קדימה נסיגות!
במכתב של מנורה חזני למצביעי קדימה יש הרבה נקודות מעניינות. למשל, היא אולי לא שמה לב אבל אפילו חמאס כבר לא מפחיד אותנו, אז היא מביאה לנו כמה ילדים מוסתים שהתחפשו לאלעזר בן יאיר (המתאבד הסדרתי ממצדה), ומאיימת עלינו שהם פצצה מתקתקת? היא עושה צחוק?
ועוד מעניין לראות איך שפתאום חזני מאבדת את אחיזתה בדיבור הכמו-מנומס שסיגלה לעצמה, והקנאי המסוחרר קופץ ממנה החוצה. ככה, כבדרך אגב, היא משתפת אותנו בתחושותיה כלפי חיילי צה"ל, ומתוודה בפנינו על שהיא לא מסוגלת לסלוח להם, לאלה שמאפשרים לה לנסוע בכבישים. היא לא לוקחת אותם טרמפ, את אלה שבזכותם היא יכולה לנהל את חייה ולכתוב בלוגים. רבים מחבריה לא רוצים להתגייס לצבא, הצבא שמפריד כל רגע בינם לבין המוות.
וכך היא מקווה לשכנע את מי? את מי שחושב להצביע קדימה?
את ההגיגים האלה נגד החיילים היא מפנה אליך, "שלא שונא, שלא אוהב לריב ובאמת אין לך שום דבר אישי נגד דתיים. אתה בעצמך קצת מסורתי, אולי חובב מסורת". שתדע גם אתה שהיא שונאת את החיילים בצבא שלך, ואולי אף את בנך או בתך היא לא לוקחת טרמפ, אתה שלא שונא... בינינו, מה עוד יכלה קדימה לבקש לעצמה? כולה בלוג אחד, ולוקח את כל תשדירי הבחירות של קדימה בלי להתאמץ. קדימה יכלה לוותר אפילו על המיצג בכלא ביריחו. היא יכולה להסתפק במכתבים הנרגשים של מנורה חזני.
אבל מוטב שנדבר קצת על תוכנית ההתכנסות שאולמרט הוציא מהארון. צריך לזכור שגבולה המערבי של ישראל הוא היחיד שלא נקבע לה על ידי ערבים. כל השאר הוא תוצאת המסתורין הזה, שלשם הפישוט מכונה "המנטליות של הערבים". מנטליות היא מילת הקוד למערכת שלמה של ערכים, חשיבה והעדפות שרווחים בקרב הערבים ולנו נראים כמו טירוף.
בהנהגתו המבריקה של המופתי שלהם, סירבו הערבים להסתפק ב-45% מארץ ישראל שהוצעו להם בתוכנית החלוקה, יצאו למלחמת העצמאות שלנו, ונותרו עם מחצית ההצעה: 22% משטח ארץ ישראל. זה היה המצב עד מלחמת ששת הימים, גם היא רעיון מזהיר באדיבות המנטליות. אחרי המלחמה הזאת נשארו בידיהם 0% מפלסטינה.
מוקד מלחמת העולם המתחוללת עכשיו בין היהודים הוא בדיוק אותם 22% עלובים שפעם היו בידי הפלסטינים, ושעד לא מזמן נחשבו לקלף מיקוח.
אלא שאז התברר שקלף מיקוח - השטחים האלה הם לא. ואז גם חמאס עלה לשלטון. איפה אנחנו ואיפה מיקוח. וזה פשרו של רעיון הנטישה שגמל בנפשו של שרון. הוא עלה על קסם כזה: אם אין תקווה להתקדם עם השכנים הגאונים שהתברכנו בהם, וממילא לא נקבל מהם דבר, הבה ננצל את המצב ונקבע גבול נוח לנו, מבלי להתעסק עם מצבם הנפשי הבעייתי. הוא לא חשב, ומעולם לא טען, שהנסיגה מעזה תקרב את השלום. הוא בחר בה דווקא מתוך ההכרה שאפסה תקווה לכל הסדר הדדי.
קשר אינטימי עם הגבורה
במסגרת ההיגיון המוכר לנו, מרגע שמגיעים למסקנה הזאת לוקח רק כמה דקות להבין שקו הגבול צריך להיות כמה שיותר ישר, וכמה שפחות מפורץ, משונן, מפותל ומעוקל. מקץ עוד שניות ספורות מבינים שעל חורים מבודדים ולחלוטין מנותקים מכל קו רציף אפשרי בכלל אין מה לדבר.
אבל יש עוד הגיונות בעולמנו. יש בינינו מי שעומדים בקשר אינטימי עם הגבורה, ומכתיבים לנו ממש מפיה, באמצעות ילדיהם ("הפצצה המתקתקת") על מה נשפוך עוד דם מדמנו. זה בכלל לא הם – זה "אלוקים", ואפילו יש להם כתב מינוי ממנו המסמיך אותם להיות בעליו ומפיציו הבלעדיים.
יש גם ההגיון ה"ביטחוני", שעל פיו נסיגה כזאת תפגע בכושר ההרתעה של ישראל. מה שנכון. השאלה היא רק איך יתבטא האובדן הזה בכושר ההרתעה הישראלי. הכי גרוע יהיה אם אוטובוסים ימשיכו להתפוצץ, וקסאמים ימשיכו להתעופף פה. ואז, כבר הרווחנו: גם לא נצטרך להחזיק צבא ביצהרים ובתפוחים, וגם מצבנו לא יורע בהשוואה למה שהוא היה לפני שאיבדנו את כושר ההרתעה!
לי זו נשמעת אחלה עסקה. הרי צה"ל יוכל להיכנס מתי שבא לו ולעשות מה שהוא רוצה שם, אצלם, ואפילו ביתר קלות בלי ההתנחלויות הקדושות. אל תתבלבלו, ההתנתקות הזאת מיועדת להם, לא לצבא שלנו.
המריבה היא רק בין שגריריו מוכי השיטיון של האלוהים שהם ארגנו לעצמם, מגובים בעובדי האל "החמאס מגיע", לבין המצדדים באיזושהי אתחלתא דאיזשהו גבול איכשהו בר-הגנה.
ואת זה רק קדימה יכולה לספק לנו בהצלחה. לא חורבות הליכוד הצווחני, ובוודאי לא הימין הקיצוני הקנאי, המציץ מאחורי כל מלה במכתבה של חזני.
לפנייה לכתב/ת 
