שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סרנאט: בודהה היה פה
    מאז שבודהה נשא את דרשתו הראשונה בכפר הקטן, לא רחוק מורנסי הקדושה, הפך המקום למשכנם של מקדשים ומנזרים מכל מוצא אפשרי, ולאתר עלייה לרגל למאמינים מרחבי העולם. טלי חרותי-סובר נסעה לשתוק וללמוד, והתאווררה, אם אפשר לקרוא לזה ככה, בורנסי

    בארצנו הקטנה והקאוטית רבים הם מחפשי השלווה. יש המסתפקים בכמה שעות ספא או מפרגנים לעצמם סופשבוע בצימר בצפון, יש הפוקדים את אולמות מרכז הקבלה, הפורום או שיטת ימימה ויש המרחיקים עד הודו כדי ללמוד או לשתוק. בכפר קטן שליד ורנסי הסתיים לאחרונה הסתיים כנס הדהרמה העולמי (Dharma gathering).

     

    מרחבי העולם הגיעו לכפר סרנאט (Sarnath) חובבי בודהיזם ווויפסנה כדי ללמוד, להתייעץ, לתרגל מדיטציות שתיקה ולשמוע את מיטב המורים המערביים, ובראשם המורה הבריטי והנזיר לשעבר כריסטופר טיטמוס. באופן לא מפתיע

    לא ניראו מקומיים בין שורות המודטים. עור בהיר, עיניים כחולות ואנגלית במבטאים שונים שלטו ברמה, למרות שהיו שם גם כמה ישראלים.

     

    קריית קודש סרנאט, כפר חקלאי קטן בו חיים המקומיים עם בהמותיהם, שואבים מים מן הבאר, ומייבשים במגדלים גבוהים גללי פרות לצורך בניה ובעירה, היא אחד מארבעת המקומות החשובים ביותר לבודהיזם. שם, בתוך פארק ירוק, בן עצי הבאניאן והצבאים, נשא בודהה את דרשתו הראשונה בפני חמשת תלמידיו.

    מאז ועד היום מקימה כל קהילה בודהיסטית המכבדת את עצמה מקדש (ולצדו מנזר) אליו מגיעים עולי רגל בכל ימות השנה. כדאי מאוד לבקר במנזר המרכזי המדהים שנבנה בתוך פארק הצבאים, בו ניתן גם להאכיל את החיות המקומיות המגודרות היטב, אך ראוי גם לבקר במקדש הטיבטי, היפני, הג'איני, התאילנדי ובאחרים.

     

    לשתוק ביחד

     

    כנס הדהארמה (דהארמה בתרגום חופשי: אורח החשיבה הבודהיסטי) התקיים בחסותו של המנזר התאילנדי היפהפה, בסמוך לבית הנזירים, מקום התפילה והגן המטופח. אל המנזר הגיעו עולי רגל תאילנדים ובמהלך

    היום התערבבו משתתפי הכנס בנזירים שגלימותיהם הכתומות תלויות על כתף אחת וראשיהם מגולחים למשעי. 

     

    שלא כמו בקורס ויפסנה סטנדרטי, הכולל שתיקה מלאה במרבית שעות היום והלילה (למעט שיחה קצרה עם המדריך), הרי שהתוכנית בסרנאט גמישה למדי: המשתתף יכול לבחור באיזה פעילויות יקח חלק ומתי. סדר היום מתחיל כבר בשש בבוקר עם שיעורי טאי צי' ויוגה, וממשיך בשעות שתיקה משותפות (בישיבה או בהליכה) ובמפגשים קבוצתיים ואישיים עם מורים המדברים על כל נושא שבעולם מנקודת מבט בודהיסטית המנסה להנחיל התייחסות שלווה וחומלת ללחצי היום יום. ב"וולנטיינ'ס דיי" הוקדשו השיחות לאהבה, ובשאר ימות השבוע דוסקסו לעומקם נושאים כמו ההתיחסות לגוף, לרכוש, להצלחה ולכישלון, יחסים עם הורים, בני זוג, ילדים וחברים, וגם התנהלות בתחום העבודה והקריירה. העובדה כי המורים מגיעים מן העולם המערבי יוצרת תמהיל מעניין בין שתי נקודות המבט.

     

    יש שיטענו כי חסרונם של המורים מהמזרח מורגש וכי הכנס פחות אותנטי בשל כך, אך מאחר שכבר נכחתי בלא מעט מפגשים עם לאמות ומורים מקומיים אני יכולה להעיד שהרבה יותר נח להקשיב למורה דובר אנגלית רהוטה ללא צורך בתירגום סימולטני מעכב או במאמץ עילאי לפענח את המבטא המקומי. מורי הכינוס הסרנאטי מוערכים בעולם כולו ומוכרים גם על ידי מורים הודים תאילנדים וטיבטים חשובים. הכנס, אגב, נערך בשיטת הדאנא (dana) הבודהיסטית - "שלם כפי יכולתך". כל משתתף מרים תרומה המתאימה ליכולותיו הכספיות.

     

    מחפשים גאולה

     

    גודש המפגשים יוצר לא פעם צורך אמיתי בהתאווררות. לשם כך מוזמנים המבקרים לטייל בין שבילי הכפר ולפגוש את הודו החקלאית, להיכנס לביקור קצר במוזיאון המקומי המציג בעיקר פסלים שנמצאו במקדשים שפעלו כאן לפני 2000 שנה, לבקר בשלל המקדשים הפעילים, או סתם לשבת באחד מהצ'אי שופס הרבים, ליהנות ממשקה עמוס ג'ינג'ר או מלאסי מקומי.

