שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מצודת אשדוד-ים: כרעם בים בהיר
    פשיטות יורדי-ים נוצרים בחופי ארץ ישראל היו בעבר אימת המוסלמים, שהגיבו בהקמת מצודות לאורך קו המים. זו שבאשדוד היא היפה מכולן

    נוהג שבעולם הוא שמלכות אחת מכה את שכנתה וגוזלת את האדמות שזו גזלה קודם לכן מאחרים, וטובין שבהן ומיטלטליהן וכיו"ב. וכך, משנחלשה מלכות אדום הרשעה, היא ביזנטיון, אי שם לפני 1,350 שנה, קמו הערבים מן המדבר, יצאו כארבה לרוב ממשכנותיהם הדלים ונטלו בכוח את הארץ מידי הנוצרים.

     

    אלא, שכדרך ממלכות, דעתם של שועיה לא חלשה בשל האובדן – שכן משחק המלכים והרוזנים הוא לשבת בארמנותיהם ולתכן תוכניות ולחרוץ גורלות ולשלח

    אנשים ליהרג במלחמות, ואחר כך לרקוד על הדם ולכרות בריתות ולהפר אותן – ומשום כך שיגרו את צייהם הגדולים לשייט מול חופי מצרים ופלשת ולבנון, להוריד באישון לילה את מלחיהם על החוף. אלה, מעשה פיראטים, היו הורגים את חיילי הרשות, שולחים אש בבתי האזרחים, חומסים את תבואותיהם וגוזלים נשיהם וילדיהם, כדי להשתעשע שעשועי זימה ולמכור את הקטנים בשוקי העבדים של קונסטנטינופוליס וסמירנה ואדריאנופול.

     

    משום שלערבים לא היו אוניות, שהרי עד שהחלו להיות יורדי ים ולהבין את מהלך הכוכבים במסילותיהם כדי למצוא את נתיבי הימים חלפו דורות, היו מלחי ביזנטיון חובטים בחופי הארצות שאבדו להם ומכלים זעמם בערבים.

     

    משעמדו המוסלמים על הסכנה היצוקה בדבר, הלכו אל מקומות בחוף שמהם רואים את הים למרחוק וסימנו סלעים וצוקים גדולים שאוניות משוט ומפרש יכולות להגיע עד מי האפסיים שתחתיהם ולהוריד שם את הפושעים. משמע, מקום שם העגינה נוחה וגם קלה להגנה. משמצאו את אלה קראו לבנאים ולאדריכלים, הקימו שמה מצודות והרימו בהן מגדלים ובחנים, הציבו שערים ובריחים, חפרו בורות למי גשמים זכים ומילאו את מבצריהם בסרדיוטין של מלכות, שעיניהם חדות וזרועם אמונה על המלחמה.

     

    משראו הצופים על החומות את מפרשי הליסטים הנוצרים, היו מיד משיאים משואות ומעלים אותות בעשן להודיע את דבר הרעה המתרגשת. כך היו יודעים מפקדי המצודות שבפנים הארץ לשגר חיש מהר את חייליהם להניס את קלגסי הביזנטים, וכך היו האיכרים והסוחרים יודעים להעיז את רכושם ונשיהם וטפם אל מקום מבטחים, שלא יהיו למשיסה אצל גויי הים. היו אף שציידו את מגיני מצודות החוף במכונות קלע, להטיח אבנים וכידונים בוערים בספינות העץ, ואף הכינו מלאי גדול של חיצים וקשתות ואבני יידוי קטנות לקלעים וגרזינים עגולים, להטילם אל גולגלות הפושטים וגם ליידות בהם כדי חרס מלאים ב"אש יוונית", לשרוף ולחרוך את כל מי שבא אצל החומות ושעריהן.

