הטיפול המפתיע באסתמה של מאמץ

עידן חיים בן ה-11 חולם להיות שחקן כדורגל מקצועי כשיגדל. בינתיים הוא משחק בקבוצת הילדים של מכבי תל אביב. אבל לפני כשנה העיבה לפתע על חלומו תופעה מוזרה. "זמן קצר אחרי תחילת האימונים עידן התחיל לסמן שהוא לא מסוגל לרוץ יותר", מספר אביו. "לא הבנתי מה קורה. שאלתי את המאמן, והוא אמר שעידן מתלונן שאין לו אוויר, שאחרי עשר דקות של ריצה הוא מרגיש שלא נכנס לו אוויר לריאות. בלילות, כשנכנסתי אליו לחדר, הנשימות שלו היו כבדות וקולניות, כמו של טרקטור".

"היה לי קשה לשחק, כי לא היה לי אוויר", משחזר עידן. "היה לי קשה לנשום בגלל הליחה והנזלת. ביקשתי מהמאמן שיוציא אותי וישבתי על הספסל לנוח. אחר כך הייתי חוזר לשחק עוד קצת, ושוב היה נגמר לי האוויר. זה קרה רק בכדורגל, לא בשיעורי ספורט בבית הספר, אולי בגלל שבכדורגל האימונים הרבה יותר קשים ויש יותר מאמץ.

"את רוב הזמן ביליתי על הספסל. החזקתי עם היד בצד, איפה שכאב לי, ונשמתי בכבדות. לקח יותר מחמש דקות עד שהנשימה חזרה. הייתי בטוח שזה יהרוס לי את הכדורגל. הייתי קשר שמאלי וימני ואני זוכר שחשבתי: יָ, אני כבר לא אהיה שחקן כמו שאני חולם".

עידן, מתברר, לקה באסתמה של מאמץ. הוא הגיע לד"ר איתי נוימן, מנהל היחידה לאלרגיה ואסתמה במרכז הרפואי הרצליה, ואחרי טסטים ובדיקות שגילו למה הוא אלרגי ורגיש נמצא לו טיפול מתאים. היום הוא משחק משחק שלם ללא קשיי נשימה, הנחירות בלילה פחתו והריאות נקיות לגמרי. הוא משתמש בשני סוגי משאפים פעם ביום, ופעם בחודש מקבל חיסון נגד המרכיב שאליו הוא אלרגי. "עכשיו", אומר עידן, "אני כבר הרבה יותר מאמין שאהיה שחקן כדורגל כשאהיה גדול, ושאני אצליח כמו שכולם אומרים".

דרכי הנשימה 'נחסמות'

אם מצאתם את עצמכם רצים ואחרי 15 דקות פתאום נגמר לכם האוויר ואתם מתקשים לנשום – סביר להניח שאתם סובלים מאסתמה של מאמץ. מנוחה קצרה של דקה או שתיים לא תעזור, שכן אם תמשיכו לרוץ, יתכווצו דרכי הנשימה שלכם שוב וייסגרו – וייתכן שהעניין יסתיים בהתקף אסתמה קשה.

אסתמה של מאמץ כשמה כן היא: מאמץ גופני שגורם להתפתחות קשיי נשימה, בין אם על ידי התכווצות בדרכי הנשימה, עד כדי סגירתם המקסימלית, ובין אם על ידי הופעת ליחה מרובה בדרכי הנשימה, שמקשה על מעבר האוויר.

פעילויות שונות והשפעות סביבתיות יכולות להקל או להחמיר את ההתקף. ריצה, לדוגמה, היא המעורר הגבוה ביותר של סוג האסתמה הזה, ואחריה הליכה, חתירה ושחייה. כל זה מוחמר עוד יותר כשהפעילות הגופנית נעשית במזג אוויר חורפי, שמתאפיין ביובש ובקור, או בנוכחות מזגן שמייבש את האוויר.

אסתמה של מאמץ יכולה להופיע מגיל אפס ועלולה לצוץ גם בבית הספר, בצבא ובגיל מאוחר יותר. היא מופיעה אצל חלק מהאנשים כתופעה עצמאית או כתוספת נלווית לאסתמה קיימת או לרגישות בדרכי הנשימה. נשים וגברים בוגרים, שחשבו שהם לא בכושר, מופתעים פתאום לגלות, אגב בדיקת תפקודי ריאות שגרתית, שמקור הקושי הוא לאו דווקא כושרם הגופני הירוד, אלא שהם סובלים מאסתמה של מאמץ.

הגורמים לאסתמה של מאמץ, מלבד המאמץ עצמו, יכולים להיות גם נפשיים, אלרגניים (כמו אלרגיה לאבק או לדשא) ופיזיקליים (כמו שינויים בטמפרטורה ובמזג האוויר). במקרה האחרון זרימת האוויר המהירה, במיוחד כשהאוויר קר ויבש, גורמת לגירוי בדרכי הנשימה, ואלה מגיבות על ידי התכווצות, יצירת ליחה והתעבות הדפנות. גם חומרים כימיים, כמו חומרים משמרים וסולפיטים, או מזון דוגמת שוקולד, יכולים ליצור ליחה ולגרום להתקף.

אסתמה של מאמץ מפריעה מאוד בחיי היומיום: אנשים, ילדים ומבוגרים נמנעים בגללה מפעילות גופנית, מה שגורם להם להרגיש מוגבלים, נכים וחסרי אונים. תלמידים יושבים בצד בשיעורי ספורט, וחיילים נאלצים להוריד פרופיל בצבא.

אבל – והנה ההפתעה הגדולה - לא חייבים להתנזר מפעילות גופנית, אלא בדיוק להיפך: פעילות ספורטיבית היא בדיוק הדבר המומלץ במקרה הזה. הרבה מאוד ספורטאים, בארץ ובעולם, כולל שחיינים ורצי מרתון ידועים, סובלים מאסתמה של מאמץ ומגיעים להישגים מרשימים בתחומם. השחיין מארק ספיץ, לדוגמה, סובל זה שנים רבות מא - תסמה של מאמץ, אך הדבר לא הפריע לו לגרוף שבע מדליות זהב.

"השכיחות של אסתמה של מאמץ באתלטים", אומר ד"ר נוימן, "גבוהה אף משכיחותה באוכלוסייה הכללית. היא מגיעה עד ל-23% בקרב משתתפי האולימפיאדות, ובעיקר משתתפי אולימפיאדות החורף, בעוד שבאוכלוסייה הכללית בעולם שכיחותה מגיעה לכ-8%.

"ילדים רבים שאצלם מתגלה אסתמה של מאמץ נוטים לוותר על כל פעילות ספורטיבית ולא להשתתף בשיעורים, בחוגים ובתחרויות ספורט. אבל פעילות גופנית תורמת תרומה חשובה גם לפיתוח הנשימה וגם להתנהגות החברתית ולרווחה הפסיכולוגית של הילד.

"האפשרות ליטול חלק בפעילות גופנית, בין אם בבית הספר, בספורט חובבני או מקצועי או בשירות הצבאי, תלויה במוטיבציה של החולה ובקבלת טיפול מתאים – בדרך כלל שילוב של דיאטה וטיפול תרופתי תומך.

"הרבה מאוד חיילים מצטיינים בשייטת, בצנחנים וביחידות מובחרות אחרות, שסובלים מאסתמה של מאמץ, עברו את השירות בהצלחה עם עזרה מינימלית. המחלה הזו לא צריכה בשום אופן להוות מעצור בחיים, לא ביומיום ולא בכל יעד ומטרה ששואפים אליהם".

לרוץ, אבל עם משאף

אצל עמרי פלצי, בן 12, גם הוא שחקן בקבוצת הילדים של מכבי תל אביב, התגלתה הבעיה כשהיה בכיתה ג'. הוא טופל באינהלציות, שלא הועילו, וכשהגיע לפני שנה וחצי לד"ר נוימן היה במצב של 41% חסימה בדרכי הנשימה. הוא התקשה לשבת בכיתה, התקשה לישון בלילות וסבל מנשימות נבחניות. ברגע שהתחיל לרוץ איבד את הנשימה, הדופק הפך להיות מהיר והוא לא יכול היה להמשיך. המצב הזה גרם לו להיות עצבני וכעוס, אימפולסיבי, לא מרוכז ולא רגוע.

"בכל פעם שהוא התאמץ, הוא התעייף מהר מאוד והתקשה להמשיך", מספרת אמו. "זה דרש ממנו מאמץ אובר. לרוץ הוא ממש לא היה מסוגל. הוא היה מתעייף תוך שניות, נהיה לבן, חיוור, עם דופק מהיר. המחסום בדרכי הנשימה הכביד עליו ועשה אותו עצבני. הוא כל הזמן הרגיש כאילו הנשימה נגמרת לו. שאין לו אוויר לנשום.

"הגענו לד"ר נוימן ותוך חודשיים ראינו שינוי במצב. התחלנו עם טיפול של זריקות, משאף וכדורים, כשבמשך הזמן הורדנו עוד ועוד את המינון. עם כל יום שעבר הילד חזר לעצמו: פתאום הוא התחיל שוב לנשום, נעשה נינוח, הפסיק להיות חולה, חזרו לו הכוחות והוא יכול לרוץ ולנשום כמו שצריך. כל שמחת החיים חזרה לו, שלא לדבר על זה שהוא חזר לשחק כדורגל. עמרי מתאמן היום ארבע פעמים בשבוע, שעתיים וחצי כל פעם, ובכל שבת יש משחק. מה שעוזר לו זה שאיפה מהמשאף, שפותח לו את דרכי הנשימה והריאות בזמן המאמץ".

אסתמה של מאמץ ניתנת לאבחון בבדיקת תפקודי ריאות, שנעשית לפני מאמץ פיזי ומיד אחריו. אחרי הבדיקה הראשונה מתבקש הנבדק לרוץ במשך חמש דקות בצורה מדודה על מסילה, ואחרי מנוחה בת חמש דקות מתבצעת שוב בדיקת תפקודי ריאות. ירידה של 15% בתפקודי הריאות מצביעה על אסתמה של מאמץ.

מספר מחקרים בשלוש מדינות אירופיות הראו קשר תועלתי בין אכילה מרובה של ירקות ופירות לבין שיפור בתפקודי הריאות. בארץ נערכו מספר מחקרים על ידי ד"ר נוימן, ד"ר אבנר כהן ופרופ' עמי בן-אמוץ, שמצאו שיפור משמעותי בתפקודי הריאות במאמץ אחרי נטילה של ויטמין C בצורה מסודרת וכן אחרי נטילת בטא קרוטן. גם נטילת לי - קופן, נוגד חמצון פעיל ביותר שמקורו בעגבניות, נמצאה יעילה בשיפור אסתמה של מאמץ.

"המחקרים הוכיחו שנטילה קבועה של הוויטמינים האלה הורידה בקרב 50% מהנבדקים את האסתמה של המאמץ, עד כדי כך שלא סבלו ממנה יותר", אומר ד"ר נוימן. "כל הוויטמינים האלה הם אנטי או - קסידנטים, שמונעים את היווצרות הרדיקלים החופשיים שנוצרים במאמץ, וכך גם מונעים את ההתקף.

"אגב, כל ספורטאי, גם מי שאין לו אסתמה, יוצר עודף של רדיקליים חופשיים. זו הסיבה שנותנים ויטמין C לאתלטים המקצועיים: למנוע את פעילות הרדיקלים החופשיים, שמזיקים להם. ואין צורך לקחת כדור: כל הירקות הירוקים, הכתומים והצהובים, כמו עגבניה, פלפל, מלפפון, ואפרסמון, מכילים כמויות גדולות של הוויטמינים האלה.

"מעבר לאמצעים תזונתיים, קיימות אפשרויות רבות ומגוונות לעזרה. בין אם על ידי אבחנה מדויקת וטיפול בגורמים שתורמים תרומה שלילית, כמו כשהליחה בדרכי הנשימה נובעת מכך שהאדם אלרגי לגורמים סביבתיים שאפשר לנטרל בעזרת חיסונים או תרופות, ובין אם על ידי הדרכה נכונה באשר לאימון הגופני ולתנאים הסביבתיים הרצויים.

"אפשרות נוספת היא מתן הגנה תרופתית על ידי מרחיב סימפונות או אמצעים אחרים, כמו תכשיר תרופתי ייחודי שנמצא בשוק (סינגולר) ויכול לתרום להגנה מפני אסתמה של מאמץ. מי שייטול לפני פעילות גופנית מרחיב סימפונות מתאים, לפעמים בשילוב עם תכשיר שמונע היווצרות ליחה, יהיה מוגן ויוכל לבצע את הפעילות במלואה ללא קושי.

"אבל הדבר החשוב ביותר הוא לפתח גישה חיובית ולהבין שאפשר לעשות הכל גם עם אסתמה של מאמץ. לא להימנע מפעילות גופנית ולא להפסיק לעשות ספורט. להמשיך, רק עם טיפול והגנה מתאימים".