     

    כשנמאס מסרנאט יוצאים לורנסי. העיר הגדולה, האינטנסיבית, מרוחקת רק 8 ק"מ מהכפר, ואפשר לבקר בה ביקורי יום ללא לינה. בריקשה משותפת תעלה הנסיעה בת 40 הדקות

    צילום: טלי חרותי סובר

    חמישה רופי לאדם (50 אגורות). ריקשה פרטית תעלה עד עד 100 רופי (10 שקלים).

     

    ורנסי שעל גדות הגנגס היא העיר המקודשת ביותר להינדים והביקור בה הוא חובה לכל הינדי המכבד את עצמו. על פי המיתולוגיה ההינדית, ורנסי, בירתה הדתית של הודו למעלה מ-2000 שנה, היא עירם של אל-האלים שיווה ואשתו האלה פרוואטי. אלים נוספים הצטופפו עם השניים בעיר רגע לפני שעזבו ועלו השמיימה, וחסותם עדיין שורה על המקום. מי שמת בורנסי זוכה בגאולה ומשתחרר ממעגל הלידות והמוות. 

     

    העיר העתיקה בנויה מאות סימטאות קטנות וצפופות המשתפלות לעבר גדת הנהר לאורכה בנויים ארמונות צבעוניים וגדולים, ביניהם מקפצות משפחות קופים מרובות צאצאים. מן הארמונות יורדות מדרגות רבות היוצרות טיילת ארוכה הנושקת אל שפת המים.

     

    נקודת המוצא למרבית הסיורים בעיר היא ה"מיין גהאט" (Main Ghat), לשם מגיעים רוב החוגגים, המתרחצים במי הקודש, הסהדואים והתיירים. המראה מרהיב עין. כדאי פשוט לתפוס מדרגה, להביט בשקט בשלל ההתרחשויות ולהרגיש כמו בסרט שקשה לעכל ולהכיל. עוד כדאי לצאת לטיול בסירה לאורך ארמונות הגנגס ולצפות באיטיות בכל המתרחש לאורכו, ואחר כך לצעוד מהגהאט המרכזית לעבר גהאט השריפה (burning ghat) - שם, על המוקדים, מובאים למנוחה אחרונה מאות אנשים מדי יום.

     

    עוד מומלץ לצעוד לאורך הנהר לעבר שיבלה ו-אסי גהאט ( shivala ghat ,assi ghat) שם ניתן לחזות בעדרי תאו מתרחצים בסמוך להמון האדם, וכן בכובסים וכובסות חרוצים המשטחים את הסארים הצבעוניים ואת סדיני המלונות לייבוש על המדרגות הגדולות לאחר שסיימו לכבסם במי הגנגס המלוכלכים. למרות שהכביסה נראית נקייה למשעי והמתרחצים נראים נהנים ביותר, ראוי לספר את סיפורו של ש' שהתפתה לקחת "שלוק קטן" מן המים "כדי לחוות במלואה את החוויה המקומית" וסיים עם דיזנטריה קשה במיוחד.

     

    במהלך היום כדאי לעלות מן הגנגס אל סמטאותיה הצרות של העיר העתיקה, לבקר בסמוך למקדש האש (לתוכו נכנסים רק הינדים) ובאחד מעשרות בתי החרושת למשי (לא חייבים להתייחס לשלטים בעברית).

     

    בשעה 18:30 מדי יום מתכנס קהל גדול לכבוד טקס דתי (פוג'ה) המתקיים בגהאת המרכזית. במשך שעה מתפללים שבעה ברהמינים צעירים לנקיון הגנגס וקדושתו, תוך שהם משתמשים באש חיה, מוסיקה, קטורת, עלי פרחים, צלצולי פעמונים ותקיעה מרשימה בקונכיות.

     

    חתונה מתחת לחלון

     

    איפה ישנים? בסרנאט פועלים מספר בתי אירוח ברמות שונות (בטובים שבהם יש מים זורמים וחמים, אם כי גם הם פשוטים מאוד). Agrawal paying guest house כולל חמישה חדרים שהעליונים שבהם נוחים, נקיים במיוחד, בעלי מאוורר, שירותי אסלה ומים חמים זורמים. הוא ממוקם ברחוב הראשי של הכפר בתוך גינה גדולה וירוקה. חסרונו בקירבה לשני גני אירועים פופולריים מה שמבטיח חתונה הודית מתחת לחלון בכל לילה, כולל הנפצים והמוסיקה. מחיר: 400-500 רופי ללילה לחדר זוגי.

      

    איפה אוכלים? במרכז סרנאט שוכן גם בית הארחה של כריס נהרולאל, גרמניה שהתחתנה עם מקומי ומציעה ארוחות בוקר וצהריים בריאות, נקיות ומצוינות. התשלום בשיטת הדאנא. כריס אוחזת גם בשני חדרים פשוטים במיוחד, אחד מהם הוא סוכה על הגג, בעבור 100-150 רופי ללילה. השירותים שבמרכז החצר הם בשיטת הכריעה והמקלחת בעזרת מים שנמשו מן הבאר. כתובת אי מייל: chrisnehrulal@yahoo.com

     

    המסעדה הטובה ביותר בסרנאט היא Rangoli Garden שבכניסה לכפר, שם ניתן לאכול אוכל הודי וסיני מתפריט ענקי. לא נרשמו כל תקלות-בטן בעקבות המפגשים הקולינריים. ארוחה מלאה לזוג עלולה לגרד את ה- 300 רופי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מקדש הצבאים. אפשר להאכיל
    צילום: טלי חרותי סובר
    דוכן ירקות. מנוחה נכונה
    צילום: טלי חרותי סובר
    חנות מקומית. להרגיש בבית
    צילום: טלי חרותי סובר
    מומלצים