     

    שרידי מצודות כאלה פזורות פה ושם לאורך חופי ארצנו. כך היא המצודה בהבונים, היא מצודת כפר לאם, שבנוצרית קראוה כפרלט, וכך היא המצודה באשדוד – שהיא היפה מכולן – שקורין לה גם אשדוד-ים, והערבים קראוה קלעת אלמינא ושאר אומות העולם ברוארדי, וחומתה, חצרה, שעריה, חדריה ובחניה.

     

    אלא שאין הפרשה תמה בכך, ושלומה של הארץ לא היה שלום, שכן קלגסי רומי הרשעה היו משיטים את ספינותיהם אל החופים המרוחקים ממקום יישוב גדול, אל מקומות שבהם לא היתה סכנה שירוצצו את ראשיהם וישרפו את אוניותיהם ויהפכו אותם, המתקיפים, למותקפים, וימכרו אותם אחר כך לשרת כעבדים בבתי הארץ. לא זו בלבד, אלא שגם כאשר נפלה מלכות הרשעה בידי רשעים אחרים – הצלבנים שבאו מצרפת ומגרמניה ומוונציה ומשאר ארצות הים – היו הערלים עולים על ספינות של ערי איטליה וממשיכים להפליא מכותיהם בחופי הערבים, ואף כאשר הוכו והונסו חזרה לאירופה לא דהה זכרון אימת ספינותיהם.

     

    אנשי הארץ למדו את לקחם והבינו שאין די במצודה פה ובמצודה שם, וגם אין טעם לשמור על החוף כל היום וכל הלילה, שעל כן בני ביזנטיון הפכו קבצנים מוכים וחבולי יד והצלבנים מאירופה היו טורחים כל השנה בענייניהם, ורק בימות סוף הקיץ וראשית הסתיו, משתמו עיסוקיהם בשדותיהם, עשויים היו להתקבץ במחנות ולשוב ולהפליג עם רוחות המערב אל ארצות הערבים.

     

    כיוון שלמדו את אורחם של קלגסי אירופה, עשו מעשה גדול: הקימו במקום המצודות קברים לאנשי שם - אחד למתא, הוא אמיתי אבי יונה הנביא; אחרים לעלי, שאומנם לא היו לו שיג ושיח עם הים אבל קדוש גדול היה וסגי נהור; וקבר לאלח'דר, שהוא קדוש רב שימושי ורב עלילות, בן דמותם של אליהו הנביא ושל גיאורגיוס הורג הדרקון; ואחר לראובן בן יעקב, שהיה אחד מאבות שבטי ישראל, על אף שהזנה את פילגש אביו וחילל את יצועו; ואחדים ליונה הנביא, שהדג בלעו והביאו לחוף מבטחים תחת אשר יעכלו בקרביו. כך הפך יונה לאבי כל יורדי הים וכך הקימו לו גם ציוּנים בגן העצמאות של היום בתל אביב, ובאשדוד – היום גינה נאה הצופה על פני הנמל.

     

    ועוד פיזרו המוסלמים כהנה וכהנה "קברים" על צוקי החוף וסמוך ללועות הנחלים, ובנו לידם מסגדים והוציאו את דבר השליט כי ימות הקיץ הם אלה שבהם מוזמנים המאמינים לבוא בהמוניהם אל הקברים, לזלול בהם בשר מקנה ולסבוא עסיס חרובים ותמרים ולהתפלל בקול גדול לאללה, למוחמד ולקדוש הקבור כאן, לעסוק בבריתות ובחתונות, להקים שאון בקולות תופים וצלצלים ולהחריש בהם את צווחות הכאב של הנימולים, ולחזור למשכנותיהם מקץ ימות החום, כאשר כבר אין סכנה נשקפת מאוניות הנוצרים, באין עוד רוח מערבית בים התיכון.

     

    איפה זה

     

    מצודת אשדוד-ים נמצאת בגבול שכונה ט"ו באשדוד, בחלקה הדרומי של העיר, והיא חלק ממפעל התיירות המוקם והולך כאן.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עמית שאבי
    נמל אשדוד. היום כבר לא נשקפת סכנה
    צילום: עמית שאבי
    מומלצים