שלונדון תחכה: הוד מלכותה בישראל

• פרקים קודמים בסדרה: יפן , דרום אמריקה , ספרד , הודו , איטליה .
  

ראשית, גילוי נאות, או בעצם וידוי: אני אנגלופילית. גדלתי על ספרות בריטית מאז שאני זוכרת את עצמי, וכשביקרתי באנגליה לראשונה - אי שם בגיל 22 - הרגשתי כאילו הגעתי למחוזות ילדותי. ולפיכך, הפעם, כתבה בנימה יותר אישית אודות דברים שמזכירים לי את "הבית" בבית הישראלי שלי.

הפנטזיה שלי אודות אביר על סוס לבן הוקדשה דווקא לאביר שחור - לנסלוט, אחד מאנשי "המלך ארתור ואבירי השולחן העגול", אי אז מתקופת ריצ'רד לב הארי. לב הארי יצא עם אביריו למסע צלב במהלכו הגיע גם לארץ ישראל

 ואף כבש את עכו מידי המוסלמים. אם אתם רוצים להתחקות אחרי האבירים בקרו בעכו, במצודה ההוספיטלרית על ארבעת אגפיה ובאולמות האבירים. אולם רחב ידיים באגף המזרחי שימש כאולם כינוסים וטקסים לאבירי המסדר, באגף הדרומי נחשף אולם מפואר במיוחד שכנראה שימש כחדר האוכל, האגף המערבי שימש למגורי האבירים ואילו באגף הצפוני התגלו חדרי שירותים ציבורים (האם אבירים מורידים את השריון כאשר הם הולכים לשירותים?).

• מצודה ההוספיטלרית ואולמות האבירים: 708020 - 700 - 1, 9819926 - 04, 9816538 - 04. 
  

בתים מספרים

בשלב יותר מאוחר המרתי את האבירים ומלחמותיהם בנשפים ושמלות מרשרשות. לשם כך גמעתי בצמא ספרות רומנטית בריטית וחלמתי על לורדים באחוזות פאר. מסתבר שגם פה התנהלו חיים תוססים בניהולם של לורדים זרים. במושבה הגרמנית בחיפה, בשדרות בן גוריון 16, התגוררו בין השנים 1882 ל-1888 סר לורנס אוליפנט ואשתו אליס. סר אוליפנט, אנגלי ממוצא סקוטי, היה מעורב במערכת המדינית והדיפלומטית הבריטית ופעל רבות למען שיבת היהודים לישראל. ביתו בחיפה הפך למוקד משיכה לתושבים מקומיים ולאורחים מחו"ל. בשלב מסוים עבר להתגורר עמם נפתלי הרץ אימבר, מחבר "התקווה", ועל חייהם המשותפים נפוצו שמועות ורינונים. בקיץ גרו בני הזוג בדלית אל כרמל, בבית קיץ בסגנון אנגלי עתיק הצופה אל הים. כיום משמש הבית בדלית אל כרמל כבית יד לבנים ובו מצבת זכרון לחללי העדה הדרוזית. בחצר הבית יש מצבה לזכר אליס אוליפנט שנפטרה במקום מקדחת בשנת 1885.

• בית יד לבנים: 8393866 - 04, 8394629 - 04. הכניסה חופשית.
  

והנה עוד סיפור רומנטי: בשנת 1910 נשא מיכאל לנגה לאישה את ניטה בנטויטש, בת למשפחה יהודית בריטית מיוחסת. במהלך ירח הדבש שלהם הם

 הגיעו לארץ ישראל והחליטו להשתקע בה. את אחוזתם הקימו בזכרון יעקב, על שטח של 70 דונם, קראו לה בשם "חצר הכרמל". האחוזה, על הגינה האנגלית הפורחת שלה, היתה מרכז לחיי חברה ותרבות ונערכו בה קונצרטים, חגיגות ונשפים. אבל לסיפור של בני הזוג לנגה אין סוף טוב. ניטה נפטרה במפתיע ובעלה חי שנתיים נוספות בבדידות ובצער עד שהתאבד. בית לנגה עבר בירושה לאחותה של ניטה, ליליאן, שהייתה אלמנה עם שישה ילדים. גם לסיפור שלה יש פן טרגי: בנה דניאל, שהיה מוזיקאי מחונן, שלח יד בנפשו. לזכרו הקימה ליליאן, לצד הבית, את 'בית דניאל' המשמש כמרכז מוזיקלי וכבית הארחה לנגנים ואמנים. בית לנגה עצמו עבר כמה ידיים והיום הוא עומד נטוש. המבקרים ב'בית דניאל' יכולים להגיע אל הבית דרך שדרת הדקלים הוושינגטונים המוליכה אליו, לראות את הספסל עליו חקוקים שמות הנאהבים 'ניטה ומיכאל לנגה' ולערוך פיקניק בחורשה המקיפה את האחוזה.

• כתובת: רחוב הברושים. זכרון יעקב.
  

שני לורדים נוספים הם הלורד מלצ'ט וחברו הלורד זיו, ממקימי המושבה תל מונד. אלפרד מונד, הוא "הלורד מלצ'ט הראשון", היה איש עשיר וציוני נלהב. יחד עם קבוצת משקיעים אנגליים הקים את "חברת מטעי ארץ ישראל" שרכשה 2,500 דונם קרקע חקלאית באזור השרון. בלב הפרדסים הוקמו בתים לפקידי החברה ומנהליה, ביניהם גם הבית של הלורד מלצ'ט עצמו, וכך בשנת 1929 הוקמה למעשה המושבה תל מונד. היום משמש הבית למוזיאון וארכיון היסטורי לתולדות גוש תל מונד.

הלורד ישראל זיו, אף הוא יהודי בריטי, הצטרף לחברת מטעי ארץ ישראל, רכש  800 דונם בתל מונד ובנה את ביתו בין הפרדסים. לעומת ביתו של הלורד

 מלצ'ט שהיה צנוע, ביתו של הלורד זיו היה אחוזת פאר בסגנון הבאוהאוס, מוקף גן ועם בריכת שחייה ומגרש טניס. גם באחוזה זו התקיימו נשפים ומסיבות, בהם התארחו בכירי המנדט הבריטי בארץ בעוד שמתחת לפני הקרקע (תרתי משמע) פעל מפעל סודי של ארגון 'ההגנה' ליצור כלי נשק.

• בית הלורד מלצ'ט: רחוב הדקל 44 תל מונד. טל' 7961973 - 09. הכניסה בתשלום.
  

אחד האנשים הכי בכירים שהשפיעו כאן בארץ על תולדות היישוב היה סר משה מונטיפיורי, פילנטרופ אנגלי שהיה מעורה בחברה האנגלית הגבוהה. מונטיפיורי פעל רבות להקמות השכונות היהודיות הראשונות מחוץ לחומות והיה אחראי להקמת משכנות שאננים ולבניית טחנת הרוח שנבנתה על פי דגם של טחנת רוח אנגלית ובה מנגנון משוכלל שיובא מאנגליה. כיום מוצגת בתוך הטחנה תערוכת קבע על תולדות משכנות שאננים ועל פועלו של משה מונטיפיורי.

• ימין משה, רחוב היינריך היינה, ירושלים. הכניסה חופשית. יש גישה לנכים.
  

אבל ההשפעה המשמעותית של האימפריה הבריטית בישראל הייתה, כמובן, בתקופת המנדט הבריטי, בין השנים 1917-1948. עקבות המנדט ניכרים בכל רחבי הארץ עד היום. חותם משמעותי במיוחד הוטבע בירושלים, שם הוקמו מבנים רבים שהפכו את העיר למודרנית ושם נחקק החוק שהתיר בנייה בעיר באבן בלבד. מלון המלך דוד, למשל, הוקם בסוף שנות ה-20 של המאה הקודמת. מבחינה חיצונית עיצובו היה פשוט ותכליתי, אך עיצוב הפנים שלו היה מפואר ועל פי רוח התקופה, וכלל מוטיבים מתרבויות קדומות ואלמנטים מזרחיים לצד קווים נקיים ומאופקים.

המלון הפך מהר מאד למרכז חיי החברה הירושלמית על כל דתותיה ועדותיה, וגם כיום נשמר הקסם הנוסטלגי עם הניחוח הבריטי של המלון.

• מלון המלך דוד, המלך דוד 23, ירושלים. 
  

סוד הגן הנעלם 

"הארי פוטר" אינו הספר הבריטי הראשון שעסק בעולם הפנטזיה - גם סדרת הספרים על ממלכת נרניה הקסומה, שזוכה כיום לתהילה מחודשת בעקבות סרט הקולנוע, היא בריטית, וכמובן גם "צ'רלי בממלכת השוקולד", "חמישה ילדים והזהו", "חיי קסם" וכמובן סדרת ספרי "ההוביט" ו"שר הטבעות", וגם "עליסה בארץ הפלאות", "פיטר פן" ו"מרי פופינס". אם אתם רוצים להתחבר לצד הפנטסטי ולבקר ביער קסום עם פיות, שדונים ודרקונים כדאי לכם לקפוץ לרעננה, למתחם היער-סביבה-פולקלור-אגדה.

המתחם שוכן בקומת החנייה בקניון רננים. נשמע מוזר, אבל מרגע שנכנסים

 למקום שוכחים לגמרי מהחניון או מהקניון, ובעצם מהעולם האמיתי. ב"יער הפראי" והמקסים יש בקתות עץ, עצים אמיתיים ורצפת אדמה, ויש בו אווירה אנגלית עתיקה עם ניחוח קלטי. ביער ניתן לקנות חפצים הקשורים באגדות ולרכוש מוצרי עץ העשויים מגזם ושארית ללא כריתת יערות. אפשר להירגע ליד המעיין ולקרוא ספר מספריית היער, לשתות בירה של גמדים (בימי שישי), להטיל מטבע לבאר משאלות, להכנס לבית האושר (ולעוד בתים אגדתיים אחרים), לחצות את גשר האוהבים ועוד.

• "פיות", מתחת ל"קוסמוס", קניון רננים, רעננה, טל': 09-7480843
  

ועוד פנטסיה, הפעם לא ממומשת. זוכרים את "סוד הגן הנעלם"? שנים הייתי מציצה מאחורי גדרות, אולי שם חבוי הגן האנגלי הנעלם. אבל מה זה בכלל גן אנגלי? הגן האנגלי מביא את הטבע לגן, והוא מעין חיקוי של הנוף הפראי, גם בכל שחילופי העונות מורגשים בו ובכל עונה פורחים בו פרחים אחרים. לרוב כוללים הגנים הבריטיים מתקני האכלה לציפורים ובריכות נוי קטנות.

גן אנגלי משוחזר (אבל לא נעלם) נמצא בגני רמת הנדיב בזכרון יעקב. הגן שוכן לצד גן צרפתי נוקשה (גן הורדים) וגן ים תיכוני, וכולם מהווים חלק מגן הזיכרון לזכרו של הברון דה רוטשילד ואשתו אדלאיד הקבורים במקום.

• רמת הנדיב, זכרון יעקב. הכניסה חופשית. יש גישה לנכים.
  

גן אנגלי נוסף נמצא בבאר שבע, בבית העלמין הצבאי הבריטי. בית העלמין בבאר שבע הוא אחד משישה בתי קברות בריטיים שהוקמו בישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה. בבאר שבע, שם הוקם בית הקברות ב-1922, נטמנו חללים של "חיל המשלוח המצרי", בריטים ובני בריתם, שנפלו במלחמת העולם הראשונה. כמו כל בתי הקברות הצבאיים של חבר העמים הבריטי, עוצב בית הקברות בהתאם לקווי אופי מוגדרים שגיבש הוועד המלכותי לקברי מלחמה – המצבות האחידות מסודרות שורות שורות בכר דשא מטופח, כשלמרגלותיהן שיחי וורדים אדומים המעטרים את חלקות הקבר. במרכז הגן נמצא צלב אבן גדול, "צלב הקורבן", אליו מחובר דגם של חרב צלבנית מארד.

• בית העלמין הבריטי, רחוב העצמאות (ליד תחנת הרכבת הטורקית), באר שבע.
  

יש גנים אנגלים הכוללים גם מבוכי שיחים, כמו המבוך בארמון בהמפטון קורט המופיע בספרו של ג'רום ק. ג'רום "שלושה בסירה אחת". בארץ יש מבוך שיחים אנגלי, אבל דווקא ממוצא אוסטרלי, בסמוך לגן גורו שבקיבוץ ניר דוד (לא רחוק מבית שאן). המבוך נמצא במתחם מיוחד - "שבעת המבוכים" - שבמרכזו מבוך שיחים אנגלי וגן שעשועים קטן.

בגן גורו עצמו תמצאו מיני קנגורו, המסתובבים חופשי וניגשים לאורחים על מנת לקבל ליטוף, גם עופות משונים וקואלות.

• גן גורו, ליד קיבוץ ניר דוד, טל': 04-6488060. כניסה: 35 ש"ח מעל גיל 3. יש גישה לנכים.
  

אוסטרליה כבר לא, אבל סקוטלנד עדיין שייכת לממלכה הבריטית, ועקבות סקוטיות יש גם בארץ. בטבריה נמצא "המלון הסקוטי" - בית מלון מפואר שהוקם במתחם

 ההיסטורי של בית החולים של הכנסייה הסקוטית. המבנה הוקם במאה ה-19 על ידי ד"ר דיוויד ואט טוראנס - רופא-מנתח סקוטי, והוא שימש כבית חולים ובהמשך, עד לסגירתו ב-1953, כבית יולדות. בשנת 1999 נפתח במקום בית מלון ייחודי, בו שומרו שלושת המבנים המקוריים העשויים אבני בזלת והוקם גם מבנה חדש. גם בעיצוב הפנים נשמר השילוב בין אופיו ההיסטורי של המקום לאווירה האירופאית ולנוחות של מלון חדיש. ראוי לציון שהמלון פועל לפי המוטו המנחה של הכנסייה הסקוטית, הדוגלת בהעסקת בני ארבע הדתות החיים באזור: יהודים, נוצרים, מוסלמים ודרוזים.

• המלון הסקוטי, רח' גדוד ברק 1 טבריה, טל': 04-6710710, מחיר לזוג: 1140-1590 שקל ללילה, תלוי בסוג החדר.
  

לחיי העם הזה

ואם הרחקנו עד סקוטלנד, אז למה שלא ניתן קפיצה גם לאירלנד? הפופולריות של הפאבים האיריים בישראל נמצאת במגמת עלייה. בחרתי להמליץ על "מולי בלום", פאב הקרוי על שמה של גיבורת ספרו של הסופר האירי ג'יימס ג'ויס, "יוליסס". מולי בלום הוא הפאב האירי הראשון בארץ, ואליו הצטרף לא מכבר "ליאו בלום", בעלה הספרותי של מולי.

שני הפאבים מעוצבים בסגנון ויקטוריאני כחלק מקונספט של חברת "גינס" שמנסה לבסס ברחבי העולם (יש כבר 1,700 כאלה) תרבות בילוי ואוכל בסגנון הפאב האירי. בשני הפאבים מתקיימים באופן קבוע מופעים מוזיקליים ומוגשות מנות מסורתיות מהמטבח האירי כגון שפרד פאי, רוסט ביף עם רוטב צ'טני, כריך קורנד ביף, כריך גבינת צ'דר, פיש אנד צ'יפס ולקינוח טרייפל אירי מסורתי.

• מולי בלום, הירקון 100 פינת מנדלי 2, ת"א, טל': 03-5221558.
  

• ליאו בלום, ראול ולנברג 24, מגדלי זיו, ת"א. טל' 03-6482126.
  

• בית התה, החשמונאים 103, תל אביב, טל': 03-5651525. 
  

במוזיאון ישראל מוצגת עד ה-31 בינואר התערוכה "חומר למחשבה: עיצוב מוצר עכשווי מבריטניה". לתערוכה שני חלקים, אחד מוקדש לעבודת המעצב התעשייתי סם הכט והאדריכלית קים קולין, והשני מציג עבודות עיצוב ביקורתי שבחרו אנתוני דאן ופיונה רייבי.

• מוזיאון ישראל, ירושלים, טל': 02-6708811. כניסה: 20-40 שקלים.