שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המסלול המקוצר של האנדלוסית
    "הקאמרי" חיכה 60 שנה, קק"ל 100, ו"יד ושם" 50. לתזמורת האנדלוסית הספיקו 11 שנה כדי לקבל את פרס ישראל למפעל חיים. איך זה קרה?

    כמה שנים צריך לפעול כדי לקבל את פרס ישראל למפעל חיים? ובכן, מתברר שלפעמים, 11 שנה זה די והותר. בעיות מנהליות ואי סדרים שהתגלו - גם הם לא ממש מפריעים. וכך, הוחלט בשבוע שעבר כי התזמורת האנדלוסית הישראלית תקבל את פרס ישראל על מפעל חיים ותרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשס"ו.

     

    את ההודעה פרסם ביום חמישי שעבר שר החינוך והתרבות מאיר שטרית. בראש חבר השופטים, שמונה על ידי השר שטרית עם כניסתו לתפקיד, עמד נשיא האקדמיה ללשון העברית, חתן פרס ישראל פרופסור משה בר-אשר. חברים נוספים בוועדה היו שלומית כנען, מנהלת חברה ליזמות ופרויקטים ומנכ"ל האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ד"ר מאיר צדוק. הזוכים היו הסופרת דבורה עומר, התעשיין אל (אדולף) שווימר והתזמורת האנדלוסית הישראלית.

     

    זכייתה של התזמורת האנדלוסית בפרס מעוררת סימני שאלה רבים. פרס ישראל על מפעל חיים הוענק עד כה לגופים, ארגונים ומוסדות בעלי ותק רב, כך למשל תיאטרון "הבימה" במלאת 40 שנה להיווסדו, תיאטרון "הקאמרי" במלאת 60 שנה להיווסדו, מוזיאון "יד ושם" במלאת יובל להקמתו, קבוצת דגניה א' לאחר 72 שנות התיישבות ו"הקרן הקיימת לישראל" במסגרת חגיגות המאה להקמתה.

    גם הזוכים האחרים השנה, דבורה עומר ואל שווימר, פעילים בציבוריות הישראלית כבר עשרות שנים. התזמורת האנדלוסית לעומת זאת היא גוף צעיר מאוד, שהוקם לפני 11 שנה בלבד, ועל רקע התקדימים, נראה כי מדובר בבחירה יוצאת דופן במיוחד. איך קרה שתזמורת חדשה יחסית זוכה בפרס כה נכבד?

     

    כמדי שנה, כך גם הפעם, התבקש הציבור להציע את המועמדים לפרסים בקטגוריות השונות. עד למועד האחרון להגשת המועמדויות, שחל ב-15 בנובמבר אשתקד, הוגשו 157 מועמדים בקטגורית מפעל חיים. מתחקיר ynet עולה כי התזמורת האנדלוסית לא נמנתה עם רשימת המועמדים מטעם הציבור - ומועמדותה הוצעה מאוחר יותר על ידי אחד השופטים בוועדת הפרס.

     

    על פי תקנון הפרס, חברי ועדת השיפוט רשאים להציע מועמדים נוספים מטעמם לאחר המועד האחרון להגשת מועמדויות הציבור. במשרד החינוך אומרים כי "השימוש באפשרות לפיה אחד השופטים מבקש להוסיף מועמד קיימת מאז ומתמיד והיתה נהוגה בכל מהלך השנים בהן הוענק פרס ישראל". עם זאת, גורם המקורב לגף פרסי ישראל במשרד החינוך, אמר ל-ynet כי "זכות חריגה זו של השופטים נועדה לשימוש רק במקרים בהם הציבור לא הציע מועמדים ראויים, שכן הכלל הוא שפרסי ישראל מייצגים את דעת הציבור הרחב ולא את העמדות הפרטיות של חברי ועדת השיפוט".

