אין תרופה: אנדומטריוזיס - התפשטות רירית הרחם

מאז גיל 18 סובלת תמר מכאבים עזים בבטנה לפני המחזור החודשי ובמהלכו. "זה

כאב חד ומתמיד" היא אומרת, "ולפעמים אני צריכה להישאר בגללו יומיים במיטה. בימים האלה אני תשושה, מקיאה וסובלת מדימום כבד ומצמרמורות".

תמר, מורה במקצועה, מטופלת במשככי כאב. הגינקולוג שלה לא מוצא סיבה מיוחדת לכאבי המחזור, והיא עצמה כבר השלימה איתם, "למרות שכמעט שבוע בכל חודש אני מנוטרלת".

אחד הגורמים הנפוצים לכאבי בטן בזמן המחזור ולפניו הוא אנדומטריוזיס – התפשטות של פיסות מרקמת רירית הרחם אל חלל הבטן והידבקותן לשחלות, לרצועות שתומכות ברחם ולעיתים אף לשלפוחית השתן, לנרתיק ולצלקות שנותרו מניתוחים קודמים בבטן התחתונה.

אנדומטריוזיס פוגעת בנשים בגילאים 25-45, והרופאים מכנים אותה 'האניגמה של הגינקולוגיה'. פתרון רפואי חד משמעי לתופעה – אין. עם השתרשותן של פיסות רירית הרחם בדופן הבטן נוצרות הידבקויות, שעלולות לפגוע בתפקוד האיברים הפנימיים ולגרום להתפתחות ציסטות בשחלות ואף לעקרות.

על פי סטטיסטיקה שפורסמה לאחרונה, אנדומטריוזיס פוקדת כ-15% מכלל הנשים בגיל הפוריות, ואי אפשר לאבחן אותה אלא באמצעות לפרוסקופיה או נטילת רקמה לבדיקה. לכן ברוב המקרים המחלה מאובחנת מאוחר, אחרי שכבר השתרשה והתפתחה לציסטות מכאיבות ומדממות ולהפרעות אחרות.

סובלות במשך שנים

"מדובר באחת החידות המתמשכות בתחום הגינקולוגיה", אומר פרופ' אברהם גולן, מנהל מחלקת נשים ויולדות בבית החולים וולפסון, שחוקר תקופה ארוכה את התופעה. "בכל שנה מתפרסמים בעולם יותר מ-300 מאמרים על אנדומטריוזיס, ועדיין ההתקדמות בהבנת המחלה קטנה ביותר.

"אנדומטריוזיס נחשבת לבעיה מרכזית בבריאות של נשים בגיל הפוריות. היא נחשבת לאחד הגורמים העיקריים לאי תפקוד אצל נשים בגיל הפוריות ולגורם השלישי לאשפוז נשים במחלקות גינקולוגיות. בארה"ב מעריכים את עלות הטיפול בתופעה ב-600 מיליון דולר בשנה – פי 2 מעלות הטיפול בהפריות.

"הערפל סביב זיהוי המחלה גורם לכך שמהופעתה ועד אבחונה חולפות בממוצע שש שנים. האבחון אפשרי רק אם הרופא מזהה את מוקדי הרקמה שסטו מחוץ לרחם כשהוא צופה בחלל הבטן באמצעות לפרוסקופיה. לא פעם האבחנה מתאפשרת רק באמצעות נטילת דגימת רקמה (ביופסיה) לבחינה במעבדה. יעילות מכשירי ההדמיה, כמו אולטרסאונד וסי.טי, מוגבלת בתופעה הזו".

לדברי פרופ' גולן, גם הסיבות למחלה לא ברורות. "תאים מרירית הרחם נעים איכשהו לאזורים שמחוץ לרחם, ושם הם ממשיכים לצמוח אל חלל הבטן, גם לאחור, דרך החצוצרות, לכיוון השחלות", הוא אומר. "לחלק מהנשים שסובלות מהתופעה אין תסמינים. לעומתן עלולות אחרות לסבול מכאב משתק לפני הווסת ובמהלכה, וגם במהלך משגל. אנחנו לא יודעים מדוע אישה אחת לוקה באנדומטריוזיס ואחרת לא". 

כשהרקמה האנדומטריאלית 'מתיישבת' על המעיים או על שלפוחית השתן, היא עלולה לגרום להתנפחות הבטן ולכאב בעת עשיית צרכים. כשהיא משתרשת על השחלות היא עלולה ליצור גוש מלא דם, שגורם לכאב חד בבטן התחתונה. לדברי פרופ' גולן, כרבע עד מחצית מהנשים שמתקשות להרות סובלות ככל הנראה מאנדומטריוזיס, שחוסמת את מעבר הביצית המופרית למפגש עם הזרעון.

- איך מתפתחת המחלה?

"הרקמה הרירית שזזה ממקומה על דופן הרחם נוטה להתיישב על השחלות, וכיוון שהיא נתונה להשפעת הורמוני המין, היא מדממת כשהאישה מקבלת וסת. אלא שכיוון שאין לדם הזה אפשרות לצאת מהגוף, יוצר הדם הלכוד ציסטות דלקתיות, שהן הגורם העיקרי לכאב. צמיחת הרירית מזיקה בעיקר לאיברים פנימיים ומשבשת את הפוריות – כ-40% מהסובלות מהתופעה לא פוריות".

- איך מטפלים בנשים שסובלות מהמחלה?

"הגינקולוג במקרה הזה פועל בשיטת הניסוי והטעייה. בינתיים נשים מטופלות במשככי כאבים, בגלולות נגד הריון להסדרת המחזור, בזריקות 'דפו פרוברה' (תכשיר תואם פרוגסטרון שמפחית דימום וסתי) ובניתוחים להסרת הרקמה שנדדה ממקומה.

"אנדומטריוזיס יוצר לעיתים קרובות ציסטות על פני הדופן הפנימית של הבטן שמכונות 'שוקולד', בגלל צבע הדם הכהה שלהן. כאן עלינו לנתח באמצעות לפרוסקופיה ולשאוב את הציסטות. הרופא מסיר כמות גדולה ככל האפשר של רקמה רירית שחרגה ממקומה, תוך הקפדה על שימור יכולתה של האישה להביא ילדים לעולם. אחרי שהרקמה מורחקת, מגיעים סיכויי ההתעברות ל-70%. רק כריתה של שתי השחלות מונעת את הופעתה החוזרת של המחלה".

- מתי מחליטים על כריתת שחלות?

"רופאים מחליטים על כריתת שחלות רק אם האישה סובלת מכאב שלא מרפה בבטן התחתונה או באגן. המטופלת, כמובן, צריכה להסכים לכך שלא תוכל עוד להביא ילד לעולם".

- יש טיפול שמרני יותר?

"הטיפול התרופתי ניתן כדי לדכא את הציר ההורמונלי. בעיקרון, הטיפול התרופתי נועד בתרופות יותר לטפל שמדכאות בכאב ולא את לטפל פעילות בפוריות. השחלות מדובר ומאיטות את צמיחת הרקמה האנדומטריאלית. מדובר בשילוב של גלולות למניעת הריון עם פרוגסטינים ותכשירים הורמונליים שגורמים לבלוטת יותרת המוח לדכא את שחרור ההורמונים. לא מדובר בטיפול מרפא, כיוון שהתופעה חוזרת אחרי הפסקת נטילת התרופות. לטיפול התרופתי יש תופעות לוואי, כגון עלייה במשקל, התנפחות הבטן ותנודות במצבי הרוח".

מחפשים תרופה

הירחון האמריקאי 'גלאמור' דיווח לאחרונה על תרופה חדשה, לופרון דפו, שפועלת כמפסיקת דימום ומפחיתה כאבי אנדומטריוזיס. במקרים של כאבי בטן תחתונה עקשניים ודימומים כבדים בעת הווסת מטפלים היום בארה"ב בתרופה בבליעה שמיועדת לטיפול בסרטן השד ונקראת ארומטאז איניביטור.

התרופה הזו, שחוסמת את פעולת האנזימים שחיוניים ליצירת אסטרוגן, לא אושרה עדיין על ידי מינהל התרופות והמזון האמריקאי לטיפול באנדומטריוזיס.

גם ד"ר בט האוורד, כתבת הבריאות של 'גלאמור', טוענת שאנדומטריוזיס היא התופעה הגינקולוגית העלומה ביותר ברפואה ומדגישה שלעיתים קרובות היא מאובחנת בטעות כמחלה אחרת ומטופלת לא נכון. לדבריה, גינקולוגים מומחים בתחום טוענים שהזמן הוא גורם קריטי בטיפול במחלה. אבל באמריקה, כמו בישראל, האבחון אורך בין שש לעשר שנים.

מחקר שנערך השנה באוניברסיטת טקסס מוכיח שנטילת כמות קטנה של אסטרוגן ופרוגסטין, או רק פרוגסטין ביחד עם הורמון משחרר גונדוטרופין, יכולה להפחית סימפטומים של כאבי בטן תחתונה בשל אנדומטריוזיס ב-85% מהזמן. נשים שהשתתפו במחקר דיווחו גם שכאב הבטן התחתונה פחת אחרי טיפול באמצעות דיקור סיני, טיפולי ביופידבק וטכניקות של הרפיית שרירי האגן.