בארץ אהבתו: סיפורו של ד"ר משה בן דוד

למקס הולנדרסקי, לימים ד"ר בן דוד, היה חזון: לעלות לארץ ישראל ולהשתתף בבניינה. הוא הספיק לעשות לא מעט למען הארץ ותושביה, אך כשלקח חלק בהקמת בית הספר לרפואה בהר הצופים נרצח באכזריות ע"י פורעים ערבים. אלבום התמונות שנמצא אחרי מותו מאפשר הצצה לנופים ולאתרים שכה אהב

נדב מן, "ביתמונה"פורסם: 10.02.06 , 07:55

מקס הולנדרסקי, לימים ד"ר משה בן-דוד, נולד בשנת 1898 בלודז' שבפולין. בתקופת לימודיו בפקולטה לרפואה בקניגסברג עסק בפעילות ציונית ואף נבחר לעמוד בראש ברית הסטודנטים היהודים הציונים בעיר.

עם סיום לימודיו, בשנת 1923, עלה לארץ ישראל כשכל רצונו היה לעסוק בבניין הארץ. תחילה השתלב בהכנת התשתיות למפעל החשמל בנהריים, בהמשך עסק בפעילות סניטרית כנגד המלריה באזור עקרון ועבד כרופא קליני בבית החולים "הדסה" ביפו.

ב-1925 מונה בן-דוד למזכיר הראשי של בית הספר "הריאלי" בחיפה. הוא נשלח להשתלמות בארצות הברית, בסופה היה אמור לכהן כמנהל המוסד החינוכי, אך אז התבקש לאייש את תפקיד מזכ"ל האוניברסיטה העברית (1930). באותה שנה סידר בן-דוד אשרת עלייה כסטודנט ליצחק שיינבוים, לימים יצחק שמיר.

פועלו החשוב של ד"ר משה בן-דוד היה תכנון והקמת בית הספר לרפואה על הר הצופים, מפעל שנגדע בטבח אכזרי. ב־13 באפריל 1948, יצאה "שיירת הדסה", ובה בעיקר רופאים ואחיות מבתי החולים הדסה ומדענים מהאוניברסיטה העברית, בדרכה מירושלים המערבית להר הצופים. סמוך לשייח' ג'ראח נפלה השיירה, שאמורה הייתה להיות מאובטחת בידי הבריטים, למארב של פורעים ערבים והותקפה קשות. בן דוד וחבריו מצאו את מותם.

משה בן-דוד אהב את ארץ ישראל. את כיסופיו אליה ביטא בעשרות תצלומים של נופים ואתרים בהם ביקר במסגרת תפקידיו וטיוליו בארץ. לפניכם הצצה לאלבום התצלומים שהשאיר אחריו, אותו מבקשת בתו, מרים שיר, להקדיש לזכרו. תיעודם של התצלומים לוקה בחסר, נשמח אם גולשים היכולים לספק פרטים על התצלומים יוסיפו אותם בעזרת מנגנון התגובות לכתבה או יצרו קשר עם מעבדת ביתמונה.