האם ידעתם שבמעדן חלב יש דגים? מדריך אלרגיות

לפני ארבע שנים, כשהיה לי-דור אשכנזי בן 4 חודשים, נתנו לו הוריו במהלך אירוע משפחתי 'לק' קטן מעוגה. "כמה דקות אחר כך הופיעה לו פריחה על הפנים ועל הגוף", מספרת חלי, אמו. "אחרי חצי שעה הפריחה נעלמה. לא העלינו כלל על דעתנו שהילד שלנו אלרגי לרכיב מזון כלשהו". חודשיים אחר כך, כשאכל לראשונה קציצת בשר, שוב הופיעה פריחה על גופו של לי-דור. הוריו מיהרו איתו לאלרגיולוג (רופא מומחה לאלרגיות) ילדים, שביצע לפעוט טסט רגישות, וממנו התברר שהוא אלרגי לבוטנים, לשומשום ולביצים.

השיא היה כשלי-דור היה בן שנה וחצי. "הוא וסבתו טיילו בקניון, והיא קנתה לעצמה פלאפל", מספרת חלי. "בגלל הרגישות שלו לשומשום היא נתנה לו, אחרי שבכה וביקש, רק את החלק התחתון, היבש, של הפיתה, שכנראה באה במגע קל עם הטחינה. תוך כמה דקות לי-דור התנפח, ופניו הכפילו את גודלן. הוא השתנק והתקשה לנשום".

ניידת טיפול נמרץ פינתה את הפעוט למיון ילדים בוולפסון, כשהרופא מזריק לו אדרנלין. לי-דור אושפז במצב קשה, חובר לעירוי וקיבל סטרואידים ונוגדי אלרגיה. רק אחרי שבוע שוחרר לביתו.

דוקטורט בין המדפים

מאז בודקת חלי בשבע עיניים כל מה שנכנס לפיו של בנה. "כל מסע קניות שלי בסופר דומה לטיול בספרייה", היא אומרת. "אני קוראת באדיקות את רכיבי המזון שמצוינים על האריזה ומחפשת אזהרות. ובכל זאת, בכל פעם אני מופתעת מחדש. למשל, קנינו לאחרונה תפוצ'יפס, ורק במקרה הבחנתי בכיתוב קטן שציין שהמוצר מכיל שמן בוטנים. הבעיה היא לא במזון האלרגני עצמו. ברור שאמנע ממנו בוטנים. אבל כשהרכיב הזה מופיע במזון כלשהו ללא ציון ואזכור, זה עלול להיות מסוכן.

"הזהירות שאני נוקטת בניסיון למנוע מלי-דור חשיפה לרכיבים שהוא אלרגי להם לא מספיקה, כי יצרני המזון לא תמיד טורחים לציין על האריזה את הרכב המוצר. ברוב המקרים גם אין בכלל ציון שאומר שמרכיב כלשהו עלול לגרות אלרגיה. למשל, יצרן מרשמלו מסוים לא מדגיש שהמוצר מכיל ביצים. מי יכול לנחש שבמרשמלו יש ביצים?".

כאמצעי זהירות ציידה חלי את הגננת בגן של לי-דור במזרק שמכיל אדרנלין, למקרה שהילד יקבל התקף אלרגיה, בנוסף למזרקים שזמינים בבית ובבית

הסבתות. לי-דור הוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי כנכה בשיעור 50%, ואף זכה לסייעת בגן (ראו מסגרת).

גם בר כתריאל היה בן 4 חודשים כשנתקף לראשונה בתגובה אלרגית. "הוא הקיא, החוויר, הכחיל ואיבד את ההכרה", מספרת נטלי, אמו. "לקחנו אותו במהירות לבית החולים". בר אושפז ביחידה לטיפול נמרץ, ובדיקות שנערכו לו העלו שהוא אלרגי לחלב ומוצריו.

"אין לי בעיה לא להאכיל אותו במוצרי חלב, כי השוק מוצף בתחליפים", אומרת נטלי, אחות במקצועה. "אלא שלעיתים יש רכיב חלבי גם במוצרים שלא סביר שהוא יהיה בהם. למשל, בסוכריות או בשוקולד מריר. לפעמים מספיק אפילו שמוצר שלא אמור להכיל חלב מיוצר בקו ייצור חלבי כדי ששאריות החלב יעברו אליו. אני, כצרכן, לא יכולה לדעת מזה".

אלרגיים עד מוות

"בין 3% ל-8% מכלל הילדים מפתחים אלרגיה למזון, ואילו באוכלוסייה הבוגרת סובלים כ-2% מאלרגיה לרכיב מזון כלשהו", אומר ד"ר אילן דלאל, אלרגיולוג ילדים מהמרכז הרפואי וולפסון. "קשת התגובות לגורמים האלרגניים מגוונת, ובמקרים קיצוניים אף נשקפת לאדם האלרגי סכנת מוות.

"אלרגיה היא תגובה בלתי תקינה של המערכת החיסונית, ש'מתקוממת' בזמן שהגוף נפגש עם מרכיב המזון שמחולל אלרגיה. הדבר הזה מתבטא ביצירת נוגדנים מסוג IGE , שמשתחררים במגע עם המזון וגורמים לתופעות חיצוניות ופנימיות – על גבי העור ובמערכות גוף חיוניות".

"ברוב המקרים אלרגיה היא עניין גנטי", מרחיב פרופ' שמעון פולק, מנהל המכון לאלרגיה ואימונולוגיה במרכז הרפואי רמב"ם וראש המחלקה לאימונולוגיה בפקולטה לרפואה של הטכניון. "תסמינים אלרגיים מתבטאים בגרד, פריחה, חנק, קוצר נשימה, ירידה בלחץ הדם, אובדן הכרה ואף מוות, והם מופיעים בתוך דקות מהמפגש עם הגורם האלרגני.

"במקרה של אלרגיה למזון, הגודל, כלומר כמות המזון, לא קובע: גם פירור יכול לגרום להתקף אלרגיה. במקרים קיצוניים אפילו ריח או החלפת נשיקה עם מי שאכל מזון אלרגני יגרמו להתקף".

אלרגיה בילדות, לדברי פרופ' פולק, נובעת לעיתים מספיגה לא טובה של חומרים, ולכן יכולה לחלוף. כשרירית המעי של הילד מבשילה, והספיגה קלה יותר, האלרגיה נעלמת. אך יש מקרים שהאלרגיה הקשה בילדות מתקבעת גם בבגרות והופכת לכרונית.

"גם אנשים בגילאים 30-40 שנחשפים לראשונה למזון עלולים לפתח אלרגיה אליו", אומר פרופ' פולק. "בקרב האוכלוסייה הבוגרת מתפתחת לפעמים אי סבילות למזון, כמו לקטוז, בשל חוסר באנזים מסוים. אך התופעה הזאת לא מסוכנת ומתבטאת רק בכאבי בטן ובשלשולים".

עיקר הבעיה, כאמור, הוא לא במזון אלרגני אלא ברכיב אלרגני שנוסף למוצר המזון. "אנשים שסובלים מאלרגיה למזונות מסוימים יודעים היטב למה אסור

להם להיחשף, הבעיה מתעוררת כשהרכיב האלרגני מופיע במזון מורכב ולא מוזכר ברשימת הרכיבים שמופיעה על אריזת המוצר", אומרת ד"ר רונית אנדלווט, דיאטנית ראשית של מכבי שירותי בריאות.

"כך, למשל, ברוב מוצרי המזון כתוב שהם מכילים חומרים מתחלבים וחומרי שימור וצבע – אך לא מפורט באילו חומרים מדובר. כך גם כשמסתפק היצרן ברישום כמו 'העשרה צמחית' או 'מועשר בחלבון מהצומח'". לדבריה, יצרניות המזון והמשקאות, דוגמת קוקה קולה, לא ששות לפרט את מרכיבי המוצר על האריזה, כי מדובר בסוד מקצועי. "אבל ככל שהדברים יהיו ברורים ושקופים יותר, הציבור יינזק פחות", היא אומרת.

