אימפריאליזם אמריקני

מתחרה לא צפויה לרולס רויס? גם אם האימפריאל של קרייזלר לא מתכננת להתחרות בפסגת תעשיית הרכב, אין ספק שמדובר באחד הדגמים היותר יומרניים שהציגו האמריקנים בשנים האחרונות. והעובדה שמדובר במכונית תצוגה לא מפחיתה מהרושם הרב שמשרה האימפריאל על המתבונן בה. אם חושבים על כך שעד לפני שנים ספורות, היתה שרויה קרייזלר בקיפאון שהתקדם בצעדי ענק לפשיטת רגל, וניצלה רק תודות לניהול מוצלח מצד דיימלר (מרצדס), הרי שהתמונה מרשימה עוד יותר.

פרובוקטיבית, יומרנית

בקרייזלר לא טורחים להסוות את גאוותם במכונית החדשה. להפך, הם מדגישים כי מדובר במכונית גדולה, מוחצנת, ומפוארת. כמו דודג' צ'לנג'ר עליה כתבנו לפני מספר ימים, כך גם האימפריאל מבוססת על פלטפורמת ה-300 המוכרת.

מכאן, אין זה מפתיע לגלות את יחידת ה-HEMI של קרייזלר גם בחרטום האימפריאל, ובמקרה זה בנפח 5.7 ליטר ועם 340 כ"ס. מנוע זה מייצר 54 קג"מ של מומנט, שמועברים לגלגלים האחוריים דרך תיבת חמישה הילוכים אוטומטית. התוצאה היא מיאוץ קלאסי בתוך כ-5.5 שניות ומהירות מרבית של 260 קמ"ש. קרייזלר מפרסמת גם את הנתון הכה אמריקני - האצה מעמידה לרבע מייל (400 מטר), והוא דורש 14.5 שניות.

הנתונים הללו מרשימים יותר כאשר מכניסים למשוואה את ממדי האימפריאל. משקל עצמי אמנם לא פורסם (אך יהיה לבטח מעל שני טון), אך הממדים החיצוניים דווקא כן. האורך הכללי עומד על 544 ס"מ (ארבעה יותר מבנטלי ארנג', 14 יותר מהפליינג ספר), בסיס הגלגלים משתרך ל-312 ס"מ (311.5 בארנג') והרוחב עומד על 193 ס"מ, בדיוק כמו בבנטלי. ממד הגובה מציג צמיחה משמעותית מתורמת הפלטפורמה, עם 161.5 ס"מ לעומת 148.5 בלבד בקרייזלר 300.

בגרסת התצוגה צוידה האימפריאל בצמיגי 245-45 וחישוקי "22 מלפנים ומאחור. אלה ללא ספק ייעדרו ממהדורה סדרתית, אם אכן תיוצר. הבחירה בשם אימפריאל, כמו גם הצהרות נלהבות במיוחד מצד קרייזלר, יכולות להסביר שמדובר ביותר ממכונית תצוגה. אחרי הכל, השם אימפריאל שימש את קרייזלר כמעט לכל אורך חייה לשלל מכוניות. עם שימוש במכלולים קיימים ועיצוב שלא מתבייש לקרוץ למיטב האריסטוקרטיה המוטורית, ייתכן שהדרך אכן סלולה לייצור.