שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מה מינו של התינוק? גם זכר, גם נקבה

    ישנם מקרים נדירים בהם השאלה "מה מינו של התינוק" נותרת ללא מענה. בישראל נולדים בכל שנה שבעה תינוקות כאלו בממוצע. בכנס ראשון מסוגו בארץ, הוצאה הסוגייה הלא מוכרת מהארון. "אני למעשה גבר שחי בגוף של אישה", אומרת איה, יו"ר קבוצת תמיכה לאנשים המוגדרים כ"אינטרסקס"

    "נולדתי פעמיים. פעם אחת בבית החולים ובפעם השנייה בגיל 29" – כך סיפרה איה (שם בדוי) יו"ר קבוצת תמיכה לאנשים שנולדו כאשר מינם אינו מוגדר. "כשאני נדרשת לסמן בטפסים זכר או נקבה אני חושבת לפעמים שהייתי רוצה שתהיה משבצת שבה יהיה כתוב 'אחר'", סיפרה.

     

    השאלה העיקרית שנשאלים הורים במהלך ההיריון ומיד לאחר הלידה היא מהו מינו של הילוד. אך ישנם מיקרים נדירים שבהם הרופאים מתקשים לענות על שאלה זו. במקרים כאלו נולד זכר מבחינה גנטית, כאשר אברי המין הזכריים לא התפתחו בשלמותם. במקרים אחרים יכולה להיוולד נקבה, שכתוצאה מעודף הורמוני מין זכריים איברי המין החיצוניים שלה נראים זכריים, אך אברי המין הפנימיים הם נקביים, וישנן וריאציות נוספות.

     

    התופעה הנקראת אינטרסקס (אנדרוגינוס). היא גנטית ומתרחשת בעיקר בחברות בהן מתקיימים נישואי קרובים.

     

    ישראל: שבעה מקרי אינטרסקס בשנה

     

    בשנים 1981-2004 התקיימו בישראל 161 ניתוחים לקביעת מינם של תינוקות שנולדו ללא מין מוגדר. כשבעה ניתוחים מסוג זה בשנה בממוצע. את הנתונים מסר פרופ' עמיצור פרקש, מנהל המחלקה האורולוגית ב"שערי צדק" ומי שמבצע את רובם המכריע של הניתוחים מסוג זה בארץ.

     

    אתמול (ה') התקיים הכנס הראשון בישראל בנושא אינטרסקס, שבו לקחו חלק אנדוקרינולוגים, רופאי ילדים, רופאי נשים, רופאי ילודים, גנטיקאים ומומחים לכירורגיה בילדים, שכולם שותפים לאיבחון ולטיפול בתינוקות ובבני משפחותיהם.

     

    "זה נושא שהיה די זניח בישראל והחברה בארץ מפגרת במודעות אליו ביחס לעולם", הסביר ד"ר אלי הרשקוביץ, מומחה באנדוקרינולוגית ילדים, ב"סורוקה", יושב ראש האיגוד הישראלי לאנדוקרינולוגיה וסכרת בילדים וממארגני הכנס.

     

    "מטרת הכנס היא לא רק להעביר את הידע המקצועי הרלוונטי, אלא גם להגביר את המודעות של החברה לעניין הזה ולהקים קבוצת תמיכה עבור אנשים אלו".

     

    בשנה האחרונה פועלת בישראל קבוצת תמיכה שמיועדת למי שנולדו כ"אינטרסקס". איה, יושבת ראש התנועה סיפרה שקיבלה בחצי השנה האחרונה 10 פניות מאנשים במצב זה ומבני משפחותיהם.

     

    איה, בשנות ה-30 לחייה נולדה כזכר מבחינה גנטית, עם איברי מין חיצוניים נקביים אך עם אשכים פנימיים, שנכרתו מגופה בגיל 11. כך שלמעשה היא חיה כגבר בתוך גוף של אישה. בשנים האחרונות, כחלק מטיפול פסיכולוגי שעברה, חזרה לבית החולים רמב"ם, בו נותחה והוציאה את תיקה הרפואי. "הגילוי הכי כואב היה שאני נושאת כרומוזומים זכריים. אין לי מחזור או רחם או שחלות או ואגינה, אינני יכולה להיות אמא, אז למה לעזאזל אני אישה. זה ערער אותי, הרגשתי שאני חיה בשקר גדול".

     

    "חייתי במשך שנים ליד הגוף שלי ולא בתוכו"

     

    לדבריה, "עד היום אני מתייחסת לגוף שלי כשני חצאים - עד למותניים ומהם ומעלה. היום אני מבינה שחייתי במשך כל השנים הללו ליד הגוף שלי ולא בתוכו". את תחושת הבדידות שאפפה אותה הפיגה איה בשיטוטים באינטרנט ושם גילתה אנשים רבים במצבה וקבוצות תמיכה. "התחושה שאני לבד שונה ומוזרה עזבה אותי לתמיד", סיפרה, "הרגשתי שחייתי בחלקיקי מידע, היום כבר יש לי מידע רב".

     

    היום היא יוצאת נגד הגישה הקובעת שיש לנתח ולקבוע את מין הילוד קרוב ככל שניתן ללידה. "הלחץ של הורי והחברה צרת האופקים הכתיבו לרופאים את הבחירה. אני רוצה לומר לרופאים, אל תמעיטו מהיכולת של המטופלים שלכם לקבל את האינפורמציה. ניתוחים אלה אינם מעצבים את הזהות המגדרית של התינוק, אלא רק מוציאים איברים מתוך הגוף, שייתכן וכבוגר הוא יזדקק להם בעתיד", סיכמה.

     

    לדברי ד"ר הרשקוביץ כבר היום יש שינוי מסוים בגישה. "היום אנחנו יודעים שישנם מצבי ביניים שבעבר היו מנתחים אותם והיום לא. אני מאמין שהיום אם היה נולד ילד עם הבעייה שיש לאיה היינו מגדלים אותו כבן".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    איור: Gettyimages Imagebank
    בן או בת? תלוי
    איור: Gettyimages Imagebank
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים