דרקון לבן, דרקון שחור

ליג'יאנג היא עיירה עתיקה, שנראית כמו שאנגרי-לה אגדית בגרסה לתיירים: מבוך יפהפה של סמטאות אבן, בתי עץ, מנורות אדומות, בתי קפה, חנויות מזכרות ותעלות מים כשברקע, תמיד, הרי ההימלאיה העצומים, המקודשים. חוויות, טעמים וסיפורים מהנקודה הישראלית (היחידה) בעיירה העתיקה שעל גבול טיבט. 

• הטורים הקודמים: מקום תחת ההימלאיה , סינים מכל הבחינות 
  

דרקון הירקן, "יולונג" בסינית, נשמע כמו גיבור באגדה ציורית, אבל בליג'יאנג הוא בעיקר נושא לשיחות מזג אוויר. "ראית את הדרקון היום?", "הדרקון הוציא את הראש היום", "יש עננים על הדרקון, יהיה קר מחר". הדרקון הוא הר. הר שנשקף מהחלון שלי בדרך שנגרילה, ונראה כמעט מכל מקום בעיר. מסה אדירה של פסגות מחודדות ומושלגות, שחולשת על המישור של ליג'יאנג ומשמשת מקור לעשרות אגדות עם.

מר יו מספר לי אחת מהן כשאנחנו מטיילים בפארק: "בשכבר הימים, חי בעמק המים המתוקים למרגלות ההר שבט איכרים קטן, השבט

הלבן. בעמק הסמוך חיו היריבים הגדולים, הלא הם השבט השחור. יום אחד, לאחר מלחמות והרבה שפיכות דמים, הגיע לעמק המתוק שליח מהשבט השחור ובפיו הצעה מהפכנית: 'תן את בתך, הנסיכה הלבנה, לבנו של ראש השבט השחור', אמר למנהיג הלבנים, 'וכך ישכון שלום בינינו'. האב הסכים להצעה ושלח את בתו אל העמק הסמוך, אבל צייד אותה בהוראה סודית: 'שלושה לילות אחרי החתונה, פתחי את הבקבוק הזה, ורוקני אותו אל תוך המשקה של בעלך. הרעל יהרוג אותו מיד, וזה יהיה האות עבורנו להסתער במפתיע על האנשים השחורים, ולמחות אותם לתמיד'.

"הנסיכה לקחה את הבקבוק, אך בליל החתונה התאהבה נואשות בבעלה הטרי, וסיפרה לו את כל התכנית. הנסיך הזועם אסף את כוחותיו ויצא לקדם את פני האב הבוגדני. בלהט הקרב, קרב המנהיג הלבן אל חתנו וירה חץ בליבו. הלבנים ניצחו, מנהיגם אסף חזרה את בתו וכלא אותה במגדל בעמק ללא אוכל או מים, כעונש על נאמנותה המתחלפת. כשראה זאת דרקון הירקן, האל המגן של ליג'יאנג, הוא

העניש את האב האכזר, והפך את עמק המים המתוקים לעמק יבש וחרב". שם העמק, אגב, לא ממש השתנה - בסינית, למילה "מתוק" ולמילה "יבש" אותו צליל בדיוק.

איזון טבעי

אם תגיעו לליג'יאנג, צאו אל פארק הדרקון השחור, שילוב של יער טבעי וגינון מלאכותי וכמה בניינים מתקופות שונות, שבנויים מסביב לבריכה. כדאי להגיע מוקדם בבוקר, לפני ששומרי הפארק מתעוררים כדי לגבות את דמי הכניסה השערורייתיים. עם אור ראשון, מתקבצים כאן עשרות מתעמלים לטאי צ'י וריקודים ואימונים של מיתרי הקול. כן, הצעקות שנשמעות מבין העצים אינן קריאות לעזרה, אלא תירגול של בוקר. את האנרגיה השלילית והזעקות החנוקות שמשאירים החלומות בלילה צריך לשחרר לאוויר, וכל הצועק הרי זה משובח.

קצת יותר מאוחר, אפשר לראות שיירות של תושבי העיר, מי עם סל על הגב ומי באופניים עמוסים, מגיעים אל המעיינות שפזורים ברחבי הפארק, כדי למלא ג'ריקנים ובקבוקי פלסטיק במים שמשלבים יפה כל כך את כוחות היין והיאנג. השמש שעולה מאחורי העיר מאירה בקרניים מוזהבות את הפסגות המשוננות של היולונג, שמשתקפות במים האפלים של החיילונג.

ביציאה מהפארק למתחם המתוייר, כדאי לנהוג משנה זהירות. ברגע שהשמש עולה, אלפי התיירים הסינים פותחים מטריות שמקשות על התנועה בסמטאות הצרות, אבל שומרות מכל משמר על העור הלבן של יפהפיות סין.