העמק הוא טעים

אם פרחים לא מספיקים לכם, אולי ארוחות מוזלות יפתו אתכם לבקר במהלך השבוע הבא באזור הגליל והעמקים, שם יציעו 10 מסעדות שונות ארוחות מגוונות במחיר קבוע. לירז אקסלרד בדקה בשבילכם את הקרקע, וגילתה את השילוש הקדוש של תיירות הפנים בישראל: צימר, ספא, מסעדה

לירז אקסלרד פורסם: 09.02.06, 10:41

מתוך רצון למשוך אותנו החוצה מהבית החם, ומתוך הבנה שאנשים לא יטריחו את עצמם לעמקים "סתם" לבילוי בטבע, כי כשמישהו מרשה לעצמו לקחת חופש באמצע החיים צריכים החיים להציע לו, בשורה, כל מה שרק אפשר - ארגנו האנשים הטובים שחיים בעמק את שבוע הטעמים בעמקים. בשבוע הקרוב יציעו 10 מהמסעדות המשויכות למרחב הגיאוגרפי "העמקים" מגוון אפשרויות להרכבת ארוחות מלאות (כולל קינוח, יין ושתיה) במחיר אחיד של 89 שקלים לאדם.

במסגרת חיל החלוץ לפסטיבל יצאנו חבורה של עיתונאים למפגש מקדים עם המסעדות והמזונות. את הדרך ריצפו לנו צימרים וספא-ים, ביום שחשף כמו אור פלורוסנט זוהר דירה תל אביבית מכוערת את השילוש הקדוש של תיירות הפנים הישראלית 2006: צימר, ספא, מסעדה. בלי זה, אל תטריחו אותנו בכלל. אחרי

מושב ציפורי ספא צימר צימרים (צילום: לירז אקסלרד)

יום עמוס אני יכלה להצהיר בלב שקט: העמקים, רבותי וגברותי, מוכנים לפלישה.

התחלנו את היום עם ארוחת בוקר במסעדה במזרע, הקיבוץ ממנו מגיעים הנקניקים. המקום נקרא "מסעדת מזרע גריל" ומתמחה ב"בשרים משובחים", אבל אנחנו נהננו שם משולחן בוקר שהיה עליו הכול: מבחר של גבינות, נקניקים, דגים מלוחים, סלטי חסה וסלטי עגבניות, שמנת וחמאה ודבש וריבה, וכל מה שניתן להעלות על הדעת ולמרוח על הלחם. בערך באמצע הארוחה הציעו לנו גם פיצות ופאי ברוקולי טעים. אחרי הקפה הגיעה המלצרית עם "ביצים אישיות" - כל אחד יוכל לקבל איזה ביצה שהוא רוצה.

ארוחת הבוקר היתה טעימה ומשביעה, ואחת הנציגות המקומיות הסבירה לנו שבשבתות הם מגישים בייקון ושמכל הארץ מגיעים אליהם בגלל זה. מצד אחד של המסעדה נמצאת החנות בה ניתן לרכוש את כל המוצרים של "מזרע" ומהצד השני נמצא בית מלון. חוץ מזה, בקיבוץ יש גם אירוח כפרי וספא.

פרחים ומערות

אחרי הארוחה נסענו לבקר בתל עדשים, שם סיפר לנו המלווה המקומי שמאז שרפול נפטר כמות המבקרים גדלה. המקום מציע, בנוסף לנוף קסום, פתוח וירוק, את השילוש

הקדוש במלואו: שני צימרים קטנים ויפים שמומלצים לזוגות חברים, ספא, וגקוז'י בצריף עם חלונות גדולים במרחק צעד קטן. (תלתן, 04-6595961, 050-7370467).

משם המשכנו לגניגר. בדרך, בין לבין, אפשר לראות עד כמה יפה העמק בימים אלו, וזאת, לדעתי, סיבה מספיק טובה להגיע. מרבדים שלמים של כלניות ורקפות קיבלנו את פנינו בקיבוץ גניגר. במקום יש צימרים לאירוח כפרי. המחירים זולים והחדרים פשוטים (260 אמצע שבוע לזוג + 60 לארוחת בוקר, 300 בסוף שבוע). בגניגר פגשנו מדריך נחמד המתמחה במקומות ישנים שאף אחד לא מכיר. הוא לקח אותנו למערה חשוכה שלדבריו קיימים אזכורים שלה עוד בתנ"ך, ומאז שימשה את אנשינו בפלמ"ח לאימונים. כיום היא סתם מערה שאין שום דבר לעשות בה חוץ מלהודות שאכן, זאת מערה. (למדריך קוראים אברהם (עבאס) מעוז והוא עשה רושם של יודע כל ושל איש נחמד באמת. 052-3556201)

לצרכי ארוחת צהריים הגענו לנצרת. אני אוהבת לבקר בישובים ערבים בישראל. שלטי חוצות בשפה זרה עושים לי מצב רוח טוב, ישר אני מרגישה בחו"ל. אותנו הובילו למרכז העיר, למסעדת "שן-די", מסעדה

מנה ביף סטרוגונוף מסעדה אוקטגון נהלל (צילום: לירז אקסלרד)

תאילנדית דווקא. האוכל היה כמו במסעדות הסיניות של שנות השבעים - הרבה ולא טעים במיוחד. הנוף מהמסעדה נהדר. לקינוח דווקא נהנתי מטירימיסו שהגיע ממסעדת "לה פרנצ'סקה" שבטבעון, גם היא בפסטיבל. אחר כך נסענו למסעדת "תשרין" שבנצרת לקינוחים נוספים, ובדרך הספקנו לעבור דרך כנסיית סנט גבריאל היפה, ממנה יש תצפית יפה על העיר. מסעדת "תשרין" ממוקמת במה שפעם היה בית מגורים ובכניסה יש תנור עצים גדול ויפה והאוויר במקום חם וספוג ריחות טובים. "תשרין" משלבת בין אוכל מערבי ואוכל ערבי, ואם המנות טובות כמו הקינוחים שטעמתי, אז שווה לגמרי.

תיירות חקלאית או חקלאות תיירותית

בין הצהריים ואחר הצהריים הספקנו לבקר במושב ציפורי. שוב, צימר + ספא + ג'קוזי עם חלונות פנורמיים אל נוף עוצר נשימה. המקום נעים ויפה באופן מיוחד, כולו עץ (שימש בעבר לאורוות סוסים) ואורות רכים של נרות ושקט. המקום - "ציפורי ספא" - מיועד למקסימום שלושה זוגות בו זמנית, כאשר לכל זוג מובטחת פרטיות, ארוחות לבד ובילוי פרטי בג'קוזי. (יש חבילות אירוח הכוללות ארוחה חלבית, 45 דקות בג'קוזי ו-50 דקות עיסוי במחירים שבין 650 - 750 שקלים. חדר יעלה את המחיר, וחבילה לסוף שבוע עולה 1,200 שקלים לזוג. 04-6468317)

בישוב אלון הגליל אפשר לבקר ביקב בוטיק. המלווה שלנו תיאר את המקום כ"תיירות חקלאית או חקלאות תיירותית". כך או כך, ליקב קוראים יפתחאל ולצדו מרכז מבקרים בבית נחמד עם סיפור (תבקשו מבעל המקום לספר לכם). אפשר לקנות במקום יין, כמובן, וגם סוגים שונים

צריף של ג'קוזי צימר תלתן תל עדשים (צילום: לירז אקסלרד)

ומפתים של דבש המיוצר במקום, ועל הקיר ראיתי טבלה של מחירים לטיפולי ספא. (לתיאום ביקורים ביקב 04-9865811)

ארוחת ערב מצויינת אכלנו במסעדת "סהרה" שבכפר נין. המסעדה נבנתה בשנת 2000 מאבני נרי עתיקות וחומרי בנייה ישנים שהבעלים, קבלן בניין ביום, אסף מבתים שונים בהם עבד. התוצאה היא בית יפהפה וגדול ומרווח. קיבלנו מגוון עצום של סלטים לפתיחה ואחריהם המנה המיוחדת למקום - קבב חלבי, קציצות קבב קטנות ברוטב עגבניות ונענע שמוגשים לשולחן עטופים בבצק אחרי שנאפו בטאבון. יש גם מנה של עוף ובצל העשוי באותה צורה. הבצק מאוד טעים גם. לקינוח נסענו עד עפולה למסעדת "סטרומבולי".

עוד מסעדות בפסטיבל:

"הקדירה של נגה": בכניסה למושב בית שערים. מסעדה כפרית המתמחה בקדירות. יש צמחוני ויש לא, המנות יפות וגדולות.
"אוקטגון: ליד נהלל. מסעדת בשרים במבנה רב צלעות שהוא בעצמו מחווה, אמר בעל המקום, לעיגול הידוע של נהלל.
"לה פרנצ'סקה" האיטלקיה בטבעון, "צלע התבור" בכפר תבור ו"תשרי" - מסעדת שף כפרית בבית שערים.