כלכלת בחירות: הבטחות בערבון מוגבל

לראשונה זה שנים, מתנהלת הפעם מערכת בחירות "חברתית-כלכלית". המפלגות מפרסמות בהבלטה הבטחות הנוגעות לכיסנו: מי לא שמע שפרץ יעלה את שכר המינימום, שקדימה תנהיג מס הכנסה שלילי, שנתניהו הציל את המשק ויתגבר על העוני בתוך 3 שנים ושש"ס תחזיר את הקצבאות? ואולם, היועצים בוחרים בקפידה במה לנופף ומה להצניע. נושאים בוערים רבים לא הוזכרו ולו ברמז בתשדירי הבחירות, בנאומי הפוליטקאים ובראיונות המיוחצנים שנתנו.

מי יודע מה מתכוונים המועמדים לעשות לשכר הבכירים במגזר הציבורי, למשל? מה יקרה לתוכנית ויסקונסין השנויה במחלוקת? מה דעתם על כך שקומץ משפחות חולש על מרבית במשק? וכמובן: כמה מהמיליארדים שהם מבטיחים לשכבות החלשות יינתנו גם במקרה של צמיחה נמוכה במשק? 12 יום לפני הבחירות יצאנו לבדוק מה יש לקדימה, העבודה, הליכוד, האיחוד הלאומי/מפד"ל ולש"ס לומר על הנושאים הללו.

"נגביל את השכר במגזר הציבורי"

לפני כשנה עברה בקריאה טרומית הצעה של הח"כים יעקב מרגי (ש"ס) ואופיר פינס (עבודה) להגבלת שכר עובדי המגזר הציבורי ל-28 אלף שקל בחודש. ועדת הכספים אישרה את ההצעה, לא לפני שהעלתה את "שכר המקסימום" ל-45 אלף שקל בחודש, והכנסת הבאה תוכל לדון בהצעה בקריאה שנייה ושלישית.

משום מה, נושא "שכר המקסימום" לא הוזכר כלל בקמפיינים של המפלגות. ואולם, כשהתעקשנו לברר מה היא עמדתם, הבטיחו מרבית המועמדים שהשכר במגזר הציבורי אכן יוגבל - "אחרי הבחירות".

קדימה מבטיחה: "נגביל את השכר בסקטור הציבורי, כולל רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות. 'שכר המקסימום' צריך להיות פי 15 משכר המינימום (51 אלף שקל, אם שכר המינימום לא יעלה - ת.ג.)".

מפלגת העבודה: "תומכת בהגבלת שכר המקסימום במגזר הציבורי".

ח"כ צבי הנדל מהאיחוד הלאומי/מפד"ל: "נתמוך בכל לב בהגבלת השכר במגזר הציבורי, כולל ממשלה, העיריות וחברות ממשלתיות, עד פי 4 מהשכר הממוצע (30 אלף שקלים בחודש - ת.ג.). מה שחשוב הוא לא רק החיסכון התקציבי אלא גם העיקרון".

ואילו יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, סירב להבטיח לתמוך או להתנגד להצעת חוק "שכר מקסימום" והסתפק בהצהרה: "אני בהחלט חושב שחשוב ורצוי לצמצם את הגדלת השכר במגזר הציבורי, אך בהתאם לגודלי המשרדים הממשלתיים והיקפם וצורה שלא תפגע במוטיבציה ובאפשרוות לגייס אנשים מוכשרים וטובים מהמגזר הפרטי לציבורי".

ח"כ איציק כהן מש"ס: "אנחנו תומכים בהצעה, אך צריך לשנותה כך שתהיה דיפרנציאלית ולא תחול על כל השירות הציבורי. ראוי להגביל את השכר ברובם הגדול של התפקידים, אך אנו צריכים להיות זהירים כדי למנוע מצב שבו תחומים מסויימים, חשובים ורגישים, ימשכו אליהם רק אנשים בינוניים".

"נסייע לחלשים אפילו במשבר כלכלי"

רוב המפלגות מבטיחות לסייע להעביר מיליארדים לקשישים, לחולים, לעובדים בשכר נמוך, לחולים ולחינוך. כשהמשק צומח והקשישים והילדים רעבים, כמעט מתבקש להבטיח לסייע להם. ואולם, כלכלנים רבים מזהירים כי המצב הכלכלי עומד להתדרדר, בשל חובותיה של ארה"ב, האיום האיראני והחמאס. אלו מהבטחות הבחירות יקיימו המפלגות גם במקרה של משבר כלכלי, ואלו עלולות להיגנז?

ח"כ כהן מש"ס מתעקש להבטיח: "ניתן את כל ההטבות החברתיות שהבטחנו בכל מקרה, גם אם יפרוץ חלילה משבר כלכלי. ילדים וקשישים צריכים לאכול גם בזמן משבר. עדיף לקצץ בתשתיות פיסיות ולא בבני אדם. אין טעם להקים רכבות מדימונה לתל אביב, אם הסטודנטים שיסעו בהם יהיו רעבים".

מועמדי קדימה, לעומת זאת, מודים שאם הצמיחה במשק תהיה נמוכה ממה שצפו, יאלצו לקצץ במה שהבטיחו להעניק. ואולם, הם מבטיחים שיקצצו במקרה כזה בכל התחומים האחרים, ורק במקרה הגרוע ביותר יקטינו את התקציב לרפורמה בחינוך, למס הכנסה שלילי, להכשרות מקצועיות ולקצבאות הזיקנה.  

גם מועמד מפלגת העבודה לכנסת, פרופ' אבישי ברוורמן, אמר ל-ynet: "נצטרך להתאים את ההבטחות למציאות ולמצב המשק. ברור שאי אפשר לתת בזמן משבר כל מה שנותנים בזמן צמיחה. ואולם, יש מספר דברים שלא נוותר עליהם גם במצב של אפס צמיחה: נגדיל את קצבאות הזיקנה וסל הבריאות כיוון שמדובר בפיקוח נפש ונעלה את שכר המינימום בכל מצב, כיוון שהעלאתו תסייע לצמיחה". 

ח"כ הנדל מהאיחוד הלאומי/מפד"ל: "במקרה של משבר כלכלי, נסכים לדחות רפורמות חברתיות חשובות שאנחנו מבטיחים כיום, כמו העלאת שכר המינימום ומתן נקודות זיכוי ממס לגברים. ואולם, נעלה את הקצבאות לקשישים ולנכים ונגדיל את סל התרופות בכל מצב, בבחינת יהרג ובל יעבור".  

ואילו יו"ר הליכוד בנימין נתניהו מתעקש שלא להתייחס לאפשרות של משבר כלכלי, ואומר רק: "אני דוגל בשמירה על מסגרת התקציב ללא הרחבתה תוך עידוד וקידום רפורמות חברתיות חשובות. בכל מקרה אנו יכולים לקצץ כ-3 מיליארד שקלים מדי שנה כיוון שנקפיד על כללי התחרות שהנהגנו ברכש הממשלתי, ובמקרה הצורך נוכל לחסוך מתקציב הביטחון עד 2 מיליארד שקלים".  

תוכנית ויסקונסין: המפלגה השנייה אשמה

לפני כחצי שנה חנכו שר האוצר דאז בנימין נתניהו ומ"מ ראש הממשלה אהוד אולמרט את תוכנית ויסקונסין (תוכנית מהל"ב) לסיוע למובטלים כרוניים להשתלב בעבודה. מאז זכתה התוכנית לביקורת תקשורתית וציבורית קשה, וועדת הכנסת לביקורת המדינה העבירה אותה לבדיקת מבקר המדינה.

שלא במפתיע, המפלגות אינן מזכירות את התוכנית בתעמולת הבחירות שלהן. כשמתעקשים לשאול את נציגי המפלגות על התוכנית, מתברר שכולם מבטיחים לשנות אותה וגם מאשימים אלה את אלה בכשלונה. מה ייעשה בויסקונסין שבמחלוקת אחרי הבחירות?  

פרופ' דן בן דוד, ממועמדי קדימה לכנסת, השתתף לאחרונה בדיון פומבי במכללה החברתית כלכלית, שעסק בתוכנית ויסקונסין, ואמר: "תוכנית ויסקונסין שגתה בכך שתמרצה את החברות שמפעילות אותה לפי היקף הקצבאות שהן חוסכות למדינה". כשנשאל בן דוד על כך שיו"ר קדימה, אהוד אולמרט, היה שותף בהפעלת התוכנית, ענה: "התוכנית היתה ונשארה באחריות בנימין נתניהו".

בן דוד מבטיח: "ממשלת קדימה הבאה תשנה את תוכנית ויסקונסין ותשלם לחברות המפעילות אותה לפי השכר שיקבלו העובדים שהתוכנית תספק להם תעסוקה ולא רק לפי החיסכון בקצבאות". בנוסף, מבטיחה קדימה להרחיב את השלמת ההשכלה ומערך ההכשרה מקצועית כהשלמה לתוכנית ויסקונסין.

יו"ר הליכוד בנימין נתניהו: "אני תומך בהמשך שילובם של מקבלי הבטחת הכנסה שמסוגלים ויכולים לעבוד בשוק העבודה. אני מאמין שיש לבצע תיקונים והתאמות בתוכנית ויסקונסין. יש להתאים את תכני התוכנית לסוגי אוכלוסיות שונים, ובעיקר לעולים החדשים. יש להרחיב את הקורסים לרכישת מקומות עבודה. יש להרחיב את הפתרונות לאמהות חד-הוריות ולמוגבלי תעסוקה".

