למה שמנים שמחים יותר? כנראה בגלל המתוקים

קל לחשוב עליהם כעל הליצנים שבחבורה, שמחים וטובי לב, חייכנים עגלגלים שכאלה, רוכנים בתאווה מעל סירים וצלחות, מריחים, מנשנשים, בולעים את החיים בכמויות גדולות וביצריות נטולת עכבות. קל להניח שהם פשוט אוהבים לאכול והרבה. שהם, בניגוד לאחיהם הסגפנים, הולכים עם האהבה הזאת עד הסוף. לפעמים, עד כלות. השמנים.

השחקנית האמריקנית רוזאן בר הפכה את הגרגרנות לאידיאולוגיה ועשתה מזה קריירה והרבה כסף. אישים אחרים לאורך ההיסטוריה כמו ווינסטון צ'רצ'יל ולואי השישי הוכיחו שאפשר להיות שמן ומצליח. וכאילו לא די בזה לחיזוק המיתוס, מדענים מהעיר בריסטול באנגליה גילו לאחרונה כי שמנים נוטים להתאבד פחות מרזים, ושהם אנשים עליזים ושמחים יותר מעמיתיהם המצומקים. יצאנו לבדוק, האמנם שמן וטוב לו?

טובעים בהררי גלידה

נכון, אין כמו טבילה חוזרת בהררי גלידה לשיכוך דכדוך מזדמן, אין כמו ריחו של מאפה טרי וכמובן טעמו להרגעת העצבים על הבוס, הבעל, או החיים בכלל, אין כמו שוקולד ל... טוב, אין כמו שוקולד. הסרוטונין, מסבירים המומחים, אותו חומר המופרש במוח בעקבות אכילת פחמימות ומתוקים, הוא האחראי לתחושות המנחמות, המלטפות והמענגות הללו שגורמים אותם מאכלים עשירי קלוריות. אבל, הם מסייגים מיד, מדובר בבועה, בתחושת היי חמקמקה וזמנית מאוד שנוצרת בדרך-כלל מתוך מקום של מצוקה, חסך ותסכולים וגורמת להתייחסות מעוותת אל האוכל כאל הפיצוי האולטימטיבי, המזור הזמין תמיד לכל בעיה.

הממצאים מבריסטול מוזרים, אומרים אנשי מקצוע. "יש לא מעט מחקרים שמעידים בדיוק ההפך, ושמהם עולה כי שמנים סובלים הרבה יותר מאחרים מדיכאון, דימוי עצמי נמוך ומסיבוכים של מחלות פיזיולוגיות שגורמים להפרעות בתיפקוד, לעצבנות ולחרדות", אומר ד"ר אלון רשף, מנהל המרפאה הפסיכיאטרית למבוגרים בבית-החולים "העמק". "המיתוס ששמנים הם אנשים מאושרים הוא מיתוס קיים, אבל הנסיון שלי מלמד שלא טוב להיות שמן, הן בגלל הסיכון המוגבר לסוכרת, לחץ דם גבוה ומחלות הורמונליות, והן בגלל המצבים הנפשיים הבעייתיים שהם חלק מהתמונה. זה לא בריא ולא שמח להיות שמן".

ד"ר רשף מבחין בין מי שסובלים מעודף משקל קל, העגלגלים ובעלי הנטייה להשמנה לבין הסובלים מהשמנה מורבידית. אצל הראשונים, לדבריו, ייתכן מרכיב של קלילות ועליזות שהוא תוצאת אכילת פחמימות והפרשת סרוטונין. בקרב אנשי הקבוצה השנייה, הוא קובע, הסיפור אחר לגמרי.

"להיות שמן זה משהו שהולך לשני כיוונים", אומר רשף. "ההשלכות הישירות הן לגבי הדימוי העצמי, הרגשת הגוף בהקשר של מיניות וביטחון עצמי. כשנכנסים יותר לעומק – צריכה להישאל השאלה למה אדם משמין? ישנה כמובן התיאוריה הביולוגית שמעניקה משקל גדול לגנטיקה, אבל הפסיכולוגיה רואה בהשמנה ניסיון של האדם להגן על עצמו מחסכים. בניית הגנה בשל קושי באינטימיות והתייחסות לאכילה כאל פיצוי על איזשהו חוסר סיפוק בסיסי. אצל חלק מהאנשים האכילה המוגזמת נובעת מהצורך להתמלא על בסיס של ריקנות פנימית גדולה. זה לאו דווקא חלק אישיותי נהנתן כזה, יצרי. גם זה קיים, אבל רק בחלק מהמקרים".

כיוון שכך, טוען רשף, מעטים השמנים שדימוי הגוף שלהם תקין, וגם אלה שנהנים מהחיים ומקרינים אושר – הקושי סביב השומן תמיד נמצא אי שם בדרך בה הם מתמודדים עם העולם.

חולמים על גוף חטוב

מתי רבלר, איש שיווק (26) שמן לשעבר, מבין היטב על מה ד"ר רשף מדבר. הוא התחיל להשמין בגיל ההתבגרות, נאלץ להיגרר אחרי כולם בריצות של שיעורי ההתעמלות והתבייש בצורתו החיצונית. לפני כשנה הוא נרשם למכון כושר, הצטרף לתוכנית שומרי משקל והתחיל להשיל מעליו קילוגרמים. עד כה נעלמו 25 מתוך 126 הק"ג שלו ורבלר אופטימי מתמיד.

"הרגשתי שאני לא מתפקד, שאני מרגיש לא טוב עם עצמי והחלטתי לשים למצב שלי סוף", הוא מספר. "לא יכולתי לזוז חמש דקות אחרי שהחבר'ה התחילו לשחק כדורגל, במועדונים הייתי נצמד לפינות במקום לרקוד והבנתי שאין מצב שאכיר ככה בת זוג. הייתי הליצן של החבר'ה, זה נכון, הייתי הפסיכולוג של כולם, זה שתמיד מקשיב ותמיד מחייך. אבל זה נבע מזה שלא רציתי לשתף את כולם בבאסה שלי. בעצם, לא הייתי שמח בכלל. רק מתוך ייאוש ותסכול דוחפים את האצבעות לכל המאכלים השמנים האלה. השמח העליז, זו היתה מסיכה. התסכול יצא רק כשהייתי חוזר הביתה לבד. אז הורדתי את את המסיכה העליזה ואיפשרתי לעצבות לצאת מהמעמקים".

גם רעות פלדברג (29), מורה, מודה שהיום, אחרי שהצטרפה לתוכנית ההרזייה של "סטודיו סי" והורידה ממשקלה כ-30 קילוגרמים היא הרבה יותר מאושרת מבעברה השמן והלא רחוק. "הייתי מדוכדכת לגמרי", היא נזכרת. "להיות שמן ולהיראות טוב זה שני דברים שלא הולכים ביחד. נעלבתי מבני המשפחה, מתלמידים. הביטחון העצמי שלי היה ירוד לגמרי. ההתבאסות הכי גדולה היא להיות עם עצמך באמבטיה או מול המראה ולשנוא מה שאת רואה. רציתי, כמו כולן, להיות חטובה, להתלבש לפי האופנה ולהיראות נורמלי. אבל ליד אנשים, תמיד הייתי עם המסיכה של החיוכים, של האמירה שאני מקבלת את עצמי כמו שאני. עשיתי את זה כדי להיראות חזקה. היום, אני באמת מאושרת".

לאכול כאילו אין מחר

"יש מקרים בהם אנשים שמנים לא מאושרים, אבל אין להם פתרון למצב אז הם עושים לו אידיאליזציה ומתייחסים להשמנה כאל הסיבה לאושרם", מסבירה ד"ר עדנה כצנלסון, פסיכולוגית קלינית חינוכית ומרצה בסמינר הקיבוצים. "חייבים להבין קודם כל האם ההשמנה גנטית או שזו דרך לברוח מדיכאון. חשוב לבדוק האם יש לאדם השמן חלופות, דרכים אחרות להתמודדות וליציאה ממצוקה ומהי המוטיבציה, אם יש כזאת, להפחית במשקל. צריך לראות גם מה התפקיד של ההשמנה בתוך המערכת המשפחתית והזוגית. האם היא מסכנת את הזוגיות, או שהיא דוחפת לבגידה או מצדיקה בגידה".

מצד שני, היא אומרת, יש גם כאלה שהשומן העודף איננו הסיבה לסבלם, אם יש כזה. "אני חושבת שאדם יכול להיות מאושר למרות שהוא שמן. ההשמנה לא תמיד ממוטטת את תחושת הסיפוק העצמי", מסבירה כצנלסון.

סקר שנערך בחודש מאי האחרון בפורום "שמנות ויפות" בפורטל תפוז יכול אולי לאושש חלקית את הסברה הזאת. בתשובה לשאלה "האם ניתן לקבל את עצמנו בכל משקל?" ענו 43 אחוזים מהמשתתפות בחיוב, אך הוסיפו הסתייגות שזה "ידרוש עבודה קשה". 31.6 אחוזים ענו כי "שמן תמיד ירגיש רע".

עמית גנור, דיאטנית ראשית ברשת "סטודיו סי", מתקשה להתרשם מהנתון הראשון. "ראיתי בחיי המקצועיים אלפי מטופלים", היא אומרת, "הם ממש לא מאושרים. העליזות יכולה להיות מסיכה. רצון להסתיר מה שנתפס כמום, חומה שאומרת 'אל תדברו עליי, אל תרחמו עליי כי אני מאושר וטוב לי'. בדרך-כלל, ממש לא טוב להם. יש משהו במבנה הגוף שמשפיע על כל ההתנהגות, על ההתנהלות מול העולם. ולא במקרה אנשים שעוברים מהפך במשקל מתנהגים אחרת בנסיבות מקצועיות וחברתיות ואפילו מתגרשים מבני זוגם. אנשים מרגישים שדווקא הירידה במשקל מחזירה אותם לחיים".

ג' (השם המלא שמור במערכת) כנראה לא יגיע לגנור. לדבריו, הוא מאלה שנהנים כל-כך מהאוכל, עד שהתרגלו לספוג הערות מעליבות, ליטופים חוצי גבולות וחצופים על הכרס והסברים מלומדים ומנומקים היטב בדבר הסכנות לבריאות שהמשקל העודף כרוך בהן. "אני לא חושב שזה שאני שמן עושה אותי שמח. אני שמח והייתי כזה עוד לפני שהתעגלתי", הוא אומר. "מה שבטוח זה שסטייקים טובים, פיצוחים, גלידות משובחות ואלכוהול איכותי עושים אותי שמח. ולכן, כנראה, אין ולא יהיה מצב לדיאטה. אני שמן וזהו. לא תענוג לקנות בגדים אקסטרה אקסטרה אקסטרה לארג', אבל כן תענוג לרדת על צלחת חומוס עם כמה פיתות, לטבול באגט ברוטב השמנת של הסטייק, לאכול כאילו אין מחר".