שתף קטע נבחר

לביל גייטס יש סטארט אפ חדש: הצלת העולם

436 מיליון דולר שכנעו מעבדות מובילות, חלקן חתומות על פרס נובל, להיענות לאתגר של גייטס. עכשיו הן מציגות פיתוחים שינסו לפתור את הבעיות הגדולות של הרפואה. מה למשל? שיבוש חוש הריח של יתושים נושאי מלריה, חיזוק בננות ופיתוח חיסוני שחפת. המשימה: להפוך את העולם השלישי למקום שפחות קל למות בו

אף-אחד, מתברר, לא רוצה לפספס הזדמנות לקבל מימון מביל גייטס. כך גילה בעצמו האיש העשיר בעולם, שהציע לפני שנתיים לתרום 200 מיליון דולר מהונו הצנוע לטובת מחקרים שיענו על האתגרים הגדולים הניצבים בפני הרפואה העולמית. הלשכה של גייטס הוצפה מאז באלפי הצעות, חלקן ממעבדות מובילות שבראשן עומדים חתני פרס נובל, חלקן ביזאריות על גבול ההזיה. גייטס הגיב באופן מפתיע והעלה את תרומתו ל-436 מיליון דולר, כדי לוודא שיישאר כסף גם למחלות פחות פופולריות מסרטן. 43 צוותים מאוניברסיטאות מובילות ב-33 מדינות בעולם זכו במכרז, ובשבוע שעבר הם בילו בגיבושון במלון בסיאטל, שם הציגו זה בפני זה את ההצעות שלהם.

 

האתגרים - הדרך האמריקנית מלאת התקווה לומר 'קשיים' - שהציג גייטס התרכזו ברפואה במדינות מתפתחות ובעולם השלישי. אזורים מוכי גורל אלו לא בורכו בשפע של שירותים רפואיים, כך שהחיסונים מתקלקלים מחוסר אמצעי קירור, מזרקים לא סטריליים מדביקים את המחוסנים באיידס ובצהבת, היתושים מפתחים עמידות לקוטלי חרקים, והחקלאות הלא מפותחת מצמיחה גידולים בעלי ערך תזונתי נמוך. בעזרת המחקרים הבאים, נרתם הגמ"ח של גייטס למשימה להפוך את העולם השלישי למקום שפחות קל למות בו.

 

חיסון בתוך חיידק

 

חוקרים אמריקאים שהציעו דרך מקורית ליצור חיסון שלא צריך לשמור בקירור, קיבלו 5 מיליון דולר כדי להוציא את הפנטזיה אל הפועל. הם הציעו לשמור את החיסון בתוך נבגי חיידקים (!) לא מזיקים, העמידים בפני חום באופן טבעי. את אבקת הנבגים אמורים הפציינטים לקבל בחבילה קטנה, לערבב במים ולשתות. פחות טעים מזיפ, אבל הרבה יותר נעים מזריקה. לתוך אריזת החיידקים החדשנית מנסים החוקרים לדחוס חיסונים נגד דיפתריה, טטנוס, שעלת וסוג מגעיל במיוחד של שלשול. אם השיטה תוכיח את עצמה, היא תוכל אולי לשמש בעתיד לחיסוני ילדים באופן כללי. רעיונות נוספים שקיבלו מימון בתחום הם פיתוח חיסון נגד חצבת באבקה וגם טיפות אף נגד שחפת.

 

שאלה אחרת שזכתה להתייחסות היא למה יש אנשים שנחשפים למחלות מבלי להידבק, בעוד שחבריהם חולים ואף מתים בעקבות אותה חשיפה. קבוצה בינלאומית קיבלה מהבוס הגדול 13.1 מיליון דולר כדי ללמוד על ההבדלים במערכת החיסון בין אנשים הנחשפים לשחפת ולא נדבקים בה לבין אלו שחוטפים את המחלה בצורה קשה. קבוצה קנדית תנסה לעשות דבר דומה עם איידס באמצעות מחקר על קבוצת זונות בקניה. למרות שהנשים מקיימות יחסי מין נטולי קונדומים פעם אחר פעם - הן לא נדבקות בנגיף. אף-אחד עדיין לא הצליח לגלות איך הן עושות את זה, ועכשיו גם

הקנדים יירתמו למשימה בתקווה שניתן יהיה להשתמש בממצאים לטובת פיתוח תרופות לכלל האוכלוסייה הלא עמידה.