חובת רישום? לא בישראל

למרכז הרפואי אסף הרופא הובהל לאחרונה נער שסבל מתופעות אלרגיות קשות. "הוא ידע כבר מילדָת שהוא אלרגי לדגים, ולכן נמנע מלאכול אותם", מספר פרופ' יצחק כץ, מומחה לאלרגיה, אימונולוגיה ומחלות ריאה בילדים מהמרכז הרפואי אסף הרופא.

"מהשאלון שמילאנו, כדי לבדוק את רגישויותיו למזון, עלה בבירור שהוא לא נחשף לדגים. אבל אז הוא סיפר שמיד אחרי שסיים לאכול מעדן חלב הוא פיתח פריחה, ובהמשך הידרדר מצבו. התברר שאותו מעדן הכיל ג'לטין דגים, שמעניק למוצר מרקם מוצק יותר. אלא שהרכיב הזה נרשם על האריזה במקום זניח וקטן".

לפני שנה, אחרי שהובהל לחדר המיון שלוש פעמים, כשהוא במצב קשה כתוצאה מחשיפה לאלרגן במזון, הבינו הרופאים באסף הרופא שש' בן ה-12, שרגיש לחלב ומוצריו, נוהג לאכול מדי פעם ופלים פרווה. "כתוצאה מרישום כושל ומטעה על האריזה, או בגלל בישול אותם ופלים במהלך תהליך הייצור בסיר שהכיל חלב, נחשף ש' לאלרגן, וכמעט שילם בחייו", אומר פרופ' כץ.

לדבריו, בארה"ב ובאירופה מתעדכנת מדי פעם אמנה, שחיברו רשויות הבריאות, רופאים אלרגיו - לוגים ויצרני המזון, שמדגישה אלרגנים שכיחים. "יש אפילו מסעדות שמדגישות בתפריט שהן מגישות שמזון מסוים טוגן בשמן בוטנים, או שפירות ים עלולים לגרום לאלרגיה. הגדילה לעשות חברת מו - נסנטו האמריקאית, שאחרי שמצאה בקו ייצור של מזון מסוים שייצרה עקבות של חלבון אלרגני – השמידה את כל פס הייצור".

בתחילת החודש המליץ מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) על הוספת ציון בולט על אריזות של מוצרים שמכילים את הרכיבים הבאים, שידועים כמחוללי אלרגיה: חלב, ביצים, דגים, אגוזים, חיטה, סויה, בוטנים, שומשום ופירות ים. גם ועדת המזון של האיחוד האירופי, אומר פרופ' רם רייפן מבית הספר למדעי התזונה של האוניברסיטה העברית, שחבר בוועדה, דנה לפני חודשיים בצורך לקדד אלרגנים לפי מרכיביהם.

למרות המלצות של מומחים ישראלים לאלרגיה על אכיפת רישום רכיבים על אריזות של מוצרי מזון, משרד הבריאות בישראל לא עשה עד כה דבר בתחום. "היעדר סימון של מרכיבי מזון עלול לסכן חיים", מתריע ד"ר דלאל. "ואם כבר יש פה ושם התוויה, היא עמומה, מעורפלת ולא ברורה. האלרגיים שבינינו עלולים לשלם על כך ביוקר".

"המלצתי למשרד הבריאות להגדיל את הכיתו - בית על אריזות, תוך ציון שאחד ממרכיבי המזון עלול להיות אלרגני", אומר פרופ' כץ. "ביקשתי,

בנוסף, סימון מיוחד, בצבע אחר ובצורת תמרור אזהרה. אבל המלצותי לא התקבלו".

תגובת משרד הבריאות: "אין תקנות או הנחיות ליצרנים לסמן אלרגנים על מוצרי מזון. בימים אלה, ביוזמת המשרד, מנסחים הצעה לתקנה בנושא סימון חומרים שגורמים לאי סבילות ולאלרגיה. על פי ההצעה, יפורטו על אריזות מוצרי המזון החומרים שמכילים אלרגנים. החובה הזאת תחול על מוצרים שמכילים, או שהוסף להם, חומר שגורם לאלרגיה או לאי סבילות בכמות כלשהי. כמו כן תפרט התקנה את אופן הסימון, כך שהוא יהיה ברור ואחיד ויאפשר לצרכנים לבחור נכון את מוצרי המזון שמתאימים להם".