שתף קטע נבחר

  • טיול לעבר

ילדי טהרן: הילדים של חורף שנת 43'

בימים אלה לפני 63 שנה, רגש ורעש היישוב היהודי בארץ כשקבוצה של ילדים ובני נוער מותשים הגיעה ממזרח אירופה לחוף מבטחים. מסע בתמונות המתעד את נדודיהם, עלייתם לארץ וקליטתם של הילדים שזכו לכינוי "ילדי טהרן"

"גם אחר שירבו הם שנים ויזקינו, 

גם אחר שהזמן ישנה תארם 

ויעטרם קרחות וזקנים שילבינו,

יקראו הם עדין ילדי טהרן..." (נתן אלתרמן).

 

ב-18 בפברואר 1943 נחתו בישראל 719 ילדים ניצולי שואה, שהועלו מארצות מזרח אירופה במבצע ארוך ומסובך. הגעתם של הפליטים הזאטוטים, שרבים מהם איבדו את הוריהם, עוררה בארץ התרגשות עצומה.

 

חצי שנה מאוחר יותר, באוגוסט 1943, הגיעה קבוצה נוספת בת כ-120 ילדים, ובכך הסתיים מסע נדודים של "ילדי טהרן" שהחל בשבועות הראשונים של מלחמת העולם השנייה ונמשך כשלוש וחצי שנים בהן עברו הילדים למעלה מ-20 אלף קילומטר - מפולין, דרך ברית המועצות, איראן (טהרן), קרצ'י בהודו (היום פקיסטן), נמל עדן בתימן, תעלת סואץ במצרים ומשם ברכבת לרחובות ולחיפה. הקבוצה שהגיעה באוגוסט 1943 עשתה דרכה לארץ ישראל דרך עיראק וירדן.

 


בבית היתומים בסמרקנד, אוזבקיסטן 1942

 


ילדים, מדריכים ואורחים במחנה הילדים בטהרן, 1942. במרכז במגבעת שחורה - ציפורה שרתוק (שרת).

 


רבים מהפליטים סבלו ממחלות עור, עיניים וזיהומים שונים. בתצלום: ילדים חולים בחזית ה"איזולטור" בטהרן.

 


צילום קבוצתי של מדריכים במחנה. במרכז יושבת ציפורה שרתוק ולשמאלה עזיז אל-קנין, יהודי מקהילת טהרן שארגן סיוע לילדים וכונה "המציל מטהרן".

 


התעמלות בוקר בחום הנורא של קראצ'י, חבושים בכובעי השעם שהעניקה להם משפחת ששון מבומבי. הודו, 1943.

 


שרים התקווה ומניפים את דגל ישראל על סיפון האניה "נאורליה". משמאל, אוחז בדגל - רודניצקי, נציג הסוכנות היהודית בטהרן. מימין - דוד לאונברג-לאור, מפקד המסע.

 


ברכבת לישראל. עייפים מהמסע. מימין לשמאל: יהודה בירנר ז"ל, אורי גפן ומשה שיין. המסע מהמחנה בטהרן למצרים נמשך כחודש וחצי ובמהלכו נפטרו שבעה ילדים. 

 


ילדי חדרה מצפים לילדי טהרן. בין מקבלי הפנים הנרגשים המתינו בתחנת הרכבת ברחובות גם הרבנים הראשיים – הרב הרצוג והרב עוזיאל, רבני ת"א - הרב עמיאל והרב טולדנו, יושב ראש הועד הלאומי יצחק בן-צבי, חברי הועד הפועל של ההסתדרות ונציגות ארגון נשות מזרחי.

 


קבלת הפנים. מפגש ראשון בין ילדי טהרן לילדי ארץ-ישראל. תחנת הרכבת ברחובות, 18 בפברואר, 1943.


במחנה עתלית. עם הצרור על הגב, מוכנים לכל צרה שלא תבוא.

 


בבית החולים הדסה בירושלים, 1943.

 


קבוצת ילדי טהרן עובדים בלול של כפר הנוער הדתי בכפר חסידים, 1947.

 


ילדי טהרן בוגרים ליד אוהליהם בקיבוץ אפיקים.

 

כתבה זו מוקדשת לזכרם של מי שדאגו להבאת את הילדים לארץ ולקליטתם בה: דוד לאונברג - לאור, מנהל המחנה בטהרן ומפקד המסע לא"י; הנרייטה סאלד, יו"ר עליית הנוער; משה שרתוק, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית; ציפורה שרתוק, ששהתה בטהרן וסייעה בייעוץ, בהדרכה ובארגון. התצלומים מתוך אוסף עמותת "השטטל-ישראל" נתרמו לעמותה על ידי ילדי טהרן ועל ידי רחל לאור, שהייתה מדריכה במחנה בטהרן. תודה מיוחדת לרותי מרשנסקי שסייעה בהכנת הכתבה.

 

בחודש ספטמבר 2006 מתוכנן כנס של ילדי טהרן ומשפחותיהם במחנה המעצר בעתלית.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הקבוצה השנייה של "ילדי טהרן". משהאד (אירן), ינואר 1943
בדרך לאניה "נאורליה". בראש צועדת לידיה ממר-גרנות. ינואר 1943
בדרך לישראל. התינוקות אריה מנטקביץ ואלכס גלעדי
הנרייטה סולד עם המדריך חיים חמיאל. עתלית, פברואר 1943
הדסה למפל במחנה המעבר ב"עיינות". נפלה במלחמת השחרור
במחנה עתלית
נקלטים בארץ
מומלצים