שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    ג'וני נגד ג'ק, סיבוב 2 - הסקוטי משיב מלחמה

    למרות שהרד לייבל איבד את תואר הויסקי הנמכר בעולם, משפחת ג'וני ווקר היא עדיין מותג הויסקי הנמכר ביותר בעולם. גיא קידר מסביר למה

    באופן כללי זה לא ממש כיף לאבד את המקום הראשון ועוד פחות כיף מכך הוא עבור סקוטי לאבד את התואר "הוויסקי הנמכר ביותר בעולם" לאמריקני. ועוד אחד מהדרום. אבל זה בדיוק מה שקרה לג'וני ווקר "רד לייבל" בשנה שעברה, כאשר חוד החנית של מזקקת ג'ק דניאלס - Old No.7, עקף אותו במכירות והשאיר אותו מאחור.

     

    אובדן המקום הראשון לא צריך לגרוע מהמעמד ומהתרומה שתרם ג'וני ווקר לעולם הוויסקי, מאז פתח את חנותו בשנת 1820 והחל לרקוח בה בלנדים. למעשה, רבים הזוקפים את פופולריות הוויסקי בעולם לאנשים כדוגמת ג'והן ווקר, שיצרו תערובות חלקות ומאוזנות מהמאלטים והגריינים הסקוטים ה"קשים" ועזרו לחבב את טעמו של הוויסקי אצל אנשים שלא התרוצצו משחר ילדותם ברמות הסקוטיות הירוקות. גם אם רבים יסכימו שה"רד לייבל", המותג הנמכר והידוע ביותר של ג'וני ווקר, אינו וויסקי מוצלח כל כך, (נהפוך הוא - הוא אפילו די מרגיז), לג'וני ווקר יש עדיין בכל זאת כמה יציאות לא רעות, ועובדה אחת שלא נוכל לקחת ממנו - הוא עדיין מותג הוויסקי הנמכר ביותר בעולם כולו, עם 12.3 מיליון ארגזים של 9 ליטר בשנה, המשווקים ביותר מ-200 ארצות. זה לא מעט כבוד עבור הוויסקי, והרבה מאוד פרסום למדינה קטנה כמו סקוטלנד.

     

    למרות שהוא לא החל בגיל כה צעיר כשל יריבו האמריקני, גם סיפור ההצלחה של ג'וני ווקר מתחיל בילדות. ג'וני נולד בשנת 1805 למשפחת חוואים, וכשנפטר אביו עזב את בית המשפחה בכפר ועבר לעיירה הסמוכה, שם הקים עסק משלו והתוצאה - בגיל 15 היה ג'וני בעליה הגאה של חנות מכולת בעיירה. במסגרת עבודתו והסחר בסוגי וויסקי שונים, אשר עברו תחת ידיו בדרכם מהיצרן לצרכן, החל ג'והן לנסות ולהחיל את שיטות הערבוב שהכיר מעולם התה על הוויסקים אשר הגיעו לחנותו. עד מהרה הפכו התערובות (ה"בלנדים") אשר הכין לשם ודבר במחוז, ולא הרבה מאוחר יותר, בכל מערב סקוטלנד.

     

    ב-1852 איים שיטפון להרוס את המפעל שבנה, אבל בעזרת כח רצון, ולא פחות מכך בעזרת לקוחותיו שגילו נאמנות לבלנדים של ווקר, הצליח ג'וני לשקם את עסקו ולהמשיך ולהצעידו קדימה וכאשר נפטר, העביר את ניהול העסק לבנו אלכסנדר, שירש את כשרון הערבוב של אביו וגם הוסיף לו מגע אישי, והמון להט. היו אלה ימים של שגשוג עבור האימפריה הבריטית, ואלכסנדר דאג כי הוויסקי שלו יגיע לכל אזור ומחוז חדשים ברחביה. הוא האחראי ליצירת הבלנד שיהפוך מאוחר יותר לאחד מסוגי הויסקי המפורסמים - ה"בלאק לייבל", ולמעשה גם ליצירת הלייבלים עצמם ולעיצוב המרובע של הבקבוק.


    תמונה משפחתית. מותגי הויסקי של ג'וני ווקר

     

    כשמת אלכסנדר, הוא הוריש את העסק לבניו - ג'ורג' פטרסון ווקר ואלכסנדר ווקר השני. סר אלכסנדר ווקר השני היה אחראי על ערבוב הבלנדים ואחיו, ג'ורג' פטרסון, היה אמן בשיווק ובשנת 1909 היה אחראי להשקת דמות "האיש הצועד", הלוגו המפורסם של ג'וני ווקר, בכדי לתמוך במותגים "רד ובלאק לייבל". "האיש הצועד" אגב, החליף תלבושות, שינה תנוחות והעוויות ואף נפגש עם כל מיני דמויות אחרות במהלך השנים, אך תמיד נשאר זהה בבסיסו וסימל את מה שרצה ג'ורג' - את חלוציות עסקה של משפחתו ואת העובדה כי בכוונת העסק להמשיך ולצעוד קדימה בנחישות - בחידושים, בהישגים, במכירות. הדמות אגב, צוירה לראשונה בשנת 1909 בידי קריקטוריסט בשם טום בראון ועד לשנת 1920 כבר ליוותה את הרד לייבל בכ-120 ארצות שונות.

     

    למרבה האירוניה, לחולשות של ג'וני ווקר כיום ניתן לייחס דווקא את מנוע הצמיחה העיקרי עליו התבסס - היותו "בלנד". זה לא קל להיות בלנד בתקופתנו. כלומר, זה אפשרי ויכול גם להצליח, אבל לשם כך דרושה באמת מצוינות (או אזרחות אירית). הבלנד, שלמעשה הצעיד קדימה את הוויסקי והפך אותו פופולרי ברחבי העולם, נתפס היום כפחות יוקרתי ואנין מאשר ה"סינגל מאלט"- התוצר הישיר של תהליך הזיקוק והיישון של וויסקי.

     

    שלא כמו לבלנד, למאלט יש אופי מודגש יותר שכן הוא מבטא נאמנה את איכות היבול ותנאי הייצור בשנה ספציפית ואינו תוצר קבוע ונשלט של ה"מאסטר בלנדר", וג'וני, אשר התבסס על הבלנדים שיצר בשביל להזניק את עסקו, רואה כעת כיצד הסינגל מאלטים זוכים להכרה ומעמד ברחבי העולם.

     

    דבר נוסף הוא, ובואו נשים את הקלפים על השולחן, שגם ה"רד" וגם ה"בלאק" אינם וויסקים מדהימים. כששני המותגים המובילים שלך חסרי ברק, ושאר הקבוצה יקרה מדי לרכישה, אתה בבעיה. ה"אדום", כאמור אינו זוכה להערכה, וגם ה"בלאק" הוא לא יותר מאשר "איכותי".

     

    ל"בלאק לייבל", תמיד תהיה שמורה אצלי פינה חמה בלב שכן הוא זה שהכניס אותי לעולם וויסקי, וגרם לי לצאת לטיול ב"מסלול הוויסקי" בסקוטלנד. הבעיה היא שמעבר להיותו וויסקי נחמד ומאוזן, הבלאק אינו מתיר רושם רב, ומרגע שחוויתי טעמם של סינגל מאלטים סקוטיים, מעושנים, מלוחים ופירותיים, לא ראיתי בו יותר דבר מרגש והוא הפך אצלי לוויסקי המשמש לבישול. ככזה אגב הוא נהדר, ומשתלב היטב במגוון מאכלים, כגון פסטות ובשר והוא גם יכול להעניק "טוויסט" נחמד למנות מתוקות כמו טירמיסו וטראפלס.

     

    אבל דבר לא יעצור את ה"איש הצועד". בימים אלה מרענן גו'ני ווקר את אחד ממותגי הסייד קיק שלו - ה"גרין לייבל", ומכניסו אל המשפחה. ה"גרין" הינו תערובת של סינגל מאלטים אשר הצעיר ביותר שבהם יושן במשך 15 שנים, ובהם כמה שמות מכובדים כטאליסקר, קראגנמור וקאול אילה. המשקה אינו חדש ושווק עד היום פשוט תחת השם "Pure Malt" אבל כולם קראו לו "גרין לייבל", בשל צבע התווית שעל בקבוקו. כעת החליטו בג'וני ווקר לשייך את המותג למשפחת הלייבלים באופן רשמי, בין היתר מתוך כוונה לרענן את הקבוצה ולהוסיף לה וויסקי איכותי בטווח המחירים הבינוני-גבוה. זהו בלנד מורכב ומעניין, המגלה ניחוחות של ים, עץ ופירות, וטעמים הנגלים מלגימה ללגימה. אחוז האלכוהול בו 43%.

     

    ולשאר משפחת ווקר (הידועים שבהם):

     

    • "רד לייבל" - בלנד וויסקי אשר הצעיר שבמרכיביו יושן במשך 3 שנים. לוויסקי ארומה מעושנת ועצית עם אזכור קל לוניל. טעמו מעושן, מתקתק (מדי), מחוספס ועוקצני. עוקצני מדי, עד כדי פרדוקס שהוויסקי הפופולרי כל כך יכול בעצם להרתיע לוגם מתחיל מלטעום את המשקה בשנית. אחוז האלכוהול שבו- 40%.

     

    • "בלאק לייבל" - למעשה הבלנד וויסקי הראשון שהבטיח מינימום של 12 שנות יישון עבור מרכיביו (עד 40 סוגי וויסקי שונים מעורבים בבלנד הזה). טעמו מעושן ומורכב ומציג, בין היתר פירות יבשים ווניל. זהו אח בוגר יותר במשפחת ווקר - יבש יותר, חלק ומאוזן. אחוז האלכוהול בו – 40%.

     

    • "גולד לייבל" - מכיל בלנד מ-15 סוגי וויסקי, אשר כל אחד מהם יושן במשך לפחות 18 שנים, והתוצאה מעושנת בעדינות המגלה רמזים לדבש ופירות ומסתיימת בחלקות. צורה מעניינת להגשת וויסקי זה היא באופן קפוא, ולתת לטעמיו להשתחרר בפה, כאשר המשקה מתחמם במגע עם הלשון והחיך. אחוז האלכוהול ב"גולד" - 40%.

     

    • ה"בלו לייבל" - מותג היוקרה של החברה ומסתורין סביבו – את שנת המינימום של הצעיר במרכיביו אינה מוכנה החברה לציין וכל אשר נמסר הוא שהוא מוכן מהוויסקים הנדירים והיקרים בעולם וכי ביניהם גם כאלו שיושנו במשך למעלה מ-50 שנים. אחוז האלכוהול הוא 40% והמחיר, אוי המחיר...

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים