שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    שמנים ארומתים: למה לא מספרים לכם על הסיכונים?

    שמן רוזמרין עלול לגרום לסיבוכים בנשים הרות וחולי אפילפסיה • שמן מליסה יכול לגרום לכוויות • שמן אקליפטוס עשוי לגרום לסחרחורות, הקאות, שלשולים וקוצר נשימה • בשנים האחרונות אנחנו מוצפים במוצרים העשויים מצמחים ומתיימרים לרפא, להקל ולהפיג מחלות ומכאובים שונים. אבל מה באמת אנחנו יודעים על מרכיביהם, תופעות הלוואי והיצרנים שלהם?

    פז לעולם לא תשכח את הבוקר ההוא לפני כחצי שנה, שבו התעוררה וראתה חור פ בלחיה של מאיה, בתה בת ה-4 חודשים. כמה ימים לפני כן לקתה מאיה בהצטננות שגרמה לה קושי לנשום, לינוק ולהירדם – ונראתה סובלת מאוד.

     

    אחרי כמה לילות ללא שינה נסעה פז לבית טבע ידוע באזור המרכז במטרה לרכוש תכשיר טבעי שיקל על הפעוטה. היא ניגשה למדף שבו שכנו מוצריה של חברה מוכרת וידועה, שמצהירה שהיא עומדת בתקנים בינלאומיים, ובחרה מוצר להקלת צינון.

     

    המוכר בחנות הבטיח לה שאם תטפטף מספר טיפות מהתכשיר על קצה הסדין של מאיה, החומר יגרום לכך שארובות האף של הפעוטה ייפתחו. הוא עצמו, סיפר לה, טיפל בבתו התינוקת בעזרת הטיפות האלה. על התווית של הבקבוק צוין רק שם התכשיר, ללא פירוט המרכיבים, ללא תאריך תפוגה וללא מינונים מומלצים. שום מילה של אזהרה.

     

    פז עשתה בדיוק מה שהמוכר אמר לה, ובלילה טיפטפה שלוש טיפות על קצות הסדין של מאיה. מה שהיא לא חשבה שיקרה זה שהפעוטה תתגלגל במשך הלילה ותניח את לחיה על הסדין הרטוב. בבוקר פז לא האמינה למראה עיניה: בלחיה של מאיה נפער חור. היא נסעה איתה מיד לבית החולים, שם נאמר לה שמדובר בכוויה מדרגה 3. אחרי טיפול ראשוני ביקרו מאיה ופז אצל שלושה מומחים לבעיות עור, ושלושתם קבעו שכנראה תישאר בלחיה של הפעוטה צלקת לצמיתות.

     

    הסיפור של מאיה לא מפתיע את ד"ר מינה פארן, נשיאת העמותה הישראלית לצמחי מרפא. "מדובר בשוק פרוץ", היא אומרת. "צמחים הם דבר נפלא, אבל חשוב לדעת שהרעלים הכי מסוכנים נמצאים בצמחים. לכן מי שעוסק בכך ומוכר מוצרים שמושתתים על צמחים חייב לדעת מה הוא עושה, מהן ההשלכות של טיפול בצמחי מרפא וכמה חומר פעיל קיים במוצר שהוא מוכר. כיוון שאין היום בישראל תקן או חוק שמחייב רישום מדויק על גבי המוצרים, אין לצרכן שום יכולת לדעת מה הוא קונה".

     

    שלל תופעות לוואי

     

    לישראל הגיעו תכשירים שמבוססים על צמחי מרפא רק בעשור האחרון. "לפני 20 שנה", מספרת ד"ר פארן, "אי אפשר היה להשיג כאן דבר. היינו צריכים לבקש מאנשים שנסעו לחו"ל להביא לנו צמח כזה או אחר. היום יש בישראל הכל – צמחים מהמזרח, מהמערב ומכל מקום אחר בעולם".

     

    עם היתרונות שיש לצמחי המרפא הגיעו גם החסרונות. "לכל צמח יש זמן מסוים שבו הוא פעיל, ולכל צמח יש התוויות נגד ומינונים מומלצים שמשתנים בהתאם למטופל", אומרת ד"ר פארן. "יש צמחים שאסור להשתמש בהם בתקופת ההריון, כשנוטלים תרופות מסוג מסוים או כשהאדם חולה במחלות מסוימות".

     

    מומחים שעוסקים בתחום טוענים שקיים מגוון רחב של תופעות לוואי אפשריות כתוצאה משימוש בצמחי מרפא פעילים. במקרה הקל הן כוללות סחרחורות, אלרגיות שונות, שלשולים, הקאות ותחושת עקצוץ. במקרה הרע:

    כוויות, הפלות, לידות מוקדמות, מעבר של חומרים פעילים לעובר, התקפי אפילפסיה, ירידה בלחץ דם ועוד.

     

    כך למשל שמן רוזמרין, שמופק משיח הרוזמרין, עלול לגרום לסיבוכים שונים בנשים הרות ואסור לשימוש בחולי אפילפסיה. שמן מליסה, שמשתמשים בו להקלת הצטננות, נגד עייפות ולשחרור ליחה, עלול לגרום במגע עם העור לכוויות ולא מומלץ בין השאר לנשים הרות ולאנשים שסובלים מגלאוקומה, כיוון שהוא עלול לגרום ללחץ תוך עיני.

     

    אחד משמני המרפא היותר מוכרים הוא שמן אקליפטוס, שתמציות שלו נמכרות בצורת משחות, טיפות ותרסיסים. השפעתו העיקרית היא על מערכת הנשימה, והוא משמש במקרים של נזלת כרונית, סינוסיטיס ואסתמה. אבל שמן האקליפטוס עלול להיות גם רעיל. יש אנשים שמפתחים אליו אלרגיה, והוא עלול לגרום לסחרחורות, להקאות ולשלשולים. כמו כן אסור למרוח שמן אקליפטוס על עור הפנים של תינוק או ילד, כיוון שהוא יכול לגרום לקוצר נשימה.

     

    יתר על כן, כשאנחנו קונים מוצר שמופק מצמח מרפא מסוים לא תמיד אנחנו מקבלים רק אותו. "כבר היו מקרים שתכשירים על בסיס צמחים הכילו מרכיבים ששמם לא הופיע על גבי התווית", מספרת ד"ר פארן. "כך, למשל, בפורמולות סיניות נמצאו הורמונים, ובתמיסות שונות נמצאו מתכות כבדות".

     

    "מוצר צמחי המשמש לטיפול תרופתי מכיל בתוכו כ-18 חומרים פעילים בממוצע בריכוזים שונים", אומר ד"ר שמואל גבעון, מומחה לרפואת המשפחה ובריאות הציבור במחוז שרון ושומרון של שירותי בריאות כללית. "במוצרים על בסיס צמחי מרפא שנבדקו בעבר נמצאו ריכוזים שונים של עופרת, כספית, הורמונים וקורטיזון.

     

    "התכשירים הצמחיים לא מיוצרים תחת פיקוח, ואף אחד לא באמת יודע מה יש בתוך הבקבוקון או המשחה. פעמים רבות הם גם לא נשמרים בתנאים אופטימליים, מה שיכול לגרום לשינויים בתכולת המוצר. הספרות הרפואית מלאה בתיאורים של מחלות כתוצאה מנטילת תרופות על בסיס צמחי מרפא.

     

    "לפני כארבע שנים קראתי פרסום על חולה, שאושפז בבית חולים בישראל עם חשש למחלה מאוד נדירה. אחרי בירור מקיף התברר שהוא סובל מהרעלת עופרת בשל תרופה סינית שלקח. המקרה הזה עורר אצלי אור אדום, והתחלתי לחקור את הנושא.

     

    "המחקר שערכתי מצא כי כ-68% מכלל האנשים שמחכים בתור לרופא משתמשים כבר בתרופה על בסיס צמח מרפא כזו או אחרת. כולם חשבו שאין תופעות לוואי למוצר שלקחו. כאשר חקרתי את הרופאים, התברר שלהשקפתם רק 10% מחוליהם משתמשים במוצרים על בסיס צמחים. לרבים מהם לא היה כלל מידע או ידע בנושא, ורובם ככולם חשבו שמוצרים אלה כלל לא מזיקים, בניגוד גמור למציאות בשטח.

     

    "לדעתי, צריך לאפשר שימוש במוצרים על בסיס צמחים רק בתנאי שהאנשים שמוכרים או רושמים אותם לחולה יודעים מה הם עושים, איזה טיפול תרופתי מקבל אותו חולה ומהן ההשפעות האפשריות כתוצאה מהאינטראקציה בין השניים. כמו כן יש לדאוג שהמוצרים ייוצרו תחת בקרת איכות ראויה ומדוקדקת".

     

    כל אחד יכול למכור

     

    היום ניתן לרכוש תכשירים שונים שמבוססים על צמחי מרפא בבתי מרקחת, בבתי טבע ואפילו בחנויות למוצרי ילדים. התכשירים האלה – טיפות, תרסיסים, משחות, חליטות וכדומה – מבטיחים להקל מחלות ומכאובים

    שונים, לרפא הצטננות, להקל כאבי צמיחת שיניים, להפיג גזים וכאבי בטן, לחזק את שורשי השיער ועוד ועוד. כך, למשל, אדם שנכנס לבית מרקחת כשהוא מצויד במרשם רופא לתרופה לדלקת גרון עשוי למצוא את עצמו מתלבט אם לרכוש תרסיס שמכיל מרווה וסטיביה או טיפות של פרופוליס ואכינצאה, שמבטיחים להקל את כאב הגרון. אותם טיפות ותרסיסים לא מכילים ברוב המקרים תוויות שעליהן מפורטים מרכיבי התכולה, תאריכי תפוגה, מינונים או אזהרות.

     

    לפי משרד הבריאות, תכשירים טיפוליים שמבוססים על צמחי מרפא אמורים להימכר רק בבתי מרקחת, תחת עינו הפקוחה של רוקח, ותמציות שמכילות מספר מרכיבים צמחיים יינתנו כנגד מרשם רופא בלבד. אבל בפועל המדפים עמוסים בבקבוקים קטנים, שנמכרים לכל דורש.

     

    בעוד שבאירופה נקבע כבר לפני שנים שתכשירים שמבוססים על צמחי מרפא חייבים לעמוד בתקן שמחייב רישום של כמות וריכוז החומר הפעיל שקיים במוצר, בארץ אין הנחיה בנושא. ככלל, מתברר שמשרד הבריאות מתקשה לגבש תקנות והנחיות ביחס לצמחי מרפא.

     

    בשנת 1998 הקים המשרד ועדה שדנה בנושאי הרפואה המשלימה, וביניהם בצמחי מרפא, ועדיין יושבת על המדוכה. באופן רשמי אומרים במשרד הבריאות שלא הגיעו אליהם תלונות על פגיעות כתוצאה משימוש במשחות ובמוצרים צמחיים. באופן לא רשמי מדברים בכירים במשרד על מספרים הולכים וגדלים של מקרים שבהם נעשה שימוש לא נכון ופוגע בתמציות צמחים.

     

    "הפגיעה לא חייבת להיות פיזית", מחדדת ד"ר פארן. "גם כשאדם לוקח תמצית שמבטיחה מזור ואותה תמצית לא משפיעה עליו, זו פגיעה. יש לא מעט מוצרים שהחומר הפעיל בהם כל כך מועט שאין בהם שום תועלת".

     

    אבל לא כל מי שקנה תכשיר שהבטיח לו מזור ולא קיים, או שסובל בעקבות השימוש בו מסחרחורת או מתגובה אלרגית, פונה בתלונה למשרד הבריאות, או אפילו מקשר בין השימוש בתכשיר לבין התחושות הלא טובות. גם אם אדם רוצה להתלונן, ברוב המקרים יש קושי משפטי לקשר בין פגיעות שונות לבין שימוש בצמחי המרפא.

     

    מי בודק את התכולה?

     

    עד שייצאו הנחיות או תקנות מחייבות, מתנהל משרד הבריאות בנושא לפי שלוש קטגוריות. הראשונה מתייחסת לצמחים שמיועדים לשימוש חיצוני ומותרים למכירה ולהכנה רק בבתי מרקחת. במסגרת הקטגוריה הזו מופיעה רשימה של צמחים שאסורים למכירה בישראל, שמשתנה מפעם לפעם. הקטגוריה השנייה מתייחסת לשמנים שמשמשים כחומר גלם ומיועדים לשיווק בבתי מרקחת. בקטגוריה השלישית – מוצרים קוסמטיים שמבוססים על צמחים.

     

    אבל בשל העובדה שאין תקנות והנחיות ספציפיות בנושא, המדפים עמוסים במוצרים שיעילותם לא נבדקה. זה לצד זה ניצבים בקבוקים עם תאריכי תפוגה ליד כאלה בלי, בקבוקים עם התוויות וכאלה בלי, בקבוקים עם רישום של מספר רב של מרכיבים לצד בקבוקים עם רישום של מרכיבים נבחרים – והצרכן נתון לגחמותיו, ולרצונם של היבואן או של יצרן התמיסה.

     

    רוב המוצרים שנמכרים היום בישראל ומבוססים על צמחי מרפא מיובאים ממדינות שונות בעולם. אבל כשיבואן מביא לארץ בקבוקונים קטנים, אף גוף ממשלתי לא בודק אילו תמציות צמחים מצויות בהם. כך עשויים להיות בתוכם מרכיבים שאסורים לשימוש בישראל.

     

    בנוסף, חלק מהמוצרים שמבוססים על צמחי המרפא מוגדרים על ידי היבואנים כתוספי תזונה, מה שמאפשר להם להתחמק מבדיקות איכות ויעילות של משרד הבריאות (לפי הנחיות המשרד משנת 1997, היבואן הוא שאחראי לבצע את הבדיקות של המוצרים ולהעביר למשרד את המסמכים). ההגדרה הזו גם מאפשרת להם למכור את התמציות בבתי טבע מבלי שיעברו על החוק. בעוד שעל המוצרים שמסומנים כתוספי תזונה אחראי שירות המזון והתזונה של משרד הבריאות, על מוצרים שמוגדרים כתכשירים בעלי יכולת טיפולית אחראי אגף הרוקחות במשרד.

     

    "הצרכן הישראלי צריך לדעת שצמח פעיל רק תקופה מסוימת, ממש כמו תרופה, וזה מאוד משמעותי", אומרת ד"ר פארן. "הבחירה במוצר כזה או אחר חייבת להיות מלווה באיש מקצוע מומחה בצמחים. לא כל מוכר בבית טבע או אפילו רוקח עבר קורס הסמכה להרבליסטים.

     

    "למרות ההתייחסות הרווחת בציבור ובקרב רבים מאנשי המקצוע בתחומי הרפואה השונים, תורת הצמחים היא תורה רצינית. זה תחום שכדאי להשקיע בו ולהפוך אותו לממוסד יותר, רציני, מדויק ואמין. ההשפעה שלו, כשהוא נעשה בצורה נכונה ואחראית, מדהימה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: סי די בנק
    שמנים ומוצרים טבעיים. למה אין פיקוח?
    צילום: סי די בנק
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים