שתף קטע נבחר

ההצגה הכי טובה בעיר

מחריפה המהומה בתיאטרון חיפה: המנכ"ל בן-שלום פיטר שישה מהשחקנים שהביא המנהל האמנותי, דורון תבורי, ותוקף אותו חזיתית. תבורי מבטיח לא לוותר

מחריף המשבר בתיאטרון חיפה: שישה מתוך שמונת השחקנים שהביא עימו מנהלו האמנותי הנכנס של תיאטרון חיפה, דורון תבורי, קיבלו ב-24 השעות האחרונות מכתבי פיטורים עליהם חתום מנכ"ל התיאטרון, ישראל בן שלום.

 

"עקב המצב הכספי הקשה של התיאטרון אנחנו נאלצים לממש את זכותנו על פי ההסכם החתום ולהודיע על פיטוריך", נכתב במכתב הלקוני שהוגש לאורה מאירסון, אייר וולפה, ג'וליאנו מר, ניק מנקי, בני אלדר ורותי גולדברג. כל השישה, ששיחקו בהפקה הפותחת של העונה החדשה "הדוכסית מאמלפי" שירדה באחרונה, חתומים על חוזים זמניים שתוקפם יפוג באוגוסט 2006. רק שניים מתוך החברים החדשים בלהקת השחקנים – נמרוד ברגמן ושרון דנון – לא היו ברשימת המפוטרים. שחקני התיאטרון הוותיקים רוברטו פולק, יואב ברלב, יוסף אבו ורדה, נורמן עיסא, אלברט אילוז וסלים דאו חתומים על חוזה לשלוש שנים שלעת עתה עומד ותקף.

 

 

וולפה אומרת ל-ynet: "מהיום הראשון היה ברור שישראל בן שלום רוצה את ראשו של תבורי. הוא ידע שהוא לא יקבל אותו על מגש, אז הוא פיטר אותנו בדרך לא כל כך מתוחכמת. עננת הפיטורים תמיד היתה ברקע בין שני הכוחות המנוגדים שפעלו בתיאטרון וצר לי לומר שהרעים ניצחו. דורון שאף לתיאטרון אמנותי יוצר וישראל רצה 'תיאטרון הצפון 2' עם הפקות מסחריות. זה כמו מפלצת עם שני ראשים שהאחד טרף את השני, אני מניחה שהכסף אמר את שלו. זה מאוד עצוב ומאכזב בעיקר כיוון שביחד עם דורון וצוות העובדים בתיאטרון הצלחנו לייצר בית חם, נעים ואהוב. אנחנו בודקים כעת את חוקיות הפיטורים בהסתדרות".

 

השחקנית מאירסון אומרת: "זו גדיעה באיבו של תהליך שכדרכם של תהליכים נזקק לאורך רוח. בלי תמיכה וסבלנות אין לתיאטרון חיפה סיכוי להצליח ואולי לא היה מלכתחילה רצון שזה יצליח. היתה כאן עשייה שיש לה קהל וכל ניסיון לומר שתיאטרון חיפה גוסס בגלל כשלון אמנותי היא בולשיט. לשים את כל כובד המשקל על מכירת כרטיסים מצומצמת להפקה כזו או אחרת היא שטויות.

תיאטרון לא קם ונופל על 'הצמא והרעב' או על 'הדוכסית מאמלפי'. כשדורון הגיע לתיאטרון הוא כבר היה על קביים. ההיסטוריה של תיאטרון חיפה גרועה ולא נולדה עם המנהל האמנותי הנוכחי. זה תוצאה של הרבה דברים, בין היתר המיקום האיום של התיאטרון בשכונת הדר, היעדר חניה וגן צמוד שמלא בנרקומנים. חיפה זזה לכרמל והתיאטרון נשאר תקוע בהדר. אין לו יכולת להתמודד עם תיאטרון הצפון שהוא סופרמרקט נוצץ. הדרך היחידה לעשות את זה היא במציאת דרך והפיכתו למותג, זה בדיוק מה שדורון ניסה לעשות. יש לו דרך ברורה שמאמינה שקהל צמא לתיאטרון אמיתי ולא רק לדגדוגים ושתיאטרון טוב מביא קהל. להרגיל את הקהל לוקח זמן אבל בחיפה יושב פוליטרוק שמעדיף לגדוע".

 

"אווירה תלושה"

 

שרון דנון שהצטרפה לתיאטרון בחודש מאי ולא פוטרה אומרת: "האווירה בתיאטרון היתה לאורך כל החודשים האחרונים די תלושה. מעולם לא היתה שום פגישה מסודרת של כל הלהקה וכל הזמן שמענו על קשיים בהפקה, על תקציבים שלא מגיעים ועל חוזים שלא נחתמו. ההודעה על הפיטורים פרובוקטיבית בעיני. קשה להבין מאיזה מניעים היא נובעת. אף אחד לא מסביר לנו שום דבר ועד להודעה חדשה כל פעילות התיאטרון בהקפאה. מאז ש'הדוכסית מאמלפי' ירדה, אנחנו לא עושים כלום".

 

גם השחקנים הוותיקים מצויים בעלטה ומעדיפים לעת עתה להלך על בהונות. יוסף אבו ורדה אומר: "אין התחלות חדשות. חוץ ממכתבי הפיטורים שנשלחו שום דבר לא קורה בתיאטרון. זה מדכדך ומצב הרוח לא טוב. אין לי רצון ללבות את האש כי מי שייצא ניזוק מכך הוא התיאטרון. אני יכול לומר שלא ניתן שיסגרו את התיאטרון ונעשה כל מה שביכולתנו על מנת שהתיאטרון ימשיך להיות תיאטרון יצירתי ולא עוד אולם להשכרה. אני מקווה מאוד שמקבלי ההחלטות יפעלו מהר כי המצב בלתי נסבל. אני לא מבין מדוע לא מפרסמים את דו"ח הועדה שמונתה על ידי ראש העיר לבדוק את מצב התיאטרון. זה ירגיע את כולם".

 

השחקן רוברטו פולק מנסה לשמור על אופטימיות: "הלחץ ואי הוודאות אינם נסבלים, אנחנו לא יודעים לאן אנחנו הולכים ואף אחד לא משתף אותנו בהחלטות, אבל אנחנו מאמינים שיימצא פתרון".

 

"כשלון אמנותי"

 

המנכ"ל בן-שלום מגלגל את האשמה למצבו של התיאטרון לפתחו של תבורי. "לאור הכישלונות של ההצגות האחרונות, אין לנו הכנסות ואנחנו צריכים להיערך בהתאם. אם אין לי תעסוקה לשחקנים ותיקים בתיאטרון כמו סלים דאו, שיושב בבית מפברואר או נורמן עיסא שעושה אולי הצגה בחודש במקרה הטוב ויואב ברלב שרק עכשיו נכנס להפקה ואלברט אילוז שבקושי משחק, אז איך בדיוק אני יכול לקלוט שחקנים על בסיס עונתי? אני לא יכול להרשות לעצמי ששחקנים ישבו בבית ויגרדו את הביצים".

 

לדברי בן-שלום "זו פעם ראשונה בתולדות תיאטרון חיפה ששתי הצגות שהוא מעלה אחת אחרי השנייה לא הצליחו להימכר ולו פעם אחת מחוץ לתיאטרון. אני לא ישן בלילות מרוב דאגה, אני במצוקה נוראה ואין לי מושג איך אני הולך לשלם משכורות בעוד שבוע. דורון לא נמצא פה, לא ראיתי אותו כבר כמה ימים הוא נעלם אבל רץ לעיתונות ומדבר עם ההסתדרות. נורא קל להעביר ביקורת אבל ככה זה כשאין הכנסות. למרות הגירעון שסחבנו בשנת 2004 תיאטרון חיפה הצליח להתאושש וסיים את השנה עם עודף תפעולי אבל מהרגע שבו נתנו למנהל האמנותי את כל הכלים וכל התקציבים, שקענו בבוץ. הבעיה של תיאטרון חיפה הוא כשלון אמנותי שגורר הפסדים. אני צריך לפצות קהל שיצא משתי ההפקות האחרונות באמצע בסכום של כמעט 200 אלף שקל. מאיפה אני אביא את הסכום הזה? זה נזקים עצומים ואתם עיוורים כי האחריות היא לא עליכם. אתם חיים בתל אביב בפלנטה אחרת ולא מבינים שיש פה אנשים שכמעט וזרקו אותם מהבית כי הם לא שילמו משכנתא. תושבי חיפה לא רוצים לשמוע מהתיאטרון ואני אשם? אני בחרתי את ההצגות? אני בעד אמנות ודברים יפים אבל אני רוצה תוצאות. תיאטרון צריך לדבר לקהל ואנחנו יורים לעצמנו ברגל".

 

בן-ישראל מאשים במצב גם את המנהלים האמנותיים הקודמים בתיאטרון חיפה. "ראינו מה קרה בעשר השנים האחרונות, עודד קוטלר, רוני פינקוביץ', סיני פתר ודורון תבורי הקפיצו את הגרעון מ-4 מיליון שקל ל-16.5 מיליון שקל והורידו את מספר המנויים וההצלחות של התיאטרון לשפל המדרגה".

 

"לא אתפטר"

 

לתבורי אין שום כוונה להרים ידיים: "הבאתי שחקנים לתיאטרון על מנת להקים להקה. כל התוכנית האמנותית שלי נבנתה מתוך מחשבה על היכולות שלהם ועל התפקידים שהם יוכלו למלא. הם לא נמצאים כרגע בחזרות כיוון שהמנכ"ל מסרב לחתום על חוזים עם במאים ומעצבים כדי לממש את התוכניות. על פי מה שאני מבין בימים אלה המנכ"ל ואשת המכירות של התיאטרון עסוקים באופן קדחתני בקריאת מחזות שימלאו את העונה הקרובה, כך שעל פי מה שמסתמן הוא זה שמתכוון לנהל אמנותית את התיאטרון. אני בכל מקרה לא מתכוון להתפטר ואלחם בזה בכל דרך שאוכל. הסיבה שלא אתפטר היא שיש פה אולם תיאטרון, צוות עובדים מצוין, במה נפלאה וקהל שמגיע לו תיאטרון. קשה לי לשאת את המחשבה שהמקום הזה ייהפך לחורבה".

 

מאז כניסתו לתפקיד אין לתבורי הסמכות להחתים שחקנים ועובדים טכניים על חוזים ולדבריו בלא מעט מן ההפקות התנהלות היתה ברובה על בסיס של טובות אישיות. "המושכות הכספיות והארגוניות הן באופן מוחלט בידי המנכ"ל כך שכלי העבודה העיקרי שלי הוא מיתרי הקול", הוא אומר תבורי.

 

יו"ר דירקטוריון התיאטרון, צבי דהרי, אומר ל-ynet: "ברור לי שהמתחים עצומים ושיש בעיות מול העובדים. טובת התיאטרון עומדת מול עיננו וננסה להביא לפתרון. אנו מתכנסים הערב ונדון בכך".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אייל לנדסמן
"הצמא והרעב". ההפקה שפתחה את עידן תבורי בחיפה
צילום: אייל לנדסמן
לאתר ההטבות
מומלצים