שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: איי פי
    סיכום עונת 2005 - היסטוריה, אירוניה ושיאים
    רנו הפתיעה העונה את עולם הפורמולה 1 עם דאבל היסטורי, תוך שהיא זוכה לנקמה מתוקה על כישלונה הצורב בשנות ה-80'. תוך כדי זכינו לאלוף חדש ומבטיח בדמות אלונסו, לעלבון ראשון בקריירה עבור שומאכר, ולגוף מארגן מבולבל ותוהה. זה מה שהיה - מה שיהיה נראה מבטיח לא פחות

    רק מעטים מכם זוכרים את הפורמולה 1 של סוף שנות ה-70, תקופה בה הציגה רנו הצרפתית מנועי טורבו במירוצי גרנד-פרי, ושינתה באבחת מגדש את ההיסטוריה. באותם שנים, הציגה רנו גם נהג צעיר ומבטיח, אלן פרוסט שמו, שהפך אגדת פורמולה 1, תוך שהוא ממקם עצמו כאחד הגדולים בכל הזמנים.

     

    אבל רנו, למרות יתרון טכנולוגי, לא הצליחה לנצל זאת כדי לזכות באליפות. היא אמנם הפחידה את היריבים, גרמה להם לחקות את המתכון, אולם נכנעה לב.מ.וו וברבהאם. ומי הואשם בכישלון? פרוסט הגדול, שנאלץ לנטוש את החלום הצרפתי. מאוחר יותר הוא ינהג עבור מקלארן, ויזכה בין היתר בארבע אליפויות עולם.

     

    השנה, שני עשורים לאחר שקבוצת רנו - ה"לוזרית" הגדולה של אז - התפרקה לחלוטין, לא צריך היה אלוף העולם הצעיר בהיסטוריה, לעבור מסכת יסורים

    שהייתה מנת חלקו של פרוסט. פרננדו אלונסו הספרדי, נציג מבריק לדור חדש של נהגים צעירים עם יכולת נהיגה פנטסטית ואורח חיים ואימון ממוחשב, לא צריך היה לעבור מסלול יסורים כלשהו. האיש שזכה בתואר האליפות תוך שהוא מנצח את השמות הגדולים בעולם, הביא ל"רנו החדשה" תואר אליפות עולם ראשון. הוא עשה זאת תוך שהוא מנצל עד תום עליונות טכנולוגית בחלקה הראשון של העונה, אמינות גבוהה ביחס למתחרים בהמשך ובעיקר יכולת ניצול מצבים שאין דומה לה. המעגל נסגר.

     

    איך זה קרה להם

     

    השותפות עם קבוצת וויליאמס בשנות ה-90, הפכה את רנו "לכוח המוביל" של עולם הפורמולה 1 באותם ימים. אלא שלמרות יכולת טכנולוגית גבוהה ומנועים מצוינים, רק מעטים בעולם המהיר מכולם חשבו כי היא עושה צעד נכון בחזרה לזירה עם קבוצה עצמאית לגמרי - כזו שבונה גם את המכונית והמנוע. בדיוק כמו פרארי, בדיוק כפי שמרבית היצרנים מוכנים לעשות כרגע. הרי המתכון הזה בדיוק פעל נגדה בעבר, גם כאשר הייתה עם יתרון טכנולוגי ברור. לא יהיה זה מוגזם לומר שפרארי ומקלארן לא התייחסו ברצינות תהומית לקבוצה הצרפתית.


    פלאביו בריאטורה (במרכז) חוגג ניצחון עם קבוצת רנו. גילה גם את שומאכר

     

    אבל פלאביו בריאטורה, הבוס הצבעוני, הרעשני והכל-יכול של רנו, האיש היחיד שחולק מטוס סילון פרטי ולימוזינה "נשיאותית" עם הבוס הגדול של עולם הפורמולה 1, ברני אקלסטון, האיש בעל חוש הריח הטוב מכולם לנהגים מבטיחים ואלופי עולם בדרך, הכיר את האווירה הזו היטב. אחרי הכל, בגלגולה הקודם של הקבוצה תחת דגל "בנטון" היה זה הוא שעמד בראש הנבחרת שהפתיעה את עולם המירוצים, תוך שהיא מגלה לנו את מיכאל שומאכר הצעיר ומביאה לו אליפות ראשונה ב-1994.

     

    אלא שרנו הייתה בפירוש על הגובה. העובדה שוויתרה בסוף עונת 2004 על מאבקי יוקרה, תוך שהיא מקפידה להתמקד בהכנות לקראת 2005, הייתה אחד הצעדים היותר-מבריקים שנעשו אי פעם. בגישושים הראשונים של מירוצי תחילת העונה, כאשר כל הקבוצות - כולל הגדולות והמועמדות לקרב על הבכורה - נמצאות באופן היסטורי עדיין בשלבי הסתגלות וכיול מתקדם, נראתה רנו מוכנה ומגובשת מכולן. הקבוצה בכחול-צהוב זינקה לעונה כאילו היא נמצאת בעיצומה כבר מספר חודשים. הכל "תיקתק" כהלכה, כולם ביצעו הוראות באופן מושלם, והתוצאה הייתה שלושה ניצחונות סוחפים. במבט לאחור, הפתיחה המסחררת הזו העניקה לרנו מרווח ביטחון, גרמה לקבוצות האחרות "לרדוף" אחריה, ובמובנים רבים חתמה את העונה.

     

    והיה כמובן את פרנדו אלונסו הצעיר והמבריק. ינוקא של ממש בעולם הפורמולה 1, שהוכיח מהירות מדהימה אך בעיקר אחריות ושיקול דעת מאד לא אופייניים לנהגים צעירים. בסופו של דבר ניצח אלונסו הסופר-מהיר בלא פחות משבעה מירוצים. אגב, בדיוק כמו יריבו לתואר קימי רייקונן ממקלארן, אלא שרק בשלושה מהם לא השיג נקודות כלל. רייקונן לא השיג נקודות בחמישה. חשוב מכך, במרבית המקרים ברור היה כי אלונסו מנצל 100% ויותר מהתנאים. מהמכונית, מעצמו, מהמסלול, ממזג האוויר, משינויים בלתי צפויים בהתפתחות המירוץ, והכי חשוב - מטעויות של אחרים.


    פרננדו אלונסו (צילום: איי פי)

     

    חשוב מכך, ההיסטוריה תזכור את אלונסו כנהג שעצר את שרשרת הזכיות הרצופות - לא פחות מחמש מהן - של מיכאל שומאכר האגדי בפרארי. אם לא די בכך, הוא מחק את מקומו של הנהג הגרמני מדפי ההיסטוריה כזוכה הצעיר ביותר באליפות עולם. ובדרך, זכה להגשים משאלה פרטית לה נתן ביטוי מספר פעמים: זכיה באליפות לפני ששומאכר הגדול פורש. ומה יש לומר על הנהג השני בקבוצה, ז'אנקרלו פיסיקלה? בואו ונסכם שקשה למצוא ניגודים גדולים יותר בין "פיסיקו" חובב החיים הטובים לאלונסו, ה"מחשב המהלך", שאפילו חברותיו עוברות מיון אצל בריאטורה. פסיקילה היה מאד חסר מזל, אבל סבל גם מאי יציבות כרונית. ובצלו של אלונסו, בעיקר קמל.

     

    בעיות אמינות במרצדס?

     

    מעניין. מבלי שיהיה לכך כמובן קשר כלשהו, בעיות האמינות היותר ממביכות של המותג מרצדס בעת האחרונה, הגיעו גם לפורמולה 1. אין שום ספק שהמכונית המהירה מכולן על כל מסלול שהוא לאחר השליש הראשון של העונה, הייתה מכונית מקלארן עם מנועי מרצדס. יתרה מכך. על פניו נראתה הקבוצה כלא פחות מנבחרת כוכבים. עם אלוף מירוצי אינדי יוצא בדמותו של חואן פאבלו מונטויה, עם אחד הנהגים הצעירים והמהירים בעולם, טוען לגיטימי לתואר אליפות עתידי בדמותו של הפיני קימי רייקונן, עם צוות מתכננים נפלא ותקציב אדיר. אבל זה לא הלך.


    קימי רייקונן. לא הלך (צילום: איי פי)

     

    למרות שמאז מירוץ סאן מרינו - ממנו פרש לאחר תצוגת נהיגה אדירה - היה רייקונן לפייבוריט בכל מירוץ, תוך שהוא מבסס בקלות את מקומו כנהג מספר 1 בקבוצה מול מונטויה, זה לא קרה. למרות שמונטויה התאושש מפתיחת עונה נוראית והפגין יכולת גבוהה לקראת סיום, זה לא קרה. למרות שבסיום זכתה מקלארן ביותר ניצחונות מרנו, זה לא קרה. תקלות מביכות גרמו לפרישות תוך כדי הובלה בטוחה, כישלונות מנוע גרמו לזינוק מיותר ממרכז השדה ולא מהעמדה הבכירה, טעויות טקטיות, אסטרטגיה שגויה. בסוף, למרות שלכולם ברור כי המכונית שלהם עדיפה בהרבה, נאלצו במקלארן להרים ידיים מול רנו גם באליפות היצרנים.

     

    פרארי בצניחה חופשית

     

    אחרי שליטה מוחלטת בסבב בחמש השנים האחרונות, קשה היה להניח שכה בקלות ניתן יהיה לשבור את ההגמוניה של מיכאל שומאכר ופרארי. אלא שבמסגרת עונה בעלת משמעות היסטורית, הזכירה פרארי את ימי העבר המפוקפקים בהם אנצו שלט בה ביד רמה. בשנות ה-60 וה-70 הציגה הקבוצה האיטלקית בכל פעם מכוניות מבריקות, ושנה אחר כך החליפה אותן בעגלות מבישות. אלופי עולם מבריקים כמו ג'ודי שכטר האגדי הגיעו לכדי מחשבות על פרישה, אחרים פשוט ערקו לקבוצות יציבות יותר.


    שומאכר וקבוצת פרארי. לא העונה שלהם (צילום: איי פי)

     

    אלא שהפעם נראה כי לא (רק) הקבוצה אשמה, אלא בעיקר יצרנית הצמיגים. ברידג'סטון, ספקית הגומי לפרארי, נכנעה ללא תנאי ב-99% מתנאי המסלול למתחרה שסיפקה צמיגים לקבוצות הבולטות האחרות - מישלן. מצד שני, הבחירה ביצרנית צמיגים שמספקת רק לך ולקבוצות הקיקיוניות כמו ג'ורדן ומינרדי, אינה הדבר החכם ביותר שניתן לעשות. נחיתות הצמיגים הייתה כה בולטת, עד כי אפילו שומאכר הקר והמחושב, נראה לא פעם רותח מזעם.

     

    ואפרופו, זו הייתה מן הסתם העונה הגרועה והמתסכלת ביותר לשומאכר מאז הגיע לפורמולה 1. האלוף הכמעט-נצחי נאלץ לגלות, באמת באחת הפעמים הראשונות בקריירה, כיצד זה מרגיש להפוך לשחקן אמצע השדה, כזה המעורב בקרבות על החיים והמוות עם נהגים חסרי ניסיון ועכבות, כזה שאינו מסוגל לעקוף מכוניות שנתמכות בתקציב קטנטן. האמת, העובדה שהוא סיים שלישי העונה, מהווה לא רק הוכחה לכך ששומאכר רודף ניצחונות והישגים כאילו היה נהג צעיר בעונה ראשונה בה הוא חייב להוכיח כמה הוא טוב, אלא גם תעודת עניות למונטויה ממקלארן ופיסיקלה מרנו.

     

    השערורייה הגדולה מכולן

     

    והייתה כמובן נקודת השפל הגדולה של עונת המירוצים הזו, אחד האירועים המבישים והקודרים בהיסטוריה הארוכה של הפורמולה 1. באופן אירוני, זו גם עתידה להיות נקודת האור הבודדה של פרארי וברידג'סטון בדפי ההיסטוריה של עונת 2005. מדובר כמובן בגרנד-פרי של ארה"ב. על מסלול אינדיאנאפוליס האגדי, ספג הספורט המוטורי כולו את אחת המפלות הצורבות ביותר. מישלן התייצבה לאירוע עם צמיגים לא הולמים, וכתוצאה מכך אירעו מספר תאונות במהירות גבוהה בזמן המקצים המוקדמים. בניסיון למזער את הנזק, הודיעה יצרנית הצמיגים כי היא לא תוכל לערוב לביטחון הנהגים בתנאי המסלול הנוכחיים, וניסתה בעזרת הקבוצות להכניס שינוי הולם במסלול שיאט את המהירות.


    אוהדים זועמים באינדיאנפוליס (צילום: רויטרס)

     

    קברניטי הפורמולה 1 והקבוצות לא הצליחו להגיע להסכם בדבר שינוי של הרגע האחרון, ובסופו של דבר קבלו המכוניות של "מישלן" הוראה ברורה שלא לזנק. מי כן השתתף במירוץ? שש מכוניות מבית פרארי, ג'ורדן ומינארדי. המירוץ הפך כמובן לפארסה. ותיקי פורמולה 1 נזכרו מיד במירוץ שנערך במסלול אימולה ב-1982, שם הוחרם המירוץ על-ידי רוב הקבוצות הבריטיות בעלות מנוע פורד. בושה וחרפה.

     

    והמאכזבים עוד כאן

     

    זו הייתה אמורה להיות העונה בה יפרצו קדימה הקבוצות היפניות. אבל זה לא קרה. טויוטה היא אמנם יצרן הרכב החזק והמאיים ביותר בעולם, אבל בפורמולה 1 היא עדיין נלחמת כדי למצוא את הנוסחה הנכונה. רבים ציפו ממנה השנה לניצחון ראשון, אבל זה לא קרה. רבים טענו כי היא תסיים מירוצים באופן קבוע באחד משלוש המקומות הראשונים, אבל גם בשנתה הרביעית והמוצלחת ביותר היא לא נראתה מאיימת מספיק. התקציבים גדלו ויגדלו עוד יותר, היכולת תשתפר כנראה, אבל גם יפנים עשויים לאבד סבלנות... 

     

    ולעומת טויוטה, שביצעה בכל זאת התקדמות כלשהי, נראה השילוב הונדה-ב.א.ר בנסיגה. הקבוצה המבטיחה מאשתקד לא המשיכה לצעוד קדימה, נראתה אבודה לגמרי במחצית הראשונה של העונה ואפילו ספגה הרחקה משני מירוצים לאחר שעברה על התקנון - אירוע כמעט חסר-תקדים בפורמולה 1. העניינים השתפרו בהמשך, אבל לא מספיק. 

     

    אלא שאין ספק מי הזוכה בתואר אכזבת השנה. מדובר בוויליאמס, קבוצת הפאר של שנות ה-90 שהייתה כמעט תעודת ביטוח לתואר אליפות בעבר. קבוצה מאורגנת מאד, עם מנהלים עתירי ניסיון, שפשוט הדרדרה השנה לשפל חסרת תקדים. השיתוף עם ב.מ.וו (ספקית המנועים) שהחל בקול תרועה רמה, הפך מתסכל יותר ויותר. מה שגרם לגרמנים לצאת לדרך חדשה בעתיד, עם קבוצה עצמאית משלהם - לכן רכשו את סאובר.

     

    ואיך אפשר בלי היסטוריה מקומית

     

    ולקינוח, אי אפשר בלי לציין כי עונת 2005 רשמה מהלך לא פחות מהיסטורי מבחינה מקומית-ישראלית. בפעם הראשונה הופגנה נוכחות ישראלית של ממש על מסלולי הפורמולה 1, עם חנוך ניסני, אחד מנהגי הניסוי של מינרדי שמצא עצמו על המסלול באימונים לקראת הגרנד-פרי ההונגרי (בתמונה למטה - נוהג במכונית ג'ורדן לפני היצטרפותו למינרדי). נכון שהוא כנראה פחות מוכשר משומאכר, ובגיל 40-פלוס הוא לא יכול להתמודד מול אלונסו הצעיר ממנו כמעט בשני עשורים, אבל הוא היה שם, על המסלול, לפרק תהילה קצר של כמה הקפות. מי יתן וירבו כמותו. שאפו. 


    חנוך ניסני בפעולה, נציגנו בפורמולה 1

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    האלוף החדש
    צילום: איי פי
    רייקונן (ימין) ואלונסו
    צילום: רויטרס
    פיסיקלה. ההפך מאלונסו
    צילום: איי פי
    שומאכר. עונה שהוא ירצה לשכוח
    צילום: איי פי
    שערוריית הצמיגים באינדי. האמריקנים לא ישכחו
    צילום: רויטרס
    הוא משלנו. חנוך ניסאני במינרדי
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים