פונדק רמון: לאכול טוב (מאוד) במלון

היי דרומה למצפה

בזמן האחרון חברים, אין לי זמן לנשום, או כדברי השיר אין לי רגע דל. בכל אשמה הגברת מ' חברתנו שנמצאת בין עבודות, מה שמותיר לה שפע של פנאי ומוטיבציה לתכנן לנו, החבר'ה, תכניות.

כך קרה שמצאנו עצמנו באחד מסופי השבוע שועטים דרומה בדרך למצפה רמון, כששקיעה מרהיבה מלווה אותנו לאורך כל הדרך. הגענו לפונדק רמון. אותו קומפלקס שנראה מבחוץ כבניין שיכון ובפנים מתגלה כמלון מיוחד עם אח בה בוערים גזרי עצים אמיתיים, לובי עם חלון פנורמי, חדרים נעימים וכל מה שצריך ("תוסיף שיש גם בריכה", הזכירה לי הקטנה, "ותוסיף גם שיש סאונה", הזכירה הגברת), ואני רציתי לדבר איתכם רק על האוכל. ג'ין אנד טוניק זריז בלובי ומיד נכנסנו לחדר האוכל.

האמת, יש מעט מאוד בתי מלון בארץ שהייתי מוכן לנסוע אליהם רק בשביל לאכול ולחזור. זהו אחד מהם. האוכל בפונדק אינו מזכיר בכלל את המונח "אוכל של בתי מלון", וטוב שכך. הם משתמשים במבשלות שגרות באזור מה שמתבטא לא רק בטעמים אלא גם בהגשה. האוכל מוגש בכלים קטנים - מגשי נחושת וברזל שרוחשים על משטחי חימום, מה שרק משבח את הטעם.

מה היה לנו שם (ואני מזכיר רק את המיוחדים והטעימים ביותר בעיני, על מנת לא לעייף את הקלדנית): גזר ממולא ברוטב תמרינדי, שזיפים שרויים ביין וממולאים בשר, תפוחי אדמה אפויים, בצלים קלויים בתנור, עמדת קוסקוס מושלמת עם ירקות, מרק והכל, כדורי בשר בטחינה, כל סוגי האנטיפסטי האפשריים, חמוצים צבעוניים וטעימים בצנצנות גדולות, ובנוסף מרקים, עופות ובשר צלויים, הכל עדין ובטעם מדויק. ולקינוח": סברס קלופים טריים, בקלאווה ועוגות מזרחיות עם טעם ביתי. שתינו יין פינו נואר, של ברקן מענבים הגדלים בסביבת מצפה רמון, שמגיע בבקבוק מרשים עם תווית יפה. היין היה מצויין וליווה בכבוד את האוכל. כוס תה עם נענע בלובי, כי שמעתי שזה טוב לעיכול ("כדי לעכל את כל מה שאכלת, אתה צריך לשתות את כל המיחם", הציעה הגברת). כולם נשארו לשמוע את הזמרת ואני עליתי לחדר עם כוס התה להמשיך ולעכל בשקט מול לקט של ארץ נהדרת.

בבוקר, לאחר צעדה בת 5 ק"מ (לטובת כל אלו שהתעניינו במה עלה בגורל הדיאטה שלי) ליד שפת המכתש, כשבחוץ עדיין צח וקריר, ואחרי שהצלחנו להפריע את שנתם של עשרות היעלים שעדיין נמו, חזרנו לחדר האוכל. אחד אחד, כמו חיילים ממושמעים התקבצו אנשי החבורה לשולחן, כשהם נושאים בידיהם צלחות עמוסות. כל הסופרלטיבים מארוחת הערב נכונים גם לגבי ארוחת הבוקר: הגבינות מעורבות ומתובלות במקום, הירקות טריים מאוד ויש גם סלט ערבי קצוץ דק, לבנה, פיתות דרוזיות, חציל מטוגן  ועוד ("תוסיף שהג'חנון הוא לא תעשייתי ומוגש בסיר אמיתי של ג'חנון", אמרה הקטנה) שוב קפה ועוד חלבה והבוקר כמעט נגמר, מה שהעלה במוחי מחשבות נוגות על כך שרק צעידה רגלית חזרה לתל אביב תוכל לגרום לי לשרוף את כל הקלוריות של הארוחה. "מרוב חלבה שכחת את עוגת הגבינה החמה והריבות המצוינות", אמרה הגברת.

אם תתקלו בחדר האוכל בבחור צעיר לבוש מדי טבח, דעו שמדובר בשף נאשף, בחור מוכשר וצנוע שאחראי לכל מה שאתם אוכלים. בכמה בתי מלון ראיתם את האורחים פונים לשף ומבקשים מתכון?

לאחר האוכל, המשקיענים הלכו לטיול רגלי של 3 שעות במכתש. אני שכנעתי את ד' השמן (ללא כל קושי, אני חייב לציין) שלנו מתאים טיול רכוב בן 20 דקות במנסרה, כדי להבין את הגיאולוגיה של המכתש. "אתה צודק" אמר ד', "אנו באמת מבינים מהר". חזרנו למלון. קצת מנוחה, קצת סאונה, וב- 16:30 חובה להתייצב בהר גמל (אל תדאגו, 5 דקות נסיעה מהמלון) לתצפית מרהיבה של שקיעה מעל המכתש ולחכות בסבלנות, כי גם אחרי שהשמש שוקעת השמים מוארים בצבעים מדהימים.

שר האוצר נכנס למסעדה רומנית

אם חשבתם שחבורת הזללנים יכולה לעבור נסיעה הביתה בלי לאכול משהו בדרך, אתם ממש אופטימיים או לא קוראים קבועים של המדור.

עצרנו באשקלון במסעדת נצחון. ובכן חברים, לצערי הרב, תור הזהב של המסעדות הרומניות עבר מזמן, ואת זה אומר לכם פטריוט של מטבח זה. אבל, מספר דברים טובים בכל זאת אפשר לאכול באשקלון: ממליגה, אותה דייסת קמח תירס שמגיעה מלווה גבינה מלוחה או ברוטב בשר, כרוב כבוש טוב, פלפלים קלויים מצויינים וכבד קצוץ לא רע, שהונחו על השולחן. בצד הוגשו עגבניות כבושות גרועות ומלפפונים כבושים מקופסה (סבי עליו השלום, אם היה שומע את זה, היה מתהפך בקברו). הקבבים, הצ'ורבה והכרוב הממולא שבאו בהמשך, החזירו עטרה ליושנה והפפנאש (מעין סופגניית בצק גבינה) הוגשה כאן בגרסה המטוגנת בלווי ריבת ענבים והפכה את העצירה לכדאית.

מאחר ואנחנו במצב רוח רומני, קבלו שדרוג של מתכון עתיק יומין. אפשר להגיש כתוספת או כמנה בפני עצמה, למרות שאצלנו זה הולך הכי טוב עם קוטג'.

המרכיבים:

1 ק"ג פולנטה או ממליגה מוכן לפי ההוראות על האריזה (אפשר להחליף חלק מהמים בחלב)

15 עגבניות יבשות מושרות בשמן זית

1/4 כוס שמן זית (רצוי מצנצנת העגבניות)

200 גרם גבינה בולגרית

150 גרם גבינת קשקבל מגורדת

150 גרם גבינה כחולה מגורדת

2 מיכלי שמנת חמוצה

2 ביצים

2-3 כפות פירורי לחם

1 שן שום כתוש

1/2 כפית פלפל שחור

אופן ההכנה:

1. יוצקים את הדייסה המוכנה לתוך תבנית משומנת וממתינים כ-30 דקות עד שהיא תתקרש ותתקשה מעט.
2. מערבבים את כל הגבינות עם הביצים, פירורי הלחם, השמנת, השום והפלפל ויוצקים את התערובת בשכבה אחידה על הדיסה. מפזרים את העגבניות (שלמות או קצוצות) מלמעלה ואופים בתנור שחומם ל-170 מעלות כ-30 דקות עד שהציפוי משחים. אפשר וכדאי לקשט בעלי טימין.

בתיאבון וטיול נעים.