הכל על הפולניות - ושלא תגידו שלא אמרנו לכם
המניפולטיביות האינסופית, הקרירות המינית המקפיאה, חוסר שביעות הרצון התמידי, והשאלה הנצחית: מה בעצם רוצה הפולנייה? הפסיכולוגית הקלינית עירית קליינר-פז סיימה מחקר מעמיק ומרתק על תופעת "הסינדרום הפולני". עניין של גיאוגרפיה או מצב נפשי? עזבו, לא חשוב, אני אשאר לשבת לבד בחושך
היא דמות מיתולוגית שמפרנסת אלפי בדיחות, כולם מאוד אוהבים לצחוק עליה, היא מושא להזדהות במשך דורות ואין אחד שלא נתקל בה בסביבתו הקרובה. זוהי לא אחרת מאשר הפולנייה הקלאסית, עם ההתנהגות והאישיות ה"פולנית" הייחודית רק לה.
בפסיכולוגיה מתקיימת ההנחה שמאחורי ההומור תמיד יש גרגר אמת. לפעמים גרגר גדול מאוד. מי שהרימה את הכפפה והחליטה לקחת דווקא ברצינות את הבדיחה היא הפסיכולוגית הקלינית עירית קליינר-פז. רק לאחרונה סיימה מחקר תוכן מעמיק על תופעת "הסינדרום הפולני", הנותן מענה לשאלות כמו: האם הפולניות היא עניין של גיאוגרפיה, או שמא היא מצב נפשי? האם הפולניות היא נחלתן של נשים בלבד או שגם הגברים לוקים בה? מאין צמח סגנון האישיות הזה וכיצד ניתן להסבירו? מה המחיר שמשלמים אנשים בעלי סגנון התנהגות פולני? האם אפשר להשתחרר מזה? ואת מי זה בכלל מצחיק?
הכל התחיל כשקליינר-פז, מטפלת אישית וזוגית, לימדה תלמידים את נושא הנרקיסיזם, ותוך כדי שאלות והסברים, עלתה בה האסוציאציה לדמותה המוכרת של האימא הפולנייה. קווי הדמיון הרבים הביאו אותה לחיפוש וניתוח של אלפי בדיחות מהז'אנר הבלתי נדלה הזה, שהניבו מאמר מרתק על הסיבות להיותה של הפולנייה הקלאסית מי שהיא.
