות ענק של מושא החלומות של חברתי. מה יכול להיות ראוי יותר כמתנה לחברת נפש מכרזה אותנטית ובגודל טבעי של החתיך המקומי.

אני מסתכלת ימינה ושמאלה כדי לוודא שאיש אינו מביט בי, ומתנחמת בעובדה שגם אם כן, היפנים לא מצפים ליותר מדי מגאיג'ינים (זרים). וחוץ מזה,

ניקומאן ניקומן כיסונים ממולאים (צילום: יפעת יהודה)

אני מצדיקה את מעשה המשובה, הבחירות כבר הסתיימו אז אף אחד כבר לא צריך את הכרזה הנחשקת.

המבצע מתקדם על פי המתוכנן, למעט העובדה שהכרזה מודבקת בקו המתאר החיצוני שלה במין סופר גלו - בהתאם למיטב המסורת המקומית לעשות כל דבר בצורה היסודית ביותר. אני נלחמת קצת עם הבלורית של קואיזומי, בעדינות אך נחישות, שמא היא תקרע חלילה. השאר מוסר בקלות, ולמטה בעניבה שוב מאבק קצר עם הדבק המשוכלל תוצרת ארץ השמש העולה. המשימה הוכתרה בהצלחה. אני מגלגלת בזהירות את הכרזה הענקית ומפנה את זירת הפשע במהירות.

בבית, הילדים שואלים: "מה זה אמא?", אני משקרת ללא בושה, אה, זה סתם משהו בשביל העבודה. אני מחייגת לענת כדי לדווח לה על המתנה שהכנתי לה, והיא מבטיחה לי, "אני באה בקרוב ליפן, בגלל שני דברים: קואיזומי והניקו-מאן".

את הניקו-מאן זללנו היא ואני ביחד בביקורים הקודמים שלה. כמו הרבה מאכלים טעימים אחרים, ניתן למצוא את המעדן בקומביני הלא היא חנות הנוחות או ה"קונבינייט סטור" בלשון היפנים. הקומביני היפנית, שאין לה אח ורע בעולם, כוללת מצרכים בסיסיים, שירותי בנקאות ותשלומים לגורמים שונים, הזמנת כרטיסים למופעים שלל ציוד משרדי, ובעצם, כל מה שאדם יכול לחפוץ בו באמצע הלילה. בשעת ערב ניתן לראות צעירים יפניים עומדים בנחת בחנות שמשמשת כמועדון שכונתי, וקוראים בנחת עיתונים או קומיקס. גולת הכותרת של החנות הם מספר מאכלים ביתיים שאפשר לרכוש בה כמו האודן (החמין היפני) החם שריחו תוקף את כל מי שנכנס בפתח הקומביני, וכאמור הניקו-מאן שעליו ענת מפנטזת.

ניקו-מאן

הניקו-מאן הוא מעין 'דים סאם' ענק, והוא נראה כמו לחמנייה בהירה ותפוחה שבתוכה מילוי חמים וטעים. המילוי לרוב יהיה בשרי אבל יש עוד ווריאציות שונות על הנושא, כמו למשל ה'אנ-מאן' - שממולא בשעועית מתוקה (לרוב מדובר בפולי אזוקי המשמשים להכנת ה'אנקו' - המילוי המתוק של הממתקים היפניים), או ה'קארי-מאן' - שממולא בקארי (מדובר בקארי היפני שצבעו חום, והוא אינו חריף כלל בהשוואה לאחיו ההודים או התאילנדים).

הניקו-מאן יוצא לוהט מהכלי בו הוא מאוחסן בקומביני, כאילו יצא הישר מכלי אידוי, ומהווה פיתרון זול, חם, טעים, ומשביע לצעירים היפניים, היוצאים בדיוק בשעה 12 כדי לאכול ארוחת צהריים זריזה. ניתן למצוא ניקו-מאן בנוסח סיני אותנטי בעיר יוקוהאמה ברובע צ'ינה טאון. שם הלחמניות הסיניות מומלצות יותר בהשוואה לאלו הנמכרות בקומביני. כך או אחרת, בזכות הניקו מאן או קואיזומי, אני מקווה שענת תגיע כמה שיותר מהר ליפן.

ניקו-מאן 

המרכיבים:

לחמניה:

180 גרם קמח

50 מ"ל מים חמים 

1 כפית סוכר

2 כפיות שמן

60 מ"ל חלב

למילוי:

100 גרם בשר חזיר או בקר טחון

2 כפיות בצל ירוק קצוץ

חתיכה של נצר במבוק מקופסה

2 עלי כרוב

2 פטריות שיטאקה

1 פרוסה ג'ינג'ר

1-2 שיני שום

4 כפיות רוטב סויה יפני

1/2 כפית סוכר

2 כפיות רוטב צדפות

3 כפיות שמן שומשום

1. מערבבים את המים החמים, הסוכר והשמרים בקערה, ומניחים את התערובת 10 דקות.
2. בינתיים מערבבים את הקמח, השמן והחלב בקערה. מוסיפים לתערובת הקודמת, לשים ומניחים בצד מכוסה למשך 30-40 דקות כדי לתת לבצק לתפוח.
3. מכינים את המילוי: קוצצים את כל הירקות וחומרי המילוי, ומערבבים עם כל שאר המרכיבים.
4. מחלקים את הבצק לשישה כדורים שווים. משטחים כל כדור לעלה דק ומניחים במרכזו שישית מהמילוי. אוספים את כל הקצוות לנקודה אחת, כך שנוצרת מעין שקית. מאדים בסיר אידוי במשך 20 דקות. מומלץ לשים מתחת לכל כדור ניר אפייה.
5. הגשה: מצוין לארוחת בוקר או כחטיף, ניתן להקפיא ולחמם במיקרו או בסיר אדים.

איטאדאקימאס!