ביה"ד: החייל הרג את חברו בגלל עייפות

ע', חייל שירה בשוגג כדור והרג את חברו במהלך סיור, עשה זאת בין היתר בגלל עייפות ממנה סבל ואשר נגרמה כתוצאה ממשימות שהטילו עליו חיילים ותיקים ביחידתו - כך קבע בית הדין הצבאי. ע' הורשע בהתרשלות בעקבות הריגתו של לוחם גדוד "דוכיפת", סמל ראשון ליאור אליאקוב ז"ל, לפני שנתיים וחצי וירצה חמישה חודשי עבודות צבאיות.

זהו המקרה הראשון בו קושרים שופטים בצה"ל בין מקרה של פגיעה בחייל, לבין מה שמכונה בעגה הצה"לית "טחינה" של חיילים צעירים על ידי ותיקים ועייפות הנגרמת כתוצאה ממנה. לפני כשנה קשר צה"ל בין מותו של החייל אוהד שניאור ז"ל לבין "טרטור"

 מצד מפקדיו.

האירוע בו נהרג אליאקוב התרחש ב-24 באפריל 2003, כאשר כוח של ארבעה חיילים יצא לסיור בג'יפ ברמאללה. הנאשם, ע', ישב עם אליאקוב בחלקו האחורי של הרכב עם כלי הנשק במצב טעון ודרוך (מוכן לירי), על פי הפקודות. עם עצירת הג'יפ בתום הסיור, בעת שע' החל לקום ממקום מושבו, נפלט כדור מנשקו ופגע בגבו של אליאקוב, שמת מאוחר יותר מפצעיו. בתום חקירת מצ"ח הוגש כתב אישום נגד ע' בעבירה של גרימת מוות ברשלנות. המשפט התנהל במשך למעלה משנתיים בבית הדין הצבאי של פיקוד מרכז, ורק בימים האחרונים הסתיים בהרשעתו של ע' בהתרשלות.

חלק ניכר מגזר הדין עוסק במצבו הפיסי של ע' טרם האירוע. מהראיות עולה כי חיילי הכוח הושכמו למשימתם בחמש לפנות בוקר, כאשר הם סובלים מעייפות שגרמה להם להרדם ("לנקר", בעגה הצה"לית) לפרקים במהלך הסיור. בדיון התברר כי ע', כמו חיילים אחרים בגדוד, נאלץ לבצע משימות שהוטלו עליו על ידי חיילים וותיקים ביחידה, מה שרק הגביר את העייפות הרבה ממנה סבל ממילא בשל הפעילות המבצעית הרבה.

נושא ה"טחינות" מעסיק שנים רבות את צה"ל והרמטכ"ל, רב אלוף דן חלוץ, אף הודיע כי יפעל למגר תופעה זו. ידוע כי לא פעם - לאורך שנים - מנצלים חיילים ותיקים את מעמדם ואת "זכויותיהם" כדי להעביד חיילים צעירים, להטיל עליהם משימות שונות ולהתעלל בהם.

ההגנה: "המפקד הבחין בעייפות החיילים ולא עשה דבר"

סנגוריו של ע', עורכי הדין איתי הרמלין ומאיר ויגיסר, ציינו כי האירוע הטראגי אירע במהלך פעילות מבצעית ועל רקע עייפותו של הנאשם, שהיה במצב פיזי ומנטאלי קשה: "עייפות זו נכפתה עליו והוא לא בחר בה. מפקד הסיור שהבחין בעייפות לא עשה דבר כדי להיטיב את המצב". ע' עצמו אמר בבין הדין כי אובדן חברו באירוע הוא העונש הגרוע ביותר שיכול היה לקבל.

בדיון העיד מטעם ההגנה אלוף-משנה רוני נומה, בעברו מפקד חטיבת בנימין וכיום מפקד חטיבת הנח"ל. הוא הזכיר כי בעקבות האירוע שינה צה"ל את הוראות אחזקת הנשק בתוך כלי רכב ודיבר על המשימות שמטילים חיילים ותיקים על צעירים, אותן כינה "נוהג פסול".

הרכב השופטים, בראשות אלוף-משנה דורון פיילס, קבע כי האירוע התרחש הן בנסיבות שאינן בשליטת הנאשם, אשר הביאו אותו למצב של עיייפות והן בנסיבות בשליטתו (התנהגותו הרשלנית). אחד השופטים קבע כי יש לגזור עליו עונש מאסר בפועל, אולם דעת הרוב הכריעה ונקבע, כאמור, כי יבצע עבודות שירות במשך חמישה חודשים.

בית הדין הצבאי בחר לצטט בפסק הדין מדבריה של רונית אליאקוב, אימו של המנוח: "אני מצפה לצאת בהרגשה שלפחות מישהו נענש

 על כך שלקחו לבני את החיים...".

עו"ד הרמלין, סניגורו של ע', אמר ל-ynet בתם הדיון כי הוא מזועזע מגזר הדין: "אני לא מתווכח עם משפחה שכולה, אך נראה שהחלטה היא כל כולה רצון לרצות את המשפחה. לענישה יש מטרות. מה המטרות כאן? הנאשם לא אשם שהיה עייף, ש'טחנו' אותו, שהיו הוראות נשיאת נשק דרוך ברכב".

עו"ד הרמלין גם קבל על העובדה כי שניים מן השופטים אינם אנשי שדה בצה"ל ולפיכך לדבריו, אינם מכירים את המציאות בשטחים.