 

כשמדברים באפריקה על הדברה, לא מתכוונים ל-500 K . יתושים נגועים מדביקים מאות מיליונים בנגיפים ובטפילים קטלניים, והחרקים המעצבנים הופכים לעמידים מפני יותר ויותר חומרים. קבוצות של חוקרים מציעות לטפל ביתושים בדרכים של הדברה גנטית, כלומר לדחוף להם גנים שיגרמו לעיקורם או למותם בלא עת, או למותם של תאים נגועים בגוף היתוש. כיוון שזה די מסובך להחדיר גנים ליתושים ואז לקוות שהיצורים המהונדסים גנטית ישתלטו על אוכלוסיית היתושים הטבעית, פנו רוב הקבוצות לשיטות הדברה קונבנציונליות יותר. אבל לא יותר מדי. שתי קבוצות אמריקאיות, למשל, הציעו לשבש את חוש הריח של היתושים נושאי המלריה, כך שלא יוכלו למצוא את טרפם, בני האדם. אחרי שילמדו כל מה שאפשר לדעת על חוש הריח היתושי, החוקרים מתכננים להשתמש בידע הזה כדי לפתח ספריי דוחה יתושים שיוכל לשמש את האוכלוסייה באזורים נגועים.

 

בעיה חמורה אחרת של מדינות העולם השלישי היא שלא מדובר בארצות זבות חלב ודבש. למעשה, אפילו ירקות פשוטים לא גדלים כמו שצריך באדמה הסרבנית. בזיעת אפיהם מוציאים התושבים שורשים מדולדלים, שלא מספקים להם את כל הוויטמינים והמינרלים הדרושים להם. באוגנדה, מדינה חסרת מזל באופן מיוחד, התפתחותם של יותר משליש מהילדים מתחת לגיל חמש מתעכבת בשל תזונה לקויה. כדי לשפר את מצבם ינסה צוות בינלאומי להנדס גנטית בננות, כך שיכילו יותר ויטמין A , ויטמין E וברזל. הבחירה בפצצות האנרגיה הצהובות אינה מקרית: אוגנדה היא יצרנית הבננות השנייה בגודלה בעולם, והאוגנדי בולס בממוצע קילו בננות מדי יום (אם הוא יכול להרשות לעצמו).

 

ציאניד באוכל

 

בהמשך לאותו רעיון, זכתה קבוצה אמריקאית במימון של 7.5 מיליון דולר, כדי לנסות להנדס גנטית את שורש הקסבה, מזונם העיקרי של 250 מיליון בני אדם באפריקה. למרבה הצער, השורש אינו מכיל כמות מספיקה של ויטמינים ומינרלים לתזונה בריאה, ויש להקפיד על תהליך הכנתו, שכן הוא מכיל באופן טבעי כמויות קטנות של ציאניד. לכל הדעות, תכונה לא מושכת

באוכל. החוקרים ינסו להנדס גנטית זן נטול ציאניד, המכיל רמות גבוהות יותר של ויטמינים ומינרלים, שניתן יהיה לאחסן לתקופות ארוכות מבלי שיירקב.

 

קבוצה גרמנית אחרת תנסה לשפר את תכונותיו של האורז הזהוב, שהוא פיתוח ישראלי הנמצא כבר בשימוש באסיה. האורז הזהוב מכיל כמויות גבוהות ממה שהתכוון הטבע של בטא קרוטן. בטא קרוטן הוא פיגמנט כתום שהופך בגוף לוויטמין A. אלא שבאורז, שמאכיל חצי מאוכלוסיית העולם, אין בטא קרוטן. מחסור בוויטמין הזה גורם לעיוורון, פגיעה בהתפתחות ואף פיגור שכלי, בעוד שמנה יומית של אורז זהוב יכולה לספק את התצרוכת היומית של ויטמין A. בעזרת תרומתו של גייטס מנסים הגרמנים לשפר את תכונותיו התזונתיות של הזן הזה.

 

כמו שאפשר לראות, השאיפות מרחיקות לכת, אך גייטס ריאליסטי בנוגע לסיכויי ההצלחה. לדבריו, גם אם רק עשרה אחוזים מההצעות הגרנדיוזיות יצליחו להגיע לידי מימוש - הפרויקט היה שווה את ההשקעה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי אף פי
"גם אם רק עשרה אחוזים מההצעות יצליחו להגיע לידי מימוש - הפרויקט שווה את ההשקעה". ביל גייטס
צילום: איי אף פי
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים