לביבה מעופרת יצוקה: חנוכה כטרגדיה קולינרית
"בספר מתכונים עתיק יומין שהתגלה במערות האדם הקדמון בחדרה, נמצא המתכון הראשון לסופגניה המקורית: קחי ספוג אמבט משומש, טיבלי אותו בשמן רותח והגישי חם". טל איתן על אסונות קולינריים וחג שלא נגמר
בשנים האחרונות נדמה לי שרשתות השיווק מנסות להרחיב, ובהצלחה יתרה יש לציין, את תקופת החלון בה ניתן לשווק סופגניות. חודש לפני החג, כבר מגיעות הסופגניות האיומות לכל סופרמרקט ומכולת שכונתית. בכל שנה הן מגיעות קצת קודם, ולא יעבור הרבה זמן עד שהמכה הקולינרית הזו תנחת עלינו כבר באוגוסט. ובכל שנה בסתיו, כמו טקס פגאני עתיק, רצים העיתונאים לארכיון וממהרים לספר לנו, שוב, כמה קלוריות יש בסופגניה ממוצעת וכמה שעות נצטרך לבלות בפעילות אירובית, כדי לשרוף סופגניה ארורה אחת.
הסיבה היחידה ששווה לסבול את הטרגדיה הקרדיולוגית הזו, היא הפאק באמינות של הנחליאלים שמבשרים במקרה הטוב את בוא השרב, והסרבנות המתמשכת של הממטרים שנשארים באירופה (עם המצב בישראל, מי מאשים אותם?). הסופגניות הן הסימן היחיד לכך שהגיע אלינו סוג של חורף. וזו נחמה פורתא.
אני גם בטוח שיבוא יום ומישהו יגלה שחג החנוכה הוא מזימה של מכוני הכושר ויצרני הדיאטה. התירוץ ההיסטורי של נס פך השמן לגמרי מופרך, וחוץ מזה, מי שרוצה נס פך שמן אמיתי מוזמן לבקר בדוכן הפלאפל הסמוך למקום מגוריו, ולחזות בפלא שבו אותו שמן דלוח משמש שוב ושוב, ושוב, למשך הרבה יותר משמונה ימים.
מחקרים מדעיים שאולי יערכו כאן ביום מן הימים, יראו שכמות הקלוריות שצורכת המשפחה הישראלית הממוצעת בסשן סופגניות רגיל יכולה לכלכל כפר קטן בדרום אמריקה למשך חודש. בלשנים גילו זה מכבר כי הסופגניות קרויות כך על שום היותן ספוגות בשמן. יתר על כן – ארכיאולוגים יודעים לספר כי בספר מתכונים ועתיק יומין שהתגלה במערות האדם הקדמון בחדרה, נמצא המתכון הראשון לסופגניה המקורית: "קחי ספוג אמבט משומש, טיבלי אותו בשמן רותח והגישי חם. לקישוט ניתן להשתמש באבקת סוכר וריבת תותים".
בכל שנה גם צצה המצאה חדשה, שדרוג נאלח, איום ונורא, ובעיקר משמין יותר, של המאכל הגרוע ממילא. לידיעתכם, סופגניה עם ריבת חלב זה אאוט, וכך גם הדונאטס שיצאו מהאופנה עם היעלמות בתי הקפה של "שרי" מהרחובות. עכשיו יש סוג של סופגניה דרום אמריקנית, טבולה במעין סירופ מתוק שמזכיר לי את ימי הברונכיט של ילדותי החולנית משהו. ולא רק הרוטב או המילוי משתנה, אלא גם הגודל. מתוך מודעות בריאותית הסופגניות הופכות לקטנות יותר, וזה מזל גדול, כי ככה אפשר לתקוע חמש או שש בלי להרגיש יותר מדי נקיפות מצפון.
וכדי לעזור ולהפוך את החג הזה לחגם הרשמי של רופאי השיניים וכלי הדם, המציאו את הלביבות החמימות, המתוקות או המלוחות. מה כל כך מלבב בלביבה הארורה והטעימה הזו, ששברה את שיא העולם במהירות שהיא מגיעה מהפה למצבור והופכת לשומן. בוודאי גם אתם מכירים את התחושה הנפלאה והבלתי-ניתנת לשחזור של אחרי-האכילה, שמעוררת חשק עז לביצוע צינתור עצמי עם הצינור הראשון שנקרה בדרככם, או את הצרבת אותה אפשר לפתור רק בשתיית דלי גדול של מי סיד באתר הבניה הקרוב לבית מגוריכם.
שהרי אם מישהו מהאקדמיה ללשון העברית היה טורח לשאול, הייתי שמח לספר לו שלדעתי מקור השם לביבה הוא מהשורש ל.ב.ב, וזאת על שום כך שהן שוקעות על העורקים וגורמות להתקפי לב, סתימות בעורקים ודלקות מעיים כרוניות.
אחד מזיכרונות הילדות הראשונים שלי מחג החנוכה הוא השיר הידוע "אמי אפתה לביבה לי, לביבה מעופרת יצוקה". כשהגננת בגן תיקנה אותי, ואמרה שמדובר ב"לביבה חמה ומתוקה", הזמנתי אותה לטעום מלביבותיה של אמי היקרה. ואז הגננת הסכימה מיד עם הגרסה המקורית שלי ואף אמרה לכל ילדי הגן "אתם תשירו 'חמה ומתוקה', ואילו טל ישיר 'עופרת יצוקה'".
אבל למה להיות שלילי כל כך, רוח החג עדיין שורה עלינו, והרחובות מלאים בריח טיגון. חוץ מזה, שהחלופה הנוצרית היא, איך לומר זאת בעדינות, קצת בעייתית. עדיפה לביבת חנק או סופגניית נפץ, על פני גבר גדול, שמן, מזוקן ופדופילי משהו, שמחלק מתנות לילדים ופורץ לבתים באישון לילה, דרך הארובה, כדי לדחוס מתנות בגרביים משומשים.
וכאילו לחזק את טענותיי, החג הגיע אלינו, בשעה טובה ומתוקה (הא-הא) בדיוק כשראש הממשלה חזר לביתו לאחר אירוע רפואי מצער, וזכה לעצות בריאותיות למכביר. אפילו הנשיא האמריקני הוטרד ממצבו הבריאותי של שרון והציע לו להתחיל דיאטה. מסכן שרון, כולם יודעים שלא מתחילים דיאטה בחגים, ובטח לא בחג החנוקה. שקלתי לתת לו כמה עצות משל עצמי, אבל בתור אחד שהספינינג היחיד שהוא עושה מסתכם בסיבוב סביבונים, החלטתי לוותר.
חג שמייח.
מומלצים