בליכוד גם לא נשארו חייבים להאשמות קדימה בנושא. בדיון בו האשים פרופ' בן דוד את נתניהו בכישלון תוכנית ויסקונסין נכח ח"כ גלעד ארדן מהליכוד, ואמר בתגובה: "האחראי על יישום תוכנית ויסקונסין בפועל הוא אולמרט. נתניהו הביע לאחרונה ביקורת נוקבת על אופן יישום התוכנית".

ואילו מפלגת העבודה מבטיחה לבטל את תוכנית ויסקונסין לגמרי. בעבודה טוענים: "התוכנית שיובאה לארץ לאחר שנכשלה בחו"ל משפילה את המובטלים ופוגעת בהם כדי לייאשם ולהביאם לוותר על הקצבאות ולהשיג רווחים כספיים לחברות פרטיות". העבודה מבטיחה "להפעיל תוכנית חלופית שתסייע למובטלים להשתלב בתעסוקה באמצעות לימודים".

גם ח"כ כהן מש"ס אומר: "צריך לבטל את תוכנית ויסקונסין לאלתר כיוון שהיא מתאימה לויסקונסין ולא לחדרה נגועה בניגוד עניינים ועושה דברים מחרידים לאנשים. זה טוב לעודד אנשים לצאת לעבודה, אך לא באמצעות זכיין פרטי שיעשה הכול כדי להגדיל את רווחיו".

רק ח"כ צבי הנדל מהאיחוד הלאומי/מפד"ל מודה: "אין לנו מספיק ידע על התוכנית כדי לדעת אם נכשלה או הצליחה. אני מעדיף שלא להתייחס לשאלה".

סקר שערכה חברת המידע BDI חשף לאחרונה: 18 משפחות של אנשי עסקים בכירים מחזיקות בבעלותן את מרבית החברות הגדולות במדינה ומגלגלות כסף בסכום השווה ל-77% מתקציב המדינה. חלק מאותם אנשי עסקים נמצאים בקשרים אישיים עם פוליטיקאים בכירים, וחלק גדול מהחברות שבשליטתם היו חברות ממשלתיות והופרטו. האם למפלגות יש מה לומר על כך?

מקדימה נמסר בנושא: "שווקים פתוחים ותחרותיים וצמצום הריכוזיות במשק חיוניים לצמיחה ולהקטנת פערי ההכנסות הגבוהים. ממשלת קדימה תפעל להקטנת הריכוזיות והמונופולים בכל מקרה בו הם פוגעים בתחרות החופשית".

במפלגת העבודה מבטיחים: "ניישם תוכנית מקיפה לניתוק הקשר בין ההון לשלטון. בנוסף, נפסיק את העברת נכסי הציבור לאותן ידיים, כשנאט את תהליכי הפרטת החברות הממשלתיות ונפסיק לגמרי את הפרטת השירותים החברתיים. אנו לא רואים בעשירים אויב אך רואים בריכוז ההון בידיים כה מעטות סכנה לדמוקרטיה הישראלית". 

גם יו"ר הליכוד בנימין נתניהו מודאג, אך כמובן שאינו מתכוון להאט את ההפרטה: "אני מסכים שמשק שמרוכז על ידי מספר משפחות אינו טוב ואינו יעיל. במהלך כהונתי יישמתי שורת רפורמות שנועדו ליצור תחרות ולהקטין בין את הריכוזיות של משפחות אלו כמו הרפורמה בשוק ההון ובתעופה. בהפרטות הגדולות של בנק דיסקונט, בזק ולאומי הקפדתי על תחרות אמיתית ושקיפות ולכן זכו משקיעים מחו"ל ולא המשפחות".

ח"כ כהן מש"ס מסכים דווקא עם נתניהו: "עיקר הריכוזיות במשק קשורה במונופולים הגדולים, ולכן תמכנו ברפורמות המבניות שיזמה הממשלה האחרונה בפנסיה, בשוק ההון, בבנקים ובביטוח ונמשיך לתמוך בכל רפורמה שתקטין את כוחם של המונופולים".

ח"כ הנדל מהאיחוד הלאומי/מפד"ל: "אני מאוד לא מרוצה מכוחם של אותם בעלי עסקים, אך אין לי פיתרון קונקרטי להקטנת כוחם מבלי לפגוע בשוק החופשי ובצמיחה. זאת, למעט בתחום התקשורת, שבו חייבים לבזר ולהקטין את הריכוזיות גם במחיר של התערבות בשוק. בדיונים שהתקיימו בוועדת הכלכלה תמכתי באיסור על בעלויות צולבות בתקשורת, ואמשיך לתמוך בכך גם אחרי הבחירות".