     

    לאור מדיניות זו, שאפיינה את עבודת ועדות הפרס בעבר, מתעוררת השאלה האם אף אחד מהמועמדים שהוצעו השנה על ידי הציבור - בהם האגודה למלחמה בסרטן, תנועת מכבי העולמית, עיתון הארץ, נשות הדסה, פרויקט פר"ח ועוד רבים אחרים - לא נמצא ראוי. בשיחה עם ynet מאשר יו"ר ועדת הפרס, פרופסור בר-אשר, כי שמה של התזמורת האנדלוסית הוכנס לרשימה על ידי אחד השופטים. "ההצעה באה מאחד מבין השופטים בוודאות גמורה", הוא אומר.

     

    משם הפרס ומרשימת הזוכים בו בעבר עולה באופן ברור כי חברי הועדות הקודמות סברו כי יש להעניק את הפרס לגופים שפעילותם ארוכת שנים, אך במקרה זה כאמור, סברה הוועדה אחרת. "אני לא מבין למה זה מעורר סימני שאלה. הפרס מתייחס לאיכויות לא לזה", תמה הפרופסור בר-אשר.

     

    על השאלה האם מתוך 157 המועמדים לא מצאה הוועדה מועמדים ראויים, ונאלצה להוסיף מועמד מטעמה, הוא משיב: "בחרנו שלושה זוכים, זה לא אומר שכל 156 האחרים לא ראויים". עם זאת בהמשך הדברים הוא אומר: "אם את שואלת אותי, 100 מתוך הרשימה אינם ראויים. היו בין 30-40 שהיה ראוי לשקול בכובד ראש

    לפי מיטב מצפוני היו הרבה ראויים והיה צריך לשקלל ולהחליט האם, נניח, נותנים לאשה. אם נותנים לאישה צריך שהיא תהיה ראויה מאוד ולא רק ראויה. כמו גם איש שצריך להיות ראוי מאוד. לשמחתי הרבה, היו כמה נשים שראויות והיו הרבה מאוד גברים שראויים וחמישה או שישה תאגידים ראויים. אנחנו סברנו באופן ברור שלתזמורת מגיע אחרי דיון קשה שנעשה בכובד ראש ובשיקול דעת. שלושה שופטים חשבו שהאימפקט של התזמורת על החברה גדול מאוד".

     

    האימפקט של התזמורת על החברה הישראלית יהיה גדול גם בעוד 20 שנה. תיאטרון "הקאמרי", למשל, חיכה 60 שנה לפרס, מה בוער?

     

    "אם את שואלת אותי, אני לא הייתי נותן ל'קאמרי', שמחתי כשהוא קיבל, אבל לא הייתי נותן לו את הפרס... את יודעת מה אמר בן גוריון כשהעניקו לו את הפרס? הוא סרב לקבל אותו כי הוא היה מעל לפרס. הוא הקים את המדינה בשביל מה הוא צריך פרס. 'הקאמרי' הוא מוסד כל כך גדול שאני לא יודע למה הוא צריך את זה... בכל מקרה יש שיקולים לבחירה ואני לא חייב לחשוף את כולם. בכל הרצינות הגמורה אנחנו חשבנו על האימפקט של הגופים שהתרומה שלהם למדינת ישראל גדולה... חשבנו על זה שהאימפקט שלהם יותר חשוב וחזק עכשיו מאחרים שיכולים להיות מוערכים בעוד שנתיים שלוש. אמרנו, בוא לא נחשוב במושגים שכונתיים או סקטוריאליים אלא על החברה הישראלית על כל הזוויות שלה. אין פה שום שיקול זר... ההליך היה סדיר, תקין ואין בו שום בעיה אלא אם כן מישהו חושב שתרבות מסוימת היא תרבות אולי נחותה".

     

    יכול להיות שהענקת הפרס נבעה מסיבות של אפליה מתקנת?

     

    "הנימוק הזה לא עלה. אצלי בוודאי זה לא עלה. פרס על הצטיינות לא יכול להיות מטעמי אפליה מתקנת. זה מבזה את הנותן, מבזה את המקבל ומחלל את חשיבות הפרס".

     

    ליקויים? לא מכיר את הנושא

     

    בשנת 2001, בעקבות תחקיר של עיתון "הארץ" שהצביע על ליקויים לכאורה בניהול התזמורת האנדלוסית, הפעיל משרד החינוך מבקר חיצוני שבדק את הטענות. במשרד החינוך והתרבות מאשרים כי ממצאי דו"חות המבקר אכן גילו ליקויים, אך מסרבים למסור את הדו"חות ל-ynet בטענה כי מדובר בדו"חות פנימיים. דו"חות אלה, כך מתברר, מעולם לא הוצגו בפני ועדת השופטים בפרס ישראל.

     

    "לא ידוע לי שום דבר בעניין זה", אומר יו"ר הוועדה ל-ynet. במשרד החינוך אומרים: "מדובר בדו"ח ביקורת משנת 2001 שבו נמצאו ליקויים. באוקטובר 2002 נערכה ביקורת חוזרת, כמעקב על הדו"ח הראשון, ובמסגרתה נמצא שהליקויים תוקנו. כמו כן הוכנסה העמותה למסגרת של תוכנית הבראה הכוללת צמצום עלויות שכר, מגבלות תקציב ומעקב לניהול תקין המאושר על ידי רשם העמותות". יש לציין כי בניגוד לתגובת משרד החינוך, על פי נתוני רשם העמותות גם מאוחר יותר נרשמו ליקויים שהובילו בתחילת שנת 2004 לשלילת "אישור ניהול תקין" לתזמורת. יש לציין כי עוד באותה השנה החזיר הרשם לעמותה את האישור. ועוד נתון: בשנת 2002 עמד הגירעון המצטבר של התזמורת על 3 מיליון שקל. כיום עומד הגירעון על פי נתונים שהועברו ממשרד התרבות על 1.1 מיליון שקל.

     

    ומה הלאה?

     

    על פי התקדימים, אי מודעותם של חברי ועדת השיפוט לקיומה של הביקורת ולתוצאותיה, יכולה להוביל עד לכדי דרישה לבדיקה חוזרת של הענקת הפרס. תקדים לכך ניתן למצוא בבג"ץ שהגיש ח"כ אדיסו מסאלה בשנת 1997 נגד ההחלטה להעניק את פרס ישראל בתחום העיתונות הכתובה לשמואל שניצר. מסאלה טען בעתירתו כי שניצר אינו ראוי לפרס בשל מאמר גזעני לכאורה שפרסם בעיתון "מעריב" על הקהילה האתיופית בעקבות פרשיית תרומות הדם. בעקבות העתירה הורו שופטי בג"ץ לוועדת פרסי ישראל לשקול מחדש את החלטתה תוך שימת לב למאמר שפרסם שניצר ולתוצאות ההליך המשמעתי שננקט נגדו בעטיו של מאמר זה. החלטת בית המשפט להחזיר את סוגית מועמדותו של שניצר לוועדת הפרס נבעה מתוך אמונה כי חלק מהנתונים הדרושים להחלטה להעניק לו את הפרס לא הוצגו בפני חברי ועדת הפרס.

     

    פרופסור זאב סגל מאוניברסיטת תל אביב, שכיהן בשעתו כאב בית הדין בהכרעת הערעור של מועצת העיתונות שקבעה כי שמואל שניצר פרסם מאמר בעל אופי גזעני, אומר: "העובדות כפי שהוצגו לי בעניין פרס ישראל לתזמורת האנדלוסית מעוררות אכן את השאלה של תשתית ראייתית. כלומר, אין שום ציפייה שבג"ץ ייכנס לעובי הקורה ויעריך איזה תזמורת ראויה יותר מבחינה מקצועית או איזה תיאטרון ראוי על פני תיאטרון אחר, אבל יש בהחלט אפשרות לאור התקדים בעניין של מסאלה-שניצר, שבג"ץ ייקבע לאור התשתית הראייתית שהוועדה חייבת לדון מחדש ולראות האם לעובדות שמתפרסמות כאן, יש השלכה או השפעה על ההחלטה שלה".

     

    ממשרד החינוך, התרבות והספורט נמסר בתגובה: "המשרד מקפיד הקפדה יתרה על כל כללי התקנון ופועל בכפוף לנהלים הקבועים בו".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    באדיבות הנהלת התזמורת האנדלוסית
    התזמורת האנדלוסית. אפליה מתקנת?
    באדיבות הנהלת התזמורת האנדלוסית
    7 לילות
    מומלצים